MORE >>> האם אנו לפני תפנית במדיניות המוניטרית העולמית ?

נורמן דיקסון גרס בספרו "הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא" ש"האשליה אינה נכנעת לפני ההיגיון", הפעם אנחנו רואים לשמחתנו, שההיגיון שתבע נקיטת פעולות יזומות  לפתרון המשבר הכלכלי שפקד את מדינות העולם ניפץ את האשליה שהמשברייפתר כלעומת שבא.  ואכן, מאז פרוץ המשבר הפיננסי בשנת 2008 , המדיניות המוניטרית בכל העולם שינתה את פניה.  מחוסר מעש, שגבל בחוסר אחריות,אימצו קברניטי הכלכלה בעולם מדיניות  מרחיבה בצורה חסרת תקדים:

ארה"ב

הריבית בארה"ב ירדה לרמה אפסית כבר עם פרוץ המשבר ונשארה שם עד היום.  בנוסף, ה"פד" השיק שלושתוכניות  הרחבה כמותיות  הידועות בשמן (QE-QuantitiveEasing) , ומספר דומה של תוכניות הרחבה קטנות יותר, שנועדו לרכוש "נכסים רעילים". עיקרם נוצרו בתקופת משבר ה"סאב-פריים" בארה"ב , והם "שכבו" במאזני הבנקים האמריקניים והגבילו אותם מלהלוות כספים בצורה נאותה.  גם בצד הפיסקאלי לא חסכו האמריקאים במאמציםוהשקיעו סכומי כסף גדולים (בסדר גודל כולל של מעל טריליון דולר) בהשקעות במשק, בתשתיות וכד' על מנת לחלצו מ"ההלם הפיננסי".אומנם התבשרנו אמש שהפד ימשיך לרכוש אג"ח עד שיראה שיפור משמעותי בתעשיה אך הדרך עוד ארוכה ואין בכך די.  הדגשנו בעבר שלפנינו 6 מצוקים נוספים התובעים פתרונות.  ואכן, ישנם מצוקים נוספים שהתהום שלהם מסוכנת ומסכנת את ניצני ההתאוששות שהחלה כגון: צוק פדרלי-ביטול ביטוח פיקדונות שיגרום לעליית המימון, צוק ה"טוויסט" הבטחת רכישות האג"ח הארוכות מהאוצר שתתפוגג בסוף השנה, צוק כלכלי עולמי – השלכות של כלכלת אירופה במיתון עמוק וצוק המדיניות המוניטארית שנפתר לעת בעזרת תוכנית ה- 3 Q(ראה מאמר נפרד מיום 19/11/12 19.11.2012  https://www.funder.co.il/article/23891)

אירופה

בעוד שבארה"ב , פעלו בנחרצות בניסיון למגר את המשבר , שרבים הגדירו אותו"המשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז השפל הגדול" , הרי שבאירופה , התגובה הייתה רופסת למדי בעיקר בשל היעדר מדיניות פיסקאלית אחידה.  ההססנות שלטה בשלבי המשבר הראשונים והמנהיגים האירופיים פעלו באיטיות ובאיחור רב.ברגע שקברניטי הכלכלה ביבשת הישנההבינו שהמשבר עלול לאיים על עצם הריבונות של גוש היורו וכי קיים חשש משמעותי לפירוקו בשל חדלות פירעון קרבה מצד מדינות ה-"PIIGS" (פורטוגל, ספרד, יוון, איטליה ואירלנד) , הזדרזו ב- ECB(הבנק המרכזי האירופי) הן להוריד את הריבית לרמה של 0.75% והן להשיק תוכניות הרחבה ותמיכה במדינות הנ"ל, במקביל להשתת "משטר צנע"' או למצער, להצהיר על תוכניות כאלו, בתמורה לקבלת סיוע.  כך למשל כזריקת עידוד חשובה לשווקים ביצעה קרן המטבע הבינלאומית רפורמות לתמיכה במשבר והודיעה זה מכבר כי חידשה את קווי האשראי שלה על מנת לעודד את המדינות העומדות בפני זעזועים חיצוניים לפנות לקרן המטבע. השינוי נועד למנוע את החרפת המשברים ומהווה צעד נוסף במטרה ליצור יציבות בכלכלה.

