משה מימון, עורך פאנדר
03/07/2015
איזה שבוע חזק היה לנו. דרמה ביוון, דרמה בכנסת על מתווה הגז. צעקות מכל הכיוונים, המון תחושת בהילות. והרבה אנשים אומרים המון דברים שבהם לא נראה שהם ממש מבינים.
בשבוע כזה, אין ממש מה לדבר על האירועים שבכותרות. ואני רוצה לדבר דווקא על מה שאולי עבר לידנו, ולא בטוח שהבחנו בו. אני רוצה לדבר על השבוע של קרנית פלוג.
זה התחיל עם הודעת הריבית ביום שני שעבר. לראשונה קיימה הנגידה גם תדרוך עיתונאים. ראשית עלתה ביקורת על השעה של התדרוך. האם הנגידה לא יודעת שהמסחר מתנהל עד 17:30? מה הבהילות לערוך את התדרוך דווקא בשעת המסחר האחרונה? אבל זה עוד מילא, תוך כדי התדרוך, הודיעה הנגידה שלא יהיו הודעות ריבית נוספות, גם זה עוד עבר בסדר איכשהו, שכן מרבית הפעילים העריכו שזה מה שיהיה.
אבל אז הגיע ראש יחידת המחקר, ואמר שהצפי שלהם הוא לריבית של 1.25% בסוף 2016. זה כבר הספיק לשלוח את השקל למעלה, ואת אגרות החוב הממשלתיות למטה. בואו נזכיר שאגרות החוב הממשלתיות סבלו קשות בחודש האחרון, והתדרוך של הנגידה לא עזר להרגיע את הרוחות.
עלתה גם ביקורת, מדוע תדרוך, ולא מסיבת עיתונאים. למה לא שאלות ותשובות. בדיעבד, אני חושב שאם זו היתה התוצאה בתדרוך, שבו הטקסט כתוב מראש, מה היה קורה אם היו צריכים לשלוף תשובות מהראש. זה כבר גדול על החברים שם בבנק.
לא ברור מה רצתה הנגידה להשיג בתדרוך העיתונאים, אבל ברור שלא משנה מה היתה המטרה, היא לא הושגה, שכן כבר ביום רביעי, כמה ימים אחרי הודעת הריבית, חזרה הנגידה לפרקטיקה הרגילה, ורכשה שוב דולרים בשוק.
כאן לא ממש נגמר השבוע של פלוג. ביום שלישי השתתפה הנגידה בערב עיון בנושא סוגיות במערכת הבנקאות בישראל. הדברים שנשאה הנגידה כאילו נלקוח מדף מסרים של בנק ישראל, תשכ"ח:
"ישנה תפיסה מוטעית, הקיימת בקרב חלקים בציבור, לפיה בנק ישראל דואג ליציבות הבנקים, ובשל כך, מזניח את קידום התחרות במערכת הבנקאית. אני לא רואה סתירה בין שמירה על יציבות הבנקים לבין הגברת התחרות במערכת הבנקאית. להיפך - מערכת תחרותית והוגנת הנה מערכת שהציבור ייתן בה את אמונו ביתר קלות, ולכן היא גם תהיה יציבה יותר."
אין ספק, מילים כדורבנות. רק מה לא קשורות למציאות בכלל. כל בר דעת יודע ששני בנקים בארץ שולטים בכמעט 60% משוק האשראי לציבור, ובהיקף דומה של פקדונות הציבור. רמת הניוד בין הבנקים אפסית. אחד הנתונים שמביאה הנגידה בתמיכה לאמירתה שיש תחרות, היא כי רווחיות הבנקים היא לא מהגבוהות בעולם. התשואה להון היא חד ספרתית, ומציינת רווחיות סבירה, ולא מוגזמת.
זה קצת בעייתי, לאור העובדה שכמה פסקאות לאחר מכן מתייחסת הנגידה לעלויות השכר במערכ הבנקאית, ואומרת ש-
"השכר במערכת הבנקאות. אחד האתגרים הגדולים של הבנקים בתקופה זו קשור במבנה ההוצאות, או יותר נכון בחוסר הגמישות שלו. הבנקים בישראל הינם בין הבנקים הפחות יעילים בהשוואה בינלאומית".
אז רגע, האם פלוג עצמה ניסחה את הנאום הזה? האם היא לא רואה קשר בין חוסר יעילות תפעולית לבין תשואה על ההון? איך פלוג מגיעה מתשואה נמוכה על ההון, לתחרותיות, ומדלגת על המשוכה של חוסר היעילות התפעולית? לפלוג פתרונות.
אגב, אם המערכת היתה תחרותית, יעילה והוגנת לא היה נדרש שכחלון ירוץ עם השלט הזה כל הבחירות. וזאת להזכיר כמה חודשים אחרי שוועדה של הפיקוח על הבנקים בנושא עידוד התחרות סיימה עבודתה.
ונקנח בעוד אמירה של פלוג, הפעם על העלאת גיל הפרישה לנשים. רגע, גם כאן יש בעיה? האמת, לא. המצגת מנומקת, תמציתית, מציגה עובדות לעניין, ומסקנה די מתבקשת – להעלות את גיל הפרישה לנשים. לא חייבים כל הזמן לבקר לא?
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
