הגענו לשלמה מעוז אחרי פרשת ההתבטאות והפיטורין המתוקשרים מאקסלנס. ולפני ההתבטאות על המחאה החברתית. אצל שלמה כמו אצל שלמה, אין אפור. הדברים ברורים, חדים, חותכים. גם היום אצל שלמה, כשהוא עוד נזהר בדבריו אין מקום לפרשנות, הדעות שלו נחרצות, הכל ברור. רואה את החיים בשחור ולבן.
למי שלא מכיר את כל הרקע שלך, למעט העבודה שלך באקסלנס, אתה יכול לספר לנו קצת על איך התחלת, איך הגעת לשוק ההון?
נתחיל מההיסטוריה היותר רחוקה. אנשים הכירו אותי כשהפלתי את המניות הבנקאיות במאמר שפרסמתי בעיתון הארץ ב-2/10/1983 – "המניות הבנקאיות- פצצת זמן כלכלית ופוליטית" וסגרתי את הבורסה ביום שישי. ועל זה דיברתי ברדיו ביום שלישי, והוצאתי את כל האנשים מהבורסה. למעשה כבר קודם לכן אני הפלתי את המניות הרגילות בכותרת ראשית של עיתון הארץ, ובאותו שבוע ביום שישי כתבתי שהיעד הבא של הממשלה, זה היה מסמך סודי, רק 3 אנשים ידעו אותו, יהיה הטיפול במניות הבנקאיות.
בן כמה היית אז ?
צעיר. האפיזודה הקטנה היא שהחומר להפלה היה חומר גלוי. והמצחיק הוא שאני ראיתי יום אחד מנתון מדהים של הלשכה לסטטיסטיקה שהזרים הגדילו את ההשקעות בישראל ב- 800 מיליון דולר. אי אפשר להשוות את זה להיום. אז גרוש לא היה נכנס לארץ, ישראל הייתה מדינה מצורעת.
מי שם כסף בישראל בתקופה ההיא? ואני אמרתי זה לא יכול להיות. אני מכיר את המקרו מצוין. והלכתי וחקרתי את הנושא. הלכתי לרשות ניירות ערך וביקשתי לראות מי משקיע בישראל, לראות דוחות. וראיתי בנק הפועלים – איי קיימן, בנק לאומי – איי קיימן. זה היה חומר גלוי. כולם רעדו פחד מוות, גם העיתון פחד. אף אחד לא להעז לדבר על זה, זו הייתה פצצה, כי כל המניות עלו בחצי אחוז כל חודש. אחרי שהפלתי את המניות הבנקאיות נלחמתי בזה שרצו לפצות את הנוסטרו של הבנקים. דיברתי עם חברי הכנסת, הורדתי בעצם את התחייבות של המדינה. זה לא עזר בסוף נתנו לאנשים שיפוי, גם לבנקים נתנו שיפוי.
ואז הגעת למשרד האוצר
ב-90-92 הייתי יועץ כלכלי של שר האוצר. ועשיתי שם הרבה תוכניות כלכליות והרבה רפורמות במשק. למשל העברתי את תקציב המדינה לינואר במקום אפריל. עשיתי רפורמה בשוק העבודה. הפחתתי את הנקודות זיכוי לעובדים זרים, כדי שיעסיקו יותר ישראלים, היו להם נקודות זיכוי כמו לישראלים. הבאתי להעלאה במחיר המס על הבירה, כדי שאנשים ישתו פחות אלכוהול. הבאתי להפחתה במיסים על מכוניות, עשיתי את זה יחד עם יורם גבאי, הפחתנו את המיסים מ-227% ל-160% בערך, והעלנו את מחיר הבנזין. בעצם אני זה שגרם לעלייה של המס על ההוצאות המשתנות – דלק, והורדתי את המס על הוצאות הקבועות – הרכב עצמו. ככה מי שנוסע יותר ישלם יותר. עד אז מורה או עקרת בית שרק רצו לנסוע מדי פעם, המכונית שלהן הייתה יקרה מאוד. כך למעשה הבאתי להצערה של צי המכוניות בישראל.
