כיצד יש להגיב לפניקה בשוק ההון?

היום, 28 ביוני, מלאו 4 חודשים ויום לתחילת המלחמה של ארה"ב (וישראל) באיראן. המלחמה שהחלה כאירוע מקומי הפכה עד מהרה למערכה אזורית שמשפיעה על הכלכלה הגלובלית ומטלטלת את כל שוקי המניות העולם. בתחילת הדרך השווקים נפלו בחדות, אבל ההתאוששות היתה מהירה וחדה לא פחות.

לפני כשבוע חתמו ארה"ב ואירן על הסכם הבנות (MOU) שמאריך את הפסקת האש ביניהן  ב-60 יום ומאפשר את פתיחת מצרי הורמוז. זו הפסקת אש שברירית מאוד. שני הצדדים – ארה"ב ואיראן – סובלים ממשבר אמון עמוק זה כלפי זה. במהלך השבוע האחרון תקפה איראן ספינות במצר הורמוז, וירתה טילים על כוויית ובחריין. ארה"ב מצידה שבה ותקפה יעדים צבאיים באיראן.

מוקדם עדיין לקבוע שהמלחמה הזו הסתיימה. אבל ייתכן שאחרי 4 חודשים אפשר להסיק ממנה כמה מסקנות כלכליות ופיננסיות.

1. מתחיל בפאניקה, נמשך ב"הכלת האירוע"

4 השבועות הראשונים למלחמת ארה"ב איראן התאפיינו בתחושה של פאניקה בשווקים. הירי של איראן על מדינות המפרץ השכנות לה וסגירת מפרץ הורמוז לתנועה היו תרחיש האימה שממנו חששו המשקיעים במיוחד.

במהלך מארס הלכה והתגברה הפאניקה. מדד S&P500 נפל במהלך מארס בכ-8%. מדד יורוסטוקס 50 הפאן-אירופי צלל בכ-11%. במקביל נרשם זינוק של כ-70% במחיר הנפט שהגיע בתחילת אפריל לשיא של כ-112 דולר לחבית. בישראל לעומת זאת נרשמה מיני אופוריה והמדדים של תל אביב זינקו לשיאים חדשים.

כמו במקרים רבים בעבר, הפאניקה הסתיימה מהר יחסית. הפסקת האש שהוכרזה בשבוע הראשון של אפריל הבהירה למשקיעים שארה"ב מחפשת Exit מההרפתקה הזו. סקרי דעת הקהל בארה"ב הבהירו לנשיא דונלד טראמפ שהמלחמה שאליה הוא נכנס איננה פופולארית בציבור האמריקאי. היא שנואה במיוחד על חברי תנועת MAGA שנוטים לבדלנות אמריקאית וסולדים ממלחמות רחוקות ויקרות. התוצאה: שוקי המניות שינו כיוון במהלך אפריל ותוך זמן לא רב חזרו לרמות שיא חדשות.

משקיעים ישראליים אמורים להכיר את התבנית הזו. מלחמות שמתחילות  בתרועה רמה מסתיימות לא פעם בחמיצות ודשדוש מתמשך. הכרעה בשדה הקרב לא בהכרח מיתרגמת להישג מדיני.

גם פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 22'  החלה עם פאניקה בשווקים. מחיר הנפט זינק תוך 4 חודשים לשיא של 120 דולר לחבית ומשבר אנרגיה איים על אירופה כולה. שוקי המניות הגיבו בהתאם וצללו בחדות תוך זמן קצר.

למדינות אירופה לקח כמה חודשים טובים כדי למצוא תחליפים לנפט והגז מרוסיה. במארס 23', כשנה לאחר תחילת הפלישה, שב מחיר הנפט לרמות של כ-70-80 דולר לחבית. גם שוקי המניות שינו כיוון ומתחילת 2023 הם מצויים במגמה של עלייה.

מכאן נגזרת מסקנה מספר 1: גם כשפורצת מלחמה אין טעם לנסות לתזמן את השווקים. מי שיצא מהשוק במארס 26' ונותר מאז בחוץ הפסיד את גל העליות הנרחב שאיפיין את חודשי הרבעון השני של השנה.

