לאומי שוקי הון >> הפעילות בשוק הדיור ממשיכה לעלות ותומכת בעליות מחירים בטווח הקצר

עיקרי דברים 

מקרו

אג"ח ממשלתי

 

אג"ח קונצרני

 

 

אג"ח ממשלתי ומקרו 

מבט שבועי – ירידות שערים נרשמו השבוע לאורך העקומים למעט באיגרות החוב הארוכות ביותר לטווח של 20 שנה ומעלה. צמודי המדד לטווח הקצר – בינוני בלטו לשלילה בירידות שערים על רקע מדד נובמבר שהיה נמוך מהתחזיות. האופטימיות בעולם על רקע החתימה על שלב א' בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ממשיכה לשלוח את הרמת תשואות בעולם כלפי מעלה.

שוק האג"ח הממשלתי המקומי נסחר השבוע במגמה שלילית בדרך כלל למעט איגרות החוב הארוכות ביותר לטווח של 20 שנה ומעלה. בחלק הקצר – בינוני של העקום צמוד המדד נרשמו ירידות שערים על רקע מדד נובמבר שהיה נמוך מהתחזיות המוקדמות. ככלל סביבת האינפלציה הנמוכה הצפויה בחודשים הקרובים ממשיכה להעיב על ביצועי האפיק צמוד המדד. השבוע גם סבל האפיק צמוד המדד מריבוי הנפקות קונצרניות כאשר החברות עזריאלי ונמלי ישראל גייסו כ - 3.7 מיליארד ₪ בצמודי מדד לטווח של 6 – 9 שנים. בעקום השקלי הלא צמוד נרשמו ירידות שערים מתונות בחלק הקצר – בינוני של העקום. איגרות החוב הארוכות ביותר (ממשק 142 ו 347) המשיכו לרשום עליות שערים, כאשר השבוע הוסיפו בממוצע 0.7% למחיריהן. יש לציין כי לאחרונה אנו עדים לירידה חדה בתלילות בטווח 10 – 30 שנה בישראל ועם זאת התלילות בטווח זה עדיין די גבוהה ועומדת על מעל ל 100 נ"ב. בעבר ציינו מספר פעמים כי התלילות בחלק זה של העקום חריגה ביחס לעולם ואכן לאחרונה אנו עדים להשתטחות העקום בטווח זה. הביצועים החריגים יחסית של איגרות החוב השקליות ל 30 שנה הביאו לעלייה חדה לאחרונה במרווח השלילי ביחס לאיגרת מקבילה של ממשלת ארה"ב לתקופה המקבילה. רק במהלך החודש האחרון ירד המרווח מרמה אפסית לרמה שלילית של קרוב ל 40 נ"ב. להערכתנו מגמות אלו עשויות להימשך לפחות בתקופה הקרובה.

 

 

מקרו ישראל

מדד נובמבר ממשיך לשקף סביבת אינפלציה נמוכה הצפויה להימשך גם בחודשים הקרובים. 

מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.4%, לעומת החודש הקודם, והיה נמוך במעט ביחס למרבית ההערכות המוקדמות. הסעיפים בהם נרשמו הירידות הבולטות, הם: תחבורה ותקשורת, על רקע ירידה במחירי הנסיעות לחו"ל, שירותי התקשורת והדלק; ופירות וירקות. בנוסף, נציין כי סעיף ההלבשה וההנעלה "הפתיע" כלפי מטה, כאשר ירד בניגוד לעונתיות המאפיינת את סעיף זה בחודשי נובמבר לאורך השנים. ייתכן שהתפתחות זו הושפעה מכך שנובמבר השנה התאפיין במזג אוויר חם משמעותית ביחס לשנים קדומות, דבר אשר ייתכן שהוביל להוזלה במחירי פריטי החורף שנכנסו למדידה. כמו כן, ייתכן שמבצעי ההנחות במסגרת "שישי השחור", שהיו גם בחנויות הפיזיות, להן משקל גדול במדידת המחירים, תרמו גם כן לירידת מחירי ההלבשה וההנעלה. בסך הכול, מתחילת השנה (ינואר-נובמבר) עלו מדד המחירים לצרכן, מדד המחירים לצרכן ללא פירות וירקות והמדד ללא אנרגיה ב-0.6% כל אחד, ומדד המחירים ללא דיור עלה ב-0.3%.

