טדי לין, מנכ"ל מיטב דש גמל ופנסיה בראיון בלעדי למגזין אדוויזרלנד "תחרות ראש בראש"

טדי לין, הגיע לארץ מאורוגוואי, בשנת 97’ לאחר סיום התיכון. כבן למשפחה ציונית, הגיע אחרי שאחיו עלו לארץ אחד אחרי השני, ובסוף גם הוריו הגיעו לארץ. את ההגעה לארץ, לבד, הוא מעיד כחוויה וכאתגר שאמנם לא היה פשוט, אבל עדין כחוויה. לדבריו, לקח לו קצת זמן להתגבר על פערי התרבות בארץ.

 

מיד לאחר שהגיע, התחיל ללמוד תואר ראשון באוניברסיטה העברית חשבונאות וכלכלה, ובדרך להגשים חלום – ללמוד באוניברסיטה העברית, ולעבוד במשרד האוצר.

 

התקופה במשרד האוצר עבורו היתה מאוד מעניינת, בית ספר מרתק שבו למד המון. הוא עבד אז באגף שוק ההון, לימים רשות שוק ההון, כשבסוף התהליך לאחר 8 שנים, היה אחראי הפיקוח על גופים מוסדיים. בתפקיד הזה נגע בהמון פעילויות, פיקוח על החברות במגוון רחב של נושאים – ביטוח, אקטואריה, יציבות של גופים. את העבודה שם, הוא מאפיין בתחושת שליחות, שלדבריו, קיימת לא רק אצלו אלא גם אצל עמיתיו לעבודה. התחושה היא של פעילות לטובת העמיתים, ולטובת הציבור.

 

עם סיום עבודתו באוצר, ב־2010, עבר למיטב, לאחר תקופת צינון. עוד בטרם המיזוג בין מיטב לדש, לתפקיד מבקר הפנים של הקבוצה (אחרי המיזוג בין מיטב, גאון וישיר). התפקיד החדש יצר הזדמנות, לדבריו, להסתכל על דברים שפחות עסק בהם באוצר כגון פעילות חבר הבורסה, חברת ניהול תעודות הסל, קרנות נאמנות ועוד. התקופה הזו העניקה לו פרספקטיבה רחבה על תהליכים בקבוצה בכלל. לאחר המיזוג עם דש, עבר לביקורת חברת הגמל, והחל מ־2014, עבר לתפקיד מנכ”ל מיטב דש גמל ופנסיה.

 

כיאה למי שהגיע מאורוגוואי, כדורגל אצלו בנשמה, הוא משחק עם חברים בסופי שבוע, צופה בכדורגל עם חברים, נוסע למשחקים של הנבחרת (אורוגוואי כמובן) במונדיאל.

 

הגישה שהיתה לך באוצר משתנה כשעברת לנהל גוף מוסדי?

 

“תמיד שואלים אותי את השאלה הזו. נתחיל מזה שעצם העובדה שהייתי בצד של הרגולטור מאוד עוזרת לי. מעבר לזה, לא תמיד מבינים את השיקולים של הרגולטור עד הסוף. קל לי לשים את עצמי בראש שלהם, ולראות את הדברים אחרת, מהצד שלהם. הפער הכי גדול בין מי שנמצא בגוף מוסדי, לבין הרגולטור, הוא ההבנה הכוללת של המערכת ובעיקר המורכבות של כלל המערכות התפעוליות.

 

אני היום כמנכ”ל, מבין שיש ממשקים מאוד מורכבים, שלא בטוח שמי כותב את החוזרים מבין את ההשלכות האלה. יש היום ריבוי ומורכבות של מערכות, ולא תמיד ברורות ההשלכות של פעולה אחת על תחום אחר.”

 

אתה מרגיש מעמסה רגולטורית?

 

“המשאבים הם תמיד מוגבלים. אני רוצה להיות הכי טוב עבור העמיתים שלי. לתת להם מוצר טוב, שירות טוב, וכשיצטרכו אותי שאני אהיה שם. מערכת היחסים שלי עם הלקוח היא ארוכה מאוד. מי שמצטרף אלי היום, ייפגש עימי גם בעוד 40 שנים. לכן, אני חייב להיות הכי טוב עבור הלקוח שלי. כל הזמן אני במירוץ לסגור את הפער כדי לעמוד בציפיות של הלקוח.