לאחר מכן, עד שנת 97’ הייתי נציג משרד האוצר 5 שנים בלונדון, שם התמחיתי בגיוס כספים, באגרות חוב של המדינה. זה היה בעצם פעם ראשונה שגייסנו איגרות חוב של ישראל ביפן. בעצם דרך הקשרים שלי בלונדון אני הבאתי להכרה של הבורסה של טוקיו בישראל. הייתי מארח יפנים אצלי בבית, אנשי עסקים ובנקאים, לקבלות פנים וכו’.
מתי זה היה?
ב-97 אני חוזר לארץ ואני מחפש עבודה בתחום שוק ההון. למזלי יונתן כץ רצה לעזוב את אקסלנס נשואה, וכדי לעזוב הוא הביא אותי. בחנו אותי במשך שלושה חודשים, כל פעם מישהו אחר בחברה. אני הייתי 5 שנים בלונדון, ובארץ לא ממש שמעו עליי, למרות שאני הייתי קליבר עוד לפני כן. הם בחנו אותי מכל הכיוונים ובסוף קיבלו אותי לעבודה.
בשבוע הראשון שהתחלתי, יריתי. אמרו לי טוב זה במקרה. שבוע שני יריתי, אמרו לי מקרה וזהו מאז זה דברי הימים. אמרתי להם על מחיר הזהב, על על מחיר הנפט, למרות שאני לא באתי משוק ההון, אני מקרואיסט בכלל. מזל שמי שיודע את החומר יודע לחשוב. ותוך כמה חודשים אני טיפסתי עוד פעם, וחזרתי חזרה להכרה שהייתה לי בירושלים, לפני שנסעתי ללונדון.
אתה רוצה לדבר קצת על הסיפור עם אקסלנס ? חשבת שזה מה שיקרה מהסיפור הזה?
לא, לא חשבתי. אני תמיד אומר את מה שאני חושב, ויש לי מזה הצלחה גדולה, גם בתחום הכלכלי, בתחום התחזיות, אני אומר מה שאני חושב. הם חשבו מה שהם חשבו וזהו, התפוצץ. זה כבר ממש מאחוריי.
יש לך דמות ציבורית, אתה מטפח אותה הרבה מאוד זמן, אבל לדימוי ציבורי יש גם מחיר. למשל, יכול להיות שמישהו שם טמן לך מלכודת
אני חושב שאתה צודק. אני לא ידעתי שמקליטים אותי.
זה היה משנה לך?
לא יודע, אולי. אבל אני אומר מה שאני חושב. שמעו אותי בצפון, שמעו אותי בקיבוצים, שמעו אותי במושבים, שמעו אותי דתיים, שמעו אותי מזרחיים, שמעו אותי מרוקאים, שמעו אותי אשכנזים. אבל אני אמרתי שזו הרצאה אקדמית והבאתי להם דוגמאות. דיברתי גם על זכויות נשים, ודיברתי על זכויות של ערבים. אם זה היה מישהו אחר לא היו עושים מזה עניין.
לאו דווקא, אם זה היה מישהו אחר אולי לא היו עושים כז עניין לאקסלנס. הרי הם חשבו שהם פועלים לפי הספר, פיטרו אותך וזה חזר אליהם כ-backfire. זה דווקא יאמר לזכותך, על הדימוי שאתה הצלחת לבנות.
אנשים יודעם שאני אומר מה שאני חושב ואנשים יודעים שאני אומר דברי אמת. ההערכה שלי היא ש 80%-85% תומכים בי. קיבלתי מכתבים, קיבלתי איימלים, באו אליי הביתה, הביאו לי פרחים. זה לא סיפור חשוב כי באמת אני בכלל לא מצטער שאמרתי. אדם צריך בלילה לישון לא עם רימות ועם כינים, אלא עם האמת שלו. אני יישן בלילה כמו בובה.
איך הגעת לאלפא? די מהר מצאת את עצמך פה?
תראה, פנו אליי המון בתי השקעות, ואגב, עד היום פונים אליי בתי השקעות. יש לי שם חזק בשוק.
ולמה דווקא לפה, למה בחרת דווקא באלפא?
