שר האוצר >> "כשנכנסתי לתפקידי כשר האוצר, מצאתי משק עם תחזית גירעון של מעל 5%"

"התקציב שיובא לממשלה ולכנסת הוא תקציב בשורה חברתי, שמוביל שורה של רפורמות ותוכניות לשיפור מצבם של אזרחי ישראל. התקציבים החברתיים יגדלו השנה במיליארדי שקלים."

"עיקריו של התקציב הוא דאגה לשכבות החלשות ולמעמד הביניים, טיפול בביטחון ולא פחות מזה בנושאים החברתיים, ניהול אחראי של ספינת הכלכלה הישראלית ויצירת מנועי צמיחה חזקים שיאפשרו לנו להמשיך ולהוביל את העולם בחדשנות וביצירתיות. אנחנו אנשים שונים זה מזה, אבל יש לנו מטרה משותפת - להפוך את מדינת ישראל למקום טוב יותר לחיות בו לכל אזרחיה."

מצורף נאומו המלא של שר האוצר:

במהלך יום רביעי, לפני כניסת החג, הגעתי להסכמות עם ראש הממשלה לגבי תקציב 2015, שאותו נביא לממשלה מיד לאחר יום הכיפורים. זהו תקציב בשורה חברתי, בלי העלאות מיסים, עם תוספות משמעותיות לא רק לבטחון אלא גם למשרדים החברתיים. תקציב שמזרים משאבים לשיפור החינוך, הבריאות, הרווחה, הבטחון האישי, כל מה שנוגע בחייהם של אזרחי ישראל, הן מהשכבות החלשות והן ממעמד הביניים.

"התקציב שיובא לממשלה ולכנסת הוא תקציב בשורה חברתי, שמוביל שורה של רפורמות ותוכניות לשיפור מצבם של אזרחי ישראל. התקציבים החברתיים יגדלו השנה במיליארדי שקלים."

"עיקריו של התקציב הוא דאגה לשכבות החלשות ולמעמד הביניים, טיפול בביטחון ולא פחות מזה בנושאים החברתיים, ניהול אחראי של ספינת הכלכלה הישראלית ויצירת מנועי צמיחה חזקים שיאפשרו לנו להמשיך ולהוביל את העולם בחדשנות וביצירתיות. אנחנו אנשים שונים זה מזה, אבל יש לנו מטרה משותפת - להפוך את מדינת ישראל למקום טוב יותר לחיות בו לכל אזרחיה."

מצורף נאומו המלא של שר האוצר:

במהלך יום רביעי, לפני כניסת החג, הגעתי להסכמות עם ראש הממשלה לגבי תקציב 2015, שאותו נביא לממשלה מיד לאחר יום הכיפורים. זהו תקציב בשורה חברתי, בלי העלאות מיסים, עם תוספות משמעותיות לא רק לבטחון אלא גם למשרדים החברתיים. תקציב שמזרים משאבים לשיפור החינוך, הבריאות, הרווחה, הבטחון האישי, כל מה שנוגע בחייהם של אזרחי ישראל, הן מהשכבות החלשות והן ממעמד הביניים.

אם התקציב הקודם היה תקציב של משבר, התקציב הנוכחי הוא תקציב של תקווה והבטחה. לפני שנתיים אמרתי, "באנו לשנות". עכשיו השינוי הזה מתרחש. מפני שתקציב הוא על מספרים, אבל לא רק על מספרים. תקציב הוא לא רק על משמעת פיסקלית. תקציב הוא על ילדה שפגשתי בירוחם שעשתה לי מצגת מדעית בלתי נשכחת. על שתי נשים במגדל העמק שרוצות לפתוח עסק קטן. על השילוב בין הסכם הגג שחתמנו על בניית 7,500 יחידות דיור בקריית גת, להסכם שחתמנו עם אינטל על הרחבת המפעל - באותה קרית גת - שייתן אלפי מקומות עבודה בשכר גבוה לתושבי האיזור.