סעיף הדיור נותר אמנם ללא שינוי, אך קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (בחוזים מתחדשים וחדשים) עלה ל-1.9% מ-1.6% בחודש הקודם (גרף 3). במבט קדימה, אנו מעריכים כי קצב עליית מחירי השכירות צפוי להישאר בטווח שבין 1.5%-3.0% גם בהמשך, וייתכן שבחודשים הקרובים יעלה מעט מעל 2%. מבחינת מחירי הדירות, נציין שעל-פי סקר מחירי הדירות החודשי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), אשר לא נכלל במדד המחירים לצרכן, הייתה עלייה במחירי הדירות גם בחודשים ספטמבר-אוקטובר. לאור זאת, קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות עלה ל-2.6% לעומת 1.7% ו-1.6% בחודשיים הקודמים. להערכתנו, מגמת העלייה במחירי הדירות, אשר נמשכת בשנה האחרונה, צפויה להימשך גם בחודשים הקרובים, גם בשל היציאה הצפויה של מדדים שליליים מטווח החישוב השנתי וגם על רקע העלייה בפעילות בשוק הדיור.

 

לסיכום, מדד המחירים לצרכן עלה ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2019 לעומת נובמבר 2018) ב-0.3% בלבד – נמוך משמעותית מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%) – ולהערכתנו, האינפלציה ב-12 החודשים הבאים תישאר בסביבה דומה. מרבית גורמי המאקרו, ובהם: המשך הייסוף בשקל, גידול הולך ומתמתן בסך תשלומי השכר במשק ועוד, תומכים בסביבת אינפלציה מתונה מאוד לאורך זמן. כמו כן, ישנם היבטים מבניים העשויים לתמוך בהאטת האינפלציה הנמדדת לאורך זמן, ובכלל זה הכללה הולכת וגדלה של מחירי מוצרים ושירותים הנרכשים בצורה מקוונת, גם במסגרת של כלכלה שיתופית ומוצרים "חינמיים". להערכתנו, סביבת האינפלציה צפויה לרדת באופן משמעותי במהלך המחצית הראשונה של 2020, ותומכת בהמשך אחזקה עודפת בשקלים הלא צמודים. כן,  על רקע זה וכן לנוכח דחיית מועד הבחירות, נראה שמועד אפשרי להפחתת הריבית בישראל הוא סביב סוף המחצית הראשונה של השנה הבאה.

 

למרות שירד קלות ברביע השלישי של 2019, העודף בחשבון השוטף נותר ברמה גבוהה ביחס לתקופות קודמות.

ברביע השלישי של 2019 העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם בכ-3.9 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות). נתון זה, משקף ירידה של כ-7% בהשוואה לעודף ברביע השני של השנה, שהיה ברמת שיא. אולם, יש לציין שלמרות הירידה מדובר עדיין בעודף גבוה באופן משמעותי בהשוואה לרביעים קודמים. 

הירידה בעודף חלה על רקע ירידות בכל הרכיבים העיקריים של החשבון השוטף למעט חשבון הסחורות, אשר הגירעון בו מצוי במגמת התמתנות. הגירעון בחשבון הסחורות עמד ברביע השלישי של השנה על כ-4 מיליארד דולר, ושיקף צמצום של כמעט 20% לעומת רמת השיא של הגירעון ברביע הרביעי של 2018. הירידה בגירעון הינה, בין היתר, תוצאה של ירידת יבוא הסחורות גם ברביע השלישי של השנה לאחר שירד בחדות ברביע הקודם, והוביל לירידת מדרגה בשני הרביעים האחרונים בהשוואה לתקופה שקדמה להם.

היקף יבוא הסחורות ירד לכ-18.75 מיליארד דולר בממוצע ברביע השני והשלישי של 2019, לעומת היקף ממוצע גבוה יותר של כ-19.3 מיליארד דולר בתקופה שבין הרביע הראשון של 2018 לרביע הראשון של 2019. במקביל, יצוא הסחורות עלה במתינות. מגמה זו, עשויה להימשך גם ברביע הרביעי של השנה, כך על-פי נתוני סחר החוץ של הלמ"ס לחודשים אוקטובר-נובמבר. עלייה זו, נתמכת בעיקר ביצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים, כפי הנראה, על רקע חזרתה של אינטל לפעילות רחבה יותר לאחר סיום פרויקט ההשקעה במפעל החברה, וכן על רקע גידול ביצוא הכימיקלים. במקביל, הנתונים מלמדים על גידול ביבוא הסחורות בחודשים אלה, ולכן הגירעון המסחרי לא בהכרח ירד ברביע הבא.

