פרופ` אבי דגני: המענה למצוקה החברתית - תוספת של 1,000 שקלים לכל ילד עד גיל 4

נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה טוען כי הפתרון ייתן מענה של ממש למצוקה שהציתה את המחאה החברתית בקיץ האחרון - מעריך כי מדובר בהוצאה של כ-1.8% בלבד מתקציב המדינה.

 

 
פרופ` אבי דגניפרופ` אבי דגני
 

Funder Online
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
11/01/2012

פרופ' דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה, מציע לממשלה לאשר תוספת של 1,000 שקלים נטו לכל משפחה עבור כל ילד עד גיל ארבע, כדי לתת מענה של ממש למצוקה החברתית, כפי שבאה לידי ביטוי במחאת האוהלים בקיץ האחרון.

פרופ' דגני מציע לא להעביר את הכספים ישירות לחשבון הבנק של ההורים, אלא למטפל/ת מורשה או למסגרת החינוכית שבה ישהה הילד, זאת במטרה להקל משמעותית על ההורים הנדרשים לשלם כיום אלפי שקלים עבור מסגרות הטיפול בילדים עד גיל שלוש, שהמדינה אינה מסבסדת את הטיפול בהם.

פרופ' דגני: "מה שהצית את מחאת ההמונים בקיץ האחרון היא העובדה שמשפחות רבות שבהן שני בני הזוג עובדים, לא מצליחות לגמור את החודש, ואילו נטל החינוך הוא קשה מנשוא וגוזל חלק משמעותי מאוד מהכנסת משק הבית. הורים לילדים מתחת לגיל חינוך החובה, נדרשים לשלם כיום עבור כל ילד סכומים לא ריאליים לגביהם של קרוב ל-2,500 לכל ילד עבור מסגרות חינוך, פירושו של דבר שמצבם הכלכלי הולך מדחי אל דחי, והם נעים בתוך מעגל קסמים שאין ממנו מוצא. המינוס בבנק מעמיק, אין להם כבר מאיפה לקחת הלוואות והטבעת מתהדקת סביב צווארם, גם נוכח יוקר המחייה הגבוה בישראל.

"אני מציע להעניק לכל משפחה תוספת של 1,000 שקלים נטו לתקציב המשפחתי, לכל ילד עד לגיל 4 שנים. מהלך שכזה ישרת מספר מטרות:

• הוא ישקיט את גלי המחאה, כי אנשים יקבלו פתרון ישיר למצוקה הכי קשה שלהם - התשלומים לגנים, מטפלות ומעונות, שמגיעים לסכומים של אלפי שקלים בחודש.

• הדבר ייצור למשפחה הכנסה פנויה משמעותית מאוד באחוז מסה"כ הנטו שלה, של כמה אלפי שקלים, שברבות הימים תקל עליה את הנטל הכלכלי הרובץ עליה, ותרחיק אותה ממצב של חדלות פירעון.

• הדבר יפנה למשפחה סכומים שניתן להשתמש בהם לצורך תשלום משכנתא או שכירות נאותה כפתרון מהיר.

• אין צורך שהמדינה תבנה תשתיות חינוך נוספות - השוק הפרטי ייצר אותן.

• חלק מהכספים הללו יחזרו בסופו של דבר לקופת המדינה כמס שישלמו אותן מסגרות טיפול - ממוסדות או פרטניות (עוסקים מורשים).

• כך אני גם מגדיל את שוק העבודה, כי יותר נשים יצאו ללימודי מטפלות, גננות, סייעות וכו'.

"הפתרון הזה יהיה לאומי, ויינתן גם לעשירים וגם לעניים, מבלי לקיים כל מבחן הכנסה, אך בתנאי ששני בני הזוג עובדים, למעט מקרים חריגים של בעלי פטור מטעמי בריאות או אחרים שיהיו קבילים על המוסד לביטוח לאומי.

"אם משק בית משתכר 12 אלף שקל נטו, ואתה מוסיף להם לנטו עוד 2,000 שקלים, דרך תשלום ישיר לגננת המטפלת, זה יחולל הכנסה פנויה נוספת למשק הבית. אני משוכנע כי מהלך שכזה יעודד תעסוקה, ויעשה צדק חברתי".

פרופ' דגני מעריך כי פתרון שכזה יעלה למשק הישראלי כ-6.2 מיליארד שקלים בשנה, ש-10 אחוזים מהם יחזרו לקופת המדינה בצורת מס. מדובר בהוצאה של כ-1.8% מתקציב המדינה, העומד כיום על כ-350 מיליארד שקלים. "לדעתי זהו המעשה הנכון, בזמן הנכון, שייתן מענה חברתי רחב מאוד והולם", מסכם פרופ' דגני.


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x