 

היום נדרשים המון משאבים כדי לתחזק את השינויים הרגולטוריים, וגם כדי לבצע את מה שאני רוצה כדי לתת את המענה הטוב ביותר ללקוח. מה שכן, בשנה האחרונה, מרגישים פחות שינויים רגולטוריים, וזה מאפשר הטמעה של הרבה מאוד תהליכים.”

 

 

מה דעתך על המסלקה הפנסיונית?

 

“זה אחד השינויים הרגולטוריים המבורכים ביותר שנעשו. חשוב מאוד כשמסתכלים לטווח ארוך, שתהיה תוכנית לטווח ארוך. לאור העובדה שהמסלקה היא משהו שיפעל לטווח ארוך, משתלם לי להשקיע בתהליכים שקשורים למסלקה. יחד עם זאת, הניהול של יישום השינויים הוא לא אידאלי. כך למשל דחייה של תהליך הניוד דרך המסלקה, שאמור היה לפעול במאי 2019, מקשה על ההתמודדות שלנו כגוף עסקי שרוצה לתכנן את השינוי במערכות בצורה מסודרת. מאוד היה עוזר לראות את התמונה לטווח הארוך בהיבט של הרגולטור, אנחנו לא תמיד מודעים לתוכניות ארוכות הטווח של הרגולטור וזה פוגע בתכנון.”

 

במה אתם משקיעים את עיקר המשאבים שלכם?

 

“תפיסת הערך של הלקוח כל הזמן משתנה. אם בעבר המיקוד היה על תשואות, זה עבר לדמי ניהול, והיום יש יותר תשומת הלב על השירות שהלקוח מקבל.”

 

זה מתבקש מאופי מערכת היחסים שיש לך עם הלקוח, הטווח הארוך, איך זה משפיע על ההחלטות שאתם מקבלים בהקשר הזה?

 

“תפיסת העולם משתנה כל הזמן. פעם שירות היה לענות ללקוח לטלפון בזמן סביר, ולהיות מסוגל לספק לו את המענה לשאלה שהוא רוצה. היום מבינים ששירות זה הרבה יותר רחב ומתמשך מזה. אתה רוצה לתת את השירות גם כשהלקוח לא פונה אליך. לספק ללקוח את המידע בזמינות מיידית. השקענו המון בהנגשת המידע של הלקוח באינטרנט, בזמינות, ברמת ההפשטה של המידע, לסייע ללקוח להבין מה הוא רואה.

 

לפי בדיקה של רשות שוק ההון, דורגתם ב־2018 במקום ראשון בשביעות רצון, ובכל זאת אני אשאל, אתם מרוצים מרמת השירות שאתם נותנים ללקוחות?

 

“מבחינתנו הדירוג הזה הוא תעודת הוקרה משמעותית מאוד, שקיבלנו מהלקוחות. זה היה ב־2018, כשבינואר 2017, מיזגנו את קרן הפנסיה של איילון למיטב דש, ואחרי שב־2017 היינו באמצע הדירוג בטבלת השירות. למרות הגידול בכמות הלקוחות והמיזוג, קיבלנו את המקום הראשון, זה מראה שאנחנו בדרך הנכונה. ברור שעדין יש מה להשתפר ברמת שביעות הרצון של הלקוח, ואנחנו משקיעים בזה כל הזמן.”

 

במה מתבטאת ההשקעה הזו למשל?

 

“זה אומר שאם אנחנו היום מבצעים שינוי אפילו תפעולי אנחנו בוחנים איך זה משפיע על הלקוח. בוחנים את הלקוח, ואת התהליך שהוא עובר. הרי שאין לקוח אחד, יש קבוצות מגוונות של לקוחות. יש כאלה שיש להם אוריינות דיגיטלית, יש כאלה שלא קל לדבר איתם, יש מי שיש לו טלפון כשר. לא אפשרי לשים הכל בדיגיטל, כי יש לקוחות שזה לא רלבנטי עבורם.”

 

אתה יכול לאפיין את הלקוחות שמצטרפים לקרן הפנסיה שלכם? לאור העובדה שזו קרן ברירת מחדל, קרן פנסיה נבחרת של האוצר?

