נתונים חדשים ומדויקים יותר, המראים צניחה בנתוני פריון העבודה ל-2012, מעידים שהתמונה הבעייתית של פריון העבודה בישראל חמורה יותר ממה שהיה ידוע עד כה
עלייה ברמת החיים מחייבת שכר גבוה יותר, ועלייה בשכר אפשרית רק אם הכמות המיוצרת בשעת עבודה גדלה. ב"דוח מצב המדינה 2013" שיפרסם בקרוב מרכז טאוב, מנהל המרכז פרופ' דן בן-דוד מעדכן את נתוני פריון העבודה של ישראל ביחס למשקים המובילים בעולם – ומגלה כי בנתוני פריון העבודה ניכרת ירידה משמעותית.
כפי שבן-דוד מראה מזה שנים, בעיית הפריון של ישראל מחמירה מעשור לעשור: מאז שנות השבעים הפריון בארץ הולך ומתרחק מהפריון במדינות ה-7G (ארה"ב, אנגליה, צרפת, גרמניה, איטליה ויפן) (תרשים 1). אך אפילו על רקע תמונה בעייתית זו, ב-2012 חלה תפנית דרמטית עם נפילה חדה בפריון העבודה של ישראל.
פרופ' דן בן-דוד: "ההפתעה בירידה החדה בפריון ב-2012 אינה הנפילה עצמה – שככל הנראה נובעת בעיקר מתיקון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהוביל לנתוני עבודה מדויקים יותר – אלא שרמת הפריון בישראל הלכה למעשה נמוכה אף יותר מהנתונים הנמוכים מאוד שהתקבלו בעבר".
בן-דוד מוסיף כי "לתמונה זו יש השלכות ארוכות טווח חמורות ביותר. בזמן שיש ישראלים שימשיכו לחיות בארץ ויהי מה, אחרים מביאים בחשבון את השיקול הכלכלי. ככל שהפער בין ההכנסה האפשרית בחו"ל להכנסה בישראל גדל, יותר ויותר משפחות ישראליות יקבלו החלטה לעזוב. אין זה מקרי שכבר כיום בריחת המוחות האקדמיים מישראל לארה"ב גדולה פי שישה ויותר מבריחת המוחות ממדינות אירופאיות לארה"ב, ואין לנתונים אלו אח ורע בעולם. לצעירים משכילים מאוד יש חלופות בתחום התעסוקה, ואף שישראל היא אכן "מדינת הסטארט-אפ", היא עלולה לאבד את המשכילים והמוכשרים ביותר מבין ילדיה ככל שהיכולת הלאומית לשלם שכר תחרותי הולכת ונשחקת".
פרופ' בן-דוד מצביע על כך שהכמות הממוצעת שעובד ישראלי מייצר בשעה (33.70$) נמוכה בהשוואה לכמות המיוצרת על ידי עובדים בכמעט כל העולם המתועש (תרשים 2). ישראל ממוקמת במקום ה-26 מבין כל 34 מדינות ה-OECD.

פריון העבודה גבוה יותר בכל המדינות הנחשבות ליעד הגירה פוטנציאלי עבור ישראלים מיומנים ומשכילים, מה שמאפשר להן לשלם שכר גבוה יותר. אפילו במדינות הנמצאות בקשיים כלכליים חמורים, כמו איטליה ויוון, הפריון גבוה יותר מבישראל.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשות פרופ' דן בן-דוד, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבינתחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות – עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





