אחריות תאגידית משפרת ביצועים עסקיים בחברות

במסגרת הכינוס ה 21 הבינלאומי של האיגוד הישראלי לאיכות שהתקיים בשבוע שעבר הציגה קבוצת EIM  במושב על איכות ואחריות תאגידית את הפן המעשי של תקן 10,000 לאחריות תאגידית בארגונים.

 

משה דב, יועץ בתחום התקינה ומרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמים, יחד עם סמנכ"לית הקבוצה, נטע בגים, הציגו את הקשר שבין יישום תקן האחריות התאגידית לרווחיות הפירמה. הוצג המחקר שערכו אשר בדק את התייחסות לקוחות החברה ועובדי החברה להתנהגות אחראית חברתית מצד הפירמה. עוד בדק המחקר האם התנהגות אחראית חברתית, למרות עלותה, מסוגלת לתת לפירמה חותם של הגינות ואמינות העשויים להעלות את ערכה בעיני הלקוחות שלה והעובדים שלה?

 

בנוסף הוצגו התפיסות הגלובליות הקשורות בנושא הטמעת נושא האחריות התאגידית בארגונים ובהן התייחסות שיפור הביצועים החברתיים-סביבתיים אשר נעשה באמצעים כגון- השקעה בטכנולוגיה ובמערכות למניעת נזקים לאיכות הסביבה, שיפור תנאי השכר והתנאים הסוציאליים הניתנים לעובדים, תרומה ומעורבות בקהילה ותוכניות דומות אחרות, מעלה את עלויות התפעול ומציב את התאגיד בעמדת נחיתות מול המתחרים.

 

שיפור הביצועים החברתיים-סביבתיים של פירמה עשוי להקטין את עלויות התפעול, באמצעות שיפור מערכת היחסים של הפירמה עם מחזיקי העניין שלה. כמו כן, התנהגות אחראית חברתית עשויה לשפר את מוניטין הפירמה ואת כושר התחרות שלה, ומשמשת פעמים רבות כאומדן ליכולות הניהוליות של מנהלי הפירמה.

 

עלויות "אחריות חברתית" אלו מקוזזות על ידי היתרונות שזוכה להן הפירמה בדמות מערכת היחסים הטובה יותר עם מחזיקי העניין שלה והמוניטין שהיא צוברת.

 

לדברי משה דב, השאלה- האם, במציאות הישראלית, ההשקעה באחריות חברתית הינה השקעה אשר נטו (כלומר בניכוי הוצאותיה) תורמת לערך הפירמה? עמדה במוקד המחקר עצמו.

 

מתוצאות המחקר בפועל נראה כי הודעה על צרוף פירמה לרשימת מוסמכי התקן מאותתת לשוק על רמה גבוהה יחסית של אחריות חברתית ומחזקת את ההערכות הקיימות בשוק לגבי איכות האחריות החברתית שלה. אם לאחריות חברתית של פירמה יש ערך כלכלי חיובי, עמידתה בתקן מעלה את שביעות הרצון של לקוחותיה, את המכירות ואת ערכה.

 

תהליך העבודה עצמו כלל: פיתוח מדיניות אחריות חברתית במגוון תחומים, מיפוי פערים והזדמנויות בתחום, הגדרות תכניות עבודה, אחריות ניהולית, ליחידות השונות, פיתוח מערכת מרכזית לבחינת ביצועים בתחומי האחריות החברתית, קיום תקשורת ארגונית לנושא ומערכות למידה של עובדים בנושא, דיאלוג עם מחזיקי עניין ודיווח על ביצועים.

 

ממצאי המחקר הראו בסקרי שביעות הרצון של מחזיקי העניין של הקבוצה נשאלה שאלה ספציפית לגבי חשיבות תקן איכות הסביבה בעיניהם. כל מחזיקי העניין ציינו כי הדבר חשוב ותורם לקשר בינם לבין הקבוצה. במיוחד בהקשר של הכנסת השקפותיהם לתהליך העסקי.

בין שנת 2013 (שבה עדיין לא יושם התקן) לבין שנת 2014 (שבה יושם התקן לראשונה), חל גידול משמעותי בשביעות רצון הלקוחות מהקשר עם הקבוצה וגדל הרצון לעבוד עם הקבוצה. בשנים 2015 ו-2016 היה גידול נמוך יותר.

 

ממצאים נוספים עליהם הצביע המחקר היו  גידול באחוז הקניות של חלק גדול מהלקוחות בקבוצה לעומת מתחרים. כמו כן נוספו לקוחות חדשים – כאשר מחצית מהם התעניינו לגבי מחויבות לקהילה ולסביבה.

 

כמו כן בבחינה פנים ארגונית במחקר זה  נבדקו  עמדות העובדים בין השנים 2013 (ללא התקן) ו-2014 עד 2016 (עם התקן). כאן ניתן להבחין בוודאות בשינוי משמעותי בעמדות העובדים כלפי הארגון, בנושאים כמו: מחויבות הארגון לעובדיו, "גאוות יחידה", האפשרות לסמוך על הארגון בעת הצורך.

 

לדברי משה דב, תוצאות המחקר מהוות בשורה נעימה עבור החברות המגלות אחריות חברתית. ההשקעה באחריות חברתית איננה גזרה, אלא דרך לגיטימית ומכובדת המובילה (בדרך כלל) להעלאת ערך הפירמה.

 

לדברי נטע בגים, סמנכ"לית משאבי אנוש וקשרי קהילה המובילה מהלך זה בקבוצה: "אנו גאים להוביל תחום חדשני זה שמאפשר לתחום הקהילה ומשאבי האנוש להיות חלק מהליבה העסקית של פעילות הקבוצה, תוך מתן דגש וזווית ראייה ייחודית המעניקה בסופו של דבר ערך מוסף משמעותי לחברה, המתבטא במוניטין ובכסף. "

 

קבוצת EIM הינה אחת מחברות האלקטרוניקה הבטחונית הוותיקות בישראל. הקבוצה, מעסיקה למעלה מ 140 עובדים במפעל הייצור והפיתוח שלה בפתח תקווה. החברה, מתגאה בשותפויות של למעלה משלושה עשורים עם כלל התעשיות הבטחוניות בישראל ועם חברות הטכנולוגיה המובילות בארץ ובעולם הזוכות להתאמה מלאה של מערכות מחשוב מתקדמות וחזקות לשימוש תעשייתי.