הערכת שווי >> נכסי קריירה, לא מה שחשבת !

נכסי קריירה הינם מבין הנכסים החשובים ומשמעותיים ביותר מהבחינה הכלכלית אצל מרבית האנשים. כאשר מדובר בבני זוג, לא אחת מקריב צד אחד את התפתחותו המקצועית והכלכלית האישית (קרי: כושר ההשתכרות האישי), לטובת התפתחותו המקצועית והכלכלית האישית של בן/בת זוגו. "הקרבה" זו נעשית, בדרך כלל מתוך תפיסת הקשר הזוגי כ"יחידה כלכלית משותפת", בה בני הזוג נוקטים במאמץ משותף לקיים חיי משפחה ולהשתדרג כלכלית בעת ובעונה אחת.

נכסי קריירה הינם נכסים בלתי מוחשיים אשר ערכם אינו נמדד על פי הקריטריונים הרגילים (דוגמת ערך דירה, רכב, חשבון בנק, זכויות פנסיה וכדומה), אלא המדובר למעשה ב"כושר ההשתכרות" של אדם. נכסי קריירה משקפים את העלייה ב"יכולת ההשתכרות" של אדם עקב לימודים, רכישת מקצוע, רכישת תואר, יצירת מוניטין (שם טוב) וכדומה.

בשנים האחרונות ניכרת מגמה ברורה בבתי המשפט בישראל ליצירת שוויון בחלוקת המשאבים בין בני הזוג ומתוך כך צמחה גם ההכרה בנכסי הקריירה כבנכסים ברי חלוקה ואיזון בין בני הזוג. ביום 26.8.2007 ניתן פסק דינו התקדימי של בית המשפט העליון (בע"מ 4623/04), המוכר כ"הלכת רואה החשבון" בו נקבע לראשונה בישראל כי, ככלל, יש לכלול "נכסי קריירה" שצבר בן זוג במהלך הנישואין, כנכסים ברי חלוקה בין בני הזוג עם פקיעת הנישואין.

"הצורך להיזקק לחלוקה של נכסי קריירה יתעורר בעיקר במקרים מובהקים שבהם נוצר פער ממשי וברור בין בני הזוג מבחינת כושר ההשתכרות שלהם – פער שנובע מכך שאחד מבני הזוג נטל על עצמו ויתור משמעותי מבחינת התפתחותו המקצועית והתמקד במרחב הביתי , ובכך אפשר לבן הזוג להשיא את כושר השתכרותו".

אלמנטים נוספים שיובאו בתחשיב האיזון: משך הנישואין, גיל בני הזוג, הפרשי השכר, אופק השתכרותם, רמת ההשכלה, צבירת הניסיון והמוניטין, וכן מידת הוויתור שעשה בן הזוג האחר.

גם לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט העליון ב"הלכת רואה החשבון", המשיכו בתי המשפט בישראל, לרבות בתי הדין הרבניים, לפתח את ההלכות המכירות בנכסי הקריירה כבנכסים ברי חלוקה בין בני הזוג עם פקיעת הנישואין. אולם במקביל היו מקרים בהם נדחתה תביעת בן/בת הזוג לזכויות ב"נכסי הקריירה" של הצד השני בעיקר בנימוק שבאותם מקרים ספציפיים לא התקיימו - התנאים המחייבים את חלוקת נכסי הקריירה בין שני בני הזוג.

למרות שנושא נכסי הקריירה הוכרע באופן עקרוני, בישראל, טרם הוכרע על ידי בתי המשפט מהי הפרקטיקה המקובלת לגבי שיטת ההערכה של נכסי הקריירה. להבדיל מארה"ב שם קיים יתרון לגודל מבחינת בסיס המידע, מאגר הנתונים ומספר המקרים )כמות ההערכות שכבר בוצעו( ולפיכך מקובלות גישות כלכליות שונות להערכת נכסי קריירה, הרי שבישראל טרם התגבשה מתודה מקובלת להערכת נכסי הקריירה. כפי שציין כב' השופט ויצמן בפסק דינו בתמ"ש 22190/09 ט.מ ואח' נ' א.מ (ניתן ביום 9.10.11).