כי אלפא זה בית השקעות יחסית קטן.
כמה כסף אתם מנהלים?
קרוב למיליארד שקל. וזה הקטן, גדול יהיה. ואני אתרום שהוא יגדל. כמו שאני תרמתי לאקסלנס והייתי הפנים ומילאתי אולמות. אולמות, מאות אנשים. יכול להיות שזה יצליח, אני מקווה שזה יצליח. אני לא כדור בדולח שאני יגיד לך שבטוח זה יצליח. בכל זאת, החדר שיש לי באלפא הוא פי 4 יותר גדול מהקיטון שהיה לי באקסלנס, בלי חלונות. אני מרגיש פה בנוח. אני במצבי בכלל לא חייב לעבוד. אני יכול ללכת לחוף הים, אני יכול לעשות מה שאני רוצה, ולהגיד מה שבא לי.
איך הגעת ל- "לילה כלכלי"?
הם פנו אליי. שרון גל ראה אותי באיזו הרצאה, אני מרצה הרבה שנים. הוא אמר לי תבוא פעם אחת ומאז אני בעצם שם.
ספר לנו קצת על דרך הפעולה שלך, מה הדברים שאתה בודק ועושה ככלכלן
אני עובד 400 שעות בחודש. אני בכל רגע נתון, חוץ מכדורגל, בודק כל מה שזז בעולם – אם זה מחירי מתכות, שערי איגרות חוב, שערי מניות, היסטוריה של מדינה, מצב פוליטי של מדינה, ואם זה מניה בודדת או סקטור מסויים.
הכל לבד, אין לך עוזרים?
היו לי כמה כלכלנים, הם לא עמדו בקצב. כי הם רוצים לנוח, רוצים ללכת לפאב. יש לי תוכנות של תשואות שהם שלי, שבהם אני נעזר בחישובים. לא מזמן בדקתי תשואה שחזיתי לפני שנה, מה תהיה התשואה של איגרת חוב בעוד שנה, אני מסתכל והתשואה הייתה בדיוק התשואה שחזיתי שנה מראש.
באיזה תחום אתה יותר חזק?
באג"חים אני חזק כמובן. באג"ח ממשלתי אני חזק מאוד, אג"ח קונצרני, מניות בארה"ב. אבל אני גם יכול לבדוק מנייה בקוריאה, במשך 5-7 שנים ולא לעשות איתה כלום, רק לבדוק אותה.
זאת אומרת רשימת המעקב שלך היא גדולה
אני בודק הכל בעצם. אני מסתכל קודם כל המאקרו של המדינה, על המאקרו של העולם, ואז אני מסתכל על המצב הפוליטי של העולם. אל תשכח שאני מכיר את ההיסטוריה של המדינות, 200 שנים אחרונות. את יודע איזה בעיות נפשיות היו לכל מדינה. למשל אני יודע מה המחלה של דרום קוריאה שהרבה אנשים לא יודעים אותה.
נו ומה המחלה שלה?
המחלה שלה זה הצורך לחקות את יפן ולהתגבר על רגשי הנחיתות מול יפן, ויפן בכלל צריכה להתגבר על רגשי הנחיתות מול ארה"ב. הוא מחקה את השונא שכבש אותו.
אתה משקיע את הכסף שלך לפי העצות?
כן. למרות שאני לא חייב לעבוד. אני מאוד נהנה לעשות ממה שאני עושה. לדוגמא היום כשהרצתי במכללה למנהל, לא בשביל הכנסה, אלא בשביל להעביר לדור הבא, לאנשים.
אז איך אתה רואה היום את השוק? בארץ, בעולם.
בעצם אם אני מסתכל, מה שישלוט בעולם בשנתיים הקרובות, זו ריבית אפס בעולם. ארה"ב כרגע בריבית אפס. בריטניה ב-0.5%, כשהאינפלציה הייתה 4-4.5%, שוחקים את ההון של האנשים. יפן בין 0% ל0.1%. שבוע שעבר הם עשו הרחבה מוניטארית.
מה היא עושה, היא קונה איגרות חוב
היא זורקת כסף, של הממשלה.