 

“אחד הדברים שרואים הוא שההטרוגניות של האוכלוסייה שמצטרפת לקרן הפנסיה שלנו, היא מאוד גבוהה. אני חושב שאנחנו מתמודדים לא רע עם ההטרוגניות הזו, גם ללקוחות שמפקידים סכומים זעומים בתחילת הדרך.

 

יש לנו היום 180 א’ עמיתים פעילים. ההטרוגניות של הלקוחות שלנו היא עצומה. ולכולם חייבים לתת את השירות המתאים לו. החל מעובדים שמפקידים 300 שקל בחודש, וכלה במנהלים שמפקידים אלפי שקלים בחודש, לכולם אני חייב לתת את השירות בהתאמה.

 

הטיפול שנדרש לעובדים של מעסיק שהתחלופה אצלו גבוהה, והעובדים מושכים את כספי הפיצויים, שונה לגמרי מהטיפול בלקוח שעשה תהליך עם סוכן או משווק. לכל אחד צריך להתאים את תהליך העבודה לצרכים המתאימים לו. יש לנו את היכולת לעשות את זה.

 

צריך לזכור, שיש לנו לא רק קרן הפנסיה, אלא גם מוצרים אחרים, כמו גמל להשקעה, או IRA, כל מוצר מתאים לאוכלוסייה אחרת.”

 

ספר לי קצת על ה־IRA אצלכם, עד כמה המוצר הזה צומח?

 

“לדעתי זה אחד המוצרים הטובים שיש היום בשוק, שאנשים לא מודעים אליו. מן הסתם זה מוצר שמתאים לאוכלוסייה מסוימת, בעיקר ללקוחות שמעוניינים לבצע תיקון 190 בקופות גמל ולהפקיד סכומים נכבדים. ה־IRA מאפשר לנהל את ההשקעות באופן עצמאי (או ע”י הלקוח, או מישהו מטעמו). יש את היכולת להשקיע באופן שיהלום את תיאבון הסיכון שלך, כך שאם יש כאלה שיש להם מגוון של השקעות, והם מעוניינים להוסיף רובד נוסף, הפלטפורמה של ה־IRA מאפשרת להם לגוון את תיק ההשקעות שלהם, למשל עם השקעות אלטרנטיביות. זה מעבר לחסון ברובד הראשון הפנסיוני.

 

מעבר ליכולת להיחשף למוצרים אחרים, המוצר מעניק גם יתרון מיסויי משמעותי. יש דחיית מס עד הפדיון, יש יתרונות בהורשה, ודמי הניהול יחסית נמוכים, כי לי יש פחות תשומות על המוצר הזה.”

 

אתה רואה גם כאלה שחוסכים ב־IRA במוצרים סטנדרטיים?

 

“כן, בהחלט. יש אוכלוסייה, שרוצה לנהל את ההשקעות בעצמה. הם משקיעים במניות או באג”חים בעצמם. זה תופס תאוצה, יש אצלנו כמה אלפי לקוחות כאלו, למי שמבין בתחום יש כאן יתרון עצום.”

 

אנשים ברובים לא מודעים לאפשרויות של גמל להשקעה, תיקון 190, רואים את הציבור נעזר בזה?

 

“לא כולם מודעים לאפשרויות השונות. לא מזמן פורסמו נתונים על היקף הפיקדונות שהציבור מחזיק בו. לא ברור לי למה. הגמל להשקעה נותן תשואות עדיפות, כמובל שהמוצר לא נטול סיכון, ותמיד יהיה בו סיכון, אבל אפשר לבחור את רמת הסיכון המתאימה. אפילו ברמת סיכון נמוכה, התשואה תהיה עדיפה, כי אני כגוף שמנהל גמל להשקעה מקבל על פיקדונות ריבית עדיפה בהרבה מזו שהלקוח יקבל. מה גם שאני יכול לגוון עם פוזיציות גדולות על אג”ח שקליות.

 

המוצר מתאים בעיקר ללקוח שלא צריך את הכסף לטווח של שנה־שנתיים, ורוצה לעשות עליו קצת תשואה, זה מוצר מעולה. הכסף עדין זמין, ואם תבקש למשוך אותו, תוך יומיים הכסף אצלך בחשבון, אבל אם לא צריך אותו לטווח הקצר, גמל להשקעה זה פתרון מעולה.