"...שכן מתוך פסיקותיהם הרבות של בתי המשפט לענייני משפחה שניתנו לאחר הילכת פלוני, ניתן היה ללמוד על הקושי העצום בהערכת הנכס האמורפי שכונה "מוניטין" או נכסי קריירה. דומה כי לא נמצא אפילו פסק דין אחד החוזר על אותה נוסחה שמצא חברו לחישוב ערכו של נכס זה והתחושה שנוצרה הייתה כי לא עסקינן בחישוב חשבונאי המצוי בתחום התמחותם של רואי חשבון וכלכלנים אלא בסוג של הערכה שרב בה הניחוש וחיזוי העתיד על אומדן ריאלי ראוי". 

עמדת המחוקק שלא להכליל את נכסי הקריירה בהגדרת נכס מאפשרת לבית המשפט שיקול דעת רחב יותר אם וכיצד לחלק את נכסי העתיד. סעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון, המקנה לביהמ"ש סמכות לסטות מהכלל הקבוע בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ולקבוע שאיזון שווי הנכסים כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה. בתמ"ש (קריות) 18044-02-09 ע.י נ' פ.י, פירט כבוד השופט ניצן סילמן את שלשות הסוגים העקרוניים של הנסיבות המיוחדות:

א.נסיבות הקשורות ביכולות הכלכליות של כל אחד מהצדדים לאחר גירושיהם (יכולת הכנסה, נכסי קריירה וכיו"ב); אלה הן נסיבות "קלאסיות" העונות על הגדרת כבוד בית המשפט המחוזי של "חוסר איזון בולט באופן מיוחד", מבחינה כלכלית.

ב.נסיבות מיוחדות הקשורות בצבירות הנכסים על שם מי מבני הזוג מקרה בו לאחד - מהצדדים נכסים "חיצוניים" רבים (מירושה או ממתנות), מקרה בו אחד הצדדים בחר להכניס את זכויותיו החיצוניות לתוך הקופה המשותפת בעוד השני מסרב לעשות כן, וכיוצ"ב.

ג.נסיבות הקשורות בהתנהגות מי מהצדדים מקרים בהם התנהגות הצדדים מביאה לכך - שתחושת הצדק מתקוממת כנגד יישום פשטני של הוראות חוק יחסי ממון.

כבוד השופטת גליק סיכמה בתמ"ש 52231-09 מ.ב נ'ע.ב. את שלושת התנאים הנדרשים לצורך הענקת "פיצוי" בגין הפרשים בכושר ההשתכרות:

"ההלכה המשפטית גורסת כי הכללת כושר ההשתכרות ב נכסי הנישואין" תיעשה בכפוף לתנאים מסוימים ובהם ניתן למנות מ"מעוף הציפור", שלושה יסודות (כאשר בדר"כ הטענה היא כי בן הזוג הביתי הוא שאפשר לבן הזוג האחר לפתח את הקריירה שלו):

א.בן זוג "ביתי" מחד גיסא ובן זוג "קרייריסטי" מאידך גיסא;

ב.קיים "פער דרמטי" בכושר ההשתכרות של בני הזוג:

ג.נישואים לאורך זמן.

לפיכך מוניטין ייקבע לעיתים בגין כושר השתכרות "ביתר" או צבירה ביתר, וכפיצוי הצד שהקריב את הקריירה שלו לטובת התא המשפחתי".

חשוב לציין כי, במקומות בהן נפסקים מזונות לבן/בת הזוג לאחר הגירושין (המחושבים, בין היתר, בהתאם לרמת כושר ההשתכרות של בן הזוג המשלם), נודעת חשיבות יתרה לוודא כי לא תיווצר כפילות תשלום נוספת על ידי פסיקת סכום מזונות גבוה יותר בתוכו את כושר ההשתכרות הגבוה של משלם המזונות. זאת, להבדיל ממזונות לילדים המהווים השתתפות בהוצאות.