הכל אצלם פנימי, ליפן יש צמיחה 0 גם כבר 20 שנה
השנה היה להם 2-2.5% יותר מאחרים.
האם כשתהיה אינפלציה, זה סימן שהכלכלה מאחורי המשבר?
אנחנו כבר לא במשבר. ארה"ב יצאה מהמשבר. בארה"ב רואים דוחות מאוד טובים ברבע הראשון של השנה, ועלייה באיכות של המניות הטכנולוגיות שעלו לאחרונה, אחת הסיבות היא שהטכנולוגיות החליפו את העובדים. אני מגייס מחשבים ורובוטים במקום אנשים. לכן מה שאנחנו רואים בארה"ב זה עלייה ברווחיות של החברות, עלייה בפריון העבודה, נגישות להון יחסית זול, ופיחות של הדולר שמאפשר להם גידול בייצוא.
אתה ממליץ על ארה"ב?
אני ממליץ עליה כבר 10 חודשים. בכל הראיונות שלי בטלוויזיה. החברות באמריקה היום יותר יעילות, יותר חדשניות. החדשנות האמריקאית, והכיבוש הטכנולוגי כובשים את העולם. הכיבוש הזה מביא לעלייה בערך המוסף של מה שהם עושים, ולכן אין תחליף כרגע לאמריקה. במונחי מטבע זר היא זולה, כי הדולר זול. היא יעילה, ומתחילים להיות גם ביקושים מקומיים.
והחוב?
החוב הוא לא בעייתי לחלוטין, עם כל החוב הם עוד מעט עולים ל-100% חוב לתוצר.
100% זה המון
אם נסתכל על יפן, יש שם 200-220%. אבל האמריקאים מגייסים בלי בעיה מיוחדת, שבוע שעבר הם גייסו איגרת חוב ל-10 שנים בריבית שלילית צמודה. צריך להסתכל לא מה גודל החוב, אלא מה גודל גלגול החוב, ולכן יפן יכולה לגלגל את החוב כי הריבית היא אפסית.
ארה"ב מגייסת בכל העולם רק בינואר הם גייסו 100 מליארד דולר באיגרות חוב, כי איפה אני אקנה, אני אקנה אירו? לכן איגרות החוב שלהם מאוד זולות. אם נתסכל, דרך אגב, מה הגירעון בחשבון השוטף שלהם יחסית לתוצר – כל הגירעון הוא רק 3%, זה כלום. זאת אומרת ארה"ב, ההגמון של העולם, יכולה להדפיס כסף, מה שאחרים לא יכולים. מאחורי זה שאני מבקש את האיגרות חוב של ההגמון העולמי, יש מעצמה עולמית, ענקית, עם ציים בכל העולם, שאם תעצבן אותה אז היא תפעל. וכשהאמריקאים אומרים אם יעצבנו אותי האיראנים אני אפעל, והם יפעלו. דרך אגב, הם אומרים לך חצי שנה מראש, אני עוד חצי שנה אפעל, והם מכינים את התוכניות, יש להם זמן. לכן אני רואה את ההשקעה באמריקה חיונית לתיק שלנו.
אתה לא רואה סכנה של עוד מדינה באירופה שתכנס לאיזה מערבולת ותסחב את שוק ההון למטה?
יש סכנה בספרד, אבל הסיבה שלא רוצים לתת לספרד ליפול היא שהאש לא תלחך את מבואותיה של איטליה. אם איטליה נופלת גוש האירו נופל.
אבל אני לא חושב שכדאי למשקיעים להתמקד במדינות האלה, אני כמשקיע צריך לראות מי מנצל את אירופה, ולכן אני הולך ישר למנצל ושם אני קונה את המניות. מי שולט באירופה? גרמניה. גרמניה בעצם, על ידי זה שהכניסו אותה לגוש האירו, עשתה 100 מיליארד אירו בשנה עודף, ושיעור האבטלה שלה ירד ל-5-6%.
אתה ממליץ על מניות בגרמניה, יש לך מעקב על כמה חברות שם?
