האינפלציה היא לא רק תופעה כלכלית-היא גם תופעה פסיכולוגית

היום (יום ג`) יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יוני. חודש יוני אופיין בחולשה של הדולר ובירידה במחירי הפירות והירקות מחד גיסא, ובהמשך העליות במחירי הנפט והסחורות בעולם, כמו גם מחירי הדיור אצלנו מאידך גיסא. התוצאה, מדד חזוי של כ-0.5% ורמת חוסר וודאות גבוהה לגבי העתיד.

נכון, יש סימנים כי המשק הישראלי "מוריד הילוך" ויצמח בשיעורים נמוכים מאלו שאפיינו אותו במחצית הראשונה של 2008. לכך אמורה להיות השפעה ממתנת על האינפלציה הגבוהה אצלנו. מנגד, המשך העליות התמוהות במחירי הנפט והסחורות בעולם, מייצר השפעות אינפלציוניות ברורות גם אצלנו.

הפיחות החד שנרשם בימים האחרונים בעקבות הגדלת היקף הרכישות היומיות של דולרים ע"י בנק ישראל מ-25 מ` דולר ביום ל-100 מ` דולר ביום, מגדיל מאוד את הסיכונים האינפלציוניים אצלנו. מדוע?

• ראשית, כי הוא משול להדפסת כסף. הזרמת שקלים למשק מייצרת לחצים אינפלציוניים עקב הגידול בכמות הכסף שבידי המגזר העסקי והפרטי.

• פיחות חד של כ-6% שנרשם מהרגע בו הודיע בנק ישראל על כוונתו, הוא אומנם האפקט הרצוי מבחינת הנגיד פישר, המעוניין לסייע ליצואנים ולמנוע פגיעה אנושה בהם ובמשק, אולם מנגד הוא מייצר עלייה במחירי המוצרים המיובאים ובמדד הדיור אצלנו ובעצם – מגביר את האינפלציה.

על כיוון הקשר בין פיחות לאינפלציה בישראל אין מחלוקת, אולם עוצמת הקשר איננה קבועה והיא פונקציה מורכבת לניתוח. "אפקט התמסורת" מודד איזה אחוז משינוי שערו של הדולר אצלנו, מתבטא באינפלציה במשק. מסורתית, ההנחה היתה כי כל 1% פיחות מתורגם תוך מספר חודשים ל-0.5% אינפלציה, כלומר יחס התמסורת היה 0.5 בקירוב.

בשנים האחרונות אנו עדים להחלשות ב"אפקט התמסורת" מ-2 סיבות עיקריות: האחת, רמת התחרות במשק עלתה ולפיכך יכולתם של הסוחרים "לגלגל" עליות מחירים על הציבור פחתה משמעותית. שנית, עקב ההתחזקות המשמעותית ורבת השנים של השקל על חשבון הדולר, יותר ויותר חוזים ועסקאות, בענף הנדל"ן ובענפים אחרים, נקובים היום בשקלים ולא בדולרים.

ההערכה היא כי כמחצית מחוזי השכירות בשוק הנדל"ן נקובים כיום בשקלים ושיעור זה הולך וגדל מדי שנה. גם משך הזמן שבו נראה את ההשפעות האינפלציוניות כתוצאה מהפיחות משתנה והוא פונקציה של רמת התחרות במשק, מנגנוני עדכון מחירים שבפיקוח ועוד. ההנחה היא כי התמסורת מתורגמת לאינפלציה תוך חודשיים-שלושה.

כיום, ניתן להניח כי שיעור התמסורת הינו 0.3 בקירוב, נמוך אומנם מבעבר אבל בהחלט גבוה מספיק כדי שהפיחות החד של הימים האחרונים ימצא את דרכו למדפים ויתרום ללחצים האינפלציוניים במשק ולחוסר הוודאות של המשקיעים באג"ח.

• היעדר סימטריה בין היכולת של יצרנים וסוחרים למהר ולהעלות מחירים במקרה של פיחות, לבין חוסר רצונם להפחית מחירים במידה ומגמת הפיחות תתהפך והשקל יחזור להתחזק. זה לא רק חוסר ההתאגדות והתיאום בין צרכנים שמאפשר לסוחרים לנצל לטובתם את הפיחות ולהעלות מחירים, אלא גם הקלות היחסית בה הצליחו היצרנים והסוחרים להעלות מחירים גם על מוצרים שאינם קשורים בכלל למחירי הנפט, חומרי הגלם או הנדל"ן. הדיפוזיה הזו של האינפלציה, משקפת את אחת הסכנות הבולטות שלה ואת פוטנציאל הנזק המשמעותי כתוצאה ממנה למשק: האינפלציה היא לא רק תופעה כלכלית, היא גם תופעה פסיכולוגית. מהרגע ש"חיידק האינפלציה" השתחרר לאוויר, יש לו השפעות שליליות רבות, חלקן לא בהכרח מוסברות כלכלית וקשות מאוד לחיזוי.

