משה כחלון,קרדיט:יוסי זליגר
עידו אסייג
18/12/2014
הכנס הכלכלי השנתי לתאגידים 2014-
יו"ר מפלגת כולנו, משה כחלון, בכנס הכלכלי השנתי לתאגידים של PwC Israel וש. פרידמן:
"בגלל עשרה מיליון שקלים קשישים קופאים מקור בירושלים ובגליל. אנחנו מדינה עשירה. התוצר לנפש שלנו הוא מהגדולים בעולם, הבעיה היא שהכסף נמצא בקבוצות ריכוזיות ולא מחלחל למטה"
16 בדצמבר, חיפה. הבוקר התקיים במלון דן כרמל, הכנס הכלכלי השנתי לתאגידים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel ומשרד עורכי הדין ש. פרידמן.
רו"ח גיל ברק, שותף, ראש משרד חיפה, PwC Israel, פתח את הכנס: " נראה כי החברות הגדולות בישראל, ממשיכות לעמוד בלב השיח הציבורי בישראל בעיקר בהקשרים של ההשפעה שלהן על יוקר המחייה, בשל תחרות נמוכה. שיח זה ועליית הרגישות למחיר בקרב הצרכנים, מובילים לפגיעה משמעותית בשורת הרווח של החברות הגדולות. לאחרונה, אנו עדים לכך שהנחשול שפגע בשחקנים הגדולים, מתחיל לפגוע גם בשחקנים הקטנים, שהתחרו בקטגוריית המחיר, אך הלחץ הצרכני הוביל גם אותם למצב בעייתי.
"תחרות זו, שלעיתים מתודלקת על ידי הרגולציה, מכתיבה צורה חדשה של התמודדות עם אילוצי השוק באמצעות תהליכים של רכישות ומיזוגים בקרב הקונצרנים הגדולים ומובילה פעמים רבות לצמצום התחרות במשק ובהמשך גם לפגיעה בצרכן. אין ספק כי יש צורך ברגולטורים בכדי להגביר את התחרות במשק ולהגן על הצרכן, אך המציאות מראה כי חברות רבות נדרשות להתמודד עם ריבוי של רגולטורים, כאשר כל אחד מושך לכיוון אחר, מה שמוביל לעלייה בחוסר הוודאות בשוק ולבריחת משקיעים זרים. עוד הוסיף ברק כי "חוסר היציבות הפוליטית מחזק אף הוא את אי הוודאות במישור הרגולטורי, דבר שלא מוסיף שקט למשקיעים ולחברות בישראל".
שר התקשורת לשעבר ויו"ר מפלגת כולנו, משה כחלון: "אתם שואלים את עצמכם למה דברים לאו קורים במדינה? כי אין מנהיגות. אין מנהיגות כלכלית, אין מנהיגות חברתית ואין מנהיגות ציבורית. אנשים מתעבים את הסטטוס קוו אבל לא רוצים שינוי. רפורמה היא דרך אחת דרכה ניתן לעשות שינוי, דרך שמטיבה עם רוב האזרחים".
"כשמגיע מנהיג לעשות רפורמה בשלב הראשון לועגים לו. הוא פותח את העיתונים ושומע בתקשורת כמה שהוא לא מבין, כמה שניסו לפני וזה לא עבד. אם אתה מנהיג שמסוגל לצלוח את זה, השלב הבא הוא שיתקפו אותך על חוסר אחריות, שתמוטט את המשק. מנהיג שמקור ההישרדות שלו הוא הציבור ורואה שכל בוקר הציבור קורא שהוא מסוכן הוא מתחיל לחשוב, למה אני צריך את זה? אחת הביקורות שחטפנו על הרפורמה בסלולאר היא על למה זה היה מיד חד ועכשיו. רפורמה נדחית היא רפורמה שלא תתקיים לעולם".
"עד שלא יהיו רפורמות בישראל, המדינה לא תזוז. גלגלי הכלכלה מתחילים לחרוק וצריך לעשות רפורמות בכמעט כל תחומי חיינו – רפורמות בדיור, בריכוזיות ובתחום המדיני. אני לא יודע אם מישהו מרגיש נוח לחיות במדינה שמחצית מהתושבים שלה מרוויחים 5000 שקל, זה לא מוסרי ולא נכון".
"אנחנו מדינה עשירה. התוצר לנפש שלנו הוא מהגדולים בעולם, מ-84 עד היום אוכלוסיית מדינת ישראל הוכפלה. התוצר עלה פי עשר. הוצאות הביטחון שלנו ירדו מעשרים אחוז לחמישה אחוז. התוצר לנפש גדל פי חמש באופן טבעי. זאת אומרת שמ-84 עד 2014 אנחנו צריכים לקבל פי חמש חינוך, תשתיות, שירותים ועוד. ומה אנחנו מקבלים? צמצומי שירותים, תשתיות וכו' – זה אומר שמשהו בשיטה לא עובד. השיטה לא נכונה".
