עד 2050 ישראל מחויבת להקטין את הפליטות ב 80%, חייבים לפתוח את שוק הגגות הסולאריים בהקדם‎

ב(14.7) קיימה ועדת המשנה (כלכלה)  לאנרגיה ירוקה בכנסת דיון בנושא: "קידום אנרגיה סולארית על גגות בישראל":

ח"כ חנא סווייד, יו"ר ועדת המשנה (כלכלה) לקידום אנרגיה ירוקה

"ועדת המשנה לאנרגיה ירוקה תפעל על מנת לקדם את תחום הגגות הסולאריים במדינה, ולהסרת החסמים הקיימים. בימים הקרובים אגיש הצעת חוק אשר תפטור מתקנים לאנרגיה מתחדשת מהיטל השבחה, זאת כחלק מהצעדים הנדרשים לפתיחת שוק הגגות הסולאריים בארץ"

ח"כ סוייד: "עד 2050 ישראל מחויבת להקטין את הפליטות ב 80%! זה מצריך עבודה רצינית מצד משרדי הממשלה. הוועדה בראשותי תפעל להאצת הצעדים הממשלתיים ופירוק החסמים הקיימים."

ח"כ דב חנין (חד"ש):

"לא צריכה להיות מחלוקת לגבי מה עדיף – מתקנים על גגות או מתקנים קרקעיים - יש להקים מתקנים סולאריים גם על גגות וגם על הקרקע ."

"חייבים להגיע למצב שמתקיימת מדיניות אחת בקרב משרדי הממשלה. לא יכול להיות שחוליה אחת רוצה אנרגיה מתחדשת, וחוליה אחרת של הממשלה אינה מסונכרנת בכלל. אחד האתגרים הגדולים של הוועד הוא לגבש מדיניות שתאפשר לתכלל את כל גורמי המדינה להתיישר למדיניות שתעודד ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת.

ח"כ תמר זנדברג (מרצ):

"המתקנים הסולאריים הביתיים הם הזדמנות אמיתית לייצור אנרגיה מתחדשת  במדינה שטופת שמש באופן שיביא תועלת סביבתית וכלכלית. באמצעות מספר פתרונות קלים ליישום, המדינה יכולה וצריכה לסייע המון לקידום התחום".

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל:

"אני קורא לוועדה לבחון הפעלה של סמכויותיה לחייב את רשות החשמל, לפי חוק, ליידע כל צרכן חשמל בישראל על זכותו לייצר חשמל סולארי, זאת לצד ההתחייבות הקבועה לשלם עבור החשמל בחשבונות החשמל."

ד"ר יניב רונן, חוקר במרכז המחקר והמידע בכנסת:

"עד לפני כמה שנים המרכיב העיקרי בעלות פרויקט היה מחיר הפנאלים, מאז ירידת המחירים העלויות הנלוות הפכו להיות מרכיב משמעותי ביותר ויש להקל על עלויות אלו אם רוצים שהתחום יתקדם. "

סיון להבי ,אגף תקציבים במשרד הפנים:

"אנו פועלים שכבר במושב בנוכחי יובאו לאישור ועדת הכספים תקנות ייעודיות שיסדירו את גובה הארנונה למתקנים סולאריים פוטו-וולטאים."

רקע:
היום (ב' 14.7) קיימה ועדת המשנה (כלכלה)  לקידום אנרגיה ירוקה בכנסת דיון בנושא: "קידום אנרגיה סולארית במבנים פרטיים וציבוריים ובבתי המגורים", בראשות ח"כ חנא סווייד (חד"ש).
הדיון היום נועד לפתור חסמים נקודתיים שונים המונעים את פיתוחו של ענף האנרגיה הסולארית על גגות מבנים פרטיים וציבוריים, ואשר יוצרים אי-ודאות ליזמות בתחום, מעמיסים עלויות עד כדי פגיעה ממשית בכדאיות הכלכלית של פרויקטים, ובעיקר מעמיסים ביורוקרטיה שלא לצורך.
במסגרת הדיון, הציג חוקר הממ"מ תמצית דו"ח שהוכן לדיון (מצ"ב), המתארת את עיקרי החסמים הקיימים בתחום.
כמו כן – מצ"ב עותק רשמי של החלטות הוועדה

צו ארנונה
כך למשל, מזה 4 שנים, מנסה הממשלה ללא הצלחה לאשר תיקון תקנות ההסדרים במשק המדינה על מנת לקבוע תעריף מקסימלי לארנונה בגין מתקנים סולאריים.  כיום, חלק מהרשויות המקומיות דורשות תשלום ארנונה לפי סיווגים קיימים של מתקני חשמל או שטח תפוס והדרישה מגיעה לעיתים עד ל-100 ₪/מ"ר.
דרישה שכזו פוגעת בכלכליות המתקנים ועלויות אלו של ארנונה כלל לא חושבו או הוכרו ע"י רשות החשמל בקבעה את תעריפי ייצור החשמל – התוצאה: פגיעה בצרכנים ויזמים שנכנסו לתהליך ייצור החשמל הסולארי.
בשנת 2011 עלתה טיוטת צו ארנונה לאישור ועדת הכספים בכנסת (לקישור לפרוטוקול הדיון – לחץ כאן<https://knesset.gov.il/protocols/data/rtf/ksafim/2011-02-16-02.rtf>), אולם הדיון הסתיים ללא אישור הצו שכן יו"ר הועדה גפני דרש פטור למתקנים של צרכנים פרטיים.   התחלפות הממשלה הביאה להתחלת ההליך הארוך מהתחלה. כיום ממתין הצו לחתימת שרי הפנים והאוצר, אולם זו מתעכבת מזה מספר חודשים, ללא סיבה גלויה.

