כלכלני לאומי >> "יצוא שירותי ההיי-טק של ישראל צמח בקצב מהיר יחסית בשנים האחרונות. מגמה זו צפויה להימשך גם בעתיד"

שיעור האבטלה בקרב בני 15 ומעלה, נותר בחודש ינואר השנה ללא שינוי בהשוואה לחודש הקודם, ברמת שפל היסטורית של 4.3% (נתון מנוכה עונתיות). במקביל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה מעט ל-64.1% לעומת 64.0% בדצמבר אשתקד. זאת, בעיקר על רקע קליטה של כ-12,000 מועסקים – העלייה החודשית החדה ביותר מאז חודש יולי 2016. כמו כן, נציין כי מרבית המועסקים נקלטו במשרות מלאות.

שיעור האבטלה בקבוצת גילאי העבודה העיקריים (גילאי 25-64), שמהווה את הנתח העיקרי של המועסקים במשק אשר להם גם שכר גבוה יותר מגילאים צעירים יותר, ולפיכך להם ההשפעה העיקרית על הביקושים המקומיים במשק, ירד בכ-0.1 נקודת אחוז לרמת שפל היסטורית של 3.7%. במקביל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד לרמה של 80.0% לעומת 80.1% בחודש הקודם. בנוסף, נציין כי נמשכה העלייה במספר המועסקים, תוך האטה בקצב הגידול, זאת בהמשך למגמה בחודשים האחרונים (ראה/י תרשים). כך, בשלושת החודשים שהסתיימו בינואר השנה מספר המועסקים גדל בממוצע בכ-0.9% (במונחים שנתיים) לעומת קצב של 1.6% בשתי התקופות הקודמות. יש לציין שקצבי גידול אלה נמוכים מהממוצע בשנים 2014-2016 שעמד על 2.5%, וייתכן שמלמדים על התקרבותו של המשק לתעסוקה מלאה.

בסך הכול, הנתונים מצביעים על המשך מגמת השיפור בשוק העבודה גם בתחילת 2017, תוך ירידה בשיעור האבטלה בקרב גילאי העבודה העיקריים. עם זאת, ההאטה בקצב קליטת המועסקים בגילאי 25-64 עשויה להכביד מעט על התרחבות הביקושים המקומיים בתקופה הקרובה. במבט קדימה, חוסנו המתמשך של שוק העבודה, לצד גורמים נוספים כמו: הריבית הנמוכה במשק, סביבת אינפלציה מתונה, עליית השכר במשק ועלייה בשווי הנכסים שבידי הציבור, צפויים להמשיך ולתמוך בצריכה הפרטית גם במהלך שנת 2017. להערכתנו, שיעור האבטלה בשנת 2017 צפוי להישאר ברמה דומה לזו של 2016. 

יצוא שירותי ההיי-טק של ישראל צמח בקצב מהיר יחסית בשנים האחרונות. מגמה זו צפויה להימשך גם בעתיד

נתונים שפורסמו לאחרונה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים כי בחודש דצמבר 2016, הסתכם יצוא השירותים של ישראל (ללא חברות הזנק) בכ-3.2 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות). נתון זה, משקף אמנם ירידה של כ-4.1% לעומת נובמבר 2016, אולם הינו דומה להיקף החודשי הממוצע בשנת 2016. 

יש לציין שהרכיב העיקרי ביצוא השירותים של ישראל הוא יצוא שירותים עסקיים אחרים (מהווה למעלה מ-70% מסך יצוא השירותים ללא חברות הזנק). רכיב זה כולל, בין היתר, שירותי תוכנה ומחשוב, ומחקר ופיתוח וגם שירותי תקשורת, שירותי הנדסה וטכנאים, פרסום ועוד. החל מהפרסום האחרון, בלמ"ס החלו לחשב באופן ספציפי את היצוא של ענפי ההיי-טק מתוך רכיב השירותים העסקיים. מעבר לענפים שהוזכרו קודם, רכיב זה כולל גם יצוא שירותי היי-טק בענפים: ייצור מוצרי נפט מזוקק, כימיקלים, תרופות, אלקטרוניקה ועוד. הנתונים מלמדים כי היצוא של ענפי ההיי-טק מהווה כ-68% מתוך יצוא השירותים העסקיים, וכ-50% מתוך סך יצוא השירותים (ללא חברות הזנק).

