עידו אסייג
05/01/2015
הישראלי הממוצע הוציא ב- 4 השנים האחרונות 3183 ₪ יותר על חינוך ו- 600 ₪ יותר על בריאות. כך, עולה מדו"ח חדש, שמפרסם היום מרכז מאקרו לכלכלה מדינית. הדו"ח חושף עלייה בעשרות אחוזים בהוצאה לנפש בבריאות וחינוך ב- 4 השנים האחרונות. לפי הדו"ח, ב- 2015 ההוצאה הפרטית על חינוך צפויה לעלות בעוד 752 ₪ והיא אינה צפויה לרדת בבריאות.
חינוך
לפי הדו"ח, ההוצאה הפרטית לחינוך לתלמיד (בכל רמות החינוך) בשנה עלתה בין 2009-2013 ב- 53% במונחים ריאליים וב- 68% במונחים נומינליים וצפויה לעלות בעוד כ- 8% במונחים ריאליים ובעוד כ- 15% עד שנת 2015. כלומר ההוצאה הפרטית לחינוך עלתה בין 2009-2013 בכ- 3,183 ₪ לתלמיד בשנה וצפויה לעלות בעוד 752 ₪ עד שנת 2015, בניכוי השפעת מדד המחירים לצרכן.
עוד נחשף בדו"ח, כי חלקו של המגזר הממשלתי בהוצאה הלאומית לחינוך ירד בין השנים 2000-2013 ב-6.7%, דבר שהתבטא בגידול בחלקו בהוצאה של המגזר הפרטי באותו שיעור. חלק זה צפוי לגדול בעוד 1.5% עד שנת 2015.
באשר להשוואה של ישראל למדינות ה- OECD, מראה הדו"ח שנכון לשנת 2011, חלקה של ההוצאה הממשלתית לחינוך בישראל נמוך בכ-9% מחלקה של ההוצאה הממשלתית לחינוך הממוצעת במדינות ה-OECD. שיעור ההוצאה הפרטית מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך, בתחום החינוך העל תיכוני, גבוה בישראל בכ-20% מהממוצע במדינות ה-OECD.
עוד בעניין זה נכתב בדו"ח: ההוצאה לתלמיד ביחס לתמ"ג לנפש נמוכה בישראל מזו הממוצעת במדינות ה-OECD בשלב גני הילדים ב-8% (13% לעומת 21%), וב-7% בשלב החינוך העל-יסודי (19% לעומת 26%). בחישוב הוצאה לפי דולר ארה"ב ($USD), ההוצאה על תלמיד בחינוך הקדם יסודי היא 4,058$ לעומת 7,428$ בממוצע ה-OECD (כ-55% ביחס לממוצע הה-OECD), ההוצאה על תלמיד בחינוך היסודי היא 6,283$ לעומת 8,296$ בממוצע ה-OECD (כ-82% ביחס לממוצע הה-OECD), ההוצאה על תלמיד בחינוך העל יסודי היא 5,712$ לעומת 9,280$ בממוצע ה-OECD (כ-62% ביחס לממוצע הה-OECD).
בריאות
הדו"ח מגלה כי ההוצאה הפרטית לבריאות לנפש בשנה עלתה בין 2009-2013 ב- 18% במונחים ריאליים וב- 30% במונחים נומינליים וצפויה לעלות בעוד. כלומר ההוצאה הפרטית לבריאות עלתה בין 2009-2013 בכ- 600 ₪ לנפש בשנה וצפויה להישאר ברמה דומה עד 2015 , בניכוי השפעת מדד המחירים לצרכן.
עוד חושף הדו"ח כי נכון לשנת 2013, שיעור המימון הפרטי לשירותי בריאות מסך ההוצאה הלאומית לבריאות גבוהה ב-5% משיעור המימון הציבורי, שיעור זה צפוי להישאר דומה עד 2015. שאר המימון מגיע ממס הבריאות (23.9%) ומתרומות מחו"ל (1.5%).
בהתייחס ליחס בין מימון פרטי למימון ציבורי במערכת הבריאות, מצביע הדו"ח על כך שבארבע השנים האחרונות ישנה עלייה של כ-3.5% בשיעור המימון הפרטי לבריאות, לעומת ירידה של כ-2% בשיעור המימון הציבורי.
ד"ר רובי נתנזון, מכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית: "זוהי התוצאה הישירה של הורדת המיסוי והשחיקה בשירותים חברתיים שבאה בעקבותיה. זו פגיעה חמורה בעקרון האוניברסליות ומדינת הרווחה".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