תקציב הוא קודם כל ולפני הכל, הכלי שלנו לתת לילדים שלנו חינוך טוב יותר והזדמנויות שלא היו לנו. לתת להורים שלנו טיפול רפואי ואת האפשרות להזדקן בכבוד. לתת לעצמנו עוד מקומות עבודה, עוד מנועי צמיחה, עוד הזדמנות להזכר – כמו שנזכרנו במהלך מבצע צוק איתן - שמדינת ישראל היא פרוייקט משותף של כולנו, ימין ושמאל,  דתיים וחילונים, יהודים וערבים, כל מי שמוכן להטות שכם ולעזור לנו להפוך את עתידו של המקום הזה לטוב יותר.  

אלו עקרונות התקציב, כפי שסוכמו ביני לבין ראש הממשלה:

• לא יועלו מסים.
• תקציב הבטחון יוגדל ב-6 מיליארד שקלים, רובם בהוצאה חד-פעמית.
• התקציבים החברתיים יגדלו באופן משמעותי, ויוצאו לפועל שורה של תוכניות למען השכבות החלשות ומעמד הביניים הישראלי.
• הגירעון יועלה ל-3.4%.

התוכנית המקורית שלנו – לפני מבצע צוק איתן – היתה להעביר תקציב עם יעד גירעון של 3%, אבל בואו נשים רגע את הדברים בפרופורציות: כשנכנסתי לתפקידי כשר האוצר, מצאתי משק עם תחזית גירעון של מעל 5%. הבור התקציבי עמד על קרוב ל-35 מיליארד שקל. את תקציב 2013-14 הגשנו עם יעד גרעון של 4.65%, והוא כלל סדרה של צעדים קשים לציבור הישראלי. במקום לעשות את כל מה שנבחרנו בשבילו, את כל מה שלמענו ולשמו הלכנו לפוליטיקה  – לעזור לשכבות החלשות ולמעמד הביניים, להתניע תהליכים ותוכניות שישפרו את חייהם של אזרחי ישראל – היינו צריך אז לעסוק בפעולות חילוץ של משק שעמד בפני קריסה.
    

הפעולות שעשינו אז הצילו את הכלכלה הישראלית והן אלה שמאפשרות לנו היום לשלם את מחירו של המבצע, ולקיים – בו בזמן – את מה שהבטחנו לציבור הישראלי: להוסיף שירותים חברתיים, לדאוג לבטחון, לבריאות, לחינוך, לרווחה ולדיור לזוגות צעירים, מבלי שנצטרך להעלות מיסים. לפני צוק איתן היה הגירעון בפועל 2.6% בלבד, פחות מהיעד. המשק הישראלי היום הוא שוב חזק, בנוי על יסודות בריאים, התעסוקה היא מהגבוהות בעולם המערבי והצמיחה ב-2015– למרות ההאטה שחווינו בחודשים האחרונים – עדיין צפויה להיות גבוהה יותר מאשר רוב מדינות אירופה.

זה לא סוד כמובן שהופעלו עלינו לחצים להעלות מיסים. העמדה הזו הושמעה גם בבנק ישראל וגם במקומות אחרים, אבל אחרי שיקול לעומק החלטנו – יחד עם בכירי המשרד - לא לקבל אותה. הדבר האחרון שהמשק זקוק לו בעת הזו הן העלאות מיסים נוספות. העלאות מיסים לא רק מכבידות על האזרחים הן גם עוצרות צמיחה, והתפקיד שלנו הוא להביא צמיחה ולגרום לכלכלה הישראלית לזנק קדימה.
במקום להעלות מיסים נרחיב את הגירעון באופן מדוד וסביר, נייעל את המגזר הממשלתי, ונביא כסף ממקורות אחרים כמו הקרן הקיימת לישראל, שהגיע הזמן להכפיף אותה לחוק יסודות התקציב. אנחנו נגבה יותר ממשאבי הטבע, נמשיך את השיפור המתמשך בגביית המיסים, שבה נחלנו לא מעט הצלחות בשנה האחרונה, נמשיך בסגירת הפרצות ותכנוני המס ובמלחמה בהון השחור.
    