נדגיש כי היצוא של ענפי ההיי-טק צמח לאורך השנים בקצב מהיר יותר מזה של סך יצוא השירותים. כך, בשנים 2012-2016 צמח יצוא שירותים בתחום ההיי-טק (ללא חברות הזנק) בקצב שנתי ממוצע של כ-8.0% לשנה (במונחים דולריים נומינאליים) לעומת סך יצוא השירותים של ישראל (ללא חברות הזנק) שצמח בכ-5.7% (במונחים דולריים נומינאליים). יש לציין שמדובר בקצב צמיחה שנתי גבוה מזה של התוצר או הצריכה הפרטית. כמו כן, ניתן לראות בתרשים שלאורך השנים רכיב זה מתואם עם מדד ה-Tech-Pulse, מדד שעוקב אחר פעילות ענפי הטכנולוגיה בארה"ב, כיוון שחלק גדול מיצוא שירותי ההיי-טק של ישראל מופנה לארה"ב. העלייה ביצוא שירותי ההיי-טק של ישראל נמשכת על פני זמן והיא "עמידה" מאוד בפני זעזועים שונים. בעת המשבר הכלכלי העולמי פעילות ההיי-טק בעולם ירדה, אך יצוא שירותי ההיי-טק של ישראל המשיך ועלה.

לסיכום, יצוא שירותי ההיי-טק מבוסס ברובו על הייחודיות של חלק מענפי היצוא הישראליים אשר מסתמכים על היתרונות היחסיים של המשק הישראלי, בהם: נטייה לחדשנות טכנולוגית, מחקר ופיתוח טכנולוגי ועוד. כמו כן, יצוא השירותים מופנה ברובו לארה"ב ובשנים האחרונות נתח הפעילות ליעדי המזרח הרחוק מצוי בעלייה. מגמות אלה צפויות להימשך גם בשנים הבאות. בהשוואה לענפי החומרה של ההיי-טק, ענף שירותי ההיי-טק מצליח להתמודד טוב יותר, באופן יחסי עם מצב של תיסוף מתמשך של השקל והעלייה במידת הקושי שבעשיית עסקים בישראל.  במבט קדימה, אנו מעריכים כי יצוא השירותים צפוי להמשיך ולהתרחב גם בחודשים הבאים.

עלייה בקצב הרכישות בכרטיסי אשראי בתחילת  2017

הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים עלו בחודש ינואר השנה בשיעור (ריאלי) של כ-2.1% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות). עלייה זו, הובילה לעלייה בקצב הרכישות בכרטיסי אשראי, בהמשך למגמה בחודשים האחרונים. 

בשלושת החודשים שהסתיימו בינואר השנה חלה עלייה של כ-16.7% (במונחים שנתיים) לעומת שלושת החודשים שקדמו (ביניהם אוקטובר 2016, שהתאפיין ברמת פעילות נמוכה באופן חריג, כיוון שחגי תשרי התקיימו כולם באוקטובר), זאת לאחר עליות מתונות יותר בחודשים הקודמים (ראה/י תרשים). נציין כי שיעור גידול זה הוא הגבוה ביותר מאז חודש נובמבר 2014, וגבוה מהקצב הממוצע מאז ראשית שנת 2014. 