2. ההבדל בין טווח קצר וטווח ארוך

מגמת העליה בשוקי המניות בחודשים האחרונים נשענת בעיקר על שלושה מנועים. המנוע הראשון והעיקרי הוא טכנולוגיית הבינה המלאכותית שאמורה לחולל מהפיכה בשורה ארוכה של ענפי משק. המנוע השני הוא דעיכתה של האינפלציה שהחלה עם שוך מגפת הקורונה והאצה עם פלישת רוסיה לאוקראינה. דעיכת האינפלציה  איפשרה לריביות בעולם לרדת – דבר ששוקי המניות מאוד אוהבים. המנוע השלישי מגולם בצמיחה הכלכלית בארה"ב, אירופה וכמה מהכלכלות המובילות באסיה (הודו, יפן, דרום קוריאה, טאיוואן).

ההתייחסות הרווחת בשוק ההון כלפי המלחמה הנוכחית (ומלחמות בכלל) אומרת בערך כך: מלחמות משפיעות בעיקר לטווח הקצר. תיתכן פגיעה כלכלית מוגבלת אמנם אבל בסוף תושג הפסקת אש כלשהי והאיום יוסר.

הקטליזטורים לעלייה לעומת זאת – AI, צמיחה כלכלית ודעיכת לחצי האינפלציה – ישפיעו לטווח ארוך הרבה יותר. הריבית באירופה אמנם עלתה לפני שבועיים ברבע אחוז, אבל גם כך היא נמוכה מאוד (2.25%). גם בארה"ב הריבית אינה גבוהה (3.75%). בישראל הריבית אפילו הופחתה מ-4.5% באוקטובר 25' ל-3.75% במאי 26'.

מסקנה מספר 2: כעת, כאשר מחיר הנפט שב לרמה של 70 דולר לחבית, הסיכוי לתרחיש של העלאות ריבית בחודשים הקרובים פחת במידה ניכרת. לפחות לעת עתה ועד לאירוע הפאניקה הבא – הקטליזטורים של הטווח הארוך מנצחים את הפאניקה של הטווח הקצר.

3. האם הזהב איבד את תפקידו כ"נכס מקלט"?

לאורך עשרות אם לא מאות שנים נחשב הזהב למכשיר פיננסי שמשמש "מקלט" לעיתות משבר. הוא הוכיח זאת בעיקר בשלושה סוגים של משברים: התפרצות אינפלציונית מפתיעה (1), משבר גיאופוליטי חובק עולם (2) ואיום ממשי על יציבות המערכת הפיננסית (3).

במהלך משברים קודמים מהעבר הלא רחוק הזהב אכן סיפק מקלט שכזה. ערכו עלה או לפחות נשמר במהלך המשבר הפיננסי של 2008, משבר החוב האירופי של 2011 (קריסת יוון), ופלישת רוסיה לאוקראינה (2022).

במשבר הנוכחי הזהב התנהג הפוך מהמצופה. מחיר הזהב הגיע לשיא של 5,350 דולר לאונקיה בסוף ינואר. עד סוף מארס שסימל את שיא המשבר הוא צלל לרמה של 4,400 דולר לאונקיה – נפילה של כ-18%. כיום נסחר הזהב סביב 4,100 דולר לאונקיה.

דברים דומים אפשר לומר גם על מחיר הכסף, מתכת שלה מתאם גבוה יחסית עם זהב. הכסף הגיע בסוף ינואר למחיר של 115 דולר לאונקיה. עד סוף מארס 26' הוא צלל חזרה לכ-70 דולר לאונקיה. כיום הוא נסחר סביב 60 דולר לאונקיה.     

מכאן עולה התהייה: האם זהב איבד את אחת התכונות החשובות ביותר שלו – לשמש כנכס מקלט בשעת משבר?

לא בטוח שכדאי לקפוץ למסקנות. בחודשים שלפני המלחמה רשמו הכסף והזהב עליות חדות במיוחד. לא מן הנמנע ששתי המתכות הללו נכנסו ל"טריטוריה ספקולטיבית". המחיר שלהן התנתק מהרציונל הכלכלי. לפחות עד כמה שאפשר לדבר על "רציונל כלכלי" בהקשר של נכסים שאינם משלמים ריבית או דיווידנדים וערכם נקבע בלעדית בהתאם לביקוש והיצע בשווקים.

מסקנה מספר 3:  כדי שהזהב ישמש בתפקיד של "אגירת ושמירת ערך", רצוי שערכו יישמר בגבולות כלכליים נורמטיביים כלשהם. כאשר הוא מזנק ב-150% תוך שנתיים בלי הסבר מניח את הדעת, היכולת שלו לשמש כנכס מקלט פוחתת דרמטית.
 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]