פרופ׳ דן בן־דוד: הדרת החברה הערבית עלולה לעלות למשק הישראלי ביוקר

בעוד המערכת הפוליטית מתווכחת על מקומן של המפלגות הערביות בממשלה הבאה, ניתוח חדש של מוסד שורש למחקר כלכלי־חברתי מצביע על מאמץ גובר של החברה הערבית להתקדם בחינוך ובהשכלה ולהשתלב בכלכלה הישראלית. פרופ' דן בן־דוד, נשיא מוסד שורש, מזהיר כי המשך דחיקתה של החברה הערבית לשוליים, דווקא לנוכח מגמות אלה, עלול לפגוע בעתידה הכלכלי של ישראל.

מאז 2023, הוכפלו מקרי הרצח השנתיים בחברה הערבית – קפיצה שאין לה אח ורע בחברה הלא-ערבית

שיעורי הרצח וממדי הפשיעה בחברה הערבית האמירו לרמות קיצוניות בשלוש השנים האחרונות. לדברי בן־דוד, השר הממונה על המשטרה בתקופה זו ליבה את הלהבות במקום לפעול לבלימת התופעה. ייתכן שהזינוק במקרי הרצח היה אחד הגורמים לשיעורי ההצבעה הגבוהים בחברה הערבית בבחירות האחרונות. ואולם, לפי הניתוח של פרופ' בן-דוד, הרצון להשתלב בחברה הישראלית אינו תופעה חדשה ואינו מסתכם בתגובה למשבר הפשיעה. הוא משתקף גם במגמות ארוכות טווח בחינוך, בהשכלה ובדמוגרפיה.
 

מערכת החינוך מפגרת – המשפחות משקיעות מכיסן

רמת החינוך שמדינת ישראל מספקת לתלמידיה דוברי הערבית משתקפת  בהישגיהם  במבחני פיזה 2025: הם נמוכים מהישגי התלמידים בשש מתוך שבע מדינות ערב שהשתתפו במבחנים. על מנת להתגבר על מה שהמדינה אינה מספקת, משפחות ערביות רבות מעניק לילדיהן חינוך טוב יותר באמצעות בתי ספר פרטיים, בתי ספר יהודיים בערים מעורבות ושיעורים פרטיים.
 

נתוני מוסד שורש ממחישים את המשקל הגובר של החינוך בתקציב המשפחתי: חלקן של הוצאות החינוך בהוצאות משקי הבית הערביים עלה מ־3.7% בשנים 2011-2013 ל־4.8% בשנים 2021-2023, גידול של כ־30% בתוך עשור. לדברי בן־דוד, הנתון ממחיש כיצד משפחות ערביות נאלצות להקדיש חלק גדל ממשאביהן כדי להעניק לילדיהן הזדמנויות שהמערכת הציבורית אינה מצליחה לספק.
 

שיעור האקדמאיות המוסלמיות זינק כמעט פי חמישה

לצד העלייה בחלקן של הוצאות החינוך, נרשמה התקדמות משמעותית בהשכלה הגבוהה. שיעור הנשים המוסלמיות בעלות תואר אקדמי בגילי העבודה העיקריים, 35-54, עלה מ־4.7% ב-2004 ל־22.9% ב-2024 – כמעט פי חמישה. בקרב נשים ערביות נוצריות זינק שיעור בעלות התואר מ־16.3% ל־50.3%, כך שאחת מכל שתי נשים בקבוצת גיל זו היא אקדמאית. בקרב נשים דרוזיות עלה השיעור מ־6.7% ל־23.8%. גם בקרב גברים נרשמה עלייה בשיעור בעלי התארים האקדמיים, אם כי מתונה יותר.
 

במקביל לנסיונות לשפר את ההשכלה, משתנים גם דפוסי הילודה. פריון הילודה בקרב נשים מוסלמיות נמצא בירידה מתמשכת של כ-40% בשני העשורים האחרונים. בשנים 2022-2024 הוא עמד על 2.8 ילדים לאישה. פריון הילודה בקרב נשים דרוזיות נמוך עוד יותר, 1.8, ובקרב נשים ערביות נוצריות הוא 1.6. פריון הילודה בקרב נשים יהודיות נע בין 3.7 בקרב נשים דתיות ל-2.3 אצל המסורתיות ו-1.9 בקרב החילוניות.