מה עדיף? להשקיע בדרום קוריאה או בישראל?

 פרסום סולם הדירוג הבינלאומי על ידי סוכנויות הדירוג הישראלים המחישה באופן חד עד כמה אנו מוטים מה-Home Bias (הטיית הביתיות). ההטיה הזו נראית אבסורדית בהשוואה עולמית.

בואו נסתכל על מדינה שנעה על הגבול שבין שוק מפותח לשוק מתפתח. נאמר שלמדינה הזו ישנה מדינה שכנה שמלהיטה את האזור בדיבורים על נשק גרעיני. כל הניסיונות העולמיים לרסן את אותה מדינה שכנה לא צלחו, והמדינה עורכת ניסויים בנשק השמדה המוני על אף המחאה העולמית. למרות המצב המתוח באזור, עלה שוק המניות המקומי בכ-25-30%. לאחרונה התבטאה חברת דירוג ומדדים עולמית כנגד התערבות הבנק המרכזי של אותה מדינה בשוק המט"ח.

האם הייתם משקיעים את כל הונכם בשוק ההון של אותה מדינה?

האם הייתם משקיעים אחוזים גדולים מהונכם באג"ח, מניות ומכשירים נוספים של אותה מדינה למרות הסיכון הגיאופוליטי?

אם תשובתם היא כן: אתם מוזמנים להסיט את כל כספכם להשקעה בדרום קוריאה.

אם תשובתכם היא לא, זה עדיין לא אומר שהחלטות ההשקעה שלכם רציונאליות. האם מרבית כספיכם מושקע בשוק בישראל (אג"ח ממשלה, קונצרני, מניות)?

אם כן – הרי שאתם נגועים בהטיית הביתיות.

נזכיר כי הטיית הביתיות (Home Bias) משמעה שהמשקיע מעדיף להשקיע בעיקר במדינה בה הוא גר (במקרה שלנו – ישראל), מאשר לפזר את השקעותיו במדינות שונות, למרות היתרונות הברורים של פיזור ההשקעות והקטנת הסיכון הנובעת מכך. הטיית הבייתיות הינה תופעה הקיימת בכל המדינות בעולם, ונגרמת על ידי מספר גורמים: עלויות (עמלות גבוהות יותר על השקעה בחו"ל לעומת בארץ), מגבלות רגולטוריות על השקעה במדינות מסוימות, זמינות של מידע בשפה המקומית (מחקר על ני"ע, עיתונות כלכלית) ועוד.

בתוך קטגוריית השווקים המתעוררים ישנם שלושה שווקים שנעו על התפר המטושטש שבין שוק מפותח לשוק מתפתח: דרום קוריאה, טייוואן וישראל.

השוואת נתונים כללים בין ד. קוריאה לישראל
בטבלה הבאה פירטנו מספר מאפיינים של דרום קוריאה וישראל:

מקור: CIA Factbook, בלומברג

ממבט מהיר נראה לנו שהשוק בדרום קוריאה עדיף על ישראל. נתוני המקרו והיתרון לגודל חזקים יותר מהשוק הישראלי, ויותר מ-20% מהשוק הינו קונצרנים ענקיים בינלאומיים מוכרים לעומת 20% בנקים מקומיים בשוק בישראל. מטבלת ההשוואה לעיל נראה שאילו היינו מזינים את הנתונים למחשב (שלא מוטה משיקולים פסיכולוגיים) התוצאה הייתה שהשוק הקוריאני עדיף על השוק הישראלי.

ואכן, בשנת 2006 פרסם בנק ישראל מחקר, ובו נבדקה מבנה ההשקעה האופטימאלי למשקיע המקומי בראיה גלובלית. במחקר, שבחן את שוקי המניות בין השנים 1999 ל-2006, הגיעו החוקרים למסקנה כי ההשקעה האופטימאלית ביחס סיכון-תשואה הינה השקעה של 89% בשווקים מתעוררים ורק 11% חשיפה לשוק המקומי. מכיוון שסביר להניח שלמרבית הקוראים אין יותר מ-5% השקעה בשווקים זרים, הדוגמא לעיל ממחישה עד כמה חזקה הטיית הביתיות.

הירידה בשנאת הסיכון בחצי השנה האחרונה הביאה את המשקיעים לטפטף את השקעתם לנכסים בעלי דירוג אשראי הולך ויורד. כך שבתחילת המשבר מרבית הנכסים היו באג"ח מדינה (AAA מקומי), ולאט לאט התחיל הטפטוף: מהתל בונד 20 (כ-AA מקומי), לתל בונד 60 (כ-AA מינוס מקומי) ועד אג"ח בדירוגים נמוכים יותר ואג"ח high yield. כיום חלק מהמשקיעים נמצאים באג"ח שמדורגים A (מקומי) ומטה.

המשקיעים תופשים את האג"ח המקומי המדורג (נאמר A- ומעלה, שהינו דירוג הסף לכניסה למדד התל בונד) כאג"ח בטוח. הדירוג המקומי הגבוה מעלה גיחוך בהשוואה בינלאומית. האם הייתם משקיעים בחברה לשיווק תוצרת חקלאית בדרום קוריאה שגודל הסדרה שלה הוא כ-15 מיליון? הרי חברה כזו לא הייתה זוכה לדירוג השקעה, ואילו בארץ אג"חים כגון עמיר שיווק (המדורג A-) המשווק תוצרת חקלאית, נתפש כהשקעה בטוחה בדירוג השקעה גבוה. למען הסר ספק, אין בכוונתנו לומר שזהו אג"ח מסוכן, אלא כוונתנו היא לומר כי סולם הדירוג הישראלי מעוות, ויש להסתכל על הסולם הבינלאומי.

סולמות ההמרה הבינלאומיות שפרסמו השבוע חברות דירוג האשראי המקומי ממחישים מזווית אחרת כמה חזקה הטיית הביתיות.

השוואת סולם הדירוג הבינלאומי לסולם הדירוג המקומי מראה מספר רב של עיוותים:

כיצד ניתן להשוות את שטראוס ל-KRAFT? גם אם התשואה ב-KRAFT דומה לזו של שטראוס, הרי במונחי סיכון האג"ח עדיף באופן מוחלט: הדירוג הבינלאומי גבוה יותר, גודל הסדרה והסחירות טובה יותר, והחברה גדולה יותר.

השוואה דומה ניתן לעשות בתחומים נוספים:

סולמות ההמרה שפורסמו השבוע ממחישים באופן חד את הפרמיה בה נסחרים האג"חים בארץ לעומת האג"חים המקבילים להם בחו"ל.

לסיכום, הטיית הביתיות הינה הטיה ידועה הקיימת לאורך כל אפשרויות ההשקעה. בגלל הטיה זו אנו מעדיפים את המוכר והמקומי על פני הזר, גם אם הזר הינו אטרקטיבי יותר.

משקיע המעוניין לטייב את תיק ההשקעות שלו במונחי תשואה-סיכון ופיזור גיאוגרפי, ראוי שיהיה מודע להטיית הביתיות ושייבחן את תיק ההשקעות שלו בראייה גלובלית. כמובן שלרכישת נכסים בחו"ל ישנה תוספת בדמות הסיכון המטבעי. תנודתיות שער החליפין המקומי מעלה את הסיכון בחשיפה גלובלית, ויש לנסות ולמזער חשיפה זו.

המאמר נכתב על ידי בני שרביט, סמנכ"ל השקעות וחיים נתן, ממחלקת חו"ל במנורה מבטחים בית השקעות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.