ההזדמנות במחזורי המסחר הנמוכים

חד הסממנים לשפל שבו מצויה הבורסה של תל אביב הם מחזורי המסחר שכורים באחרונה שפל חדש. בימים האחרונים שפלו מחזורי המסחר לרמה של 600-700 מיליון שקל בלבד. זו ירידה של כ-40% לעומת מחזורי המסחר ששררו בבורסה במחצית הראשונה של 2012, ונפילה של כ-65% לעומת מחזורי המסחר בשוק המניות ב-2010 ו-2011. הירידה במחזורי המסחר היא הביטוי לירידה חדה בעניין שמגלה הציבור הישראלי בבורסה המקומית. חוסר העניין נובע מן הסתם מהתשואות השליליות שהניב שוק המניות בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנה וחצי האחרונות.

נתוני העבר בבורסה של תל אביב מגלים שתקופות של מחזורי מסחר נמוכים במיוחד הקדימו בדרך כלל תקופות של גיאות. כך למשל ב-96' צנח המחזור היומי הממוצע בשוק המניות ל-104 מיליון שקל בלבד, נפילה של כ-70% לעומת המחזור היומי ב-93'. במהלך 96' רשם מדד תל אביב 100 ירידה מצטברת של 8.5%, אבל בשנה שלאחר מכן הוא שב וזינק בשיעור של 29%. שפל חריף במחזורים, יחד עם צניחה במדדים, איפיין את הבורסה בשנות האינתיפאדה של 2001-2002. ב-2002 צללו מחזורי המסחר ל-242 מיליון שקל ובחודשים הראשונים של 2003 הם שפלו לרמה של 170 מיליון שקל בלבד. בהמשך אותה חל שיפור קיצוני ובסוף 2003 כבר חזרו מחזורי המסחר היומיים בבורסה לרמה של כ-500 מיליון שקל. במהלך 2003 השלים מדד תל אביב 100 עלייה של 64%.

ב-2005-2007 נרשמה בשוק התל אביבי גיאות חריגה והמחזור היומי במניות טיפס עד לרמה של 2 מיליארד שקל ביום. המשבר של 2008 שב וגרם לבריחה מהבורסה, ולצלילה של 53% במדד תל אביב 100. בתחילת 2009 שפלו מחזורי המסחר בתל אביב ל-1.1 מיליארד שקל בלבד אך בהמשך השנה המגמה התהפכה. מחזורי המסחר שבו לעלות לרמה בה שהו ערב המשבר ומדד תל אביב 100 סיים את 2009 עם זינוק של 82%, תוך שהוא מוחק את רוב ההפסד מ-2008.

תופעה מחזורית מוכרת

הירידה בערכם של מדדי המניות ומחזורי המסחר היא תופעה מחזורית מוכרת בבורסה. הציבור הרחב שסופג הפסדים מדיר בהדרגה את רגליו, מושך כספים ממניות ומקרנות נאמנות המשקיעות במניות ועובר להתבצר בנכסים בטוחים כמו אג"ח ממשלתיות ופקדונות בנקאיים. זו תופעה שמתרחשת כיום בכל העולם וניכרת בתשואות האג"ח הממשלתיות שרושמות שפל היסטורי. ככל שיש פחות ידיים בשוק הסחירות יורדת, התנודתיות עולה והירידות שמתבצעות במחזורים קטנים עלולות להיות חריפות יותר.

המסקנה: להמתין בסבלנות לגל העליות

תהליך ההיזון השלילי מסתיים כשציבור המוכרים מתמעט ובשוק נותרים בעיקר משקיעים מקצועיים שמזהים את הפער החריף שנפתח בין מחירי המניות וערכי החברות. שוק שאין בו מוכרים לא יכול לרדת יותר וכל מה שנותר הוא להמתין בסבלנות עד שיתחיל גל העליות. בהקשר זה אפשר להזכיר גם שתהליך היציאה של המדדים מנקודת השפל שלהם תמיד מקדים בכמה חודשים את השיפור בנתוני הכלכלה הרשמיים.

למרות רמות השפל במחזורי המסחר, רצוי להיזהר מלקפוץ למסקנות. ראשית, רמת השפל הנוכחית נובעת גם מתקופת הקיץ והחופשות שבה פעילות המסחר מורידה הילוך. שנית, מחזורי מסחר נמוכים יכולים לשרור בבורסה במשך תקופה ארוכה לפני שהיא מתחילה להתאושש. כך למשל את רמות השפל של 96' הקדימו מחזורי מסחר נמוכים מאוד גם ב-95'. מחזורי המסחר ב-2008, שהיתה שנה איומה למשקיעים, היו אמנם נמוכים יותר מאשר ב-2007, אבל לא באופן משמעותי. מי שהקדים להיכנס לשוק באמצע 2008 נאלץ לספוג בהמשך השנה הפסדים כבדים.

גם אם רמת המחירים בשוק המניות הישראלי אינה גבוהה כיום, איש לא יכול לדעת אם כיוון המדדים ישתנה לטובה במהלך החודשים הקרובים. צריך לזכור שהמצב הכלכלי הנוכחי - הן בעולם והן בישראל - קשה וקיים סיכון מוחשי לירידה ברווחיות אצל חברות רבות. כל עוד האווירה הכלכלית נראית קודרת ומדכדכת, הסיכוי לראות שינוי מגמה בבורסה נותר נמוך. גם העלאת מס רווחי הון מ-20% ל-25% בתחילת 2012 הפחיתה במידה ניכרת מהתמריץ של הציבור להשקיע בשוק המניות המקומי. הרווחיות של החברות מאויימת גם מכיוונים אחרים כגון הגברת תחרות (חברות תקשורת) או כללי רגולציה חדשים (חברות ביטוח) ולא רק בגלל תנאי הסביבה הכלכליים.

האווירה הכלכלית בישראל ובעולם תומכת בעיקר בבריחת כספים משוק המניות וצריך לקרות משהו מיוחד כדי שהאמון של הציבור בחברות יחזור. מצד שני, בבורסה תמיד צריך לצפות להפתעות.

פורסם לראשונה ב- TheMarker