"הייתי שר רווחה, נסעתי לסיור במרום גליל. אני נכנס לראש המועצה ואדם מבוגר אמר לי "תשמע, אנחנו כאן באזורים קרים ו-500 השקלים שנותנת לנו המדינה למענק חימום לא מספיק, הסולר נגמר ואחרי חודש קר לנו". האמת, הייתי בשוק. מדינת ישראל, עם החדשנות והיי טק והצבא – הקשישים שלהם קר להם בלילה וצריכים להתכסות עם שמיכות. הוא אמר שכשנגמר החימום משתמשים בשמיכות. חזרתי לירושלים ושאלתי את מנכ"לית הביטוח הלאומי – אם נכפיל להם את מענק החימום, כמה כסף זה יעלה למדינה באזורים הקרים למעוטי יכולת? עשרה מיליון ומאתיים אלף ש"ח. קופה קטנה של אחד המשרדים. אלפי קשישים קופאים מקור בגליל ובירושלים על עשרה מיליון שקל. הצרה הגדולה ביותר שלנו היא שהמדינה עשירה וזה לא מגיע למטה. הוועדה לצמצום ריכוזיות פרסמה השבוע ש-31 קבוצות שולטות ב-2542 חברות. זה 82 חברות לכל קבוצה. השוק פה הוא ריכוזי. שוק ריכוזי זה מכה לכלכלה. השוק חייב להיפתח".
"גם הגורם המרכזי ליוקר הדיור הוא הריכוזיות. השוק מורכב משיווק קרקע, תכנון קרקע והיתרים. מי משווק את הקרקע במדינת ישראל? מנהל מקרקעי ישראל, 94% ממנה. הם כ"כ מצטיינים שהם משווקים גם את האדמות של קק"ל וגם נכסי נפקדים. גם בתכנון והזמנה מנהל מקרקעי ישראל הוא מונופול. חייבים מנהיגות אמיצה שתקבל את ההחלטות האלה עם אחריות גדולה. היו המון ביקורות על זה שהרפורמה בסלולאר לא אחראית. הרפורמה הכניסה למשק 3.7 מליארד שקל למשק".
"חייבים לפתוח את המשק בפני כולם ולא בפני קבוצות מרוכזות שמשחקות בניהן ואם אתה לא מחובר בניהן אין לך סיכוי להיכנס פנימה – זה הסיכון של הכלכלה שלנו. אנחנו צריכים להגיע למצב שזוג צעיר יוכל לקנות דירה. זה לא בשמיים. אנחנו רוצים להגיע למצב שהחבר'ה שלנו ששירתו בצבא ניתן להם הזדמנות שווה".
"יש דור שלם שהכול חסום בפניו ויש דור לידו שהכול פתוח בפניו. הדור החסום מרגיש שאם הוא לא יהיה מחובר במקומות הנכונים ובהקשרים הנכונים אין לו סיכוי. הדור החסום מנסה להתקדם אבל מרגיש חסום. את הדבר הזה צריך לפצח."
כמו כן, במהלך הכנס התקיים פאנל מנכ"לים בהנחיית רו"ח גיל ברק ועו"ד יפעת מינצר קול, שותפה במשרד עורכי הדין ש.פרידמן ובהשתתפות לימור גנות, מנכ"ל משותף 'אלון רבוע כחול' ויוסי שירן, מנכ"ל 'אבן קיסר', אשר עסק במבט אל המגמות המרכזיות שילוו ארגונים וחברות בשנת 2015, ביניהן השאיפה לחדשנות, התפתחות טכנולוגית וההשפעה של הרגולציה על ההתנהלות השוטפת של חברות.
לדברי גנות, "קולו של הרגולטור נשמע חזק אצלנו בכל התחומים. אני חושבת שרגולציה היא כלי מאוד חשוב לצמיחה במשק, אך הוא חייבת להיות מידתית. לדוגמא, בתקופת המחאה החברתית, היה לחץ ציבורי לשינוי, בין היתר בהורדת מחירי הדלק. מה שהצרכן לא מבין, הוא ש- 60% מההוצאות על הדלק הולכות למיסים, כאשר הרווח הנקי הוא פחות מאחוז. לכן, חברות הדלק היו צריכות להחיל תהליכי ייעול שכללו פיטורי עובדים, צמצום הנחות עבור הצרכן ופגיעה בשירות. כיום, קשה מאוד לפעול לבידול בסביבה בה המחיר הוא המלך וחזות הכל. לכן, יש לפעול לשיפור תודעת השירות וחווית הקנייה ואף לספק שירותי אינטרנט אונליין שיתאימו לאופי הצריכה כיום".
שירן הוסיף ואמר כי "ריבוי הרגולטורים והקשחת התנאים פוגעת ביכולת התחרותית של חברות ברחבי העולם. חברה שמתנהגת לפי החוק ופתאום משנים אותו, נפגעת משמעותית".
במהלך הפאנל הוצגו תוצאות סקר המנהלים הגלובלי השנתי של רשתPwC הבינלאומית, אשר נערך בקרב מעל ל- 1,300 מנכ"לים של חברות ברחבי העולם. על פי תוצאות הסקר, נמצא כי 25% מהמנכ"לים סבורים כי הדבר הגדול הבא שישפיע על התעשייה והחברה בעשור הקרוב הוא תחום הטכנולוגיה. 19% מהמנכ"לים מאמינים כי הגורם המשפיע המרכזי יהיה בדמות חקיקה ממשלתית, 10% סבורים כי מדובר בהתנהגות צרכנים ו- 9% הצביעו על חדשנות. באשר לשאלה, היכן טמון הפוטנציאל העיקרי לצמיחת העסק בשנת 2015, 35% מהמנכ"לים סבורים כי הוא טמון בחדשנות במוצר/ שירות, 30% בהגדלת נתח שוק בשווקים קיימים ו -11% במיזוגים ורכישות.
כמו כן, עו"ד ורו"ח מוראד אבו חמדי, שותף מיסוי בPwC Israel- ורו"ח טלי ברנד, דירקטור ומנהלת מחלקת תמריצים ב- PwC Israel, סיפקו טיפים לסוף שנת המס 2014 ודיברו על החידושים האחרונים בתחום התמריצים.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
