כלכלני לאומי >> "משבר הקורונה צפוי להותיר כלכלות רבות ברחבי העולם עם חובות ריבוניים גדולים מאוד"

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ויניב בר, כלכלן באגף הכלכלה בבנק מתייחסים הבוקר להשפעת משבר הקורונה על היציבות הפיננסית בטווח הארוך, "משבר הקורונה צפוי להותיר כלכלות רבות ברחבי העולם עם חובות ריבוניים גדולים מאוד, התפתחות אשר עלולה להוות סיכון ליציבות הפיננסית בטווח הארוך יותר".

 

השניים מתייחסים לתחזיות המאקרו-כלכליות של הגופים הפיננסיים הגדולים בעולם, ובראשם קרן המטבע הבינלאומית (IMF), המשקפים צפי לפגיעה משמעותית מאוד בפעילות הכלכלית תוך עלייה משמעותית באבטלה, במרבית כלכלות העולם במהלך 2020. על רקע זה, ובמטרה להתמודד עם ההשלכות הקשות של ההשבתה הכלכלית לעסקים ומשקי בית רבים, חלק מן הממשלות והבנקים המרכזיים ברחבי העולם יצאו עם תכניות סיוע חסרות תקדים בהיקפן ובתכולתן. הבנקים המרכזיים ברחבי העולם הפחיתו את הריבית באופן משמעותי, תוך הפעלה של תכניות מגוונות להזרמת נזילות לשווקים והקלה על פעילותם של עסקים.

 

"היקף התמיכות התקציביות ברחבי העולם מוערך בכ-3.7% מהתוצר העולמי לעומת פחות מ-0.2% ערב המשבר, והוא יותר מכפול מהיקף התמיכות בזמן המשבר הפיננסי של 2008-09 (כ-1.6% מהתוצר העולמי). כתוצאה מתכניות נרחבות אלה, שעוד יעלו, וכן על רקע הירידה החדה בהכנסות של הממשלות ברחבי העולם ופעילותם של "המייצבים האוטומטיים", הגירעונות התקציביים ברחבי העולם צפויים לתפוח לממדים גדולים מאוד."

 

להערכתם, בישראל הפגיעה בתוצר המקומי השנה עשויה להיות מתונה יותר בהשוואה לצפי של קרן המטבע (המעריך ירידה של 6.3% לעומת תחזית מקורית לצמיחה של כ-3%), וכתוצאה גם העלייה בחוב הממשלתי. הם מציינים כי "בהינתן המצב התקציבי הנוח יחסית של ישראל ערב משבר הקורונה, לצד יכולות המימון הטובות של ממשלת ישראל בשווקים השונים, נראה שאין הצדקה ליישום כה איטי ומצומצם, יחסית לנעשה במדינות רבות אחרות, של חבילות סיוע הכרחיות למשק הישראלי. מדובר בעיכובים ניכרים של מהלכי סיוע בדמות אלו שיושמו בשאר העולם המפותח, ששמו דגש על תמיכה משמעותית בעסקים קטנים ובינוניים, בתעסוקה בענפים אלו וכן תמיכה בענפים שנפגעו באופן חריף במיוחד. השילוב של דשדוש ניכר בתגובת המדיניות התקציבית בישראל, לצד המורכבות הרבה של מהלכי הסיוע שכן הוצגו, יוצר מצב שבו חלק חשוב מן התשתית הכלכלית של ישראל צפוי להיפגע בצורה משמעותית ובעת שניתן יהיה לשוב לפעילות בעתיד, לא תהיה התשתית העסקית לשם כך. על רקע זה הירידה של שיעור האבטלה מן הרמה הנוכחית הגבוהה תתעכב ולא תהיה חזרה בעתיד הנראה לעין לשעורי האבטלה שהיו ערב המשבר. מדובר במחיר כלכלי, חברתי ואנושי ניכר ולא סביר."

 

נושא נוסף העולה מן הסקירה הוא העלייה בתנודתיות בשער החליפין שקל/דולר מאז תחילת משבר הקורונה. ד"ר בפמן ובר מסבירים כי "תופעה זו של עליה בתנודתיות שע"ח מאפיינת תקופות של משבר כלכלי, במהלכן שער החליפין מושפע במידה רבה יותר מגורמים קצרי טווח ומשינויים חדים בציפיות השוק, ופחות מהגורמים הבסיסיים ארוכי הטווח (כמו החשבון השוטף של מאזן התשלומים והשקעות ישירות נכנסות), זאת בשונה מתקופות של מהלך עסקים תקין." השניים מסכמים כי "במבט קדימה, ככל שמשבר הקורונה יתארך, כך התנודתיות בשער החליפין עשויה להימשך, תוך הישנותם של אירועים שיצריכו את התערבותו של בנק ישראל בשוק המט"ח."