בנק הפועלים >> החשש מהדבקה מגביל את התאוששות המשק

 

 

גלובלי

אירופה וארה"ב יוצאות בהדרגה מהסגר, אך אף אחד לא באמת מאמין שהדברים ישובו לקדמותם בטווח הנראה לעין. התחדשות המתיחות בין ארה"ב לבין סין, וסיר הלחץ החברתי בארה"ב שהתפוצץ השבוע עם הפגנות מחאה לאחר הריגתו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר במיניאפוליס, הם חלק מה"אפטר שוק" של משבר הקורונה. הקורונה כן מבחינה בין חלשים וחזקים, היא פוגעת בעיקר באוכלוסיות החלשות. מנגד, שוקי המניות המשיכו לעלות בשבוע החולף, תחת ההשפעה של גידול מהיר במאזני הבנקים המרכזיים, והיעדר אלטרנטיבות השקעה. ארה"ב לא צריכה מלחמת סחר בנוסף לקורונה. למרות הצהרות לוחמניות של נשיא ארה"ב כנגד סין, טראמפ לא הכריז על שינוי בשלב הראשון בהסכם הסחר עם סין מה שתרם גם כן לעליות בשוקי המניות בעולם.

 

ארה"ב: האינדיקטורים לחודש אפריל מציגים תמונה קודרת לרבעון השני – התוצר צפוי לרדת בשיעור שנתי של כ-40%. ההוצאה לצריכה הפרטית ירדה באפריל בשיעור חד של 13.6% לעומת החודש הקודם (במרץ נרשמה ירידה של 6.9%), ובהזמנות מוצרים בני קיימא נרשמה באפריל ירידה של 17.2% (ללא כלי רכב נרשמה ירידה מתונה יותר של 7.4%). בהכנסה הפרטית בחודש אפריל נרשמה עלייה מפתיעה של 10.5%, שנבעה מתוכנית התמריצים של הממשל האמריקני. כתוצאה מכך נרשמה עלייה חדה בשיעור החיסכון לרמה של 33%. נתוני שוק הדיור הצביעו גם הם על ההאטה בפעילות בארה"ב. במכירות של בתים חדשים נרשמה באפריל יציבות יחסית אחרי ירידה חדה של כ-14% בחודש מארס, ובחוזים למכירת בתים נרשמה ירידה חדה של 34.6% לעומת אפריל אשתקד.

 

מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד לחודש מאי רשם עלייה קלה, אחרי הירידות במרץ ובאפריל, אך רמתו עדיין נמוכה מאוד. העלייה במדד נבעה ממדד הציפיות, בעוד המדד למצב השוטף הוסיף לרדת. בשוק העבודה, מספר הדרישות החדשות לדמי אבטלה בשבוע שהסתיים ב-16 במאי ירד ל-2.1 מיליון, הרמה הנמוכה מתחילת משבר הקורונה במרץ. ביום שישי השבוע צפוי להתפרסם דוח התעסוקה החודשי למאי, וקונצנזוס התחזיות מצביע על שיעור אבטלה גבוה מאד של 20%. 

 

אירופה: על רקע הירידה החדה בפעילות הכלכלית, גובשו צעדים נוספים בהיקף של 750 מיליארדי אירו לתמיכה בפעילות. התוכנית מובלת ע"י הנציבות האירופית, שהצליחה לגשר על חילוקי הדעות בין גרמניה וצרפת למדינות האחרות. שליש מהסכום יינתן בצורת הלוואות, והיתרה תוגדר כמענקים. על פי ההערכות, ספרד ואיטליה יהיו הנהנות העיקריות מצעדי התמיכה החדשים. ה-ECB צפוי להודיע השבוע על הרחבת התוכניות לרכישת אג"ח. זאת, בין היתר על רקע ההערכות למיתון עמוק שיבוא לידי ביטוי בירידת תמ"ג בשנת 2020 בשיעור בין 8% ל-12%. מדדי האמון של צרכנים ועסקים, נותרו ברמות שפל, אם כי נרשם שיפור קל בציפיות לגבי העתיד. ממשלת גרמניה הודיעה על תכנית חילוץ של 9 מיליארדי אירו לחברת התעופה לופטהנזה. בצרפת, הנשיא מקרון החליט על סיוע ליצרני מכוניות בסכום של 8 מיליארדי אירו, כאשר עיקר הסיוע יוענק לחברת רנו.

יפן: בוטל מצב החרום בחמשת האזורים האחרונים שהיו תחת הגדרה זאת. החלטה זאת של ראש הממשלה, אבה, הגבירה את האופטימיות בשווקים הפיננסיים. מדובר, בין היתר, בהסרת המגבלות באזור מסביב לטוקיו, היכן שבפועל מיוצר כשליש מהתמ"ג היפני השנתי. בנוסף, הנשיא הודיע על הרחבה ניכרת בסיוע לעסקים קטנים ובינוניים.  

