עומר רגב
24/06/2014
בנק ישראל פרסם היום הודעה בה הוא מותיר את הריבית לחודש יולי 2014 על כנה ברמה של 0.75%.
בעקבות כך פרסמו כל העוסקים בדבר את תגובתם. אז מה חושבים, האנליסטים, הטריידרים ואנשי התעשייה הריאלית? ובכן... הדעות חלוקות.
מה חושבים האנליסטים?
אורי גרינפלד הכלכלן הראשי בפסגות:
ההחלטה להשאיר את הריבית על קנה על אף ההפתעה השלילית במדד מאי והחלשות הדולר נובעת משתי סיבות עיקריות:
הראשונה, המשך העליות במחירי הדיור והשניה, הרצון לשמור על תחמושת מונטארית. כדאי לזכור, כפי שבנק ישראל מציין בהודעתו, שהאינפלציה צפויה לרדת אל מתחת לרמה של 0.5% בחודשים הקרובים ויתכן שבנק ישראל שומר את הפחתת הריבית כתגובה לירידה זו. אנחנו עדיין מעריכים שהריבית תורד פעם נוספת במהלך החודשים הקרובים.
אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים תמיר פישמן:
"בנק ישראל נמצא בין הפטיש (שוק הדיור הגואה ) והסדן, (שקל חזק מהרצוי).
בעוד שני אלו עומדים אחד מול השני נאלץ בנק ישראל להתבונן בנתוני צמיחה ואינפלציה , נתונים אלו לא ברורים מספיק , והנתונים סותרים . אף שאני חושב שהחלשת המטבע ועידוד הצמיחה חשובים יותר בחר כאן בנק ישראל במדיניות של " בואו נשב ונמתין" והחשש מהמשך עליית מחירי הנדל"ן ממשיך להשפיע על השיקולים.
לטעמי האחריות על שוק הדיור הגואה היא מחוץ לסט הכלים הנוכחי של בנק ישאל וזאת בשל הריבית העולמית הנמוכה. לעומת זו מדיניות אגרסיבית של החלשת המטבע יכולה לתרום רבות לכלכלה הישראלית ככל וליצוא בפרט. אף על פי כן נוכח נתוני הצריכה הפרטית אשר ממשיכים להציג האטה משמעותית ופגיעות מגזר הייצוא נוכח השקל החזק יחייבו את בנק ישראל להוריד ריבית באחת הישיבות הקרובות".
עוזי לוי, אנליסט בכיר, אינפיניטי מחלקת מחקר
על אף שמרבית הגורמים תמכו בהורדת הריבית, בנק ישראל מותיר את הריבית ללא שינוי וברמה של 0.75%
היחלשות האירו מול השקל בעקבות הפחתת הריבית בגוש האירו, רק חיזקה השקל במונחי סל המטבעות. התמסורת של שער החליפין מול מדד המחירים לצרכן נעה בשיעור ממוצע של 0.2%, משמעות הדבר הינה כל ייסוף של 1% בשער החליפין עשוי לגרוע ממדד המחירים לצרכן כ – 0.2%! כלומר, במצב בו האינפלציה במשק נמוכה ובתוואי יורד, הריבית הגבוהה במשק הישראלי ביחס לגוש האירו ולארה"ב הינה בבחינת גורם אנטי אינפלציוני נוסף.
לפיכך, בנק ישראל צריך להפחית את הריבית הבסיסית ולנקוט בעוד כמה צעדים מוניטאריים מרחיבים, אם לא בשביל היצואנים, אז לפחות בשביל לעודד אינפלציה ולהגביר את קצב הצמיחה במשק הישראלי. להערכתנו, מדובר על החלטה שאיננה תואמת לתנאי המשק בתקופה הנוכחית וזאת למרות עדכון תחזית הצמיחה כלפי מעלה לשנת 2014 לרמה של 2.7%.
מה חושבים הטריידרים?
אורן אלדד, מנכ"ל A TRADE :
"הריבית במשק נותרה על כנה בפעם הרביעית ברציפות.
בנק ישראל הולך על ביצים ושומר את הורדת הריבית לחודשים הבאים, בהם צפויה ירידה באינפלציה. עדכון אומדי הלמ"ס משבוע שעבר עזר למועצה המוניטארית להשאיר את הריבית ללא שינוי. מצב המשק נחזה כיציב יותר מהאומדנים הקודמים תוך תחזית צמיחה סבירה.
כידוע בנק ישראל מנסה לא להוסיף שמן למדורה ולעזור לממשלה ביעד הורדת מחירי הדיור. הפחתת ריבית עלולה להוביל לעליה בנוטלי המשכנתאות ובהמשך לעליה נוספת במחירי הדיור, שעלו מתחילת השנה ב5.5% (הלמ"ס).