העודף הגדול בחשבון השירותים ממשיך להיות הגורם העיקרי לעודף בחשבון השוטף כולו, אם כי, הוא המשיך להתמתן גם ברביע השלישי של השנה בהמשך למגמה מהרביע השני. התמתנות זו, חלה בעיקר על רקע ירידה מתונה ביצוא השירותים, ייתכן שבהשפעת ההאטה בפעילות ענפי הטכנולוגיה בארה"ב, אולם זאת לאחר שהגיע להיקף שיא ברביע הראשון של השנה. דהיינו, יצוא השירותים של ישראל, בדגש על ענפי ההיי-טק שמהווים כ-75% ממנו, ממשיך לתמוך בעודף בחשבון השוטף. 

לסיכום, אנו צופים עלייה בעודף בחשבון השוטף בסיכום שנת 2019 לכ-3% תוצר וייתכן שאף יותר מכך, סביבה אשר צפויה להישמר גם בשנים הבאות. לאור זאת, החשבון השוטף צפוי להמשיך ולתמוך בעוצמתו של השקל מול סל המטבעות גם בחודשים הבאים. לצד התמיכה של החשבון השוטף של מאזן התשלומים בעוצמתו של השקל ישנה גם רמה גבוהה יחסית של השקעות זרות ישירות (FDI) בישראל וצפויה כניסה של השקעות פיננסיות כחלק מן ההכללה של ישראל ב-WGBI.

 

הפעילות בשוק הדיור ממשיכה לעלות ותומכת בעליות מחירים בטווח הקצר.

היקף המכירות של דירות חדשות הגיע בחודש אוקטובר לרמת שיא של 3,029 דירות (נתונים מנוכי עונתיות). נתון זה, משקף עלייה של כ-22.7% ביחס לחודש הקודם ועלייה חדה יותר של כ-37.4% בהשוואה לאוקטובר. בסך הכול, היקף המכירות המצטבר של דירות חדשות בעשרת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-אוקטובר) הסתכם בכ-26 אלף דירות. היקף זה, אשר הינו גבוה ביחס לתקופות המקבילות בשנים 2016-2018, מצביע על עלייה ניכרת בפעילות בשוק הנדל"ן למגורים בחודשים האחרונים.

כפי שניתן לראות בגרף 6, שבוחן את התפתחות הממוצע הנע (תלת-חודשי) של היקף מכירת הדירות החדשות, זאת בכדי להתגבר על התנודתיות בנתונים החודשיים, הפעילות בשוק הדירות החדשות מצויה במגמת עלייה מתמשכת מסוף שנת 2018. בנוסף, נדגיש כי רמת הפעילות הנוכחית, אשר הינה גבוהה משמעותית ביחס לסביבת השפל מסוף 2017-תחילת 2018, מצויה בסביבה דומה לרמת השיא שנרשמה במהלך שנת 2015. התפתחות זו, הינה, בין היתר, תוצאה של גידול משמעותי במכירות של דירות חדשות במסגרת התכנית "מחיר למשתכן". על-פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס, כמות העסקאות שבוצעו במסגרת מחיר למשתכן והשתתפו בחישוב מדד מחירי הדירות החדשות עלה ומהווה 52.5% בהשוואה ל-50.2% בתקופה הקודמת (אוגוסט 2019 – ספטמבר 2019). כלומר, נתח הפעילות של התכנית מתוך הפעילות הכוללת בשוק הדירות החדשות מצוי במגמת עלייה והגיע לרמת שיא, דבר אשר תרם לגידול הנוכחי בפעילות בשוק הדיור.

 

הגידול בפעילות בעת הנוכחית בשילוב עם מגמת הירידה במלאי הדירות העומד למכירה (שמשקף גידול איטי בהיצע), מהווים גורמים אשר תומכים בהמשך התפתחות לחצים לעליות מחירים בטווח הקצר. כמו כן, מבדיקתנו עולה כי היקף מכירת הדירות מהווה אינדיקטור מקדים (בכ-2-3 רביעים) למחירי הדיור. על כן, הימשכות המגמה הנוכחית צפויה להוביל לגידול בקצב העלייה השנתי של מחירי הדיור, אולם להערכתנו לא צפויה חזרה לקצבי הגידול החדים שהיו בשנים קודמות. במבט לטווח ארוך יותר, צפויה שונות בהתפתחות המחירים בין אזורי הביקוש, בהם עשוי להתפתח מחסור בהיצע של דירות, לבין יתר האזורים.

