סקירה לשבת » כלכלני בנק לאומי

בארה"ב, נרשמה השבוע ירידת תשואות לכל אורך העקום הממשלתי. ירידה זו נבעה כתוצאה מהמשך הצניחה במחיר הנפט, מפרסום מדד המחירים לצרכן לחודש יולי שעלה ב- 0.1% (נמוך ביחס להערכות המוקדמות) ולאחר פרסום פרוטוקול ישיבת הריבית של הפד אשר התקיימה ביולי. מהפרוטוקול עלה כי חברי הבנק המרכזי חשים כי הם נדרשים להוכחות נוספות לכך שקצב האינפלציה יגבר.

באירופה, נרשמה השבוע נטייה לירידת תשואות באגרות החוב של ממשלת גרמניה, בעיקר לטווח הבינוני והארוך. האומדן לצמיחה לרבעון השני בגוש האירו היה נמוך במעט מהצפי ועמד על 0.3%. מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עמד על 0.2%, בדומה להערכות המוקדמות.

בישראל, האומדן הראשוני לצמיחה ברבעון השני עמד על 0.3% בלבד במונחים שנתיים. ניתוח הרכב התוצר מצביע על האטה במרבית הרכיבים, תוך ירידה ברכיבי הייצוא וההשקעות. בהסתכלות רחבה יותר, נרשמה במחצית הראשונה של השנה צמיחה מתונה של 2.6% (בחישוב שנתי). 

מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה ב- 0.2%, בדומה להערכות המוקדמות. עליית המדד הושפעה לחיוב בעיקר כתוצאה מעליות עונתיות בסעיף הדיור ובמחירי הנסיעה לחו"ל. ב- 12 החודשים האחרונים ירד המדד ב- 0.3%, לעומת ירידה של 0.4% בחודש הקודם.  

באפיק הממשלתי נרשמה השבוע נטייה לעליות שערים, בדגש על אגרות החוב הארוכות השקליות והצמודות. מנגד, נרשמו ירידות שערים מתונות באגרות החוב הצמודות לטווח הקצר והבינוני. ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון המשיכו לרדת בטווח הקצר והבינוני, בדומה למגמה מהשבועות האחרונים.  

באפיק הקונצרני נרשמו השבוע ירידות שערים במרבית מדדי התל בונד, למעט מדד תל בונד תשואות וצמודות יתר שרשמו עליות קלות. מנגד, מדד תל בונד שקלי עלה בכ- 0.3%. עלייה קלה נרשמה גם במדד תל בונד ריבית משתנה.

הצניחה המתמשכת במחיר הנפט, החולשה בכלכלת סין והתחזקותו של הדולר בעולם הביאו בחודשיים האחרונים לירידה חדה בציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון בארה"ב. מגמה זו נמשכה גם השבוע על רקע ירידה במחיר הנפט, בשבוע ה- 8 ברציפות, ופרסום מדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש יולי, שהיה נמוך מהצפי. על רקע גורמים אלו ירדו ציפיות האינפלציה בארה"ב לטווחים של 5 ו- 10 שנים לרמה של כ- 1.15% ו- 1.54% בהתאמה, קרוב לרמה שנרשמה באמצע חודש ינואר השנה. יחד עם זאת, נציין כי מדד הליבה (ללא אנרגיה ומזון) עלה ב- 12 החודשים האחרונים ב- 1.8%, ללא שינוי ביחס לחודש הקודם.

גם בישראל נרשמה בחודשים האחרונים ירידה חדה בציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון. חלקה של הירידה נובע ממגמות עולמיות (ירידה במחירי הנפט, חולשה בסין) וחלקה ממגמות מקומיות (שקל חזק, ירידת מחירים צפויה במחיר החשמל והפחתה אפשרית במחירי התחבורה הציבורית). עוד תמכו השבוע בירידת ציפיות האינפלציה בשוק המקומי פרסום נתוני הצמיחה החלשים לרבעון השני, כאמור לעיל.

