`נקודת איפוס גימלה` – אימתן של האמהות החד הוריות

"תקנת 'נקודת איפוס גמלה' של המוסד לביטוח הלאומי היא אשר אחראית, בין היתר, לדרדורם של אלפי ילדים בשנה לעוני!" כך גורס מיקי שיפמן, עורך דין לענייני משפחה, המכיר את המציאות הכואבת של האמהות החד הוריות בישראל. מהי נקודת האיפוס? מדובר בתקנה הנוגעת לילדים לאמהות חד הוריות המגדלות אותם בגפן, ואשר לא זוכים, מסיבות שונות, לקבל דמי מזונות מאבותיהם.

לדברי עו"ד מיקי שיפמן, מדינת ישראל קבעה כי מזונותיו של ילד קטין הן חובה הורית שאין לסגת ממנה, ואם האב מסרב או נמנע מסיבה כלשהי להעביר לאם ילדיו את דמי מזונותיהם, תיכנס המדינה לנעליו, ותעביר את המזונות לאם. מדובר ללא ספק בחוק הומאני וחברתי. לדברי עו"ד שיפמן מדובר בעשרות אלפי ילדים הנסמכים במזונותיהם על הביטוח הלאומי בכל שנה. אך אליה וקוץ בה. מסתבר, שאם האימא מצליחה להתפרנס אך מעט מעל שכר מינימום, והכנסתה, מעבודה, או מקצבאות שונות, עולה על 5,000 ₪ בחודש – יפסיק הביטוח הלאומי את הזרמת המזונות לילדים, וכל הוצאותיהם יפלו מחדש על אימם העובדת.

מדובר בתקנה הדנה אלפי ילדים ואמהותיהם לעוני ונחשלות מדי שנה, והדבר מהווה ללא ספק פצצת זמן חברתית ממדרגה ראשונה, גורס עו"ד שיפמן, הקורא למחוקקים לשנות את התקנה. אולי קיימת מחלוקת מסויימת לגבי הנתונים, אך על דבר אחד אין עוררין, מתוך עשרות אלפי הזוגות הנישאים מדי שנה בישראל – יתגרש חלק גדול מאד, וכשליש מהזוגות עתידים לסיים את יחסיהם בגירושין. התופעה ההמונית והמתגברת הזו יוצרת מציאות בה אלפי ילדים בישראל זוכים לגדול תחת חסותו של הורה אחד בלבד – על פי רוב האימא, כאשר האב מחויב בחוק להעביר לרשותה דמי מזונות שיסייעו בגידול ילדיו. אך כפי שרובנו כבר מבינים, בישראל לא כולם מצייתים לחוק, ולמעשה מדובר באלפי אבות המעכבים מדי שנה את המזונות שנפסקו להם על ידי בית המשפט – ורבים מהם אף נמנעים מלשלמם כלל, וזאת לאורך שנים.

המוסד לביטוח לאומי מבטיח את מזונות הילדים במקרה שאביהם מסרב, או לא מסוגל לשלם את מזונותיהם. אך לתקנה ההומאנית והחברתית הזו מצטרף שוט הנקרא: נקודת האיפוס. היום כלל לא זול לגדל ילדים בישראל, עלות גידול ילד בשש שנותיו הראשונות עומדת על 290 אלף ₪ על פי פרסומים בתקשורת, ויש המעריכים כי עלות גידול ילד אחד בגוש דן עד לאחר הצבא חוצה את מיליון השקלים. גם בפריפריה עלויות גידול ילדים מגיעות לעשרות אלפי שקלים בשנה ואף יותר.

כך עומדות אלפי נשים גרושות בישראל בפני דילמה יקרה ומתסכלת: האבות מסרבים להעביר לילדיהן את סכום המזונות שהוטל עליהם בבית המשפט. המוסד לביטוח לאומי נכנס אמנם לנעליו של האב, ומשלם את המזונות במקומו, אך בכך "אוסר" על האמהות להתפרנס, ולצאת בעצמן מהעוני שנכפה עליהן. ע"פ תקנה זו אמהות חד הוריות מעוכבות מזונות אינן יכולות להשתכר למחייתן סך העולה על 5,000 ₪ בחודש – כי אם לא כן – תישלל מהם הזכות לקבלת דמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי. לדברי עו"ד מיקי שיפמן, תקנות הביטוח הלאומי מעניקות לאישה מתחת לגיל 55 ואשר מגדלת ילד אחד בגפה, תמיכה על סך 2,733 ₪ בחודש, האמורים לכסות את הוצאות הדיור, המזון והלימודים שלו.

לאישה המגדלת בגפה שני ילדים מעניק המוסד לביטוח לאומי סכום גבוה במעט – 3,182 ₪. האם חייבת לכלכל גם את עצמה, וזאת בלי קשר להוצאות הנוספות הנגזרות עליה מגידול הילדים, ואשר לא מכוסות כולן מקצבתה. האם החד הורית חייבת אם כך לצאת לעבודה. אך אם תשתכר משכורת העולה על 5,134 ₪ (משכורת מתחת לממוצע במשק, המספיקה כאמור לכלכל בקושי אדם בוגר אחד בישראל) תישלל ממנה הזכות לקבל את דמי המזונות מהמוסד לביטוח לאומי. אז איזו מציאות גוזרת אם כך תקנת נקודת האיפוס? שואל עו"ד שיפמן, ועונה: אמהות חד הוריות, שאיתרע מזלן, ואבי ילדן לא מסכים, או לא מסוגל לכלכלו, נאלצות לכלכל את עצמן מהכנסות מינימאליות – ולמעשה נגזר עליהן לחיות בעוני. הדבר הופך אבסורדי עוד יותר, כאשר מחירי השכירות בישראל מאמירים, יוקר המחיה עולה, אך תקרות הביטוח הלאומי נותרות על כנן.