אני חושב שהדאקס עצמו מעניין, כי אם אירופה תתחזק, זה טוב לגרמניה, ואם אירופה לא תתחזק אז גרמניה מוכרת גם להודו, לסין ולרוסיה. אני צריך לקנות את המלך, זה שמולך אני קונה ישר אצלו, מה איכפת לי איך הוא עושה את הכסף? זה לא מעניין אותי.
מה אתה אומר על סין?
בסין אנחנו נמצאים במשבר פיננסי תת קרקעי בועתי שעוד לא רואים אותו, הוא יתפוצץ.
הבועה זה הבנקים. הלוואות שלא יוכלו לעמוד בהם. אני מדבר על הלוואות בסכום של 600-700 מיליארד דולר. לכן לדעתי בסין צריך להשקיע בזהירות, ובטח לא ישירות, אלא רק דרך הונג קונג אולי.
בוא ניגע רגע בישראל
בישראל אנחנו רואים בעצם האטה כלכלית. ישראל בגדול עד לפני חצי שנה, שלושת רבעי שנה הייתה במצב הטוב ביותר מאז העלייה הראשונה. כרגע אנחנו נמצאים בישראל במצב שהוא פחות טוב ממאי שנה שעברה, בדיוק עוד מעט יהיה שנה.
שנות ה-60 היה יותר טוב. זאת אומרת בכמה עשורים הראשונים צמחנו בתוצר לנפש של כמה אלפי דולרים ונעצרנו בטווח הזה, בתקרה של 30 אלף דולר לנפש
אתה לא יכול להשוות למה שהיה. אז לא היה הזדמנויות לכולם. ישראל מעולם לא הייתה במצב כל כך טוב כמו עכשיו. אם כי במחזור העסקים אנחנו בירידה.
בישראל אנחנו רואים פה מערכת של כמה סיכונים. קודם כל יש סיכון גיאופוליטי הולך וגדל, בעיקר ממצרים. אנחנו לא יודעים מה ילד יום שם. אם אני עושה במונחים שלנו את הענן, אז מצרים זו נקודה אחת, הנושא האיראני כמובן, ויש גם את הנושא הסורי שדווקא אם יתחלף המשטר יכול להיות שהמשטר החדש יגיד לך אוקיי בוא נגיע להסכמים, ואז זה יעשה פה מהומות בישראל. דווקא לישראל מאוד נוח שאסד יישאר בשלטון. והנקודה האחרונה היא טורקיה, שהמצב איתה הוא לא כמו שהיה בעבר. המצב הגיאופוליטי כרגע הוא במינוס. דבר נוסף שאנחנו רואים, לא מרגישים אותו כרגע, היום הירידה מהארץ היא הנמוכה מזה 30 שנה.
הירידה מהארץ יורדת בגלל שהמצב בחוץ לא כל כך טוב, לא כי פה המצב נפלא
פה מצוין, בחוץ גרוע. כשבחוץ יהיה יותר טוב, זה יכול לגרום לירידה מהארץ יכולה לעלות מ-4900 בחודש ל-20 אלף בחודש. זה לא סתם 20 אלף איש, זה האנשים הצעירים בני 27-35. כל פריון העבודה מגיע דרך הצעירים האלה.
סיבה נוספת שפוגעת בעסקים היא הממשלה. הממשלה נכנסה לפחדים שאומרים לה כל הזמן הון ושלטון, אז היא הלכה בצורה מוגזמת נגד ההון. הרגולציה כבדה מאוד, קח לדוגמא את הרגולציה בשוק ההון. היום אי אפשר לפתוח בית השקעות, אי אפשר לפתוח קרן נאמנות ואי אפשר להיות יועץ. בעצם הרגולציה שכל יום מוציא המפקח על שוק ההון או רשות ניירות ערך מכבידה מאוד על עסקים בשוק ההון, מכבידה על שוק הביטוח. לכן במקום שועדת בכר תביא לעלייה בתחרות היא מביאה נסיגה וירידה בתחרות.
אתה חושב שבאופן גורף הרגולציה היא בעייתית או שיכול להיות שיש היבטים שהם בסדר, והיבטים שהם לא בסדר?