מצד שני בנק ישראל מנסה לשמור על שער מטבע יציב ללא ייסוף נוסף, אך לפי המצב לא נראה כי הכלים שבידיו משפיעים על החלשות הדולר אל מול השקל ומחר נראה את המשך העליות שראינו לאחרונה".
משה שלום, ראש מחלקת מחקר FXCM ישראל - עדיין סקפטי
ייתכן כי לא תהיה ברירה לבנק ישראל אלא להתערב באופן מסיבי בתקופה הקרובה בשוק המט"ח"
משה שלום הוסיף: "אי הורדת הריבית מסמנת לנו שינוי תפיסתי מצד מנהלי הבנק ואולי הכרה שהגענו בתחום הריבית לקצה הגבול המותר. לאור זאת, לא מן הנמנע שבנק ישראל יתחיל לשקול בקרוב צעדים בלתי קונבנציונאליים כגון הרחבה כמותית, כפי שעושים בנקים מרכזיים אחרים בעולם"
במחלקת המחקר של FXCM מציינים: "ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי מהווה במידה מסוימת הבעת אמון במצבו הנוכחי של המשק, ואולם היא כמו כן נובעת מאי רצונו של הבנק ללבות מחדש את בועת הנדל"ן בתקופה שבה הממשלה מנסה להוציא לפועל מהלכים שיביאו לבלימת עליית המחירים והגדלת ההיצע.
מנגד, להחלטה היום צפויה להיות השפעה מזיקה על שער החליפין. השקל, שנסחר בימים הללו ברמות שיא למול הדולר והאירו, צפוי להמשיך ולהתחזק בטווח הקרוב, מגמה שמזיקה מאוד למגזר היצואנים בישראל ולמשק כולו. ייתכן כי לא תהיה ברירה לבנק ישראל אלא להתערב באופן מסיבי בתקופה הקרובה בשוק המט"ח".
משה שלום: "בנק ישראל עמד בצורה איתנה מול הלחצים הפוליטיים המתגברים כל פעם שהשקל מרים ראש, והוא עשה זאת די הרבה לאחרונה. הורדת ריבית בלאו הכי לא הייתה משנה את יחסי הכוחות במסחר במט"ח, אלא מהווה אקמול פסיכולוגי ומהלך פופוליסטי להשתקת הביקורת. בכל זאת. אי הורדת הריבית מסמנת לנו שינוי תפיסתי מצד מנהלי הבנק ואולי הכרה שהגענו בתחום הריבית לקצה הגבול המותר. לאור זאת, לא מן הנמנע שבנק ישראל יתחיל לשקול בקרוב צעדים בלתי קונבנציונאליים כגון הרחבה כמותית, כפי שעושים בנקים מרכזיים אחרים בעולם"
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות
בנק ישראל בחר עוד פעם בפיתרון הקל והעדיף להמתין לנתונים נוספים בטרם יבצע שינוי בשער הריבית. בנק ישראל הושפע, בין היתר, מההחלטה שלא לשנות את שער ריבית הדולר בארה"ב לצד עלייה במדד המשולב שתוקן מעלה. בסביבה נטולת לחצים אינפלציוניים והנתונה בשחיקה מתמשכת בביקוש המקומי ובמדדי הייצור התעשייתי, ראוי היה כי בנק ישראל היה נוקט עמדה מובילה של הפחתת שער ריבית השקל כצעד מעודד לפעילות המקומית, ממתן לחצים על פעילות שער החליפין ומצמצם עלויות והתורם לשיפור תנאי הסחר תוך הקטנת עלויות המימון ועידוד הביקוש.
מה חושבים הנדלנסיטים ואנשי התעשייה?
ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "הריבית הנמוכה חיונית לכאורה מחד גיסא על מנת לטפל בשער הדולר הנמוך ובההאטה הכללית במשק. מאידך גיסא, ונסיון חמש השנים האחרונות הוכיח זאת, כי אי העלאת הריבית תמשיך תוסיף שמן למדורת הנדל"ן. לכן הנני מציע, כפי שהצעתי במהלך השנתיים האחרונות ריבית דיפרנציאלית: ריבית נמוכה כללית שהינה אכן חיונית להמשך הפעילות הכלכלית במשק ומצד שני ריבית גבוהה יותר ללוקחי משכנתאות מעל 750 אלף שקלים, זאת על מנת לשמור על יציבות שוק הנדל"ן.