 

מקרו עולמי

הצרכן האמריקאי ממשיך להיות "השחקן" העיקרי התומך בצמיחה בארה"ב וצפוי להמשיך כך בעתיד הנראה לעין

שיעור העלייה החודשי של 0.3% בהוצאות האישיות הריאליות בנובמבר היה חזק מכפי שהשוק צפה. במונחים נומינליים, ההוצאות עלו בחודש שעבר בשיעור של 0.4%, כאשר עלייה מתונה יחסית בהוצאות הקמעונאיות הבסיסיות קוזזה ויותר על ידי עלייה במכירות של כלי-רכב ובצריכת השירותים. 

ההכנסות האישיות עלו באופן חזק, בשיעור חודשי של  0.5%, כאשר ההכנסה הפנויה עלתה ב-0.4% במונחים ריאליים בחודש החולף. לכן, האטה נוספת בצמיחת הצריכה הפרטית אינה סבירה, במיוחד כאשר שיעור החיסכון האישי עלה לרמה של 7.9% בנובמבר, הרבה מעל הממוצע לטווח הארוך.

 

חלה עלייה נוספת של 0.1% בלבד בחודש האחרון במחירי ה-PCE, כך שבמהלך השנה החולפת  האינפלציה במחירי הליבה של ה-PCE ירדו ל- 1.6%, לעומת 1.7% בחודש שלפני כן. אינפלציה שממשיכה להיות מתחת ליעד מדגישה כי הריבית לא תועלה בעתיד הנראה לעין, וזה יסייע לתמיכה בהאצה  הדרגתית בצמיחה הכלכלית מאמצע השנה הבאה ואילך.

 

 

חתימת השלב הראשון של הסכם הסחר בין ארה"ב לסין, בעיקר מחזקת את מידת הביטחון מפני תרחיש שלילי משמעותי בטווח הקרוב.

חתימת השלה הראשון של הסכם הסחר בין ארה"ב לבין סין מנע עליית המכסים ב-15 דצמבר והביא להפחתה הדרגתית של המכסים הקיימים. ציוצים מהנשיא דונלד טראמפ אותתו כי סין הסכימה לרכישות מארה"ב ובראשן סחורות חקלאיות, אנרגיה ומוצרים תעשייתיים, בתמורה להפחתה לחצי של שיעור המכס של 15% על יבוא הסיני של 112 מיליארד דולר שהופעל בספטמבר. זה יפחית את שיעור המכס הממוצע על היבוא מסין מ -17% ל -15.5%, אבל זה עדיין כפול משעור המכס הממוצע בתחילת 2019.

למרות ההצהרה של טראמפ, לא ברור "באמת" עד כמה סין התחייבה להגביר את רכישות הסחורות בארה"ב ועד כמה היא יכולה לעמוד בהבטחותיה. צעד ראשון יהיה להחזיר את היקף הרכישות מארה"ב לרמה ששררה לפני פרוץ מלחמת הסחר. מאז שהמכסים החלו לעלות, היצוא האמריקני של מוצרים חקלאיים לסין צנח מ -18 מיליארד דולר לשנה ל -7 מיליארד דולר, ואילו יצוא הנפט והגז ירד מ -10 מיליארד דולר ל -3 מיליארד דולר. החזרת רמות האנרגיה והרכישות החקלאיות לפני המלחמה יכולה לסייע בכמעט 18 מיליארד דולר. זה משקף יותר ממחצית מן הירידה הכוללת ביצוא הסחורות של ארה"ב לסין של כ-30 מיליארד דולר לשנה.

זה יהיה מהלך משמעותי אם הרכישות הסיניות יתבצעו עם דגש על עיתוי קרוב, כלומר במחצית הראשונה של 2020. מבחינת התרומה הישירה לכלכלה הגלובלית, נראה שזו תהיה מועטה משום שבטווח הקצר הגדלת הרכישות הסיניות מארה"ב תהיה בעיקר על חשבון רכישות מספקים אחרים בעולם. יתרה מזאת, לא סביר שחקלאים וחברות אנרגיה בארה"ב יגבירו את ההשקעות והתפוקה עד שיהיה ברור כי הרכישות הסיניות יתממשו באופן יציב על פני זמן.

לפיכך, "עסקת שלב א", מסירה את האיום של מכסים נוספים שהיו מתוכננים ל-15/12/19 וגם מחזקת את מידת הביטחון מפני תרחיש שלילי משמעותי בטווח הקרוב הנובע ממלחמת סחר סין-ארה"ב.

