נקודות עיקריות מאקרו ישראל
- ברבעון ב' המכירות של דירות חדשות עלו בקצב שנתי של- 52% (לעומת רבעון א'), אך צפויה ירידה ברבעון ג'.
אינפלציה:
-
אנו ממשיכים לחזות אינפלציה נמוכה בחודשים הקרובים על רקע ירידה במחירי הנפט וייסוף בשקל.
-
יחד עם זאת, צפוי פיחות בשקל בהסתכלות שנה קדימה בהנחה (שלנו) שבנק ישראל לא יעלה את הריבית לפני רבעון ג' 2016 לפחות.
- לכן, אנו חוזים אינפלציה של %1.0 שנה קדימה.
מדיניות מוניטארית
-
בשבוע האחרון בנק ישראל הצליח לגרום לפיחות מתון של %0.4 בשקל מול סל המטבעות.
-
בנק ישראל רכש 0.5$ מיליארד בחודש יולי, לאחר 2$ מיליארד ביוני.
-
קיימת ציפייה בבנק ישראל שהעלאת ריבית הפד תתמוך בפיחות מתון בשקל.
-
לא צפויה העלאת ריבית בישראל עד רבעון ג' 2016 לפחות.
מאקרו גלובלי
-
נתוני תעסוקה בארה"ב היו סבירים, אך לא מדהימים (תוספת של 229 אלף מועסקים כולל תיקונים אחורה).
-
מדובר בקצב התואם את השיפור המתון ( some moderate improvement) אשר יתמוך בהעלאת ריבית הפד בספטמבר.
-
מסתמן שיפור של ממש בענפים הלא תעשייתיים (שירותים בעיקר) בארה"ב.
-
בגרמניה הייצור התעשייתי זינק ב- %2 בחודש יוני, ו- %3.1 ברבעון ב' לעומת רבעון א'.
- סין נתוני הייצוא התעשייתי איכזבו ביולי עם ירידה של %8.1 לעומת יולי אשתקד.
שוק האג"ח
-
מסגרת התקציב אשר אושרה בממשלה בהחלט סבירה עם גידול של %4.1 בהוצאות הממשלה בשנת 2016.
-
ההכנסות ממסים עשויות להפתיע לטובה(גם בשנת 2015 וגם 2016).
-
הגרעון התקציבי בשנת 2015 עשוי להיות נמוך מ- %2.5 תוצר.
-
האוצר שומר על קצב גיוס מתון של 2.3 מיליארד ₪ בחודש אוגוסט.
-
התשואות בארה"ב ירדו בשבוע האחרון על רקע חולשה בסין וירידה במחירי הנפט.
-
אנו ממשיכים לצפות לעליית תשואות מתונה בארה"ב לכיוון %2.5 עד סוף השנה.
- דחיית העלאת הריבית בישראל מצדיקה פרמיית סיכון שלילית (מול ארה"ב) בארוכים.
קצב האינפלציה השנתית בישראל צפוי להישאר נמוך עד סוף 2016
-
החלטת הריבית מאד מושפעת מהאינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים.
-
קשה יהיה להעלות את הריבית לפני שקצב האינפלציה עולה לכיוון %1.5 לפחות.
-
לכן, למרות מספר העלאות ריבית על ידי הפד, בנק ישראל לא ימהר להגיב.