זה עניין של כמות. אתה מוציא חוזר תן לחוזר לנשום חצי שנה. אתה לא יכול להוציא כל יומיים-שלושה חוזרים. כדי לעמוד בחוזר אתה צריך אדמיניסטרציה, בניין שלם אתה צריך. אנשים לא עוסקים בהשקעות, רק עוסקים באיך להתמודד עם החוזרים. קבעת משהו – תן שנתיים לנשום.
יש פשיעה גוברת בתחום שוק ההון שבגללה צריכים לחוקק חוקים נוקשים יותר?
לא, אני לא חושב. רואים מה שהאמריקאים עושים. עכשיו אם עושים בגרמניה תנאים מחמירים לזיהום אוויר, בישראל אומרים זה נחמד נעשה עוד יותר, והתנאים פה הכי מחמירים בעולם.
אתה לא יכול לבקש מאנשים גם רגולציה, גם זיהום אוויר, גם עבודה עם חומרים מסוכנים, גם אתה מעלה את ההפרשה לפנסיה לעובדים. יכול להיות שחלק מהרפורמות נכונות, אבל אי אפשר לבצע הכל ביום אחד. יש פה מסה של דברים.
אז לפני היו קרטלים ומונופולים, שזה באמת לא טוב. לא טוב שיש מספר מועט של בנקים, ולא מספיק חברות תקשורת. עכשיו כשתגדל התחרות בתקשורת לדוגמא, הם יצטרכו להתמודד גם עם התחרות וגם עם הרגולציה, אז הם לא יהיו רווחיים, ומה שניראה בעצם הוא שישראל הופכת להיות פחות אטרקטיבית. קשה היום לעשות עסקים בישראל. בסוף התעשיות יעזבו את הארץ.
דבר נוסף, אנחנו צריכים לראות למה אנשים בכל זאת קנו את הניירות ערך בשם מניות. בעצם לא היו חלופות. מה שקרה עם השנים, הממשלה הפחיתה את הגרעון שלה. הפחתת הגירעון שלה הביאה לכך שהיא מנפיקה פחות איגרות חוב. מצד שני מספר העובדים הולך וגדל, כיוון ש-3 מיליון איש עובדים, ושיעור האבטלה ירד. זאת אומרת יותר אנשים מפרישים לקרן פנסיה, גמל והשתלמות, ומצד הממשלה היא מנפיקה פחות איגרות חוב, ולכן הממשלה דוחפת את כל שוק המוסדיים לנכסים יותר מסוכנים.
זה עדיין לא אומר שהם צריכים להשקיע בלי בטחונות
לא משנה, בגדול אם אין לו נכסים בטוחים באמצעות ממשלת ישראל שהוא יכול לקבל ממנה 0%, נגיד תיקח מק"מ – אתה משקיע אותו לשנה מקבל 0% ריאלי ועוד מטילים לך על זה מס, זה ממש גאוני. או שיש לנו איגרת חוב ל-5-6 שנים בריבית שלילית. לכן רוב הציבור דרך המוסדיים, או הציבור עצמו, נכנס לנכסים מסוכנים יותר. לכן יצטרכו להוציא את הכסף לחוץ לארץ.
גם המיסוי על שוק ההון עלה
נכון, לא רק שעשו לך רגולציה המיסוי בשוק ההון עלה, ובקרנות הנאמנות דמי ההפצה הם דרקוניים. אם התשואה היא 7%-8%, 0.45% דמי הפצה זה סביר, אבל כשהתשואה היא אפסית מה לך כי תיתן 0.45%? אז מה יעשה אותו בנאדם? הוא נדחף לנכסים מסוכנים, וכשהוא נדחף לנכסים מסוכנים יש לו יותר רגולציה.
זאת אומרת יש לנו כאן בעיה, מצד אחד וקטורים שמצביעים על כך שהמצב במשק הולך להיות פחות טוב, ולכן מה אני קראתי כבר לפני 10 חודשים לאנשים לצאת לחו"ל, אבל אז נחשפים לבעיה נוספת. מספר האנשים שמבינים בכלכלה העולמית או בהשקעה בעולם הוא קטן, כי למרות שהמשק נפתח, אנשים לא מתמצאים בכל העולם.
