הכנס נפתח בסקירה של צח ברקי, מדן אנד ברדסטריט. לדבריו, יש בסין היום 90 מיליון סוחרים פרטיים. בעיקר מעמד הביניים, שלווה כספים כדי להשקיע, וכל זה בעידוד הממשלה. באוגוסט השנה הבורסה בשנחאי מחקה 3.9 טריליון דולר. כדי לייצב את השוק, 1,300 חברות הכריזו על השעיית מסחר עד הודעה חדשה, שמו מגבלה על מכירת מניות על-ידי בעלי עניין.
לדבריו, בהתייחס למגמות בשכר – ב-12 השנים האחרונות, השכר בסין כמעט הוכפל, בעוד שהשכר בארה"ב כמעט ולא זז. בהתייחס לריביות הנמוכות, ולעידוד האשראי כמעודד צמיחה, יש גבול עד כמה חוב יכול לעודד צמיחה. ולדעתנו הגענו למיצוי של הפוטנציאל הזה.
חגי גולן, עורך גלובס – האם המצב הבטחוני הנוכחי ישפיע על השווקים, בעבר ראינו השפעות קצרות טווח גם באירועים דרמתיים יותר השפעה קצרת טווח, האם זה כך יהיה גם הפעם?
ניר מורוז, פסגות: מדובר בסכסוך מנוהל, עם פרצי אלימות. בטווח הקצר יש השפעה על הצריכה הפרטית, על התיירות. ככל שזה יתארך, ההשפעה תגדל. ההשפעה על שוק ההון הישראלי יהיה מדוד, בגלל הרכב החברות שמרכיבות את המדדים – ביוטק, טבע, גז, נדל"ן, חברות שהמעורבות שלהן היא בעיקר בשוק הגלובלי. משקיעים זרים לא נמצאים כאן בשוק, כך שאין מי שימכור נכסים לאור מצב בטחוני. גם אצל המוסדיים חלק לא מבוטל מהתיק בחוץ לארץ. לכן ההשפעה ממותנת.
רבקה אלגריסי, פעילים: השוק לא לוקח את האירועים כעשויים להשפיע על רמת המחירים. ראינו אפילו את השקל מתחזק, למרות שצפוי היה לראות השפעה הפוכה.
חגי גולן, בואו נלך לתסריט יותר חזק, הסיפור של הר הבית עמוק יותר ממה שחושבים, כניסה של ההיבטים הדתיים לסכסוך, מעביר את המשבר הזה למשהו יותר מסובך. איך ישפיע תסריט חמור יותר?
אם לוקחים את התגברות הקשיים של גופים ישראלים להתנהל בעולם, תיצור בעיה גם לגופים הפיננסיים. אין ממש תקווה, לא בצד הערבי ולא בצד היהודי, ובעולם זה משתקף שלא לטובה, וזה ישפיע גם על שוק ההון. יתכן שיהיו מגבלות על השקעות בארץ למשל.
שאלה שהופנתה ליוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה, האם נושא החרמות חדר לשוק ההון?
בינתיים לא רואים שום דבר דרמטיים. לנו אין נתונים על משקיע הקצה. אנחנו שומעים שיש בנקים וחברות זרות שמעוניינים להצטרף לבורסה.
מה אתם חושבים על האופן שבו בנק ישראל והנגידה מנהלים את מדיניות הריבית?
ענת לוין, כלל ביטוח: ברמה העולמית חוסר השקט הוא חוסר שקט עולמי. יש בעיית פליטים גדולה באירופה. הריבית מיצתה את עצמה. נסיונות לפתרונות מוניטאריים לבעיות מבניות מיצו את עצמם. בנק ישראל לא יכול לפעול באופן שונה מבנקים זרים בעולם. אנחנו מסיימים מחזור כלכלי של 7 שנים, בלי צמיחה עם ריבית אפס. הכלים מיצו עצמם. בעולם הבעיה היתה עודף היצע ולאו דוקא בעיית ביקוש. כעת מתחילים לטפל בבעיה המבנית. לכן נושא הריבית הוא כלי שלא יכול לעבוד יותר, וחייבים למצוא לו השלמות מבניות.
ברמה המקומית, צריך להסתכל על הסיכון של הדולר-שקל. בנק ישראל מחזיק יתרות של כ-90 מיליארד שקל, ובנק ישראל צריך להתחיל למתן את הסיכון הזה ולהקטין אותו.
יוסי לוי, מור: הריבית הרבה זמן לא השתנתה. המסרים של הנגידה מאוד מבולבלים ולא אחידים. לפני חודשיים הנגידה דיברה על ריבית של 1.5%, עכשיו היא מדברת על ריבית של 0.5%. הנגידה צריכה לחשוב טוב על הדברים והמסרים שהיא מעבירה לשווקים.
האם העולם מתקשה להתחיל בתהליך של העלאת ריבית?
יוסי לוי, מור: ב-3 השנים האחרונות אומרים שעוד מעט מעלים ריבית בארה"ב וזה לא קורה. כל פעם דוחים את זה. בחודשיים לשנות תחזית ריבית מ-1.5% ל-0.5% זה לא מתאים. שוק ההון צריך יציבות בתחזיות.