 

 

הבנק המרכזי בסין ממשיך עם ההרחבה המוניטארית. נראה שב 2020 צפויה המשך ההרחבה המוניטארית, הצפויה להוריד את רמת התשואות.

ה-PBOC ביצע עוד הפחתה קטנה כלפי מטה בשיעור הריבית שהוא גובה מהבנקים על נזילות לטווח קצר. אנו צופים הפחתות נוספות קיצוצים בחודשים הקרובים, אשר יפתחו את הדלת להורדת הריבית הבין-בנקאית ויעודדו את הבנקים להוריד את שיעורי ריבית ההלוואות. בפועל, ה-PBOC הוריד את ריבית ה-REPO ההפוך ל-14 ימים, מ- 2.70% ל- 2.65%. זהו השינוי הראשון לריבית זו מאז שהועלה באפריל 2018, ומגיע חודש לאחר שה- PBOC הוריד את הריבית באפיק זה לטווח של שבוע.

המהלך נועד להביא לירידה של הריבית הבין-בנקאית בתקופת זו של השנה שבה היא נוטה לעלות בגלל גידול עונתי עקב ביקוש מוגבר לנזילות. בנקים רבים סומכים על שוק ה-REPO כמקור לנזילות היום-יומית. לפיכך שיעורי ה-REPO הם חשובים בקביעת עלויות המימון השוליות של הבנקים. מעשית, ניתן להפחית את ריבית ה-REPO על ידי הורדת ריבית ה-REPO ההפוך, המשמשת כרצפה אפקטיבית שמתחתיה ריבית ה-REPO בשוק איננה אמורה לרדת. המהלך נועד לוודא שהפחתת הריבית ל- 7 ימים בחודש שעבר גם מורידה את הריבית לאורך עקום התשואה. 

זהו סימן לכך שה- PBOC נותר במצב הקלה מוניטרית ויכול להיות שהצעד ישכנע את הבנקים לבצע הפחתה נוספת של 5 נ"ב בקרוב ב- Loan Prime Rate) LPR), הבסיס לציטוטי ריבית בבנקים ועליו מתמחרים כעת את ריבית ההלוואות. זה יביא את ההפחתות המצטברות של ה- LPR השנה ל- 21 נ"ב.

צפוי כי קצב ההפחתות יתחזק בשנה הבאה, עם הפחתה כוללת הצפויה להיות בהיקף של 50 נ"ב. מהלך זה יהיה לצורך שמירה על צמיחת האשראי באופן יציב ובכדי למנוע היחלשות של צמיחת הפעילות הכלכלית במהירות רבה מדי. זה יעזור גם להוריד את שיעורי התשואה לפדיון של האג"ח הממשלתיות.

 

 

 

 

הכלכלה הגלובלית ב 2020

צפוי כי ההאטה בכלכלה העולמית "תגיע לתחתית" במהלך המחצית הראשונה של 2020, כאשר הצמיחה תתאושש באיטיות לאחר מכן. צפוי דגש על המדינות המתעוררות ובמידה פחותה התאוששות הצמיחה במדינות המפותחות. מדובר במגמות לא אחידות, כאשר במסגרת המדינות המפותחות, צפוי שארה"ב תוביל, זאת תוך תמיכה מן הגורמים הבאים: רמת הריבית הנמוכה יחסית, הפחתות מס החברות ב-2018 ושיפור בפריון הסקטור העסקי שם. הצמיחה צפויה להתגבר במספר שווקים מתעוררים כמו הודו וברזיל. המהלכים המעניינים יהיו לפיכך ברמה האזורית ופחות ברמה הגלובלית. 

 

לאחר מהלך הבחירות באנגליה, שפותח את הדלת לברקסיט, הרי שאירופה חשופה להשפעות שליליות אפשריות של ברקסיט, בפרט אם הסכם הסחר החדש לא יהיה "ידידותי" ו/או עסקים שעברו מאנגליה לאירופה יבקשו להשיב חלק מן הפעילות. חלק ממדינות אירופה חשופות להשפעות נגררות של הקשחת הרגולציה על תעשיית כלי הרכב ובפרט גרמניה.  מעבר לכך שאירופה תמשיך להיות מוטרדת מהמשך הצמיחה האיטית ישנה את הבעיה של חשיפה לסיכוני מלחמות סחר ובפרט האפשרות של מלחמת סחר ארה"ב- EU. לכן, צפוי כי בגוש האירו ההתאוששות הצמיחה תהיה איטית מאוד, אם בכלל. 

