שמואל קצביאן, צילום: עזרא לוי
שמואל קצביאן, אסטרטג ראשי בבנק דיסקונט
11/05/2026
הגירעון ב-12 החודשים האחרונים בישראל ירד מ-4.2% במרץ ל-3.8% באפריל, עניין שתומך בצפי להפחתת ריבית תומך בשוק האג"ח הממשלתי בישראל ואולי אף ימתן את הצורך בהתאמות פיסקליות לאחר הבחירות.
הנתונים היו חזקים יחסית גם בנטרול עסקת Wiz.
מאז תחילת השנה (ינואר עד אפריל) נרשם עודף תקציבי של 9.9 מיליארד ש"ח. זאת לעומת גירעון של 7.4 מיליארד ש"ח שנרשם בתקופה מקבילה אשתקד.
הוצאות הממשלה רשמו בשליש הראשון של השנה עלייה מתונה של 0.2% בלבד לעומת תקופה מקבילה אשתקד .
נזכיר כי התכנון לתקציב 2026 הוא גידול של כ-7.3%, כלומר המגמה של העלייה בהוצאות עד כה מתונה משמעותית מהתכנון השנתי. עוד נזכיר כי באפריל כבר יושם תקציב 2026.
בהוצאות משרדי הממשלה נרשמה אפילו ירידה של 0.6%- לעומת 2026, בשל ירידה בהוצאות הפינויים ופער בעיתוי תשלומי המילואים (אשתקד באפריל, השנה במאי). בהוצאות מערכת הביטחון נרשמה עלייה אך במשרדים הכלכליים והחברתיים נרשמה ירידה בהשוואה ל-2025.
בהכנסות נרשמה עלייה של כ-9%, כשבהכנסות ממיסים נרשם גידול של כ-11.8%.
מה קורה להכנסות אם מנטרלים אירועים חריגים?
במונחים ריאליים (ניכוי השפעת האינפלציה) ושיעורי מס אחידים ובנטרול תשלומים חריגים ותשלומים שנדחו ממרץ - הגביה באפריל 2026 ממיסים ישירים עלתה ב-6% לעומת אפריל 2025 והגביה ממיסים עקיפים עלתה בשיעור דומה.
במילים אחרות: מכירת Wiz תרמה להכנסות, אך גם בנטרול עסקה זו תמונת המצב חיובית והגירעון הכולל נמוך יחסית.
בשליש הראשון של השנה ההכנסות ממיסים עלו ב-7% לעומת תקופה מקבילה ב-2025.
מעניין לציין כי מגמת הגבייה של מיסים בניכוי עונתיות/גבייה חריגה/שינוי חקיקה הינה מגמה חזקה ומעל לקו המגמה של 2010-2019.
מדובר בנתון חיובי שתומך בהפחתת ריבית בנק ישראל בקרוב (אלא אם כן תהיה הפתעה ניכרת לרעה בשקל/מדד אפריל), תומך בשוק האג"ח הממשלתי ומתיישב עם הפרמטרים האחרים של ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל.
אם המגמה תימשך - יתכן והצורך בהתאמות פיסקליות לאחר הבחירות יתמתן.
דיסקליימר: האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