מה הפיתרון?
הפיתרון הוא להכניס את כולם לשוק העבודה, גם את הערביות וגם את החרדים, ולוותר להם על הנושא של השירות הצבאי, שלא ישרתו, הרי בכל מקרה הם לא ישרתו, אין משמעות לחוקים אם אף אחד לא מתכוון לציית להם, לפחות שיעבדו וישלמו מיסים. היום אסור להם לעבוד לכן הם לא משלמים מיסים. דבר שני הממשלה צריכה לעשות פעילות אנטי מחזורית ולהשקיע בתשתיות בתקופה של האטה כלכלית, ולאכזבתי בשנה שעברה, על פי הלמ"ס שפורסם לפני כמה ימים ההשקעה שתשתיות עלתה 1.2% בלבד.
מה עם הנדל"ן, אתה חושב שהנדלן ימשיך לרדת?
אני חושב שהנדל"ן ימשיך לרדת בגלל שאנחנו נכנסים לסוג מסוים של האטה, חוץ מזה כל אדם שעינו בראשו רואה שיש הזדמנויות יותר טובות בארה"ב, באירופה, בכל העולם.
למה באמת דירה פה, בקריית אונו, צריכה לעלות 2-2.5 מיליון שקל?
אין שום סיבה, חוץ מהמדיניות של מינהל מקרקעי ישראל. החשיבה של ישראלים שהם צריכים לגור בדירה שלהם היא שגיאה. אני יכול לקנות נכסים בחו"ל, בשכר דירה שהוא פי כמה וכמה בתשואה מפה, ולשכור פה בית.
אבל אין פה שוק שכירות מסודר, זה ביצה ותרנגולת. כל שנה שנתיים בעל הדירה רוצה למכור אותה כי הוא מרוויח מעליית הערך
שוק הדיור הוא בלון שהתנפח, הוא יתנפץ. אנחנו רואים שהעלייה בשנה האחרונה הייתה 3%, הכי נמוכה מאז 2008 ושוק מכירת הבתים עלה ב-5 השנים האחרונות ב-60%, וב-10 שנים האחרונות הוא עלה ב-51.7%. הממוצע לעשור הוא 2.4% נומינלי, תוריד את זה ריאלי. הדיור להשקעה לא יותר טוב מהשקעה באיגרת חוב ממשלתית, בטח קונצרנית.
אז אתה אומר שבשנים הקרובות זו לא השקעה הכי אטרקטיבית
נכון. לאנשים יש זיכרון קצר, הם תמיד זוכרים את הבועה. אני מזכיר לכם שעד לפני 3 וחצי שנים מחירי הדירות במודיעין, שזו עיר גדולה, היו ברצפה ואף אחד לא קנה. אנשים לא קונים בזול וכשיקר מתחילים להתעניין.
ולכן שוק הדירות בארה"ב זול, באירופה הוא זול, בבריטניה הוא זול, לא חייבם לקנות בארץ.
דיברנו קודם על רגולציה. יש עכשיו התארגנות של לשכה ליועצי השקעות, מה עמדתך בעניין הזה?
אני חושב שזה רעיון טוב. אני חושב שצריכים לצאת למלחמה חזיתית ברשות ניירות ערך, במפקח על שוק ההון. אני חושב פשוט שצריך לעשות סדר ולהפחית את הרגולציה ולתת יותר תחרות. אי אפשר מצד אחד לעשות רגולציה שמכבידה ומצד שני להגביל את המחיר של המוצר.