אורן מור, מנכ"ל אייקום יזמות ובנייה, "משחקי הריבית הפכו זה מכבר לחסרי משמעות לחלוטין לגבי שוק הנדלן, זאת משום שהבעייה היתה נוותרה היצע דל ביותר של דירות. על מנת שהיצע זה יעלה מ-40 אלף דירות לשנה לכ-60 אלף לפחות והשוק התייצב יש צורך שראש הממשלה, כמבוגר האחראי, יורה לשרי האוצר והשיכון והפנים לקדם לאלתר תכניות התחדשות עירונית גדולות בכל רחבי איזור הביקוש. גובה הריבית, מה שלא תהיה, הינו כבר חסר משמעות לחלוטין מבחינת שוק הנדלן.
כמאל שגראוי יו"ר והבעלים של קבוצת אחים שגראוי, "דווקא בשעה שהממשלה ביצעה צעד חשוב דוגמת ביטול המע"מ לסקטורים נרחבים, אסור שנושא הריבית הנמוכה ינטרל את ההישג החשוב הזה ויגרום להפרצות מחודשת של עליות מחירים. לכן הייתי מציע להמשיך כפי שהוחלט היום לנהוג בזהירות משנה בנושא הריבית, להשאיר אותה על כנה ולהמתין לתוצאות החיוביות של ביטול המע"מ. מבחינתנו כבר אנחנו רואים תחילת ביקושים מוגברים במקומות שנחשבו עד לא מכבר לפרפריאלים דוגמת יוקנעם ורמת ישי.
והנה מה שחושב מנכ"ל ארגון להב, הארגון שמאגד עצמאים ועסקים רו"ח אהוד רצאבי:"הגיע הזמן להוריד את הריבית וליישר קו עם אירופה, בנוסף לנקוט בצעדים משלימים על מנת לעודד צמיחה"
השילוב של אינפלציה ברמה אפסית, ריבית נמוכה, התמתנות בצמיחה הכלכלית וירידה בצריכה, משפיעים ישירות על העצמאים והעסקים הקטנים
"יש להוריד את הריבית בהתאם למגמה הכללית באירופה ועל הממשלה לנקוט בצעדי סיוע נוספים לעצמאים והעסקים הקטנים". כך אומר רו"ח אהוד רצאבי, נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים בישראל, בעקבות החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה ברמה של 0.75%.
רו"ח רצאבי הדגיש כי "העסקים הקטנים והבינוניים הם מנוע הצמיחה העיקרי והשדרה המרכזית של המגזר העסקי ולכן הממשלה חייבת לנקוט בשורה של צעדים משלימים, כדי לסייע לעסקים הקטנים ולמגזר העצמאים לשרוד בתנאי השוק הקיימים".
רו"ח רצאבי ציין כי "קיימת חוסר בהירות לגבי הפעילות הריאלית של המשק, אם כי התמונה די ברורה לגבי אינדיקטור מרכזי והוא: האטה בצמיחת התוצר העיסקי, שבחישוב שנתי עומד כיום על 1.5% בלבד".
מנגד ציין רו"ח רצאבי לטובה את שוק העבודה ש"ממשיך להפגין נתונים טובים, כך שיעור האבטלה של 5.6% שהוא שפל היסטורי, די מעודד. מה גם שלצד זה מציג המשק גם שיפור ברמת ההשתתפות בכוח העבודה במשק, תוך כדי המשך יציבות השכר.
לגבי קצב האינפלציה, ציין רצאבי כי "יש לשים לב במיוחד להמשכיות בירידה באינפלציה ולעובדה שהאינפלציה נמוכה במעט ממה שהחזאים צפו. המשמעות היא שהשוק בישראל פועל על סף מיתון, וכי מחירי הסחורות והשירותים בישראל מושפעים כיום הן מהאינפלציה המקומית והן מהאינפלציה הנמוכה מאד בחו"ל, שמשפיעה על שערו הנמוך של השקל".
התמ"ג לדברי רו"ח רצאבי "מהווה בשורה חיובית, והעלייה בתוצר ברבעון הראשון של שנת 2014 שעמד על 2.7% מבטא עליה בייצוא הסחורות והשירותים בהיקף של 8.8% ולעליה של 14.3% בהשקעות בנכסים קבועים, מול ירידה של 0.6% בצריכה הפרטית שמהווה פגיעה בעצמאים ובעסקים הקטנים שהם תלויים בשוק המקומי. גם תקציב המדינה מרמז על ההאטה בפעילות שכן בחודש מאי 2014 נרשם עודף של 1.9 מיליארד שקלים לעומת עודף תקציבי של 1 מיליארד שקלים בחודש מאי בשנה שעברה, כלומר יותר כסף נשאר בקופת המדינה ללא שימוש, כשהגרעון המצטבר במהלך 12 החודשים האחרונים הצטמק אף הוא והתייצב על 2.4% מהתמ"ג"
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