ד"ר גל אביב, בלנדר: יש התחזקות והתפתחות של תעשיית הפינטק, וסביבת הריבית הנמוכה מאפשרת זאת. זה מהווה דלק לתעשייה הזו.
אילן רביב, מיטב-דש: אנחנו היינו רגילים שבנקים מעלים ריבית כשיש לחצים אינפלציוניים. פישר אמר שהם יחפשו דרך להעלות את הריבית עד סוף השנה. אני נותן קרדיט לנגידה בארה"ב על השקיפות. הצעד הראשון יהיה של האמריקאים, וזה יהיה סימן מאוד חשוב לעולם, שמתחילים להתקרב לאזורי שגרה.
אני מסכים עם הביקורת על התנהלות הנגידה בארץ. אני בעד שקיפות עד כמה שאפשר, ברור שהכיוון הוא ארה"ב. אפשר לומר שגם האמריקאים לא עיקביים. היו התבטאויות של בנק ישראל שגרמו נזק, וחבל.
ניר מורוז, פסגות: צריך להסתכל על מגמות, והמגמות הן אינפלציה מאוד נמוכה, יש צמיחה מאוד נמוכה, זה גורם לשינויים בתעסוקה, גידול באבטלה, ולשינויים מבניים אחרים.
המחירים מגלמים ציפיות להעלאת ריבית?
רבקה אלגריסי, פעילים: הנגידה האמריקאית הצליחה לייצר אמונה שהיא תעלה את הריבית. לא ברור מתי זה יקרה, אבל התשואות מבטאות העלאת ריבית. אם נראה שההבטחות לא מתממשות, יתכן ונראה ירידת תשואות בעקום האמריקאי באופן חד משאר העולם.
ענת לוין, כלל ביטוח: יש להסתכל על בעיות מבניות. צמיחה לא תגיע מעלייה בשכר, ומעלייה בתפוקה. צריך לעודד את שומרי הסף לשנות תפיסה.
שאלה למנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, אתה שנתיים בתפקיד, האם הסיבות כמונעות ממנה להיות אטרקטיבית יותר הם סיבות פרמננטיות, הבעיות אולי גדולות על הבורסה בתל-אביב?
הבורסה צריכה לשרת את הכלכלה המקומית. צריך לבחון מה יש כאן. בישראל אין חברות גדולות בכלל, למעט טבע. יש כאן המון חברות טכנולוגיה, ושוק ההון בישראל לא מספק את צרכיהן. חברות כאלה, בשלב הקריטי, שהן זקוקות ללא מעט מימון, הן נמכרות הלאה. תפקידנו לייצר שוק שיתאים לחברות כאלה.
השוק המקומי, יש לו דרישות רגולטוריות, השינויים הללו הם ארוכים ואיטיים. יש לא מעט דברים שצריך לתקן, ואת זה אנחנו עושים. יש מקום לבורסות קטנות מקומיות.
ענת לוין, כלל ביטוח: יש בעולם בעיית נזילות. צריך להחזיר את הבנקים לבורסה לעשיית שוק.
ניר מורוז, פסגות: אפשר לפתור חלק מהבעיות המבניות בשוק ההון על-ידי מסוי, למשל חוק ה-REIT החדש שיכול לסייע. העברה בין דורית. מסוי יכול לעודד בעלי שליטה להיפטר חלק מהאחזקות שלהן. צריך לעודד את פעילות סקטור הגז בארץ. צריך לעודד חינוך פיננסי מגיל צעיר. אלה דברים של מדיניות, של טווח ארוך. אין יזמות חדשה בשוק ההון. מתי קמה חברת השקעות, חברת קרנות נאמנות, כל אלה יאפשרו לטפל גם בצד ההיצע וגם בצד הביקוש.
אילן רביב, מיטב-דש: אנחנו רוצים בורסה בארץ. רוצים בורסה לחברות בשווי של 200-300 מיליון שקל. החברות צריכות את זה.
יוסי ביינארט, מה הכי מפריע לבורסה?
הדבר הכי משונה זה התהליך. כל דבר דורש ועדת כספים. מקומות אחרים בעולם יש סמכות לרשות ניירות ערך. זה מקטין את היוזמות של הבורסה, כי אם כל דבר לוקח שנתיים, בוררים בפינצטה מה מבקשים לשנות. יש פה מבנה רגולטורי, שבסוף מקטין את ההגנה את גברת כהן מחדרה.
הרגולציה היא מתחת לפנס. היתה רגולציה חזקה על דמי ניהול, והיום הכסף הולך למקומות שבהם אין רגולציה על דמי ניהול. אנחנו צריכים לעשות חשיבה מערכתית איך עושים רגולציה פיננסית, כי הכסף עובר למקומות שבהם אין רגולציה כזו.
אנחנו בתחילת מאמצי השיווק, וחוק המו"פ יעבור. נוצר עניין, צריך לשים לב שלא שוחטים את החברות הללו, כי חברות ביוטק שמגיעות לבורסה הן עם אזהרת רווח, או עסק חי. רואים גם חברות זרות שמגיעות לכאן לרישום כפול. היתרון של בורסה קטנה, זה המדדים של בורסות קטנות, ומוצרי המדדים מאפשרות חשיפה לחברות הללו.
אנחנו מקיימים רגולציה על העוסק, ולא על המוצר. צריך לעבור לרגולציה על מוצר.