יש אולי היבטים ספציפיים שאתה חושב שהם גולת הכותרת, שנגדם צריך לצאת? שהם הבעייתיים? לדוגמא ועדת חוד"ק, ועדת הריכוזיות
בועדת הריכוזיות יש דברים נכונים, אבל יש בה גם דברים לא נכונים. אנשים צריכים לדעת להחזיר את הנושא של נטילת סיכון על המשקיע ולא ייתכן שיפקחו מהבוקר עד הערב. אחרת אני מציע למדינה להיכנס לגירעונות מחדש כמו שהיה לה, 10% מהתוצר, להנפיק איגרות חוב, ושהיא תנהל את המדינה. באיגרות חוב אלה היא תבנה כבישים, תעשה כביש 6, תעשה מפעלים, ויחזרו המפא"יניקים, ויחזור הפופוליזם. יש פופוליזים מימין וגם משמאל, שעלול להיות בעוכריה של ישראל. הדור הצעיר, בני 25, שכחו את הסבל שסבלנו תחת ידם של המפא"יניקים, שהביאו אותנו לדלות, לעוני, ולכך שלא יכולנו לנסוע לחו"ל. רמת החיים שלנו הייתה נמוכה, תוחלת החיים שלנו הייתה נמוכה, ורמת הבריאות שלנו הייתה נמוכה. והפופוליזם הזה יביא לכך שהתוצר יעלה יותר נמוך. אנחנו הגענו ל-98% ברמת החיים לעומת ה-OECD,
32 אלף דולר לנפש. הסיכוי לשרוד מסרטן השד יותר גבוה ממדינות ה-OECD, הסיכוי לשרוד מהתקף לב יותר גבוה ממדינות ה-OECD, המחקר והפיתוח הכי גבוה יחסית לעולם, תאונות הדרכים הכי נמוכות ב-45 השנים האחרונות חוץ מ-2009. אנחנו עשינו המון. עשינו צעדים אדירים בגלל מדיניות מוניטארית, מדיניות פיסקאלית, בעיקר מדיניות פיסקאלית מאז 85’ ובעיקר מ-91’, וקליטת העלייה בהצלחה גדולה.
ועדיין אנשים יוצאים החוצה לרחובות וצועקים: "צדק חברתי". עדיין מישהו מרגיש שמשהו לא עובד, שמשהו בהצלחה הזאת לא מחלחל אליו לכיס, זה מאוד קל ללכת לפופוליזם הזה
נכון, אבל אם הפופוליזם הזה יתפוס הצעירים הללו לא יודעים מזה יביא. גם בצרפת ובספרד היה פופוליזם – נתנו להם הנחה והם יצאו לפנסיה בגיל 53 ביוון נתנו לאנשים להביא עובדים זרים, בספרד, ובפורטוגל עשו ארוחות ערב כל יום, ותראה לי לאן אירופה הגיעה. אני הייתי בהצגה הזו. הצעירים שמפגינים היום לא היו, אני הייתי בהצגה של מה שנקרא העשור האבוד, 1973-1985, אינפלציה של 444%, תוצר יורד, פריון עבודה נמוך. היו פה חיים קשים מאוד בתקופה שכולם מדברים עליה. והחזרה, הביצבוצים של המפא"יניקים מחדש, והפופוליזם, אנשים שמדברים דברים שהם לא מבינים - סכנת נפשות, ואני חושב שצריכים להקשיב למה שאומר הנגיד. תקופות ארוכות לא הסכמתי איתו בהרבה דברים, אבל אני חושב שבזמן האחרון הוא נוהג נכון ומזהיר נכון, עומד בפתח.
מי שהולך כל יום למסעדות ושותה בירה כל יום, והולך למועדונים כל יום שלא ילין שאין לו איפה לישון. מי שמסתובב בבוקר עם כלבים, שלא יתפלא שהוא ישן עם פשפשים. מי שאין לו כסף שלא ישתה בירה, מי שאין לו כסף לדירה שלא ישתה בירה.
לאו דווקא כולם שותים בירה, עורך דין צעיר שמרוויח 12-13 אלף שקל, אם אין לו הון עצמי הוא גר בשכירות
אנשים מגיעים מכל הארץ ברכבת לתל אביב. מי שאין לו כסף ביום סגריר שלא יעשה חתונה מפוארת, שלא יעשה בר מצווה מפוארת, שלא ייסע לתאילנד, ושלא ייסע לאיטליה. לחסוך וללמוד, ולא לשתות בירה!, כולם יצליחו. אתם התרגלתם לרמת חיים שהכל נופל מהעצים, מצטער זה לא עובד ככה.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

שלמה מעוז