לדברי עו"ד שיפמן קשה כיום למצוא דירת שנים-שלושה חדרים שהשכירות בה יורדת מ-3000 ₪ באזור המרכז, ומ-2000 ₪ בפריפריה. הוצאות חינוך הילדים גם הן עצומות, שלא לדבר על מזון, ביגוד ותרופות... המציאות היא שאם ובנה אינם יכולים לכלכל את עצמם מ- 2,500 ₪ , אומר עו"ד שיפמן.

האם התקנה משתנה לגבי אמהות לשני ילדים ויותר?

המצב לא הופך ורוד יותר כאשר האם מגדלת בגפה שני ילדים או יותר. כאן היא אמנם מקבלת קצבה מעט גבוהה יותר, של מעט למעלה מ-3,000 ₪ לחודש לצרכיהם של ילדיה, אך גם קצבה זו תופסק באחת אם אותה אם, תשתכר סך העולה על 5,883 ₪.

לדברי עו"ד מיקי שיפמן, התקנה הזו כלל איננה אות מתה, אלא מיושמת באופן יומיומי בישראל, וקושרת את הכנסות האם למילוי צרכיהם הבסיסיים ביותר של ילדיה, ומדיחה באופן יומיומי ומתגבר ילדים ואמהותיהם אל עבר העוני. "התקנה של נקודת האיפוס אינה מתחשבת כלל בשאלה מה מקורות ההכנסה של האישה, למעט דמי אבטלה" מבהיר עו"ד שיפמן.

כך, למשל, אם האישה זכאית לקצבה בשל נכות או זכאות כלשהי המגיעות לה בדין, גם אלה יחושבו לה כהכנסות לצורך איפוס התמיכה בילדיה. אמהות גרושות הסובלות מנכות הן הנפגעות המיידיות מהתקנה, אומר עו"ד מיקי שיפמן. קצבת נכות, היכולה לעמוד על 2,500 ₪ בחודש, אשר מצטרפת למשכורת מינימום ממשרה חלקית בגובה של 2,700 ₪ בלבד, תגרום לכך שילדיה של אותה נכה יישארו ללא מזונות. "מה הסיכוי שיש לילד לאישה נכה שאין בידה לשלם עבור צרכיו, להפוך לאזרח מועיל בחברה?" שואל עו"ד שיפמן, ומוסיף כי הקצבה ניתנה לאם הנכה על מנת לאפשר לה לממן את צרכיה המוגברים הנובעים מנכותה, אך תקנות הביטוח הלאומי לא רואות כך את פני הדברים. הקצבה לדידם היא עוד דרך לממן את מזונות הילדים, לאחר שהאב החליט להימנע משום מה מלשלמם.

להגנת המוסד לביטוח הלאומי יש לומר כי הוא פועל נגד האבות סרבני המזונות, מעקל את משכורותיהם, מונע מהם לצאת מהארץ ויורד לנכסיהם, אך כאשר אין כספים שניתן לקחת מהאב, משום שהוא מובטל, פושט רגל, או פשוט מעלים ביעילות את הכנסתו מהביטוח הלאומי נמנעת מהאישה האפשרות לקבל את שהיא זקוקה לו מהביטוח הלאומי.. המציאות הזו נשמעת לכם אולי כלקוחה מרומן של צ'רלס דיקנס, ולא ממדינה מתקדמת אשר משתייכת בגאווה לארגון ה-OECD, זו שקברניטיה מתגאים בחסינותה הכלכלית – אך לדברי עו"ד שיפמן, לצד ההכרזות הדרמטיות מתקיימת לה המציאות היומיומית הישראלית, הנגרמת, בין היתר, בגלל תקנות כמו נקודת האיפוס, וכך נוצרת לה פצצת זמן מתקתקת המורכבת מעשרות אלפי ילדים בישראל המתקיימים בתנאי מחסור ורעב בלתי נסבלים.

אז איך מסתדרות בכל זאת האמהות החד הוריות?

 "זהו שהן לא מסתדרות" אומר עו"ד שיפמן. האמהות החד הוריות נחשבות לאחד המגזרים העניים ביותר בישראל, ורוב הילדים הנמצאים מתחת לקו העוני זוכים לגדול בחסות הורה אחד בלבד, על פי רוב כמעט ללא תמיכה של ההורה השני. מחאת יוקר המחייה הציפה את העובדה שהייתה ידועה שנים לרוב עם ישראל – שכר מינימום הוא שכר רעב, ומי שמשתכר 5,000 ₪ וצריך לכלכל בעצמו גם ילד אחד שניים, או יותר, דן את עצמו ואותם לעוני. עתה מסתבר שהמדינה מעודדת את אותן נשים, גם אם לא במישרין, לא לעבוד, לא להרוויח, או להסתיר את הכנסתן, לשחר אחר נדבות מקרובי משפחה, ולהפקיר בלי משים את עתידם של ילדיהן לעוני ולבערות.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.