ראיון בלעדי  >> מנהל מחלקת המחקר בתכלית, יוסי ישראל: "צריך לתת עדיפות למניות השורה השנייה והשלישית"

כנגד התחזיות המוקדמות כלכלת ישראל הציגה נתוני מאקרו מעודדים מאוד ברבעון השני של השנה, שכללו בין היתר נתון צמיחה מרשים מאוד של 4.9%, נתון גבוה מאוד ביחס לשווקים המפותחים בעולם ואפילו ביחס לשווקים המתפתחים. בנוסף, מאז סיום המתיחות עם סוריה, גם שוק ההון חזר לרכז עניין לאחר תקופה ארוכה של דשדוש ומחזורי מסחר נמוכים. הדבר מתבטא בעליות חדות במדדים המובילים, למרות החולשה ברוב מדדי המניות בעולם.

בכדי להבין את הסיבות והמשמעויות של נתוני המאקרו, ערכנו ראיון עם יוסי ישראל, מנהל מחלקת המחקר בתכלית תעודות סל. יוסי, המשק הישראלי צמח בשיעור מרשים מאוד של 4.9% ברבעון השני של השנה, למרות הביקורת הציבורית על אופן ניהול הכלכלה. איך אתה מסביר את זה?
את ההסבר אפשר למצוא במבנה הצמיחה, שנבעה בעיקר מעלייה של 8.3% בהוצאות הציבוריות ועלייה של 6.7% בצריכה בפרטית. הייצוא אכזב וצמח ב- 1.2% בלבד, אחרי שברבעון הראשון הוא צמח בקצב של כמעט 11% ומה שהשפיע עליו זה כמובן התחזקות השקל. סעיף שדווקא נחלש הוא סעיף ההשקעות בנכסים קבועים שירד ב- 6.3%.
מבנה צמיחת התוצר קצת מדאיג מכיוון שהעלייה בצריכה הפרטית הושפעה מאוד מעליית המיסים לאחר שאנשים הקדימו לבצע רכישות משמעותיות, אבל גם בגלל הירידה בשיעור האבטלה. העלייה בצריכה הציבורית אף פעם לא מעודדת אותי מכיוון שזה בא או על חשבון מיסים או מהגדלת חובות המדינה.

אנחנו רואים שבאופן מפתיע האבטלה במשק ממשיכה לרדת, זה נובע משינוי שיטת המדידה או שבאמת יש התאוששות בשוק העבודה?
שוק העבודה הישראלי מראה סימני התאוששות חזקים, בניגוד לרוב המדינות המפתחות שם שיעור האבטלה גבוה יותר וגם יש ירידה בשיעור ההשתתפות בכח העבודה. שיעור האבטלה בחודש אוגוסט היה הנמוך ביותר בשיטת המדידה החדשה שהחלה ב- 2012 ועמד על 6.1%. המדידה החדשה זהה בכל מדינות ה OECD והשינוי המשמעותי בה הוא ההכללה של חיילי צה"ל ומשרתי הקבע במדגם.
מאז חודש מאי השנה, ששיעור האבטלה היה 7%, אנחנו רואים ירידה עקבית, אבל מה שמעודד זה בעיקר העלייה בשיעור המשתתפים בכוח העבודה שעמד באוגוסט על 60.1% ומשקף עלייה של 0.2% מהחודש שעבר, ועלייה בשיעור דומה באחוז המועסקים בהיקף מלא שעומד על 77.1%.
לדעתנו השיפור בכוח העבודה הוא לא ברור מאליו, ודאי לאור התחזקות השקל, שמקטין את הכדאיות לייצור מקומי.

בנק ישראל עושה מאמץ רב להחלשת השקל מול סל המטבעות, וכרגע נראה שזה לא כל כך מצליח.
נכון. הבנק הוריד לאחרונה את הריבית בפעם השלישית השנה והיא כבר עומדת על אחוז, ובשבוע שעבר הוא דיווח שהוא מתכוון לרכוש מט"ח בהיקף של 3.5 מיליארד דולר בשנת 2014, כדי לנטרל את ההשפעה של תגליות הגז על מאזן תשלומים.
בשלב זה נראה שהשפעת הפעולות של הבנק היא מינורית, כשלדוגמא לאחר הורדת הריבית האחרונה השקל נחלש ב- 3.6% מול הדולר, אבל מאז הוא שב והתחזק, ובעצם כבר כמעט וחזר לשער שלו מלפני הורדת הריבית.

מה גורם להתחזקות הזו של השקל ואילו משמעויות יש לזה על שוק המניות המקומי?
לדעתנו התחזקות השקל נובעת משילוב של דברים ובראשם ירידת פרמיית הסיכון של ישראל לאור ההתרחשויות הפוליטיות-ביטחוניות באיזור וכמובן תגליות הגז. לכן אולי רכישות המט"ח יצליחו להאט את קצב ההתחזקות של השקל אבל לא להחליש אותו.
לאור זאת אנחנו חושבים שצריך לתת עדיפות למניות השורה השנייה והשלישית. רוב החברות הגדולות בישראל הן יצואניות ולכן הן נפגעות משער השקל החזק, בעוד שרוב המניות הקטנות והבינוניות פחות מושפעות מכך, כיוון שהן יבואניות או פונות לשוק המקומי, שכפי שציינתי קודם נמצא במגמת עלייה בצריכה הפרטית.
 
אנחנו רואים שיש עיוות בין מה שהשוק צופה לשנה הקרובה לבין ציפיות האנליסטים, איך זה משפיע על הרכב תיק האג"ח?
נכון להיום ציפיות השוק הן בערך 1.3%, בעוד שממוצע ציפיות האנליסטים הוא סביב ה- 2%. השוק די מתעלם מנתונים של עונתיות ולכן סביר שבחודשים הקרובים ציפיות האינפלציה ישובו לעלות. לכן, כרגע להערכתנו עדיף להגדיל את האפיק הצמוד בתיק.

אגב מדדי התל בונד, ביום שלישי ייכנסו לתוקף השינויים במדדים, שכוללים הגבלה על מספר הסדרות של מנפיק במדד והפחתה במשקל המקסימאלי המותר לסדרה. איך השינויים האלה צפויים להשפיע על המדדים?
השינויים יורגשו בעיקר במדדים הגדולים, התל בונד 20 ,40 ו- 60. בתל בונד 20 ייצאו שבע סדרות של בנקים ותיכנס חזרה רק סדרה אחת, כלומר אם עד לשינויי למדד היתה הטיה לסדרות הבנקים, עכשיו הוא יהיה מגוון יותר מבחינה סקטוריאלית, כשבנוסף התשואה צפויה לעלות וכמוהו גם המח"מ. בשלב זה השינוי כמעט ולא צפוי להשפיע על המדדים הקטנים.
 
לסיכום יוסי, כשאנחנו בתחילת הרבעון האחרון של השנה, מה צפוי לנו בהמשך?
הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה בתקופה של חוסר יציבות. הנתונים הכלכליים מראים שיפור בצמיחה, בצריכה הפרטית ובשוק העבודה, אבל עם זאת לא כל הנתונים חיוביים, כשהתחזקות השקל וקיטון בביקוש העולמי פגעו בייצוא הישראלי.
בראיה ארוכת טווח, המשק הישראלי צפוי ליהנות מהוזלת עלויות האנרגיה והייצור המקומי, והגידול הצפוי בהכנסות המדינה ממיסוי הגז, צפוי להפחית את יוקר המחייה הן על ידי הוזלת מוצרים והן על ידי הפחתת מיסים עתידית.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.