יפן

המקרה היפני הינו אולי המעניין ביותר , בהקשר הכלכלי הגלובלי - במשך קרוב לעשרים שנה נאבקת יפן ב"גלי הדף" הנובעים מפיצוץ בועת הנדל"ן שלה, שהתרחשה בתחילת שנות ה-90 וגרמה לדפלציה במשק היפני במשך יותר משני עשורים ברציפות.  בתגובה לכך הוריד  ה-BOJ(הבנק המרכזי היפני) את שיעור הריבית לאפס כבר לפני כעשור, והשיק מדי פעם תוכניות הרחבה כמותית משלו על מנת לתמוך בכלכלה.
הצלחת התוכניות הנ"ל הייתה מוגבלת למדי הן  בשל הדמוגרפיה הייחודית ליפן והן בשל מאפיינים כלכליים אחרים (שיעור חיסכון גבוה, שיעור הזדקנות גבוה של האוכלוסייה) וכן בשל עוצמת היין היפני שנתפס במשך שנים כמטבע "Carry Trade"- משקיעים זרים לוו ביין בריבית אפסית והשקיעו במדינות עם שיעור ריבית גבוה יותר, מתוך הנחה שהיין ימשיך לשמור על עוצמתו וכך הם ירוויחו רווחי הון נאים במטבעות של מדינות אחרות. 

 אסטרטגיית מסחר זו גרמה ל"עיוות" בשערו הכלכלי של היין  שכן היין היה אמור להיחלש ע"פ כל הפרמטרים הכלכליים. התוצאה הייתה פגיעה קשהבייצוא היפני . בחודשים האחרונים , היין החל להיחלש משמעותית, וזאת בשל צעדיהשל ממשלה יפנית החדשה שנבחרה ( ממשלה זו דוגלת בגישה "אגרסיבית" יותר בכל הנוגע להרחבות כמותיות).

המקרה היפני שימש כ"מקרה בוחן" בהתמודדות עם המשבר הפיננסי העולמי ושימש כ"נר" לרגליהם של נגידי הבנקים המרכזיים בעולם כולו בבואם להשיק תוכניות הרחבה כמותיות וכד'.

שווקים מתעוררים

גלי ההלם של המשבר הפיננסי לא פסחו על סין , הודו , ברזיל ומדינות רבות נוספות.מדינות אלו חשו את עוצמתם ונפגעו, בין השאר בשל ירידה חדה בהיקף הסחר העולמי והתגברות משבר החובות בחלק ממדינות אירופה- המהוות עבורן שוקי יעד עיקריים לייצוא המקומי.

כך נאלצו גם המדינות הללו להוריד את רמות הריבית לרמה נמוכה בהרבה מזו ששררה טרם פרוץ המשבר. אולם, בניגוד למדינות המערב,  שיעור האינפלציה הבסיסית במדינות אלה, שמלכתחילה היה גבוה יותר ועמד על ממוצע שנתי של כ-5%-6% מנע מהן להגיע לרמות אפסיות כמו שנראו במערב.

בישראל- הנגיד (אוטוטו לשעבר...) פישר מיהר עם פרוץ המשבר להוריד את הריבית לרמה של 0.5% מתוך חששו העמוק למיתון כלל עולמי.  אולם, לאחר כשנה, כאשר הגיעלמסקנה שמיתון חריף לא יתרחש בישראל, החל פישר בהעלאות ריבית הדרגתיות עד רמה של 3.25% לקראת סוף 2011. דא עקה, סימני ההאטה הכלכלית בישראל , ש"איחרו להגיע" הופיעו לקראת המחצית השנייה של 2011 וביתר שאת ב-2012. לפיכך, נאלץ  הנגיד הישראלי לבצע תפנית במדיניותו והוא שב להוריד את הריבית בכמה פעימות לרמה של 1.75% שבההיא עומדת כיום.

ומה הלאה?

בחודשים האחרונים זורמים נתונים כלכליים עולמיים המציגים שיפור הדרגתי גדל והולך.  נתונים אלו  מלמדים כי הכלכלה העולמית , בעיקר האמריקנית מתחילה לחזור לעצמה ו"לעלות על הפסים" בהשפעת ההרחבות והזרמות הכספים האדירות שבוצעו.  אך הסכנה לא חלפה.  טובי הכלכלנים  חלוקים בדעותיהם בשאלה כיצד "לגמול" את השווקים מאותן הזרמות כספים חסרות תקדים.  נדבך מרכזי הוא  שאלת הריביות הנמוכות והשאלה  האם ומתי להתחיל להעלותן מטרידה רבים וטובים.

בעוד שבאירופה עדיין אין מדברים כלל על העלאות ריבית שכן המצב רחוק מלהיות יציב, בארה"ב הויכוח מתחיל להתלהט : ע"פ מספר גורמים ב"פד" האמריקני הריבית צריכה לעלות לאחר שיתקיימו אחד משני תנאים בסיסיים:
1. שיעור האבטלה ירד ל-6.5%
 2. ציפיות האינפלציה ("ליבת האינפלציה בלשונם- בנטרול מחירי אנרגיה ומזון) יעלו מעל 2% .
בסקירתו האחרונה העריך הפד כי התנאים הנ"ל לא צפויים להתקיים לפני הרבעון הראשון של 2015 לכל המוקדם , ואילו כלכלני  קרן המטבע הבינ"ל גורסים שזה לא יתרחש לפני 2016 .