 

הבעיה עם המוצר הזה היא בשיווק שלו, למשל לבנקים אין תמריץ להמליץ על המוצר הזה, כי הבנק לא מתוגמל על הייעוץ. צריך לבדוק מי יכול לייעץ בזה, ולפתוח גמל להשקעה, ערוצי השיווק היום לא מגיעים לכל הלקוחות, לקוח על 70 א’ שקל, לא ילך לפגישה עם סוכן או משווק. זה גם לא משתלם למשווק או לסוכן. לכן אנחנו בעיקר משווקים את זה דרך הדיגיטל. בנינו תהליך יפה, שמאפשר בצורה דיגיטלית לחסוך לגמל להשקעה. זה מוצר מאוד טוב. הוא הולך וגדל.

 

אין לי ספק שאם הייעוץ הפנסיוני בבנק, היה יכול להיות מתוגמל על גמל להשקעה, הגמל להשקעה היה זוכה להפקדות גדולות יותר.”

 

איך עומד הגמל להשקעה מול קרנות נאמנות למשל?

 

“קרן נאמנות הוא מוצר מעולה, שמאפשר להיחשף למוצרים ולאפיקים ספציפיים. גמל להשקעה הוא סל כללי, הוא מפוזר, ומאפשר גם להשקיע במוצרים לא סחירים. קרן נאמנות, מאפשרת את החשיפה לאפיק הספציפי. זה משהו שאני לא יכול לתת. ולכן ההשוואה היא לא מלאה. לכולם יש הצדקה ומקום.

 

 

אתם משווקים גם פוליסות חיסכון?

 

“יש לנו סוכנות ביטוח, בקבוצה, והשיווק נעשה דרכם. יש פוליסת חיסכון של הכשרה, שמנוהלת על־ידי ניהול התיקים של מיטב־דש.”

 

מה עם התחרות בתחום שלכם?

 

“היום יש שוק מאוד תחרותי, זה מבורך ללקוחות, ולמשק. כל הזמן יש תחרות על איכות המוצר, על התשואות, על השירות. יש יותר ויותר ידע על התחום, למרות שיש עדין לא מעט מה לעשות בתחום הזה.”

 

מה לדעתך הפרמטר המשמעותי שהלקוחות מחפשים בחברת גמל ופנסיה, השירות, התשואה, מגוון המוצרים?

 

“דמי הניהול והשירות, אלה הם הפרמטרים העיקריים שלקוחות מביאים בחשבון. לגבי פרמטרים אחרים, יש להם קשר למגבלות רגולטוריות. יש מוצרים שלא תמיד אפשר לחדש בהם, כי הרגולטור מגביל את האפשרויות. אחד הדברים שחסרים בארץ, זה גיוון של מוצרים פנסיוניים, והרחבה של קשת המוצרים שמוצעת ללקוח. צריכים להיות תנאי בסיס, שמתאימים לכולם, אבל צריך לאפשר גם מוצרים שמתאימים ללקוחות מסוימים, וצריך לדעת איך לפקח עליהם.”

 

מה עם התחרות מול ביטוח המנהלים?

 

“יש יתרון מובהק לקרן פנסיה, על ביטוח מנהלים. בכמה רבדים – תקנון, ביטוח הדדי, הריסק זול יותר, ועדין אנחנו רואים לקוחות שמוכרים להם פוליסות ביטוחי מנהלים, כשאין לזה הצדקה. לאור זאת התערבות רגולטורית היתה נדרשת.”

 

תן לי דוגמא למצב שבו אפשר היה לייצר תחרות גם בפנסיה?

 

“דוגמה אחת היא ברמת המוצר, בכל מה שקשור לקצבאות, שעקרונית אין בו ממש גיוון, כי אתה מעביר את הכסף לקרן הפנסיה, ומתחיל לקבל באופן אוטומטי קצבה. אז מדובר במוצר אחיד ואין בו אופציות אחרות.

 

הדוגמה השנייה, היא ברמת הדמי ניהול וגם בזה אנחנו מנסים להכניס תחרות. במסגרת קרן פנסיה ברירת מחדל, דמי הניהול שאנחנו גובים מפנסיונרים נמוכים יותר, ועומדים על 0.3%, לעומת 0.5%. היום אי אפשר לנייד קצבה.