חישוב שווי נכסי קריירה הינו חישוב אקטוארי מורכב הכולל הבנה עמוקה בתחום הערכות השווי, ידע במתמטיקת האקטואריה ובשיטות לתימחור ביטוחי חיים ובריאות ושליטה ברמה גבוה בחישובי ריביות. חישוב שווי נכסי קריירה מורכב מ- 4 שלבים: 

 

לשם המחשה, נניח כי הבעל הינו עורך דין מצליח בן 46, שהכנסתו כעורך דין בפועל במועד הקרע נטו (קרי, לאחר ניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות) עמדה על 36,839 ש"ח. במועד נישואי הצדדים הבעל היה סטודנט שנה א' למשפטים ולא עבד על כן לקחתי את השכר הממוצע במשק ב- 12 החודשים שקדמו למועד הקרע, בתור שכר בסיס אשר עמד על 9,347 ש"ח לחודש.

לפיכך, ההפרש בין השכר בפועל במועד הקרע לבין השכר הבסיסי במועד הקרע הינו 27,492 ש"ח (= 9,347 ש"ח - 36,839 ש"ח).

על מנת לקבל את שווי כושר ההשתכרות של הבעל היוונתי את ההפרש בשכר החודשי בסך 27,492 ש"ח לעתיד, ממועד הקרע ועד גיל 70, הגיל בו צפוי הבעל להפסיק את עבודתו כעצמאי, לפי שיעור היוון של 14% לשנה. שיעור היוון זה מגלם את הסיכון הקיים בקבלת השכר בעתיד עד גיל 70. שווי כושר ההשתכרות של הבעל נאמד נכון למועד הקרע בכ- 2,639,325 ש"ח.

עוד נניח כי נכון למועד הקרע, השכר הממוצע ב- 12 החודשים האחרונים של פרקליטים עם אותו וותק ואותם תעודות/רישיונות כמו של הבעל עמד על 22,299 ש"ח לחודש.

לפיכך, ההפרש בין השכר בפועל במועד הקרע לבין השכר הממוצע בתחום במועד הקרע הינו 14,540 ש"ח (=22,299 ש"ח - 36,839 ש"ח).

על מנת לקבל את שווי המוניטין האישי של הבעל היוונתי את ההפרש בשכר החודשי בסך 14,540 ש"ח לעתיד, ממועד הקרע ועד גיל 70, הגיל בו צפוי הבעל להפסיק את עבודתו כעצמאי, לפי שיעור היוון של 14% לשנה. שיעור היוון זה מגלם את הסיכון הקיים בקבלת השכר בעתיד עד גיל 70. שווי המוניטין האישי של הבעל נאמד נכון למועד הקרע בכ- 1,253,091 ש"ח.

כאמור, שווי נכסי הקריירה שהבעל צבר במהלך הנישואין הינו ההפרש בין שווי כושר ההשתכרות שלו במועד הקרע שווי המוניטין האישי שלו הנאמד נכון למועד הקרע בכ- 1,116,233 ש"ח (=1,253,091 ש"ח - 2,639,325 ש"ח).

הבעל החל ללמוד לימודי משפטים לפני הנישואין. לכן יחס השיתוף בצבירת נכסי הקריירה נאמד על ידינו בכ- 92%.

למעשה, סך שווי  נכסי הקריירה עד גיל 70 נכון למועד הקרע עומד על 1,116,233 ש"ח.

חלק האישה בנכסי הקריירה של הבעל עד גיל 70 הינו 513,467 ש"ח והוא מחושב כ- 1,116,233 ש"ח כפול 50% כפול 92%.

לסיכום, בעת קביעת  שווי נכסי הקריירה יש להתחשב, בין היתר, בהשכלה שצבר בן הזוג, כמו גם בקידומו המקצועי ובתרומתו לקידום הקריירה של בת הזוג. שיקולים נוספים שלעניות דעתי יש להתחשב בהם, למרות היותם במישור המשפטי, הינם: האם בן הזוג נתמך על ידי בת הזוג בבניית הקריירה אם לאו ומאידך מהו גובה המזונות שמשלם בן הזוג לבת הזוג, אם משלם. 

האקטואר רועי פולניצר, מומחה לניהול סיכונים, בעלים של משרד הייעוץ "שווי פנימי" ומנכ"ל לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA).