נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

מה חושבים היועצים של יועצי ההשקעות?

"הציבור מאמין שהוא יקבל את הכסף חזרה. יש פצצת זמן שמתקתקת, זה ברור שחייבים להגיע להסדרים - בזה אין ספק. יהיו פה נפגעים כי כל הסדר בבסיסו אומר שיש נפגעים, השאלה היא מה נותנים”, כך אמר שמואל זלוטניק, ראש מערך ייעוץ השקעות בבנק לאומי, בוועידת יועצי ההשקעות של TheMarker .

 

 
שמואל זלוטניק. צילם עבור פאנדר-אבשלום ששוני.שמואל זלוטניק. צילם עבור פאנדר-אבשלום ששוני.
 

יובל מעוז, דה מרקר
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
19/03/2009

"הציבור מאמין שהוא יקבל את הכסף חזרה. יש פצצת זמן שמתקתקת, זה ברור שחייבים להגיע להסדרים - בזה אין ספק. יהיו פה נפגעים כי כל הסדר בבסיסו אומר שיש נפגעים, השאלה היא מה נותנים”, כך אמר שמואל זלוטניק, ראש מערך ייעוץ השקעות בבנק לאומי, בוועידת יועצי ההשקעות של TheMarker .

"זה ברור שאי אפשר ללכת לכיוון של תספורת על ידי בעלי האג"ח. צריך להגיע להבנה, כנראה במעורבות הממשלה. גופים שיכולים להמשיך להתקיים - יש לתת להם סיכוי. הבעיה שלנו היא גם בעיה שיש בחו"ל", אמר זלוטניק.

"כשדיברנו על תשואה בשנים היפות והזכרנו את הסיכון – לא רצו לשמוע. זה היה דגל שתמיד נסחב על ידי גופים רציניים. בוועדת בכר הסתכלו על תשואה, ואף אחד לא הבין את הסיכון. הגלובליזציה והפיזור, שהיה דגל מאוד יפה שהלכו איתו, לא סיפק את הסחורה. הגלובליזציה הביאה את המשבר במכה אחת לכל השווקים בעוצמות בלתי רגילות. הרגלוציה שתבוא תתחיל במדינות המפותחות וגם אנחנו נעבור איזשהו שינוי. הסיכון ילווה אותנו בשנים הבאות בצורה הרבה יותר אגרסיווית. משבר בסדר גודל כזה לא שוכחים מהר”, אמר זלוטניק.

"צריך לזכור שבכל שוק יש הזדמנויות. בשוק הזה בעיקר יש הזדמנויות. אנחנו במחירים שלא נראו ב-5-8 האחרונות. יש הזדמנויות ללקוח שמוכן לקחת סיכון, עם אופק של מספר שנים ונזילות. לקוח שקונה היום ובודק את התיק שלו כל יום – עלול למות מהתקף לב עד שיראה את הפירות. היום השוק בלתי צפוי ותנודתי. אנחנו רואים שמי שהשקיע לפני כמה חודשים מוצא את עצמו בשפל יותר גדול. הכל עניין של עיתוי ונכונות לקחת סיכון".

אלה גולן, מנהלת מחלקת ניירות ערך בבנק הבינלאומי: "הדבר המרכזי שצריך ללמוד מהמשבר הוא שיש תיחום בגבולות הגזרה של יצרנים, מייעצים ולקוחות. כשמערבבים בין התחומים האלה מגיעים לחציית גבולות של ניגוד עניינים. את הייעוץ צריך לתת גוף אובייקטיווי”.

"הבורסה מגיבה מהר יותר מהכלכלה. הבורסה כבר לפני סוף 2009-2010 תרוץ יותר קדימה. זה מותאם ללקוחות שמוכנים לקחת סיכון. הלקוחות הסולידיים – לא נכניס אותם להרפתקאה הזו. כל רבעון נגלה עוד פרמטרים כלכליים מהדו"חות של החברות", אמרה גולן.

מאיר טיבי, מנהל מחלקת ייעוץ בבנק מזרחי טפחות: "יועצי השקעות צריכים לראות את טובת הלקוח כערך עליון. צריך לבחון את רמת הסיכון של הלקוח כדי שהוא ירגיש נוח איתו. היועץ צריך להוביל את הלקוח לאורך כל הדרך. היועץ צריך להיות בקשר מתמיד עם הלקוח גם אם יש הפסדים".