 
יו"ר הפד בן שלום ברננקי בעצמו הזהיר לאחרונה מפני העלאות ריבית מוקדמות מדי שעשויות לפגוע בצמיחה הכלכלית המתחדשת לאיטה.לעומת זאת , ע"פ גורמים אחרים ב"פד" ומחוצה לו,יש צורך כבר עכשיו להפסיק הדרגתית את  ישום תוכנית -QE3(הכולל רכישת של 85 מיליארד דולר כל חודש של אג"ח מגובה משכנתאות ), או לפחות לצמצמה משמעותית.

 בנוסף, גוברים הקולות בעולם המזהירים מפני "מגה אינפלציה" שעלולה להתרגש על השווקים בהינתן טריליוני הדולרים שנשפכו ועדיין נשפכים לשווקים.בבסיס טענתם המרכזית של אלה, עומדת העובדה שהיקף ההלוואות של הבנקים האמריקניים מצוי בעלייה (ע"פ הדו"חות האחרונים שפורסמו).המשמעות היא שה"כסף מתחיל להיכנס למחזור הכלכלי", לעומת המצב ששרר עד לפני מספרחודשים בו ניצלו הבנקים בעולם בכלל והאמריקאים בפרט את הכסף הזול. הם עשו בכסף ה"זול" שימוש בראש וראשונה על מנת לנקות את מאזניהם מאותם נכסים רעילים, ורק לאחר מכן להפנותו לצורך מתן הלוואות לגורמים כלכליים במשק בכלל ולעסקים קטנים בפרט.  אם נתייחס לציפיות השוק, עקום התשואות האמריקני מגלם צפי להתחלת העלאות הריבית ברבעון האחרון של 2014 (נכון ל-4/2/2013).
 

לדעתנו, המיקום של כל מדינה "במחזור הפעילות  הכלכלי" יכתיב  קצב אחר ולאו דווקא דומה של העלאות ריבית. ישראל דומה למשל במצבה לאירופה. המדיניות הפיסקלית מצמצמת והמטבע מיוסף באופן די מהיר כך ניתן למשל להפחית לחצים אינפלציוניים  באמצעות הוזלת הייבוא.  מדינות הנמצאות פחות או יותר באמצע מחזור הפעילות  הכלכלי שבין האטה לצמיחה,תבצענה אל נכון העלאות הריבית  בצורה מבוקרת ומתונה.  לא מן הנמנע שצעדים אלו יעשו מאוחר יותר מאשר תחילת העלאות הריבית בארה"ב.
בארה"ב, הרושם המתקבל מן הנתונים הפיננסים הוא שהצמיחה הכלכלית מתגברת לצד פיחות מואץ של המטבע ולכן בהחלט ייתכן שבשלב ראשון יופסקו תוכניות התמריצים עוד בחודשים הקרובים וזאת כהכנה לקראת מעבר לשלב של הידוק מוניטרי במהלך 2014. לעניות דעתנו, "הסיכון" בארה"ב לסדרה של העלאות ריבית מוקדמות מהצפוי בשל אילוצים אינפלציוניים גבוה יותר מאשר בשאר מדינות המערב. זה  נכון גם לשווקים המתעוררים המושפעים לרעה מעלייה מחודשת של מחירי הסחורות.  עליה זו צפויה להתחדש ביתר שאת כמתאם  הפוך להיחלשות הדולר.

וותיקי השוק חשים בשינוי מזה זמן ונערכים מן הסתם בהתאם. הרי כולנו מכירים את הפתגם: "השומע-שוכח, הרואה-זוכר, העושה-מבין".ברור לנו שגם העושים עלולים לטעות מעת לעת.  על כל פנים, ללא המעשים שננקטו וינקטו לא היינו רואים את ניצני ההתאוששות.  בכל מקרה, נראה שלאחר חמש שנים של ריביות אפסיות  "השוק אומר את דברו", ומתחילים לראות תוואי של חזרה לריביות "נורמליות".השינויים הצפויים במתווה הריבית מחייביםגמישות מחשבתית ושינוי גישה אצל מנהלי ההשקעות ומנהלי הכספים בחברות.  בכלל ראוי בעולם ההשקעות שהוא דינמי ומרתק לאמץ את הכלל של ע. טמיר, "אל תיטע שורשים, היה גמיש".

עומר ונדרוב, מור בית השקעות בע"מ

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.