בתקציב שאנו מגישים יש מנועי צמיחה חזקים במיוחד. הוא שם דגש כמו שלא שמו פה מעולם על העסקים הקטנים והבינוניים, החל מהקלות מס ועד אשראי זול במיוחד, מפני שעסקים קטנים הם בכל העולם מנוע צמיחה מרכזי של המשק; התקציב עוסק באופן אינטנסיבי בהכנסת אוכלוסיות חדשות לשוק העבודה – בעיקר גברים חרדים ונשים ערביות; הוא מייצר שורה של רפורמות לתעשיות החדשנות וההיי-טק – החל ברפורמה במבנה המדען הראשי, דרך חוק האיינג'לים ועד תוספות בסכומי שיא-של-כל-הזמנים בערבויות אשראי לייצואנים; הוא עוסק בקידום אינטנסיבי של יחסי המסחר והקשרים האקדמיים שלנו עם המזרח, בדגש על סין והודו; במסגרת הרפורמה בנמלים הוצאנו לדרך, רק השבוע, את בניית הנמל החדש באשדוד, עסקה של כ 3 מיליארד שקל שתביא להוזלה וייעול של הייצוא והייבוא לישראל; נלך להנפקות-מיעוט בחברות הממשלתיות, שזו רפורמה מהפכנית שבמסגרתה במקום שהחברות הממשלתיות יהיו כפופות לועדים הגדולים ולעסקנים פוליטיים, הן  יהיו מחוייבות למנהל תקין ושקיפות; אישרנו את עיסקת אינטל החדשה, שתוסיף למשק אלפים רבים של עובדים בשכר גבוה ותעמיד אותנו בחזית הטכנולוגיה העולמית; אנחנו עומדים להביא שינוי בחוק עידוד השקעות הון שמצד אחד ימשוך לפה חברות גלובליות שישקיעו בישראל, ומצד שני ייצור מנגנון פיקוח על הטבות המס כדי לוודא שהן משיגות את מטרתן; נמשיך גם להיאבק בכל החזיתות להורדת יוקר המחיה בישראל, מפני שגם זה תורם לצמיחה. ההחלטה שלא להעלות את המסים על הגז ועל הפחם למשל, תוביל לכך שב-1 לינואר הקרוב שר האנרגיה סילבן שלום ואני נוכל להוזיל את תעריפי החשמל בישראל במספר דו ספרתי. זוהי כמובן הקלה שכל אזרח ירגיש בכיסו, אבל לא פחות מכך, זה יפחית באופן דרמטי את התשומות לתעשיה ויאפשר לה צמיחה מוגברת. כל המנועים האלה, יגדילו את העוגה ויוסיפו לנו הרבה יותר כספי מיסים מאשר העלאות מיסים על האזרח שיחנקו את המשק הישראלי.

תקציב 2015 צריך לתת גם פתרונות לבעיות הבטחון הייחודיות של מדינת ישראל, כפי שהן באו לידי ביטוי גם במבצע "צוק איתן" וגם בתמונת המודיעין כפי שהוצגה בפני הקבינט הבטחוני. במהלך המבצע התוודענו לדור הלוחמים החדש של צה"ל. מדובר בדור מופלא של חיילים ואנשי קבע ואנחנו נדאג להזרים במהירות וביעילות את המשאבים הדרושים להגנה על חייהם.  את הוצאות "צוק איתן" – שעומדות על 7-8 מיליארד שקל, נשלם כבר בשנת 2014. לתקציב הבטחון ב-2015 יתווספו 6 מיליארד שקלים, שמעלים אותו לסך 57 מיליארד שקל.

אני יודע שהמסורת היא שמשרד האוצר תמיד רוצה לקצץ בבטחון, אבל זה לא היה המקרה הפעם. מערכת הבטחון יכולה וצריכה להתייעל, אבל מהרגע הראשון הבהרנו שאנחנו מכירים בכך שיש פה סיטואציה ייחודית. אנחנו צריכים להביא משאבים ייעודיים כדי לתת מענה לבעיית המנהרות, לפצמ"רים, למערכות "מעיל רוח" שיגנו על הלוחמים בטנקים ובנגמ"שים, ולהשקעה בסייבר ובפתרונות מודיעיניים לטרור. אנחנו צריכים לדאוג גם לכך – ויהיו לזה משאבים יעודיים – שלא יהיו לנו עוד מכתבים של חיילים רעבים. חיילי צה"ל לא ירעבו במשמרת שלנו.