מיסוי ירוק
עד תום שנת 2013, ניתנו הקלות במס למתקנים פוטו-וולטאים מתוקף החלטת ממשלה מס' 2935 (להחלטה - לחץ כאן<https://www.pmo.gov.il/secretary/govdecisions/2008/pages/des2935.aspx>), בהן פטור ממס הכנסה למתקנים עד 4 קילוואט ועד 18,000 ₪ הכנסה בשנה, קביעת שיעור מס אחיד של 10% לייצור הסולארי, הקלות שונות בחובות דיווח, פחת מואץ על מתקני אנרגיה מתחדשת ועוד. אולם, תוקפן של הוראות אלו פג, ורשות המסים טרם פרסמה הוראות חדשות החלות על שנת 2014 ואילך. התוצאה היא אי-ודאות לגבי תשלומי המס, אם בכלל שיצטרכו היזמים והצרכנים לשלם, והעמסת עלויות וחובות פרוצדוראליות רבות מאוד על צרכנים ביתיים, אשר מרחיקות אנשים פרטיים מייצור חשמל על גגות פרטיים.
כיום נמצאת טיוטה של התקנות בשלבי אישור תוך-ממשלתיים, אולם אין מועד סופי לאישורם ולא ידוע מתי יכנסו לתוקף או מה היא מדיניות רשות המיסים בנושא.

היטלי השבחה
חלק מן הרשויות המקומיות דורשות תשלום היטלי השבחה מבעלי מתקנים פוטו-וולטאים, אשר מכביד מאוד על הכלכליות של הפרויקטים ומגדיל את תקופת ההחזר של הפרויקטים בעשרות אחוזים, עד הפיכתם לבלתי כלכליים.
היטל השבחה הנו קבוע לפי חוק של מחצית מן ההשבחה בעקבות אישור תכנית מתאר.  ועדות התכנון שמבקשות לגבות היטלים עושות כן נוכח אישורה של תמ"א 10/ד/10 למתקנים סולאריים פוטו-וולטאים.  תמ"א זו כללה הוראה כי על כל גג בישראל ניתן לייצר חשמל סולארי.
תוצאה זו, של הכרה בהשבחה של כל גגות ישראל, יוצרת מצב אבסורדי לפיו גם מי שאין לו גג סולארי חייב בתשלום היטל השבחה ואכן כבר קרו מקרי קצה בהם אנשים פרטיים שאין להם גג סולארי ולא התכוונו להקים כזה נדרשו לשלם לועדה המקומית היטל השבחה בגין פוטנציאל הקמת גג שכזה.
יובהר כי רשות החשמל אינה מחשבת תקבעה תעריפי הזנה את היטלי ההשבחה והיא אינה מעמיסה אותם על הציבור (תעריפי ההזנה מגיעים מכיס הציבור בייקור חשבונות החשמל).
התוצאה השטח היא גביה סלקטיבית של מספר רשויות אשר מנותקת מעבודת רשות החשמל ולמעשה שוחקת ופוגעת בצרכני חשמל ויזמים שהחליטו לייצר חשמל סולארי על גג הבית או העסק.

מונה נטו לבתים פרטיים
כיום יכולים בעלי גגות לבנות גג סולארי במסגרת הסדרת מונה נטו של רשות החשמל, ולייצר חשמל לצריכה עצמית עם יכולת לקבל קרדיטציה על חשמל המוזרם לרשת (בניגוד לתשלום בפועל המבוצע במסגרת הסדרות Feed In Tariff).
במגזר הביתי התחום אינו מתפתח בגלל חסם מובנה של כלכליות, שכן עלויות ההקמה למתקנים קטנים הנן יקרות ותקופות ההחזר של מערכות שכאלו גובל בעשור.  לצד זאת יש את הבירוקרטיה והדרישות מצד רשויות המס, הארנונה הלא ידוע, היטלי ההשבחה (כן/לא).  כל אלו יחדיו מקשים וחוסמים הקמה של מתקנים סולארים קטנים לצריכה עצמית.
בנוסף, במגזר הביתי במסגרת הסדרת "מונה נטו" נדרש הצרכן להתקין מונה תעו"ז בביתו ולהחליף את התעריף הקבוע בתעריף משתנה על פי עונות השנה ושעות היממה, אשר ברוב המקרים מייקר את החשמל ואינו משתלם, וגם מסבך מאוד את חישוב ייתרת הייצור אל מול הצריכה והקרדיט הנצבר אצל חברת החשמל. סופו של דבר שחסם זה מונע קידום הסדרת מונה נטו בקרב צרכנים ביתיים.
על רשות החשמל להידרש למצב הקיים וביחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים לצור מסלול שיאפשר הקמה של מתקנים סולאריים לצרכנים פרטיים.

הטמעת רפורמת הפרגולות
ביום 1 באוגוסט 2014 עתידות להיכנס לתוקף תקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע"ד-2014, אשר פוטרות מתקנים פוטו-וולטאים בהספק של עד 50 קילוואט מהצורך לקבל אישור בניה, ויש צורך להתאים את הסדרות רשות החשמל לייצור חשמל ממתקנים פוטו-וולטאים ומונה-נטו לתקנות החדשות.




הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.