לאומי שוקי הון >> ראוי שיצואנים ינצלו את הרמות הנוכחיות של השקל כדי לבצע המרות וגידורים כהיערכות להתחזקות עתידית שלו

בנק ישראל נוקט צעדים נכונים, הורדת ריבית כרגע עלולה להזיק יותר מאשר להועיל

 

 
 

קובי לוי עודד רזניק
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
19/03/2020

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בלאומי שוקי הון, אומר הבוקר כי: "העצבנות במסחר בשקל צפויה להימשך גם היום, לאחר שבימים האחרונים ובמיוחד אתמול ראינו תנודות חריגות של אחוז (3-4 אגורות) תוך דקות. אלה תנודות שמאוד לא מאפיינות את השוק בימים רגילים. אתמול הצמד הדולר-שקל פרץ את רף ה-3.80 שקל ונגע ב-3.90 שקל. שער שלא נחצה מאז תחילת 2017. השקל נחלש תוך שבועיים בכ-15% מול המטבעות המובילים. שינוי של יותר מ-40 אגורות מול הדולר תוך שבועיים-שלושה הוא דבר שלא ראינו עשרות שנים. מול מטבעות שנחשבים מטבעות "בריחה מסיכון" כמו ין יפני, פרנק שווייצרי והדולר, השקל נחלש במיוחד.
 
הסיבה לכך היא המימושים בשוקי המניות, שמובילים לבריחה מסיכון אל מטבעות מקלט והרחק מהשקל שנתפס כמסוכן יותר, ומצוקת נזילות דולרית בשוק הישראלי, שתומכת בביקושים גבוהים לדולרים שנתקלים בהיצע מאוד מוגבל. כל עוד המימושים בשוקי המניות יימשכו, להערכתנו מגמת היחלשות השקל תימשך. לעומת זאת, בטווח הארוך הנתונים מצביעים על כך שהשקל עשוי להתחזק, אך לשם כך משבר הקרונה חייב להסתיים והמימושים בשוקי המניות חייבים להפסק
 
"לגבי ההמשך והמשמעויות עבור החברות והמשקיעים, להערכתנו בטווח הארוך, לאחר שמשבר הקורונה יסתיים, או לפחות יקבל תפנית חיובית, השקל צפוי לחזור להתחזק. לכן ראוי שהיצואנים ינצלו את הרמות הנוכחיות כדי לבצע המרות וגידורים כהיערכות לימים בהם שער החליפין ישוב לרדת. גם העובדה שהשער הנוכחי גבוה במידה ניכרת מהשער הממוצע בשנים האחרונות, שעומד על כ 3.6, תומכת בכך".
 
לוי מוסיף כי "פרט לשינוי בשער החליפין ניכרת סערה גם בעולם הריביות הגלומות בשוק המט"ח, כשהסיבה לכך היא מצוקת נזילות דולרית חריפה בעולם בכלל ובישראל בפרט, בעקבות ביקושים חריגים לאחזקה בדולרים שנתקלים בהיצע מוגבל. בתגובה לאירועים אלה, בנק ישראל ובנקים מרכזיים נוספים בעולם ביצעו במקביל מהלכים כדי לנהל ולהפחית את מחנק הנזילות".
 
דודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון, מוסיף ומתייחס למדיניות בנק ישראל בימים אלה: "בנק ישראל מעדיף שימוש בכלים מוניטאריים מרחיבים כגון עסקאות סוופ ורכישת אג"ח ולא שימוש בכלי הריבית. מדיניות זו באה לידי ביטוי בין היתר בדברים שאמר אתמול המשנה לנגיד אנדרו אביר ל'בלומברג', מהם עולה כי בנק ישראל יתרכז בפעולות מוניטאריות מרחיבות כגון הזרמת נזילות לשוק המטח ופחות בשימוש בכלי הריבית. אביר אמר כי כלי הריבית כמעט חסר משמעות כרגע וכי הניסיון מהעולם מלמד כי אין לו משמעות רבה במשבר הנוכחי, וכן כי תיתכן הורדת ריבית לרמה של 0.1% אולם בכל הקשור לריבית שלילית נראה שהנזק עולה על התועלת.
 
"אנו סבורים כי בנק ישראל נוקט צעדים נכונים ואכן להורדת ריבית כרגע כמעט ואין משמעות ואולי היא אף יכולה להזיק יותר מאשר להועיל. הכלים המוניטאריים שמפעיל בנק ישראל בשילוב הרחבה פיסקלית של הממשלה הם הכלים המתאימים כרגע להערכתנו בניסיון למזער את נזקי נגיף הקורונה וההאטה הכלכלית המצפה לנו.
 
רזניק מתייחס גם להיפוך המגמה בשוקי האג"ח: "מאז אתמול אנחנו רואים היפוך מגמה בשוקי האג"ח הממשלתי בעולם. אם בתחילת המשבר עוד ראינו עליות שערים בשוקי האג"ח הממשלתי, שביטאו בריחה לנכסים בטוחים, ביומיים האחרונים המגמה התהפכה והאג"ח הממשלתי בארה"ב ובישראל נסחרו בירידות חדות. בישראל המגמה הזו החלה כבר בשבוע שעבר. הסיבה להיפוך המגמה בשוקי האג"ח הממשלתי בישראל ובעולם בימים האחרונים היא ההבנה של המשקיעים כי ההרחבות הפיסקליות הגדולות יביאו בסופו של דבר לגרעונות ממשלתיים גדולים, שימומננו ברובם על ידי הנפקות אג"ח. המגמה של ירידה במחירי האג"ח ועלייה בתשואות צפויה להימשך בטווח הקצר".
 
x