העליות הבולטות בחודש ינואר היו ברכישות של שירותים, ובעיקר שירותי טיסות, תיירות ואירוח ושירותי ביטוח, כאשר פנאי ובילוי ושירותי ממשלה ועירייה צמחו בקצב מתון יותר. בנוסף, בלטו העליות ברכישות של רהיטים (מקבוצת מוצרי תעשייה), ושל ציוד ושירותי תחבורה (מוצרים ושירותים אחרים). 

האינדיקטורים שפורסמו לאחרונה באשר לפעילות הצריכה הפרטית מצביעים על תמונה מעורבת. מחד, פעילות הרכישות בכרטיסי אשראי מצויה במגמת עלייה בעת האחרונה ומצביעה על המשך התרחבות הצריכה הפרטית, לצד התאוששות מסוימת בפעילות של רשתות השיווק. מנגד, אינדיקטורים אחרים עשויים להצביע על האטה מסוימת בצריכה הפרטית, ובהם: ירידה קלה באמון הצרכנים בחודשיים האחרונים, אם כי, המגמה ארוכת הטווח מצביעה על שיפור מתמשך; ירידה בפדיון הסיטונאי והקמעונאי בחודשים האחרונים; והתמתנות מסוימת בקצב השנתי (שיעורי השינוי ב-12 החודשים האחרונים) של עליית השכר. לאור זאת, יש להמתין לנתוני החודשים הבאים בכדי לקבוע את כיוון המגמה בפעילות הרכישות בכרטיסי האשראי. במבט קדימה, אנו מעריכים כי קצב הגידול של הצריכה הפרטית יישמר סביב 4.0% לשנה, קצב השקול לגידול של כ-2.0% לנפש, זאת בדומה לממוצע בשנים האחרונות. שיעור זה נמוך מקצב הגידול בשנת 2016 (6.3%), אשר נבע בחלקו מעלייה חריגה ביבוא של כלי רכב, בהשפעת שינוי במיסוי. 

קיימת אפשרות להעלאת ריבית ראשונה בישראל במהלך השליש האחרון של 2017

הוועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה ב-27 בפברואר להותיר את הריבית לחודש מרץ ללא שינוי ברמה של 0.1%, בה היא מצויה מאז חודש מרץ 2015. הוועדה המוניטארית ממשיכה להעריך כי "המדיניות המוניטארית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב", ולפיכך אנו לא צופים שינוי בריבית בחודשים הקרובים. 

בין הגורמים שתרמו להחלטת בנק ישראל היו: נתוני החשבונאות הלאומית החיוביים לרביע הרביעי של 2016, תוך שינוי מסוים בהרכב השימושים – גידול ביצוא הסחורות והשירותים במקביל להתמתנות בצריכה הפרטית (בעיקר השוטפת) והציבורית; חוסנו המתמשך של שוק העבודה; עלייה קלה באינפלציה השנתית ל-0.1%, שהוא הנתון החיובי הראשון מאז חודש אוגוסט 2014; העובדה כי ציפיות האינפלציה לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות בתוך יעד יציבות המחירים (1%-3%); ובנוסף, יש לציין שהשקל ממשיך להתחזק. 

במבט קדימה, אנו מעריכים כי קיימת אפשרות להעלאת ריבית ראשונה בישראל לקראת סוף השנה. יש להדגיש כי תנאי הרקע ההכרחיים לאפשרות של העלאת ריבית, כוללים: חזרת האינפלציה (בעיקר הצפויה) לתוך תחום יעד יציבות המחירים, מספר העלאות ריבית בארה"ב והמשך התרחבות של הפעילות הכלכלית הריאלית במשק. בטווח הארוך יותר, ייתכן כי קצב העלאת הריבית בישראל עשוי להיות מעט מהיר יותר מזה שחוזה חטיבת המחקר של בנק ישראל (0.50% בסוף 2018), כיוון שהתפתחות זו עשויה להוביל לפתיחת פער ריביות משמעותי מול ארה"ב, דבר אשר עלול להוביל לתנודתיות חדה יחסית בשווקים השונים – שוק ההון והמט"ח.

אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן.