אלמוג אזר
13/08/2008
ביצירת המופת הספרותית של אריך רמרק מ1929, מתוארות חוויותיו של חייל גרמני במלחמת העולם הראשונה. הספר כתוב בגוף ראשון מפי החייל כשהוא בתורו מתאר בפרוטרוט את תחושת המציאות הקשה, המורכבת מאכזבה מאידיאלים ריקים ולאומנות מטופשת, אותה לאומנות המקודשת על ידי מוריו ומפקדיו והם כסומים בחושך, לא מודעים להשלכותיה.
הספר מצליח לאייר בחדות את רגשותיו של דור שלם, דור שחייו עוצבו על ידי הווה מתמשך, אשר הוכתב בגסות מפי בעלי השררה, שהנהיגו בפזיזות, לכאורה לטובת נתיניהם.
לאור ההתפתחויות האחרונות (מן הקווקאז באסיה עד לוושינגטון), לא נותר חברים אלא להודות: התקופה בה העולם נהנה מכסף קל ואנרגיה זולה, הגיעה לתומה, ועם כל השלכותיה הגיאו-פוליטיות והפיננסיות של הצהרה זו, עלינו לשקול עתה את צעדנו הכלכלים אחרת , מן הדרך בה הורגלנו בעשור האחרון.
הפיתוח המואץ אליו הסכנו מאז תחילת שנות ה70 ,כשמנועו היה ללא שמץ של ספק תזרים מזומנים ואשראי גובר עם השנים, הגיע לרגיעה.
מן הרגע בו הוסר המחסום של הצמדת המטבעות העולמיים אל הזהב וההחלטה על תפוצת המטבע נדדה לידי נגידי הבנקים המרכזיים, ניתן למעשה האות להרחבת אשראי ללא גבולות.
האינפלציה בהיחבא שנגרמה על ידי אותה הרחבת אשראי, גרמה ל"ערך הכסף" ליפחות בצורה תמידית, ולאורך 3 עשורים ליצור מה שנקרא בלשון העם "בועות", כשהדרך הסטנדרטית של הנגידים המרכזיים להלחם באותה "בועה" המאיימת להתפוצץ בפנינו הייתה הורדת ריבית. תהליך ידוע אשר רק מוסיף שמן למדורת האשראי ולגחלי הספקולציה. הסיבוב האחרון מתחולל בעוד אנו מדברים, כאשר בנימין ברננקי הנגיד המרכזי של הבנק הפדראלי בארה"ב הוריד את הריבית לבנקים עד לכדי 2%.
לאור הנסיבות עלינו לשאול עצמנו, האם גם הפעם העולם המערבי- פיננסי (ובראשו האחראים על המדיניות המוניטארית), יצלח לצאת מן הבור אשר כרה לעצמו?
אולי זהו הזמן המתאים להיות משבית שמחות ולטעון בריש גלי - התשובה כנראה שלילית, אנסה לנמק במספר סיבות עיקריות:
הסנאט
בהתחשב בגל ההלאמות שאנו חווים בתחום הבנקאות והנדל"ן לאחרונה, הסנאט כרשות מחוקקת ובראשה מצדדי הרגולציה יקשיחו את אחיזתם בענף ההשקעות והפיננסים, בראותם לבוחריהם (שמכספם הממשלה זה עתה חילצה עוד בנק ) לא עוד!.חקיקה זו תקשה עד מאוד ל"בועת האשראי" להתקיים במתכונתה הנוכחית.
ענף הבנקאות
בשונה משנים עברו, בם מוסדות פיננסים שונים וקרנות גידור אותתו על מצוקה בצורה ספוראדית, ההערכה עתה היא כי המערכת עצמה מדווחת על קשיים יוצאי-דופן. פעולותיה הקיצוניות בשנים האחרונות כמו בניית מוצרים פיננסיים מובנים לחפות על חובות נדל"ן, נגזרות של חדלות פירעון והחלפת גרעון אשראי בין ענף זה למשנהו לא הטיבו עימה ועכשיו הגיעה העת לשלם. נדמה כי גם אם הבנק המרכזי יבקש להתמיד עם רמת אשראי גבוהה בשוק, על ידי הורדת ריבית לזמן מוגבל, לא מן הנמנע שצעד זה ימס ברמת המיקרו, כאשר הבנקים המקומיים יסרבו להלוות לאחד האדם (אלא בתנאים בלתי אפשריים) וינצלו הזדמנות זו כדי לאזן את מאזן תשלומיהן ויותירו את הדמים עמוק בכספת.
הדולר האמריקאי
מצבו של המטבע הלאומי ביבשת החדשה אינו מבשר טובות. עד לאחרונה, הדולר נסחר בפיחות שיא לעומת המטבעות הגלובליים האחרים (אירו, פרנק שוויצרי, לירה שטרלינג, ין, זהב) ולאור עלייה דרמטית במחירי מזון ואנרגיה, ניתן לפקפק בקביעה על כך שיש בכוחו של הבנק האמריקאי להרחיב את האשראי ולהנמיך את הריבית.
סנטימנט
ישנם שיטענו שנותני הפסיקה על גובה הריבית, כלל אינם יושבים בבנק הפדראלי וגובהה של הריבית לא תלוי באיש זולת מחזיק האג"ח הממשלתי של ארצות הברית. כאן יש לציין שמחזיקי אותה איגרת מקרינים אורח רוח והתנהגות יוצאת מגדר הרגיל. למרות השטף של הדיווחים השליליים והידלדלות כוחה של ממשלת ארצות הברית בזירה הבין לאומית (המשבר בדרום אוסטיה רק המחיש את אוזלת ידו במישור הדיפלומטי של השוטר העולמי*), מחזיקי האג"ח הממשלתי עדיין לא אצו אל מפתני הבנקים במטרה "למכור", עם זאת אפשר להמר שזהו רק עניין של זמן, עד אשר מחזיקי האיגרת הזרים יבקשו לזנוחה, לנוכח האשראי שלהם, שהולך ומתכווץ במולדתם.
אקט זה יעלה את הריבית הממשלתית לטווח ארוך בארה"ב ויאלץ את הבנק המרכזי לעלות גם הוא את הריבית לבנקים כתגובה
הצרכן האמריקאי
בנתון ממשלתי שפורסם לאחרונה, דווח על כך שהצרכן הממוצע באמריקה, נמצא בחוב שמגיע עד כ 103% מן התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) השנתי שלו. רמת החובות האישית (המקוממת יש לומר), גורמת לנפילת מחירי נכסים אשר מקשה בתורה על הצרכן להיכנס להתחייבויות חדשות.
ונראה כי נפל דבר:
הילולת האשראי שהפציעה אחר התפוצצות בועת הטכנולוגיה ב"וול סטריט" (ודחפה חצי מתושבי אמריקה להתעסק בנדל"ן) הגיעה לפרקה בשלהי 2007 . למרות שמחירי ההלוואות הופחתו, כל הנתונים מצביעים על התכווצות האשראי במערב.
מתגבר החשד, שהנה אנו צועדים בצעדים מוחשים אל תקופה שבה כיווץ האשראי ירים את ראשו ויגרום לצמיחה נמוכה (אם לא שלילית) בשווקים המערביים וירידה משמעותית בערכי הנכסים בעולם המפותח.
קרן "כיוון לונג שורט" במוקד
ישנן כמה קרנות נאמנות בשוק שמתיימרות להתמחות בהשקעת שורט (מניות בחסר) אחת מהן היא "כיוון לונג שורט" מכיוון בית השקעות.
בית ההשקעות:
כיוון הוקמה בשנת 1994 על ידי קבוצת משקיעים פרטיים ואנליסטים. הנהלת החברה משקיעה עבור ציבור לקוחותיה באמצעות קרנות נאמנות בבורסות העולם ובבורסה התל אביבית, כאשר החברה מצהירה בגאון שהתמחותה האמיתית היא בשווקים מעבר לים.
מדיניות ההשקעה של הקרן ומדד היחס-
"כיוון לונג\שורט" היא קרן שעברה לאחרונה מתיחת פנים.
עד לפני כחודש וחצי מנהל הקרן היה אברהם קוגל שהיה אחראי על חצי מתהליך ההשקעה והרכישה של ני"ע . תהליך זה התנהל בצורת ה"פויינטד פינגרס"(pointed fingers)** והשאר הושקע באגרות חוב שנוהלו על ידי החברה.
היום המצב שונה מאחר ונפרדה דרכם של החברה ושל מר קוגל (אולי נוכח התשואות השליליות של החברה בתחילת השנה) עתה ההשקעה נעשית ע"י ניתוח פונדמנטלי של סקטורים ספציפיים בארה"ב, כולל הללו שדובר בם בגוף המאמר ומנסה לבחור בקפידה את החברות שיצלחו את המשבר על ידי חשיפה של אחוזי גידול ומאזנים חיוביים.
פה מגיעה לידי ביטוי אותה טכניקת השקעה;מחד גיסא- פוזיציות שורט על מניות מן הסקטור המוחלש עקב המשבר הנוכחי, מאידך גיסא-פוזיציות לונג על מניות שיתחזקו ממנו.
מדד היחס של הקרן הוא ה"אס אן פי 500" כאשר מנהל הקרן מתגאה על "שבירת המדד" לאורך השנים.
עלויות 3.8% דמי ניהול
בשיחה עם מנהל הקרן הלנתי על גובה מחיר הקרן; והא השיב כך:"המחיר נקבע עקב שיטת ניהול הקרן, הכוללת קניית חומרי מעקב ייחודיים מסוקרי שווקים והעסקת צוות מומחים (4 אנשים) התרים לאורך היום אחר מניות רווחיות."
שווי הקרן
2.69 מליון ₪(נכון לתחילת יוני),הקרן קטנה מאוד, גם יחסית לחברותיה בענף הגמישות.
תשואה מתחילת השנה
במאפיין זה עלינו להיות זהירים;השנה כידוע הייתה שנת השקעות קשה במיוחד בענף הקרנות הגמישות ,כאשר גם כיוון שורט הורידה מערכה בצורה ניכרת (14%),עם זאת עלינו לקחת בחשבון שמנהלי הקרן ושיטתה החליפו אדרת בחודש האחרון ומאז הקרן שינתה מגמה והוסיפה 1.5% למחיר קנייתה בעוד היא עולה בדירוג ומתמקמת בחלקו העליון של ענפה(מקום 11 מתוך 39).
הרכב הקרן
האחיזה העיקרית בקרן נדדה מהשקעת חסר להשקעת יתר, השקעה זו נעשית בשתי דרכים האחת היא תעודות סל והשנייה היא מניות חו"ל.
מניות חו"ל-שילוב של מניות שורט(בנקים מקומיים וחברות נדל"ן) עם מניות השקעה (רפואה,ביוטכנולוגיה ושיווק).
אופציות-הקרן מנהלת ומנפיקה אופציות אל מול הדולר וחברות מרכזיות בוול סטריט (מניית אפל,ויזה וול -מארט).
שאר הממון נמצא בפיקדונות ברחבי בנקי ישראל (הקרן אינה ממונפת).
חסרון הדורש זהירות
אפשר לציין 2 חסרונות שכבר הוזכרו בסקירת הקרן, האחת היא גודל נכסיה של הקרן, מידת נזילותה של הקרן בעייתית בעקבות נכסיה המצומצמים, עם זאת חשוב לציין שחלק ניכר מערכה עדיין נמצא בפיקדונות כך שהבעיה אינה כה חמורה ; החיסרון הנוסף הוא אסטרטגיית ההשקעה,לאחרונה אנו נוכחים לדעת שהעליות והירידות במדדים הגדולים בארה"ב, הופכים קיצוניים ומהירים יותר מבעבר, זו הסיבה בגינה אסטרטגיית כניסה ויציאה מפוזיציה אולי ואינה רלוונטית יותר ,כאשר היא בתורה תגרום להחטאת המטרה ולא תאפשר "ליהנות" מרובם של השינויים.
לסיכום
בשבועיים האחרונים אנו עדים לתיקון שנעשה בבורסה הגדולה בעולם (ובעקבותיה בשאר השווקים) והמדדים שצללו חזרו לטפס במספרים נאים. מי שהמציאות עומדת לנגד עיניו יבין, תיקון זה לא יוכל להמשיך כסדרו ומגמת ההאטה בה חזינו בשנה האחרונה תשוב.
רוצה לאמור:
היחס בהווה בין השקעות החסר לשאר ההשקעות בקרן נראה הגיוני למדי, הפוזיציות שהנפיק מנהל הקרן לטובת הדולר גם הן רלוונטיות ומידת המינוף תאפשר מנוחה רגועה בליל(למי שמאמין במנוחות רגועות).
עם זאת:
מידת העמידות של הקרן בזמני מימוש עדיין עומדים לחובתה ; השיטה החדשה של הקרן הוכיחה עצמה בחודש האחרון אך האם זה לא יותר מרכיבה על גל התיקון הכללי שהשוק עובר?
במקרה זה העמלה גבוהה, אולי גבוהה מדי.
ומי הגדיר זאת טוב יותר?
אלברט איינשטיין : "לעולם אינני מפסיק לחשוב על העתיד ;הוא מגיע מוקדם מדי"
*תפקיד שבמקור יועד לחבל הלאומים אחר מלחמת העולם השנייה אך דה פאקטו מאז נפילת ברית המועצות,
ארה"ב ממלאת תפקיד זה .
**שיטת ניתוח טכנית המסתמכת על כיוון המגמה עם תקרות רווח ורצפות הפסד
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