ברוב הכלכלות הגדולות הצפי הוא שהאינפלציה תישאר נמוכה. כתוצאה מכך, המדיניות המוניטרית צפויה להישאר תומכת ומרחיבה. הריבית בארה"ב תישאר ברמת הנמוכה הנוכחית במהלך השנה הבאה, ואולי אף תרד בעוד רבע אחוז, אך לקראת סוף 2020, אם הסימנים להתאוששות הצמיחה יתגברו, הצפי יהיה להעלאת ריבית מתונה בארה"ב המלך 2021. שילוב של צמיחה חלשה ואינפלציה נמוכה יביא גם ל- ECB וגם את הבנק המרכזי של סין לעוד הקלות מוניטריות בשנה הבאה. ה-ECB צפוי לפעול באופן משמעותי באמצעות רכישת אג"ח קונצרני (IG), זאת לצד אפשרות להרחבה מוניטרית נוספת ובכלל זה ריבית שלילית קצת יותר. 

 

יגבר הצפי למדיניות כלכלית באירופה הכוללת הרחבה תקציבית באמצעות השקעה בתשתית פיזית (בפרט במדינות כמו גרמניה והולנד). בנסיבות אלו מגזרי הקמעונאות של מוצרי צריכה בסיסיים-שוטפים, הטלקום, ה- UTILITIES ושירותי בנייה עשויים להצליח בשנה הבאה באירופה.

 

בהמשך לאמור לעיל, הניצחון בבחירות בשבוע שעבר הגדיל את הסבירות לברקיסט מסודר, אך עדיין ישנו אתגר ניכר במהלך 2020 להגיע לעסקת סחר מקיפה עם האיחוד האירופי וגם עם כל שותפי הסחר האחרים. מידת אי הוודאות המתמשכת במהלך רוב 2020 ואולי מעבר לכך תכביד על קצב ההתאוששות הכלכלית באנגליה.

 

תמונת המאקרו באנגליה לאחר ניצחון המפלגה השמרנית, בראשותו של ג'ונסון, הינה "ידידותית" לשווקים הפיננסיים. הדגש יהיה על סיום מהיר, אך "שפוי", של הברקסיט. הממשלה צפויה לפעול להגדלת ההוצאה הציבורית לבריאות ולתשתיות וזה יביא לעלייה קלה בצמיחת התוצר בבריטניה. בנסיבות אלו המגזרים העשויים להצליח בבריטניה בשנה הקרובה  כוללים את הפיננסיים, הבנייה, ומוצרי/שירותי צריכה פרטית.

 

עסקת "שלב ראשון" שבין סין לבין ארה"ב איננה נוגעת בבעיות הבסיסיות, אך היא מטיבה עם סין בכך שהעלאת המכסים של 15/12/19 נמנעה ויהיה ביטול חלקי של מכסים קודמים. בעוד שזה מייצר הפוגה, נותר לראות אם הפסקת האש תחזיק מעמד. נראה שישנן בעיות לא פתורות רבות בין המדינות וגם הגודל העצום של הרכישות החקלאיות (ובמידה פחות גם אנרגיה) שארה"ב דורשת מסין הוא קשה למימוש.

ככל הנראה שמלחמת הסחר תעבור לשלב חדש במהלך השנה הבאה, בה המיקוד מתרחק מהמכסים וצועד לקראת מערך רחב יותר של סוגיות כמו טכנולוגיה, שמירה על זכויות קנין, ריגול תעשייתי ועוד. סביר להניח שיש לכך פחות השלכות מידיות על הפעילות הכלכלית, אך יש הרבה מאוד "מוקשים פזורים בשטח". נראה ששנת 2020 תוכיח שהעולם ממשיך ומתרחק מן השאיפה שהייתה בעבר של "גלובליזציה בכל מחיר".

 

הכלכלה של סין תמשיך לצמוח, אך תוך כדי האטה רב שנתית של קצב הצמיחה, תוך שהתגברות הביקוש ליצוא סיני מקוזזת ברובה על ידי האטת הגידול בביקושים המקומיים. הצפי הוא להתייצבות בתמונה המאקרו כלכלית ברמת פעילות נמוכה "מהרגיל" (5.5-6.0%).  הממשל הסיני יפעל לייצב את הפעילות ובכלל זה הפחתות מיסוי, השקעות ממשלתיות בתשתית, ומדיניות מוניטרית מרחיבה שמטרתה הפחתה של ריבית האשראי הבנקאי. הממשל צפוי לשחרר את המעצור הזמני שהפעיל על שוק הנדל"ן במחצית השנייה של 2018. 