השנה היא שנת מעבר בטחונית. הן בגלל אורך המערכה והצורך לחדש מלאים ולייצר פתרונות חדשים, והן בשל העובדה שועדת לוקר יושבת בימים אלה על מבנה תקציב הבטחון כולו, כולל שאלות כבדות משקל לגבי מבנה הפנסיות והשיקום במערכת הבטחון. רק אחרי שיוגשו מסקנותיה, אפשר יהיה לבנות לצה"ל תוכנית רב-שנתית, החל מתקציב 2016. כיוון שכך, וכיוון שמדובר בחריגה מהמתווה הרב-שנתי עליו סיכמנו בתקציב הקודם, הוחלט שכ-4 מיליארד שקלים מהתוספת יובאו כהוצאה מיוחדת - שאינה נכללת בתקרת ההוצאה הממשלתית.

זה מאפשר לנו להגיש תקציב שמרחיב באופן ניכר את השירותים החברתיים, ומשפר את רמת חייהם של השכבות החלשות ומעמד הביניים.

שמעתי בימים האחרונים את כל הדיבורים על כך שיהיה קיצוץ בתקציבים החברתיים. מן הראוי לפחות לדעת את העובדות לפני שמצהירים הצהרות, והעובדות הן פשוט הפוכות: התקציב שיובא לממשלה ולכנסת הוא תקציב בשורה חברתי, שמוביל שורה של רפורמות ותוכניות לשיפור מצבם של אזרחי ישראל. התקציבים החברתיים יגדלו השנה במיליארדי שקלים.

כמה דוגמאות:
תקציב משרד החינוך יגדל השנה ב-1.8 מיליארד שקלים. אנחנו נרחיב לכיתות ג' וד' את בתי הספר של החופש הגדול, שחסכו אלפי שקלים להורים ואיפשרו את המשך הלמידה המשמעותית עמוק לתוך הקיץ.

שר החינוך ואני שוקדים בימים אלה על תוכנית נוספת, שתסייע לחיי האדם העובד בישראל. המטרה היא שברוב השעות שהוא בעבודה הוא יידע שילדיו במסגרת חינוכית ולא אצל בייביסיטר. אני לא אפרט כרגע יותר, אבל גם זה יקרה במהלך 2015.

בנוסף כמובן, אנחנו ממשיכים את רפורמת הבגרויות בה התחלנו ואת קידום החינוך הטכנולוגי. השנה נוציא גם לפועל מהפיכה בתחום מעונות היום, במסגרתה הוסרו החסמים הבירוקרטיים והתקציביים שמנעו את הקמתם של מאות מעונות יום ברחבי ישראל.

תקציב משרד הבריאות יגדל ב-2.8 מיליארד שקלים. חצי מיליארד מתוכם יוקדשו להתחלת יישום מסקנות ועדת גרמן לשיפור איכות הטיפול והשירות הניתנים לחולה בישראל. אנחנו נתחיל את הרפורמה בבריאות הנפש, נרחיב את סל הבריאות ונתחיל את העבודה על הוזלת ביטוחי הבריאות בישראל.

תקציב המשרד לבטחון פנים יגדל בכמיליארד שקל. אנחנו נרחיב את מערך השיטור העירוני, נגייס כ-1,100 שוטרים, כבאים וסוהרים כדי לשפר את רמת הבטחון האישי של כל אזרח ואזרח, נתגבר את מערך הסיגינט – המודיעין הטכנולוגי של משטרת ישראל, נעלה מדרגה במלחמה בשחיתות השלטונית, ונחזק את מעורבותה של משטרת ישראל במגזר הלא יהודי.