ראובן רשתי, מנהל אגף ניירות ערך בבנק דיסקונט: "התחרות היתה על תשואה בשנים האחרונות. חייב לבוא שינוי – כאשר העבירו את ניהול כל כספי הפנסיה לחברות ברוקרים – התוצאה היתה רעה מאוד למשקיעים. מי שעסק בזה לא היה מנוסה בתנודות של השוק. הם היו רק בתקופות של גאות. הם גררו ציבור רחב להשקעות שכנראה לא תאמו את הציפיות שלהם. "הכישלון הגיע לשיא כשאותם בתי השקעות הציעו בשיא השפל – קופות גמל כספיות. אפיקי השקעה ארוכי טווח שהם למעשה קצרי טווח, הם מסוכנים. האם מישהו יוציא את המשקיעים משם בזמן? אני בספק רב. אם נגיע להסדרים שבונים מערכות יחסים של החלפת אג"ח באג"ח – זה ייצור אווירה חיובית.

"השנה אנחנו נמצאים באפס החזקה של מניות. הצלחנו לעמוד איתן מול קולות שאמרו להגדיל אחזקה במניות. באמצע ספטמבר הקטנו אחזקה באג"ח קונצרניות. אנחנו עם אחזקות קטנות של אג"ח קונצרני מתוך התל-בונד 20. כשאנחנו רואים תהליך של אבטלה שגדלה בעולם – סביר להניח שהגרעונות של המדינות יעלו עקב הכנסות נמוכות יותר ממסים. ההרכב של מדד ת"א 25 (40%) הוא דולרי, ולכן עליית הדולר דחפה מעלה. בזק וטבע לא עלו ולא ירדו בשנים האחרונות ומהוות 20% מהמדד, ולכן הוא קצת שונה.

"נצטרך להגיע להסדרים. אם הכוונה של מישהו שהציבור ייפגע – אין להסדר כזה סיכוי. גם הבנקים שותפים לזה. צריך לבנות חבילה שתואמת את הבנקים ואת הציבור. לא יהיה מנוס שבעלי החברות יהיו חייבים להכניס את הכסף. לבייב קנה את האג"ח של ממורנד ב-600 מיליון שקל. צריך לבנות הסדרים של פריסה, קבלת מניות ואופציות. בעלי החברות יצטרכו לוותר על חלקם בחברה.

אבי בסון, מנהל חטיבת שוק ההון ביובנק: "אפילו היום - השקעה במניות היא האפיק המועדף בטווח הארוך. השנה התמונה לא נראית טוב, אך היא תתיצב תוך מספר שנים, בטח נוכח רמות המחירים הנוכחיות.

"צריך ללכת לאיגרות חוב של 3-4 שנים, אפשר ללכת לאג"ח קונצרניות של חברות גדולות ומובילות, אג"ח של בנקים מקומיים ובחו"ל. כמו HSBC וצ`ייס. להשאיר כסף בפקדונות ובמק"מים זה טעות. אם רוצים קצת תשואה צריך להגדיל קצת את הסיכון.

לשאלה "האם ראינו את התחתית?" השיבו המשתתפים באופנים שונים. אבי בסון, מנהל חטיבת שוק ההון ביו-בנק, אמר כי אנו ברמות התחתית; נחזור ל-1,000 מהר יותר ממה שחושבים. מאיר טיבי ציין בהקשר זה כי הנבואה ניתנה לשוטים. לעומתם ראובן רשתי, אמר כי נכונה לנו עוד דרך ארוכה במשבר. זלוטניק ציין כי צריך לחפש בארצות הברית את הסמנים הראושנים ליציאה מההאטה.

מימין לשמאל: שמואל זלוטניק, ראש מערך ייעוץ השקעות בבנק לאומי. מאיר טיבי, מנהל מחלקת ייעוץ בבנק מזרחי טפחות. אלה גולן, מנהלת מחלקת ניירות ערך בבנק הבינלאומי. ראובן רשתי, מנהל אגף ניירות ערך בבנק דיסקונט. אבי בסון, מנהל חטיבת שוק ההון ביובנק.

צילם בלעדי עבור פאנדר: אבשלום ששוני.

 הכתבה פורסמה לראשונה באתר TheMarker. לאתר לחץ כאן.


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x