 

כדאי לעקוב אחר מהלכי הדה-רגולציה בסין ופתיחה איטית לשת"פ מחוץ לסין (פיננסים וייצור כלי רכב תחילה). כמו כן, המשך שיפור אפשרויות הניידות מן הכפר לעיר צפוי להשפיע על מגמות כלכליות מקומיות וענפיות מסוימות. סין תתמקד בהשקעה בהכשרת עובדים המתאימים לתחרותיות בעשורים הבאים. בנסיבות אלו מגזרים העשויים להצליח בשנת 2020 בסין כוללים את הנדל"ן שלא למגורים, את תחום הקמעונאות, את המוסדות הפיננסיים הגדולים, ובפרט כאלו המועמדים להשתלבות עם גופים גדולים מחוץ לסין, ואת תחום כלי הרכב החשמליים.

 

לגבי הבחירות בארה"ב בשנה הבאה הרי שהתהליך והתוצאה עשויים להשפיע על שוק המניות ושווקים פיננסיים אחרים, אך סביר להניח שלא תהיה לכך השפעה משמעותית על ביצועי המשק הריאלי במהלך השנים הקרובות. תנאי המאקרו עבור השווקים הפיננסיים בארה"ב כוללים האטה בצמיחה הכלכלית עם האטה בגידול ברווחיות הסקטור העסקי ובתוך כך הקשחת תנאי מתן אשראי. הבחירות ב-2020, צפויות לכלול איומים מצד מועמדים דמוקרטיים עם קו של “War on wealth” והכבדת רגולציה. בנסיבות אלו, תמונת המאקרו תומכת ככל הנראה במגזרים כמו: בנקאות, UTILITIES, נדל"ן למגורים (דגש על דיור במחירים "בינוניים" – לא יוקרה), משרדים מרלו"גים; DATA CENTERS. מאידך, ישמם מגזרים עם חשש לקשיים כמו: שרותי תקשורת ואנרגיה ( עקב נטל חוב גדול, אי-עליית מחירים); מוצרי צריכה, שאינם מוצרי יסוד; פארמה בחברות החשופות לתביעות בנושא אופיאודים וחברות החשופות לשינויי רגולציה בעקבות הבחירות הבאות.

 

לסיכום, מה ניתן לצפות בשווקים הפיננסיים בשנה הבאה? ראשית, נראה שתשואת תיק הנכסים בשנת 2020 תהיה נמוכה בהרבה ממה שהייתה ב -2019. הירידה הגדולה בתשואות האג"ח כבר מאחורינו, ונראה שיש מקום לעלייה קלה בתשואות במהלך 2020. צפויה עלייה נוספת בשוקי המניות ככל שהתחזית הכלכלית תלך ותשתפר והריבית תישאר נמוכה. יהיה קשה לשוק המניות של ארה"ב להתמיד בעליית מחירים דו-ספרתית, אשר מנותקת מעלייה של הרווחיות המצרפית של הסקטור העסקי של ארה"ב בקצב חד-ספרתי נמוך מאוד. המשך פתיחת פער כזה לאורך זמן עלול להביא בשלב מסוים, אולי בשלהי 2020, לתיקון מחירים.

 

המלצות לפעילות: סביבת האינפלציה הנמוכה בישראל צפויה להימשך לאורך שנת 2020 כולה. לפיכך נמשכת העדפתינו להשקעה באפיק השקלי הלא צמוד. החלקים הארוכים של העקומים צפויים להמשיך ולבלוט בביצועים עודפים.

 

סביבת האינפלציה בישראל ממשיכה להיות נמוכה מאוד כפי שהשתקף במדד נובמבר שהתפרסם השבוע. לפיכך נמשכת העדפתינו הברורה להשקעה באפיק השקלי הלא צמוד על פני האפיק צמוד המדד. ריבית בנק ישראל צפויה לשמור על יציבות לאורך השנה הקרובה הגם שהורדה סמלית נוספת לרמה של 10 נ"ב בהחלט על הפרק. בנק ישראל מצידו יתרכז ככל הנראה בפעילות בשוק המט"ח כל עוד השקל נע ברמות הנוכחיות של 3.45 – 3.50 ₪ לדולר. תלילות העקומים המקומיים עשויה להמשיך ולרדת קלות בעיקר בחלקים הארוכים של העקומים. אנו ממשיכים להמליץ על המשך אחזקה סינתטית של מח"מ האחזקות בשני האפיקים. המשלב השקעה בחלק הארוך של העקום בשילוב מזומן. להערכתנו מומלץ להגדיל האחזקה במזומן על חשבון איגרות החוב הקצרות שנושאות תשואה אפסית

ריכוז המלצותינו: 

 

 

אג"ח חברות

מגמה שלילית נרשמה השבוע בשוק האג"ח הקונצרני תוך ירידות שערים כמעט בכל המדדים. חריג למגמה היה מדד התל בונד גלובל שרשם עלייה שבועית. צמודי המדד הקונצרניים בלטו בביצועי חסר משמעותיים השבוע, ככל הנראה על רקע ריבוי הנפקות באפיק. בכל האפיקים נרשמה עלייה ברמת המרווחים.

שוק האג"ח הקונצרני נסחר השבוע במגמה שלילית כאשר מרבית המדדים המובילים רושמים יריות שערים. בלטו מדדי התל בונד 20 40 ו 60 בירידות חדות יחסית. למעשה רק חברות הנדל"ן הזרות רשמו  עליות שערים השבוע שבאו לידי ביטוי בעלייה של 0.6% במדד התל בונד גלובל. האפיק צמוד המדד בלט בירידות שערים ככל הנראה על רקע ריבוי הנפקות (של החברות עזריאלי ונמלי לישראל) שהסתכמו ב כ – 3.7 מיליארד ₪. בדומה לאפיק הממשלתי המדדים השקליים הלא צמודים בולטים לאחרונה בביצועים עודפים. רמת המרווחים בשוק רשמה עלייה השבוע בכל האפיקים.

 

השוק הראשוני רושם את החודש החזק ביותר מאז ספטמבר 2016. עד כה גייסו חברות מתחילת החודש כ – 12 מיליארד ₪ וסכום הגיוס מתחילת השנה עבר את סכום הגיוס כולו בשנת 2018. השבוע בלטו בגיוסים גבוהים במיוחד: עזריאלי (2.5 מיליארד ₪), נמלי ישראל (1.5 מיליארד ₪) והחברה לישראל עם גיוס של 0.75 מיליארד ₪. גיוסים אלו מצטרפים לגיוסים הגבוהים מתחילת החודש של הבנקים דיסקונט ואגוד. השבוע נראה כי הסכום הגבוה שגויס (מעל ל 5.0 מיליארד ₪) הכביד מאוד על השוק כאשר גם המדדים בשוק המשני ירדו וגם בחלק גדול מההנפקות נרשמו הפסדים משמעותיים למשקיעים, כמו בהנפקת החברה לישראל וההרחבה של סדרה 6 של חברת עזריאלי.

המלצות לפעילות באפיק הקונצרני:

אנו סבורים כי בתשואות ובמרווחים הנוכחיים יש להתרכז בעיקר בהשקעה בסדרות בדרוג קבוצת A.

בדומה לאפיק הממשלתי, אנו ממליצים על השקעה במח"מ בינוני של עד 5 שנים.

יש עדיפות להשקעה באג"ח שקלי לא צמוד.

מומלצת השקעה ישירה בסדרות חלף השקעה באינדקסים. 

עם זאת למחפשים השקעה באינדקסים נראה כי המרווח של מדד התל בונד שקלי 50 הופך אותו לאטרקטיבי יחסית להשקעה.

 

 

* רשימה כוללת רק חברות שהשלימו את המכרז לציבור. תשואה כוללת עמלות למשקיעים מוסדיים. סכום הגיוס אינו כולל עסקאות החלפת אג"ח והנפקות אג"ח עתידיות.

מתחילת השנה גייסו חברות (כולל בנקים וכולל הנפקות ני"ע לטווח קצר) כ – 66.9 מיליארד ₪.

בשנת 2018 גויסו בהנפקות אג"ח חברות (כולל בנקים) כ – 65.0 מיליארד ₪.

בשנת 2017 גויסו בהנפקות אג"ח חברות (כולל בנקים) כ – 72.6 מיליארד ₪.

** רווח מחושב ביחס למחיר המכרז המוסדי. 

הנפקות האוצר ובנק ישראל

  אין הנפקות ו/או מכרזי החלף - הפוך השבוע.