שוק האג"ח לא יתרגש מהעלאת ריבית בארה"ב בספטמבר
העברת דו"ח זה לצדדים שלישיים ללא אישור מראש ובכתב מלידר ושות' בית השקעות מהווה הפרה של זכויות היוצרים ראו גילוי נאות בסוף המסמך
מאקרו ישראלי השכר עלה בשל עדכון שכר מינימום וירידה באבטלה קיים פער בין הגידול במספר המשרות ובין מספר המועסקים סימנים ראשוניים של עליית שכר השכר הממוצע במשק מתחיל לזחול כלפי מעלה, זאת על רקע העלאת שכר מינימום בחודש אפריל בשיעור של 8%, והתקרבות לתעסוקה מלאה אשר יוצרת מחסור של עובדים בסקטורים מסוימים (לכן לחצי שכר). השכר הממוצע במשק עלה ב- 3.5% בקצב שנתי בחודשים מרץ-מאי. חישוב זה מעט מטעה בשל עדכון שכר מינימום באפריל, אך עוד לפני עדכון זה קצב הגידול עמד על3.1% (ברבעון א'). ניתוח זה מתייחס לנתוני המגמה של הלמ"ס. בהנחה שהפריון במשק עולה בקצב של 1%-1.5% (בנק ישראל מניח 1.2%), אזי הסקטור העסקי חייב להגדיל את ההכנסות ב- %2 כדי לשמור על רמת ריווחיות נתונה.
כמובן שחישוב זה מניח שמרכיב היבוא )אשר הוזל השנה בשל הייסוף וירידה במחירי היבוא( בתשואות זניח. מרכיב גדול של יבוא תשואות (מוזלות) עשוי לפצות על עליית השכר, כגון בתעשיית המזון וחלק מרשתות השיווק קיפאון במספר משרות השכיר נציין שוב את הפער בין הגידול המהיר במספר מועסקים )לפי סקר כוח האדם( של כ-2% שנתי ברבעון
ב' לעומת כמעט קיפאון במשרות השכיר. סקר כוח אדם אמין יותר לגבי השינוי במספר מועסקים וחשוב יותר בדיונים המוניטאריים. יש הטוענים שסך תשלומי השכר במשק כמעט ולא עלה בשל הקיפאון במספר המשרות אשר מקזז את השפעת העליייה בשכר. הסתכלות על הגידול במספר מועסקים )לא משרות( + עליית השכר הממוצע בהחלט מצביעה על שוק העבודה "מתוח" אשר כן צפוי להשפיע על האינפלציה, למרות שגורמים כגון הוזלת היבוא, הדלקים, הגברת התחרותיות והוזלת מחירי התחבורה צפויים להשפיע בכיוון ההפוך.
גל רכישות של דירות לפני השינויים במיסוי פחות אופטימיות לגבי העתיד ביקוש מוגבר לרכישת דירות ברבעון ב' מספר הרכישות של דירות חדשות עלה ב- 52% בקצב שנתי (לעומת רבעון א'), זאת על רקע הציפייה להעלאת שיעורי מס הרכישה על דירות להשקעה בחודש יולי. ההאצה בביקוש צפויה להיות זמנית וצפויה ירידה מסוימת ברבעון ג'.
מעט ירידה באמון הצרכני
לפי מדד האמון הצרכני של בנק הפועלים, חלה ירידה מתונה באמון הצרכני ביולי, בפרט במדד ציפיות קדימה. לא ברור מה משפיע לרעה על האופטימיות של משקי הבית, אך יתכן שהציפיות לקיצוצי תקציב במסגרת תקציב 2016 מעיבות מעט על האופטימיות של משקי הבית.
במחצית הראשונה של השנה צמיחת המשק הישראלי נשענת בעיקר על הצריכה הפרטית. חשוב יהיה לנתח את נתוני סחר החוץ של חודש יולי (הפרסום ביום שלישי).
שוק האג"ח, שוק המט"ח ומדיניות מוניטארית ההכנסות ממסים צפויות להפתיע לטובה השנה מסגרת התקציב בהחלט סבירה למרות הביקורת הרבה מכיוונו של בנק ישראל, מסגרת התקציב לשנת 2016 לא מהווה מדיניות פיסקאלית מרחיבה או בעייתית. להלן מספר נקודות:
-
תקציב 2016 מבוסס על גידול נומינלי של 4.1% בהוצאות הממשלה (לעומת 2015).בהחלט קצב גידול מתון, התואם את הגידול בתוצר הנומינלי. חשוב לזכור שכבר עתה רמת ההוצאה הציבורית במונחי תוצר (סביב 44%) הינה בין הנמוכות בקרב מדינות ה-OECD.