 

כל שנה יש 5,000 פנסיונרים חדשים. לרוב הם פורשים במקום שבו הם חסכו את הכסף. זה די אוטומטי. אבל אפשר לנייד את הכסף לפני קבלת הקיצבה, ולשלם דמי ניהול נמוכים יותר. המקדם יהיה נמוך יותר, כי דמי הניהול שמגולמים במקדם יהיו נמוכים יותר. זה אומר שעל אותו מקדם, אני אתן לך קיצבה עדיפה יותר, מאשר קרן הפנסיה שבה חסכת. זה בערך יגדיל את הקיצבה ב־3-4% לחודש. הבחירה מהיכן לקבל קיצבה הוא תהליך טכני בעיקרו, שלא משתנה, ולכן זה כדאי לחוסך. זה עוד מקום שבו אנחנו מנסים לייצר חברות מול חברות הביטוח.”

 

לקוחות לא מודעים לזה, זה יכול להיעשות אגב ייעוץ לפרישה

 

“אנחנו רואים יותר ויותר צמיחה בתחום של ייעוץ לפרישה. לאחרונה היה פרסום רחב ובנק הפועלים נכנס לזה. בכלל יש קצת עיוות במודל התגמול של הבנקים. למשל, הם לא יכולים לקבל עמלת הפצה מההפקדות, אלא רק מהצבירה. צריך להתאים את מבנה עמלות ההפצה בפנסיה, כי זה לא מתאים לתנאים שיש בשוק. רואים שהבנקים, למרות שיש להם יכולת להיכנס לתחום, עסקית הם פחות נמצאים בתחום הזה. זה ייטיב עם הלקוח, אם יש לאוצר את בשורת הברירת מחדל, הדבר הכי הגיוני, זה לאפשר להביא את הבשורה הזו, דרך הבנקאי, ללקוחות. זה יעורר את ערוץ ההפצה הזה, שהיום פחות פעיל בפנסיה.”

 

אתם לא מנסים שיתופי פעולה בתחום? עם הסוכנים?

 

“כלל יש לנו סוכנים רבים שעובדים איתנו בפנסיה, אבל באופן טבעי אחרי הזכייה בברירת המחדל, הרגשנו ירידה בכמות הסוכנים שעובדים איתנו. במכרז השני, העלינו את דמי הניהול מההפקדה, כדי שנוכל לעבוד עם ערוצי הפצה. אנחנו כל הזמן פועלים ומחפשים את הדרכים להגביר ולהעמיק את הקשר עם ערוצי ההפצה לרבות עם הסוכנים.

 

סוכנים עובדים איתכם, אתה בעצמך אמרת שזה על הדרך, בשל התגמול הנמוך?

 

“זו לדעתי פרשנות לא נכונה שהסוכנים עושים, אולי כי התגמול במוצר בעבר היה גבוה יותר. לדעתי זה כרטיס כניסה מאוד חזק, בעיקר למעסיקים. זה מאפשר להגיע למעסיק, ולהביא לעובד את בשורת ברירת המחדל על יתרונותיה הרבים. מעסיק תמיד ירצה להיות במקום הכי טוב והכי תחרותי לעובדים שלו. יש כאן מתנה שאפשר לתת לעובדים, למה לא לנצל את זה? זה כדאי למעסיקים, וסוכנים יכולים להשתמש בזה ככרטיס כניסה להרבה מאוד מעסיקים. זו אחת הדרכים להפוך את עצמך לרלוונטי בתוך המעסיק ולייצר ערך ודאי לעובדי המעסיק מה שיאפשר לו נגישות גם לפתרונות אחרים לעובדים. אגב, אנחנו יודעים לתגמל סוכנים על היקפי פעילות. סוכנים יכולים לבנות תיקים יפים ומתגמלים. אנחנו מלווים את הסוכנים בצורה צמודה עם דסק מיוחד שנותן שירות מצוין.”

 

איך אתה מתמודד עם הטענה, שלאור העובדה שבקרן פנסיה ברירת מחדל אין חיתום, הערבות ההדדית תפגע בחוסכים?

 

“גם הקרנות הוותיקות לא עושות חיתום על כל לקוח ולקוח, נכון להיום בכל מעסיק שיש לו למעלה מחמישה או שבעה עובדים, אין אצלו חיתום כמעט באף קרן פנסיה. חיתום נעשה לעצמאים, לעובדים במעסיקים קטנים, אבל מעסיק שיש לו כמה עובדים, פותרים אותו מחיתום, כך שלהגיד שאצל אחרים יש חיתום, ואצלנו אין, זה לא מדויק.

