סקירת מאקרו של לידר שוקי הון >> בנק ישראל כנראה לא שש להתערב בשוק המט"ח

המסחר במט"ח ביום שישי האחרון היה חריג. השקל יוסף ב- 0.1% גם מול הדולר וגם מול היורו 1.4% מול הלירה שטרלינג. לאחר קביעת השער היציג השקל המשיך להתחזק. התחזקות השקל נבעה מהידיעה שהחל מחודש אפריל 2020, ישראל מצטרפת גם ל- WGBI  קרן אג"ח ממשלתית עולמית  וגם ה- WORLDILSI ,קרן אג"ח העוקבת אחרי אגרות חוב צמודות. ניתחנו את המשמעויות. קיימת הערכה שכניסת ישראל לשני האינדקסים הללו תיצור ביקוש לאג"ח ישראלי בהיקף של כ- 6 מיליארד דולר.

כ- %40 מהאג"חים באינ דקס נסחרות בריבית שלילית, כך שהאג"ח הישראלית נראית אטרקטיבית באופן יחסי. למרות שרשמית ישראל תכנס למדדים הללו רק בתחילת אפריל, שוק מט"ח הגיב באופן מידי על ידי ייסוף חד. בעבר, תנודות חדות במטבע (ספקולטיביות?) הביאו להתערבות בנק ישראל במטרה למתן את המגמה. אי ההתערבות בשוק ביום שישי מעבירה מסר ברור לשוק המט"ח באשר לגישה של הנגיד פרופסור ירון הדוגל ב"שוק מט"ח חופשי". למרות אמירות לגבי "שימוש בכלים נוספים" ורעיונות כמו רכישת מט"ח ללא עיקור של ההזרמה הנובעת, האירוע החריג ביום שישי ממחיש עד כמה בנק ישראל 

לא שש להתערב בשוק המט"ח. הפנמה זו בקרב הסוחרים צפויה לגרור לחץ להמשך ייסוף בשקל.

 

עקב הייסוף החד: תחזית האינפלציה עודכנה כלפי מטה

 

ייסוף של יותר מ- 1%1 בשקל הינו אירוע משמעותי. עקב כך, תחזית האינפלציה שנה קדימה עודכנה ל- 1.1% מ-1.2%אנו ממשיכים לצפות להמשך לחץ לייסוף בשקל בשנה הקרובה. תחזית האינפלציה שלנו לוקחת בחשבון התייקרות של 1.8% במחירי הדלקים ב-10.1 והתייקרות של 2.7% במחירי המים ב- 2020 .התחזית מניחה תרומה של 0.4% לאינפלציה ברבעון א' 2020 במסגרת צעדי הממשלה לצמצום הגרעון. כמובן שקיימת אי וודאות גדולה לגבי הרכב ועיתוי הקמת הממשלה. תחזית המדדים הקרובים: 0.1%, בספטמבר, 0.3% באוקטובר (עם נטייה ל-0.2%) ו- 0.3% בנובמבר. מחירי הנפט בעולם ירדו בתחילת אוקטובר אל מתחת ל- 60 דולר חבית.