אדם כהן
17/11/2014
עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון ניהול קרנות נאמנות:
"נתוני הצמיחה אינם מפתיעים בשל ההשפעה הצפויה של צוק איתן. עם זאת, הנתונים של השבועות האחרונים שמושפעים פחות מהמלחמה אינם מבשרים טובות ובזה צריך למקד את הדיון הכלכלי. הפיחות של השקל שמשפיע לחיוב על נתוני היצוא והתוצר, עלול ליצור אשליה שהחל במשק מחזור עסקים חיובי. אלא שמרבית הנתונים החרים שקשורים בהיקפי ההשקעות והתעסוקה מראים כי נתוני התוצר הבאים כנראה לא יהיו שליליים, אבל גם לא ישקפו צמיחה גבוהה".
השמאי ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "מבדיקה שערכה המחלקה הכלכלית במשרדי, מתברר כי זהו רבעון שביעי רצוף, מאז כינון הממשלה בפברואר 2013, שהתחלות הבנייה רק יורדות ואף חצו ברבעונים האחרונים את הקו האדום של 40 אלף יחידות דיור כלפי מטה. נתונים אלה נוגדים באופן מצמרר את הבטחות הממשלה, שר האוצר ושר השיכון שהתחלות הבנייה יעלו משמעותית, והמחירים ירדו. בפועל קרה בדיוק להיפך. המדד השלילי האחרון שפורסם אתמול איננו מקרי ועל הממשלה להניע מיד את כל תעשיית הנדל"ן שהיא הקטר המוביל במשק, אחרת, לא יהיו דירות, לא תהיה כלכלה ולא תהיה תקווה לזוגות הצעירים לרכוש דירה בישראל.
"נתוני הצמיחה אינם מפתיעים בשל ההשפעה הצפויה של צוק איתן. עם זאת, הנתונים של השבועות האחרונים שמושפעים פחות מהמלחמה אינם מבשרים טובות ובזה צריך למקד את הדיון הכלכלי. הפיחות של השקל שמשפיע לחיוב על נתוני היצוא והתוצר, עלול ליצור אשליה שהחל במשק מחזור עסקים חיובי. אלא שמרבית הנתונים החרים שקשורים בהיקפי ההשקעות והתעסוקה מראים כי נתוני התוצר הבאים כנראה לא יהיו שליליים, אבל גם לא ישקפו צמיחה גבוהה".
השמאי ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "מבדיקה שערכה המחלקה הכלכלית במשרדי, מתברר כי זהו רבעון שביעי רצוף, מאז כינון הממשלה בפברואר 2013, שהתחלות הבנייה רק יורדות ואף חצו ברבעונים האחרונים את הקו האדום של 40 אלף יחידות דיור כלפי מטה. נתונים אלה נוגדים באופן מצמרר את הבטחות הממשלה, שר האוצר ושר השיכון שהתחלות הבנייה יעלו משמעותית, והמחירים ירדו. בפועל קרה בדיוק להיפך. המדד השלילי האחרון שפורסם אתמול איננו מקרי ועל הממשלה להניע מיד את כל תעשיית הנדל"ן שהיא הקטר המוביל במשק, אחרת, לא יהיו דירות, לא תהיה כלכלה ולא תהיה תקווה לזוגות הצעירים לרכוש דירה בישראל.
לגבי העלייה של 0.7% שחלה במחירי המזון בחודש אוקטובר, למרות מחאת המילקי, אמר יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס, "בהחלט ייתכן שהקמעונאים החליטו להסיר את הכפפות, להעלות את המחירים חרף הרעש הציבורי והמחאתי ולבחון שוב את כוחו של הצרכן בישראל. מדובר בעלייה הגבוהה ביותר בערך סעיף המזון מאז חודש יוני של השנה שעברה. אחרי שב-12 החודשים האחרונים התכווץ סעיף המזון ב-3% ויש הטוענים כי זוהי רק טעימה מפוטנציאל הירידה, נראה שלקמעונאים זה הספיק והם מוכנים לבחון מחדש את כוחו של הצרכן ולהעלות מחירים".
חברון מציין עוד כי "עם כניסתו הצפויה של 'חוק המזון' בפתיחת שנת 2015, רשתות המזון השונות נערכות ליום שאחרי, כאשר מילת המפתח היא התייעלות. בהחלט ייתכן שהרשתות העלו מחירים במטרה "לקזז" את השפעות החוק, במידה שכן, עליית המחירים תימשך גם בחודש הבא. עוד יש לציין כי אנחנו בכלל לא בטוחים שחוק המזון והשוואות המחירים יוביל להוזלה משמעותית בסל, חלילה - הוא אף עשוי לשמש לרשתות השיווק ככלי זמין ומהיר להשוואות מחירים ולכן אף להשוות מחירים, מה שיקשה על ירידת מחירים בענף.
חברון מתייחס גם לעלייה של 0.2% שחלה בשכר הדירה בישראל בחודש החולף. "אחרי שבחודש שעבר סעיף הדיור נותר קפוא על מקומו ומחירי הדיור (שאינם נכללים במדד) גלשו לטריטוריה שלילית, היה ניתן לחשוב שהקיפאון בשוק הנדל"ן זולג גם לשכירויות. בנוסף, חודש אוקטובר נחשב לחודש עונתי שלילי עבור מחיר השכירויות. למרות זאת, מחירי דיור בבעלות הדיירים, המייצג את סגירת חוזי השכירות החדשים, הצליחו לעלות ב-0.2%. במבט ארוך טווח אנו צופים כי סעיף זה ימשיך להוות גורם שישפיע בצורה חיובית על המדד הכללי, אולם בטווח קצר של מספר חודשים, הוא בהחלט עשוי להפוך לגורם אינפלציוני שלילי".
לגבי האינפלציה בחודשים הקרובים, מעריך חברון כי "מדד חודש נובמבר צפוי לחזור לטריטוריה שלילית ויושפע בעיקר מירידה עונתית בסעיף הדיור, ירידה נוספת במחירי הדלקים וירידה עונתית במחירי טיסות לחו"ל. מחירי המזון עשויים לרשום עלייה נוספת, כאשר הרשתות הקמעונאיות מנצלות את חלון הזמן שלפני הרגולציה להעלות מחירים". מדד דצמבר צפוי לעלות ב-0.2% ומדד ינואר צפוי לרדת בשיעור של 0.2-0.6 – כאשר שיעור הירידה תלוי בשאלה אם ומתי ירדו מחירי החשמל והמים.
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, על נתוני התוצר ברבעון השלישי:
"על רקע הלחימה בדרום בחודשים יולי-אוגוסט וההאטה בהתחלות הבניה, התוצר ברבעון השלישי התכווץ ב-0.4 אחוז. למרות הנתון החלש (כצפוי) נתוני הרבעונים הקודמים עודכנו כלפי מעלה, והרכב הצמיחה ברבעון השלישי הפתיע לטובה;
בצד הפחות חיובי:
ההשקעה בנכסים קבועים ירדה ב-3.6 אחוזים, אמנם מדובר בהתמתנות בירידה לעומת הרבעון הקודם, אך זהו רבעון שלישי ברציפות של ירידה בהשקעות. בפרט, נתון זה כולל בתוכו רבעון שישי ברציפות של ירידה בהשקעות בבתי מגורים. להערכתנו, השלמת החקיקה בע"ה בנושא מע"מ אפס, מחיר מטרה ותוכניות נוספות, יחד עם השקעה גדולה הצפויה בשנה הקרובה בענפי המשק (אינטל, לוויתן ואחרים..) צפויות להוביל לגידול משמעותי בסעיף זה בשנת 2015.
הצריכה הציבורית רשמה עלייה של 3.1 אחוזים על רקע הלחימה בדרום, זאת בהמשך לעליה של 6.3 אחוזים ברבעון הקודם שעודכן אף הוא כלפי מעלה. הגידול החד בהוצאות הממשלה יחד עם הגידול ביבוא הביאו לירידה בתוצר העסקי של 1.4 אחוז (לראשונה מאז המשבר ב-2008).