 

בנוסף, הסיכון האקטוארי בקרנות הפנסיה ירד. אם מסתכלים על המשק הישראלי, המשק היום פחות תעשייתי, אין ממש הבדל בין צווארון לבן לצווארון כחול. בשנים האחרונות אין לנו קפיצה חריגה בתביעות. מה גם שאני לא שונה במגוון האוכלוסייה שמצטרפת אלינו. מצטרפים אלינו מכל המגזרים במשק, וכל סוגי העובדים, ממקומות עבודה שונים ומגוונים. יש אצלי היום 180 א’ עמיתים פעילים, ובסך הכל 300 א’ לקוחות. לכן לדעתי יש עיוות בהצגת הסיכון האקטוארי.

 

זאת ועוד, אם היה סיכון אקטוארי משמעותי, זה היה ניבט כבר בתוצאות. יש לנו ביטוח משנה על 70% מהתיקים, אם חלילה יתרחש משהו חריג, הלקוחות שלי יספגו הרבה פחות, מאשר אצל אחרים שלהם אין ביטוחי משנה. אנחנו בהחלט שלמים עם ההתמודדות שלנו עם הסיכון האקטוארי.”

 

מה עם אג"ח מיועדות?

 

“קרן הפנסיה שלנו זכאית לאיגרות חוב מיועדות. בעקבות הרפורמה האחרונה איגרות אלה מוקצות ברמת כלל הקרן, בהיקף של 30%. 60% מוקצים לפנסיונרים והיתר לשאר הפעילים. אצלנו יש כמות פנסיונרים קטנה יותר, מאשר בקרנות פנסיה בבעלות חברות ביטוח, והתוצאה שלפעילים שלנו נשאר יחסית יותר מאשר בקרנות פנסיה אחרות. זה לא דרמטי, אבל זה בהחלט יתרון נוסף שיש לנו .

 

אין כמעט משתנה בו אנחנו נופלים מהמתחרים שלנו .יש לנו יתרון בדמי הניהול, בשירות, בביטוח המשנה, באג”ח מיועדות. אמרו עלינו שנקרוס תפעולית. זה לא קרה, אנחנו במקום הראשון מבחינת שירות, לא רק שלא קרסנו אלא השכלנו כאמור לכבוש את המקום הראשון במדד השירות שפירסם האוצר.”

 

מה הכיוונים לעתיד?

 

“מקצועית קרן הפנסיה הנה הפתרון הפנסיוני הטוב ביותר ויש לה גם אהדה רגולטורית. גם אם יהיו בהשמך שינויים מבחינתנו זהו מוצר הדגל שיוביל אותנו קדימה.

 

אנחנו נמצאים בעולם שבו יש יתרון לגודל, אנחנו קרן גדולה, שרק ממשיכה לצמוח. המוצר שלנו הוא המוצר הנכון, במקום הנכון. יש לנו תשתיות לגדול ולצמוח. אנחנו משלמים מעל 1,400 קצבאות כל חודש, אנחנו יודעים מה זה לשלם קצבאות. קרנות ברירת מחדל אחרות, לא בטוח מגיעות ל־100 קצבאות, אנחנו ב־1,400, ואנחנו מסוגלים להתמודד עם האתגרים של ניהול קרן פנסיה. המוצר שלנו הוא מוצר שעושה טוב לעמיתים.”

 

מה צריך לקרות כדי שתגדלו?

 

“שיתוף פעולה עם ושל מעסיקים, הצטרפות משמעותית יותר של ערוצי הפצה – בנקים וסוכנים. זה יקרה. היום כמעט 90% המצטרפים החדשים, ב־2019, הצטרפו לקרנות פנסיה ברירת מחדל, 30% מהם הצטרפו לקרן הפנסיה של מיטב דש.

 

מבחינה שנתית היקף ההפקדות שלנו מעמיתים חדשים, דומה להיקף של קרנות הפנסיה המסורתיות הגדולות משתנה שאכן מלמד על עוצמת ההצלחה של רפורמת קרנות ברירת המחדל

 

אין ספק שהמומנטום בצד שלנו, נמשיך לגדול ולהשתפר עבור העמיתים.”