בהסתכלות קדימה, מדדי המחירים לצרכן בישראל צפויים לעמוד במחצית השנה הקרובה ברמה אפסית או שלילית. לאור האמור, בטווח הקצר הדבר עשוי להביא להמשך עליית מחירי אגרות החוב השקליות על חשבון אלו צמודות המדד. עם זאת, בהתחשב בכך שציפיות האינפלציה הנוכחיות משוק ההון נמוכות מאוד, ונמוכות מתחזית בנק ישראל וממוצע תחזיות החזאים, אנו סבורים כי יש לשמור על תמהיל מאוזן בין האפיק השקלי והצמוד בתיק ההשקעות. 

בארה"ב נרשמה מגמה שלילית במסחר, בדומה למגמה בעולם. מדדי ה-500 S&P וה- Nasdaq ירדו השבוע בכ-1.3% וכ- 2% בהתאמה. מדד הייצור התעשייתי בחודש אוגוסט איכזב ועמד ברמה שלילית. סקטור האנרגיה העיב על ביצועי השוק והמדד הענפי ירד בכ- 4.1% בהשפעת ירידת מחיר הנפט, כאמור. 

ירידות שערים חדות יותר נרשמו במדדים באירופה בעקבות המשך התחזקות האירו ובהובלת מניות של חברות יצואניות. מדדי ה- EuroStoxx600 וה- DAX הגרמני ירדו בכ- 2.4% וכ- 4% (במונחים דולריים). זאת, על אף אישור מתווה הסכם החילוץ ליוון בקונגרס הגרמני.

מדד המניות של המדינות המתפתחות איבד השבוע כ- 3.5% מערכו, במונחים דולריים, בהשפעת מגמת היחלשות כללית במטבעות מדינות אלו לעומת הדולר.

השוק הישראלי נסחר השבוע בנטייה לירידות שערים בהשפעת המגמה מעבר לים ועל רקע נתוני הצמיחה החלשים לרבעון השני. מדדי ת"א 25 ו- 75 ירדו בשיעור מתון יחסית של כ- 1% וכ- 0.9% בהתאמה. מנגד, מניות היתר בלטו לחיוב ומדדי יתר 50 ויתר ת"א עלו בכ- 1.7% וכ- 1.3%. זאת, על רקע כוונת הבורסה להגדיל את השפעת מניות אלו על המדדים המובילים, הן ע"י הגדלת מספר המניות במדדי השורה הראשונה והן ע"י הגדלת משקלן היחסי של המניות הקטנות. 

מרבית מהחברות שמניותיהן נסחרות במדדי ה- 500 S&P וה- 600 ,STOXX פרסמו את תוצאותיהן לרבעון השני של 2015, בעוד בישראל, דיווחו עד כה כ-50% מחברות מדד ת"א 100 ועונת הדוחות נמצאת בשיאה. 

מהנתונים המצרפיים לחברות מדד ת"א 100, נרשם עד כה קיטון של כ- 10% בסך ההכנסות וגידול של כ- 10% ברווח המצרפי לעומת הרבעון המקביל אשתקד. נציין כי הפרסומים נמשכים והתמונה עשויה עוד להשתנות משמעותית עד תום עונת הדוחות. מבחינה ענפית סקטור התרופות בלט לחיוב, כך בלט לחיוב גם השיפור בתוצאות הבנקים ביחס לרבעון המקביל אשתקד, בו הוצאות חד פעמיות גבוהות פגעו ברווחים.

ירידת מחיר הנפט, שהשפיעה לשלילה על תוצאות חברות האנרגיה בחו"ל, לא ניכרה בתוצאות שותפויות הגז. הסיבה לכך היא שרוב הגז ממאגר תמר נמכר ללא הצמדה למחיר הנפט ובשוק לא קיימות כיום יצאניות נפט משמעותיות. 

בסקטור הנדל"ן נרשמה יציבות יחסית ב- NOI (הכנסה תפעולית שוטפת) מנכסים זהים. במקביל, נרשמה ירידה בהוצאות המימון על רקע סביבת הריבית ועלות האשראי.