בצד החיובי ישנם שלושה נתונים חזקים ברבעון השלישי:
ההוצאה לצריכה פרטית שעלתה ב-3.9 אחוזים (לעומת עליה של 5.2 ברבעון קודם), מבטאת אמון צרכני חזק ואופטימיות צרכנית. נתון זה מפתיע על רקע הרושם שמתקבל מהפרסומים בעיתונות בדבר האטה בצריכה הפרטית ועל רקע חודשי הלחימה במהלך הרבעון.
בנוסף, על אף ההיחלשות בשקל, בולטת העלייה החדה ביבוא הסחורות והשירותים של 16.2 אחוזים (לעומת ירידה של 4.5 אחוז ברבעון הקודם). כשיצוא הסחורות והשירותים עלה בשיעור של 2.8 אחוזים (לעומת ירידה של 13.6 אחוזים ברבעון הקודם). להערכתנו, הפיחות החד של השקל מול הסל בחודשים האחרונים יחד עם מגמת ההתאוששות הצפויה בסחר העולמי, יתרמו לגידול משמעותי יותר ביצוא ברבעונים הבאים.
בסיכום הדברים, הרכב הצמיחה ברבעון השלישי מצטרף למספר נתונים חיוביים שפורסמו בשבועיים האחרונים, ביניהם: עלייה בביקוש לדירות בספטמבר, הכנסות המדינה ממסים שרשמו עליה באוקטובר והשיפור באמון העסקים המקטינים את הסיכוי להורדת ריבית נוספת מצד בנק ישראל בחודש הקרוב. פעילות בנק ישראל בנושא המט"ח צפויה להתמיד."
עוזי לוי, אנליסט בכיר, אינפיניטי מחלקת מחקר: "מדד המחירים עלה ב-0.3 בטווח התחזיות. יחד עם זאת איבד כ – 7.5%. בראייה גלובלית, עובדה משמעותית משפיעה על רמת המחירים המקומית, והיא שמאז אמצע יוני השנה, מחיר הנפט בעולם איבד כ-25%, מחיר החיטה והגז איבדו כ-13%, ולמעשה בראייה כוללת מדד הסחורות העולמי – CRB, איבד כ– 7.5%.
לירידת מחירי הסחורות בעולם סיבות מאקרו כלכליות שונות ומגוונות, אשר משפיעות על רמת המחירים המקומית. שינויים אלה הינם אנטי אינפלציוניים וקשה לראות בטווח הנראה לעין שינוי הנושא עימו בשורה אינפלציונית (אפילו השפעתו של הדולר על המדד אינה גבוהה כבעבר – עקב מקדם התמסורת הנמוך בין הדולר למדד).
כמו כן, חשוב להבין שהמשק הישראלי עובר שינוי מבני, אך עוד מוקדם לומר שינוי בתרבות הצריכה. חלק נכבד מרכישות הישראלים עובר ברשת האינטרנט ובכך מייצר אלטרנטיבה לרכישה מהיצרנים המקומיים. תופעת המסחר האלקטרוני בענקים כגון Aliexpress ו- Alibaba צוברת תאוצה ולמעשה מביאה עימה בשורה מאד משמעותית למשק הישראלי בצורת תחרות קשה למגזר הקמעונאי.
נוסיף לכך את העלאת רף הפטור ממכס שיזם האוצר לאחרונה לרמה של עד 500$ (לא כולל טבק ואלכוהול), גורם המוריד את יוקר המחייה ומעודד תחרות, מגביר את הנטייה לצרוך יותר ברשת ובזול. השינוי המבני במשק בא לידי ביטוי בסדרת המדדים הנמוכה ועל פי הערכותינו מגמה זו עשויה להמשיך. למרות היחלשותו של כלי הריבית, אנו סבורים כי על בנק ישראל לפעול ולהמשיך במדיניות מוניטארית מרחיבה על ידי הפחתת הריבית פעם נוספת ואף לפעול בכלים אחרים המצויים ברשותו. כמו כן, הרחבה פיסקאלית מצד הממשלה ורפורמות לשינוי מבני תהיינה אפקטיביות יותר בעידוד המשק ליציאה מההאטה בקצב הצמיחה."
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