אז איך יושפעו מכך האפיק הצמוד והשקלי בבורסה?

• ציבור המשקיעים באג"ח למשל, החל להפנים את הסכנה האינפלציוניות והחל להעביר כספים לאפיק צמוד המדד, על חשבון כל האפיקים האחרים. למי ששואל עד מתיי תימשך תופעה זו והאם הביצועים העדיפים של צמודי המדד הממשלתיים במחצית 2008 ימשכו גם בעתיד?

התשובה היא "כן". ראשית, מסוכן מאוד להמר ולקבוע כי רמת הציפיות האינפלציוניות בבורסה משקפת במלואה את הערכות האינפלציה קדימה (3.0%-3.5%), כי הרי מהרגע שיצא השד האינפלציוני מהבקבוק, טבעו שיפתיע אותנו שוב ושוב.

החשש האמיתי מהאינפלציה, בשילוב ה"חיידק האינפלציוני" וההכרה כי המשק יצא מאיזון וכי עוד מוקדם לדבר על ירידה אמיתית ועקבית במחירי הנפט והסחורות בעולם – כל אלה מדגישים את החשיבות בהשקעה באפיק הממשלתי הצמוד כעוגן בתיק ההשקעות הסולידי, על אף העלייה במחירי הצמודים והציפיות האינפלציוניות ה"כמעט מלאות" הגלומות במחירי האג"ח בבורסה.

אנו שבים ומזהירים מפני השקעה משמעותית באפיק הקונצרני צמוד המדד, המדורגים והלא מדורגים כאחד, על רקע גל צפוי של הפחתות דירוג מצד החברות המדרגות (מעלות ומדרוג) ועל רקע ההרעה הצפויה בתוצאות הכספיות וביכולת החזר החוב של רבות מהחברות המנפיקות. כרגע, זהו אפיק למקצוענים בלבד וגם להם הוא מסב לא מעט כאבי ראש.

• האפיק השקלי, צפוי להמשיך ולסבול מהפיחות החד שנרשם בדולר בימים האחרונים. בנק ישראל הודיע כי במטרה לנטרל את הזרמת הכספים למשק כתוצאה מרכישות הדולרים, הוא יספוג חזרה כספים באמצעות הגדלת הנפקות המק"מ בבורסה. המשמעות היא ברורה: הגדלת היצע בשיעור ניכר במק"מים תביא לירידה במחירם ולעלייה בתשואתם השנתית לפדיון. החולשה במק"מים מקרינה כמובן על כל האפיק השקלי שהתשואות בו ממשיכות לעלות, למרות שהן כבר ברמות אטרקטיביות לרכישה.

כדי להמחיש את הפגיעה במק"מים ואת החששות בשוק ממה שהעתיד צופן בחובו, נציין כי ביום א` נפתח המסחר בכל סדרות המק"מ בירידות שערים. "יום אדום" כזה במסחר במק"מים, הוא נדיר מאוד בבורסה, במיוחד אחרי סוף שבוע והציפיה לזחילת השערים המסורתית שלהם בימי א`.

הגילונים, אג"ח שקלי שמעניק הגנה אינפלציונית משופרת (אך לא מושלמת) יחסית לאג"ח שקלית הנסחר בריבית קבועה, ממשיכים להוות אלטרנטיבה ראויה באפיק השקלי.

• מט"ח: ההשקעה במט"ח, גם כיום, סביר שתסב למשקיעים עוגמת נפש, על רקע חוסר היכולת לחזות נכון תנודות כה קיצוניות בשער המטבעות. עדיף לוותר על השקעה ספקולטיבית זו המשולה לקזינו. אולם, על רקע אפקט התמסורת והפיחות של הימים האחרונים, צריך מי שויתר על ההשקעה במט"ח לזכור כי יש לתת עדיפות לצמודים על פני השקלים ובכך לזכות בהגנה נוספת מפני נזקי הפיחות.

 אין לקנא בימים אלה בסטנלי פישר, הנאלץ להתמודד עם אינפלציה מחד גיסא ועם נזקיו של השקל החזק מאידך גיסא. במצב בו ה"תרופה" לנזקי השקל החזק, היינו הפחתות ריבית ורכישת מט"ח, מאיצה את הלחצים האינפלציוניים, שבתורם יחייבו אותו דווקא להעלות ריבית – הוא מצב בעייתי מאוד עבור הנגיד ועבור ציבור המשקיעים באג"ח.
 
תיק מומלץ למשקיע

55% אג"ח ממשלתי צמוד, במח"מ בינוני (2-4 שנים).

5% באג"ח קונצרני צמוד, בדירוגים גבוהים, במח"מ קצר-בינוני ( עד 3 שנים).

40% באפיק השקלי, במח"מ בינוני (3-6 שנים) ו/או בגילונים.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.