-
תקציב הביטחון יעלה ב -1.7 מיליארד ₪, תוספת בהחלט מתונה (יחסית לדרישות).
-
משרד החינוך יקבל תוספת של 4.9 מיליארד ₪.
-
ההכנסות ממסים עשויות להפתיע לטובה כבר השנה, מה שיעלה את בסיס ההכנסות לשנת 2016.
-
לפי הגידול החד בהכנסות ממסים בחודשים ינואר-יולי, ההכנסות ממסים עשויים להגיע ל- 270 מיליארד ₪ השנה לעומת תחזית האוצר (במסגרת התקציב 2015-2016) של 266.3 מיליארד ₪ ותחזית של 272.3 מיליארד בשנת 2016.
-
אין העלאת מסים במסגרת התקציב.
מאקרו גלובלי
נמשך השיפור בשוק העבודה
בארה"ב: נתונים חיוביים תומכים בהעלאת ריבית בספטמבר
:Good news
- נוספו 215 אלף מועסקים חדשים בחודש יולי, כאשר האומדן של החודשים מאי-יוני עודכן כלפי מעלה ב-14 אלף מועסקים. מדובר בקצב גידול בהחלט סביר התואם את האמירה של יליין: " some moderate improvement" בשוק העבודה. שיעור האבטלה נותר יציב על 5.3%. שיעור ההשתתפות נותר גם יציב והשכר לשעת עבודה עלה ב- 0.2%.
המשך שיפור בשוק העבודה:
- מדד מנהלי הרכש בסקטורים הלא תעשייתיים (non-manufacture) עלה ל- 60.3 נקודות ביולי מ- 56.0 ביוני. מדד ההזמנות החדשות עלה ל- 63.8 נקודות. מדובר במדד מאוד חיובי בהתחשב במשקל הרב של השירותים בתוצר העסקי האמריקאי (כ- 70%).
מדד ISM (למעט התעשייה) תומך בהאצה בפעילות:
:Disappointing news
-
האינפלציה עדיין נמוכה מדי, בהסתכלות על מחירי הצריכה הפרטית ( core PCE) אשר עלתה ב- 1.3% ב- 12 החודשים האחרונים.
-
בהנחה של עוד נתון של גידול סביר במספר המועסקים בחודש אוגוסט (יותר מ-200 אלף איש) וסביר להניח שהפד יעלה את הריבית ב- 17 ספטמבר, אך לא מדובר בהתרחשות דרמאטית.
זום אין: מתי האינפלציה תחזור אל תחום היעד?
קיימת חשיבות לאינפלציה אחורה בהחלטת הריבית
בדיונים המוניטאריים, אין ספק שהאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מהווה גורם חשוב בהחלטת הריבית. בנק ישראל בהחלט רגיש לאינפלציה בעבר אשר לפיה הבנק המרכזי נמדד בקרב הציבור בהשגת (או אי השגת( יעד האינפלציה. כמובן גם המבט על האינפלציה קדימה )התחזיות של החזאים והציפיות בשוק( חשוב
מאד בהחלטת הריבית, אך לעיתים ציפיות האינפלציה קדימה מושפעת מהתנהגות האינפלציה בשנה לאחור. לצורך המחשת חשיבות האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים, נדגיש שבנק ישראל הוריד את הריבית בחודש אוגוסט 2014 ושוב בחודש ספטמבר כאשר קצב האינפלציה השנתית ירד ל- 0.4% באוגוסט (מ-%1.0 ביולי). גם הורדת הריבית האחרונה בסוף פברואר 2015 הושפעה מהירידה בקצב האינפלציה ל-.-0.5% -מ -1.0% למרות שקיימת ציפייה בשוק שבנק ישראל יעלה את הריבית "מעט אחרי הפד", אנו מעריכים שבנק ישראל יתקשה להעלות את הריבית עד שהאינפלציה 12 חודשים אחורה עולה לכיוון %1.5 לפחות. לפי תחזית האינפלציה שלנו, מועד זה עשוי להידחות לסוף 2016.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.