בשבוע האחרון ועל רקע פרסום אמדן הצמיחה והירידה בציפיות האינפלציה, גברו ההערכות כי העלייה בסביבת הריבית בשוק המקומי לא תחול בזמן הקרוב, כאשר הורדה נוספת של הריבית עשויה לעמוד שוב על הפרק. לצד אלו, הירידה בציפיות האינפלציה בארה"ב והערכות כי העלאת הריבית שם עשויה להידחות לחודש דצמבר - תומכות בהמשך מגמה חיובית בשוקי המניות. על כן, אנו ממליצים על השקעה באפיק המנייתי כרכיב הסיכון העיקרי בתיקי ההשקעות, בדגש על מניות חו"ל.

לאחר שבתחילת השבוע התחזק הדולר, העליה התקזזה עם פרסום פרוטוקול ישיבת הריבית בארה"ב לחודש יולי, אשר חיזקה ההערכות כי עליית הריבית שם עשויה להידחות. אלו קיבלו ביטוי בחוזים העתידיים אשר מראים ירידה בהסתברות להעלאת ריבית בספטמבר, לעומת ההסתברות לפני הפרסום. 

האירו פתח את השבוע במגמת היחלשות על רקע פרסום נתון התמ"ג, שהיה נמוך מהצפי כאמור. האירו נחלש על אף אישור שהתקבל בפרלמנט היווני לתכנית החילוץ למדינה. התכנית קיבלה גם את אישור שרי האוצר של 19 מדינות גוש האירו והפרלמנט הגרמני. לאחר פרסום פרוטוקול הריבית בארה"ב התהפכה מגמת המסחר. כך, בסיכום השבוע נותר האירו כמעט ללא שינוי מול הדולר.

השקל נחלש מול הדולר בכ-2.0% ונסחר קרוב ל-3.9 ₪ לדולר. מול האירו, נחלש השקל ב-2.7% לרמה של 4.34 ₪. ההיחלשות נרשמה על רקע פרסום צפי האינפלציה הנמוך של ב"י, בשילוב החולשה שנרשמה בנתוני הצמיחה ברבעון השני. אלו הביאו להתגברות ההערכות כי ב"י ינקוט בצעדים מוניטאריים מרחיבים. לפיכך, אנו ממליצים להחזיק את החשיפות המט"חיות בתיקי ההשקעות (מניות ואג"ח קונצרני בחו"ל) ללא גידור.

מחירי הסחורות המשיכו במגמה שלילית. ירידות שערים נרשמו בכל הסקטורים פרט למתכות היקרות. בסיכום שבועי, מדד מחירי הסחורות ירד בכ-3%.

מחירי האנרגיה ירדו בחדות גם השבוע. מחיר חוזה מסוג Brent ירד בכ-5.3%, ונסחר בכ-46.6$ לחבית. מחיר חוזה מסוג WTI ירד בכ-3.3% ונסחר בכ-40.8$ לחבית. ברקע הירידות עומדות חששות לעליה בעודף היצע הנפט לאחר הסרת הסנקציות מאיראן. על פי ההערכות, איראן תגדיל את תפוקת הנפט של אופ"ק לרמת שיא של 33 מיליון חביות ביום. הירידות התגברו לאחר שפורסם כי מלאי הנפט בארה"ב צמח בשבוע שעבר ב-2.62 מיליון חביות, העליה החדה ביותר מאז חודש אפריל. נזכיר כי מלאי הנפט בארה"ב גבוה ב-100 מיליון חביות מהממוצע בחמש השנים האחרונות. 

בסקטור המתכות היקרות מחיר הזהב עלה בכ-2.2% על רקע הירידה בהערכות להעלאת ריבית בספטמבר. מחיר הכסף ירד ב-0.4%.

המתכות התעשייתיות ירדו בכ-2.3%. הנחושת והאבץ ירדו בכ-3.7% ו-2.5% בהתאמה, על רקע התגברות החששות להאטה בצמיחה בסין, יבואנית המתכות הגדולה בעולם.