תקציב 2015 שם דגש מיוחד על השכבות החלשות והטיפול בהן. אנחנו מחוייבים ליישום מדורג של מסקנות ועדת אלאלוף, ומתחילים בזה כבר השנה. תופעל תוכנית "להזדקן בכבוד", בעלות של מאות מיליוני שקלים, שתוציא כ-200 אלף קשישים ממעגל העוני. יועלו תקציבי מענקי העבודה – מה שנקרא בעבר "מס הכנסה שלילי" – עם דגש על אמהות חד-הוריות, בנוסף תקציב משרד הרווחה יגדל בכחצי מיליארד שקל נוספים שישמשו למימון חוק האוטיסטים, להרחבת התוכנית לבטחון תזונתי לילדים, ולתוכנית "נושמים לרווחה" שתתן ליווי למשפחות נזקקות. וכמובן, בתקציב הזה יש כמיליארד שקלים נוספים לניצולי השואה, שמאפשרים לתת להם תרופות בחינם ומענקי קיום ישירות לחשבון הבנק שלהם.

במקביל, אנחנו לא נרפה לרגע מהמאמץ המתמיד להוריד את יוקר המחיה ואת מחירי הדירות. עוד לפני התקציב, ובתחילת המושב הקרוב של הכנסת, אנחנו נעביר את תוכנית מע"מ אפס. זוגות צעירים, יוצאי צבא, שבשום דרך אחרת אין להם סיכוי לקנות דירה, יוכלו להינות גם מההטבה, וגם מהירידה במחירי הדירות שיביאו תוכניות הדיור שלנו.

חבל רק שגורמים אינטרסנטיים גרמו לעיכוב התוכנית מסיבות פוליטיות צרות, למרות שהם יודעים שהתוכנית תשנה את שוק הדיור ותוריד מחירים וזאת משתי סיבות.

הסיבה הראשונה היא שהתוכנית כוללת בתוכה מנגנון פיקוח על המחירים. השמאי הממשלתי יקבע מחיר מקסימום למטר מרובע בכל איזור בארץ, ואנשי מס הכנסה ידאגו שההטבה לא תתגלגל לקבלנים. זה יגרום גם להורדת מחירי הדירות יד-שניה, שהן כשבעים אחוז מהשוק, מפני שהצעירים יעדיפו לחכות לדירות חדשות הכוללות את הטבת המע"מ.

הסיבה השניה היא שמע"מ אפס היא רק פריט אחד בתוכנית-אב רחבה שאותה בנינו בקבינט הדיור, שבמסגרתה אישרנו, רק בשבוע שעבר, תוכניות ל-30 אלף יחידות דיור בהליך תכנוני מואץ, את הסכמי הגג, שבמסגרתם ייבנו בשנים הקרובות עוד 100 אלף יחידות דיור, את תוכנית "מחיר מטרה", את תוכנית "נתיב לדירה", את "חוק שכירות הוגנת" שיעצור את הקפצות המחירים לשוכרי הדירות, את הרשות להתחדשות עירונית שגם את הקמתה אישרנו השבוע, וכמובן את חברת "דירה להשכיר" שהחלה בהתנעת התוכנית שלנו לבניית 150 אלף דירות להשכרה בעשור הקרוב. כל התוכניות האלה הן חלק ממתווה קוהרנטי אחד, ולמרות כל העיכובים שר השיכון ואנוכי עומדים על התחזית המקורית שלנו, שבמהלך שנת 2015 מחירי הדירות יתחילו לרדת.

זהו התקציב, אלו עיקריו. דאגה לשכבות החלשות ולמעמד הביניים, טיפול בבטחון ולא פחות מזה בנושאים החברתיים, ניהול אחראי של ספינת הכלכלה הישראלית ויצירת מנועי צמיחה חזקים שיאפשרו לנו להמשיך ולהוביל את העולם בחדשנות וביצירתיות. אנחנו אנשים שונים זה מזה, אבל יש לנו מטרה משותפת - להפוך את מדינת ישראל למקום טוב יותר לחיות בו לכל אזרחיה.
 

 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.