 

סין: תקוות המנהיגים היא שלמרות המתיחות, ניתן יהיה להשלים את יישום הפרק הראשון בהסכם הסחר עם ארה"ב. ההגבלות שהוטלו על הונג קונג מלוות בביקורת בינלאומית רחבה, המובלת ע"י הנשיא טראמפ. לעת עתה, ארה"ב טרם נקטה בסנקציות משמעותיות בתגובה למהלך הזה. לשם השלמת הפרק הראשון בהסכם הסחר, סין תצטרך להגדיל את היבוא שלה מארה"ב, בעיקר במוצרים חקלאיים, שהרי נתוני היבוא עד כה נמצאים מתחת ליעדים שנקבעו, כתוצאה מההאטה עקב משבר הקורונה.

האינפלציה בעולם במגמת ירידה. מעבר להשפעה של מחירי הנפט הנמוכים עד חודש אפריל, גם אינפלציית הליבה יורדת במדינות רבות. בארה"ב מדד ה-CORE PCE ירד באפריל לרמה שנתית של 1.0% לעומת 1.7% במרץ. בגוש האירו, אומדן ראשון לחודש מאי הצביע על ירידה של אינפלציית הליבה השנתית לרמה של 0.9% לעומת 1.2% בפברואר. 

 

ישראל

פתיחת המשק לפעילות הביאה לעלייה במספר הנדבקים אך בינתיים אין נסיגה לאחור במדיניות. ההגבלות שנותרו על התקהלות והחשש של הציבור מהגעה למקומות ציבוריים מגבילים את יכולת ההתאוששות של המשק. אנו רואים תופעה דומה גם בסין, התעשייה חזרה לעבוד, אך ענפי השירותים מתקשים לחזור לשגרה. גם בשוודיה, שלא חלו בה כמעט הגבלות על האוכלוסייה, הפגיעה בפעילות לא שונה בהרבה ממדינות אירופה אחרות. כלומר, כל עוד החשש מהידבקות מרחף באוויר התוצר לא צפוי לחזור לקדמותו.

 

התוצר התכווץ ברבעון הראשון של השנה בשיעור שנתי של 7.1%. בנטרול השפעת המיסים על היבוא הירידה הייתה מתונה יותר – 4.6%. ירידת התוצר הייתה מתונה ביחס למדינות אירופה, בהן הסגר היה דומה לזה שבישראל. הנתונים הרבעוניים הם תנודתיים ולא ניתן להסיק מנתון זה הרבה. הצריכה הפרטית ירדה ברבעון הראשון בשיעור שנתי של כ-20%, והיא אולי משקפת טוב יותר את הפעילות ברבעון זה. התוצר צפוי להתכווץ ברבעון השני של השנה בשיעור חד הרבה יותר.

 

הגידול החד במספר המובטלים וחששות הציבור, ימשיכו להשפיע על הביקושים לצריכה, ואנו לא רואים בטווח הנראה לעין את הצריכה שבה לרמה של טרם המשבר. הרכישות בכרטיסי אשראי היו נמוכות בשבוע שהסתיים ב-23 למאי בכשישה אחוזים מאשר בתקופה של טרם התפרצות הנגיף. ניתן לראות שרכישות המזון שומרות על רמה שגבוהה ב-20% מהרמה הרגילה, זאת בהשפעת סגירת המסעדות ואי-יציאה של תיירים לחו"ל. שיפור ניכר גם בצריכה של מוצרי חשמל, ביגוד וריהוט לאור פתיחת החנויות. הצריכה של שירותי תיירות צפויה לעלות בשבועות הקרובים עם התרת פתיחת המלונות והמסעדות. 

בחודש אפריל רק 37% מכלל המועסקים הועסקו במשרה מלאה, לעומת 73% בחודש פברואר. השאר נעדרו זמנית מעבודה, או עבדו באופן חלקי. נתוני שירות התעסוקה מראים שגם בחודש מאי כמיליון איש טרם חזרו מחל"ת. משרד האוצר יצא עם תוכנית מענקים - 7,500 שקל עבור כל עובד שנקלט חזרה לעבודה. התמונה צפויה להתבהר רק בחודש יוני, עם השבת ענפי משק רבים לעבודה, וקבלת המענק למעסיקים מהמדינה.

 

הממשלה החדשה תתמודד עם דילמה קשה בשנה הבאה: האם להעלות מיסים או לאפשר עוד שנה של גירעון תקציבי מאוד גבוה. יחס החוב הציבורי לתוצר צפוי לעלות ליותר מ-75% מהתוצר עד סוף 2020. נקודת הפתיחה של 2021 תהיה של שיעור אבטלה גבוה (8%-10%) וגירעון תקציבי מבני שגבוה מ-5% מהתוצר. סביר להניח שהממשלה תנסה לרסן את גובה הגירעון, אך עדיין לא לרמה שתפחית את יחס החוב לתוצר. בתרחיש יותר אופטימי, בו המגיפה ממוגרת, האוצר ינסה להתחיל בתהליך של הפחתת החוב, וצפוי שנראה עליות מסים כבר בתחילת 2021.

מאזן בנק ישראל גדל בקצב איטי יותר מזה של הפד האמריקני ובדומה לזה של ה-ECB. הגידול ביתרות המט"ח, רכישות האג"ח הממשלתיות, עסקאות הסוופ והריפו הגדילו את מאזן בנק ישראל מתחילת השנה ועד סוף אפריל בכ-67 מיליארד שקל, שהם כ-5% מהתוצר. הפד הגדיל בתקופה זו את המאזן בכ-12% תוצר וה– ECB ב-6% תוצר. למרות הגידול המתון יחסית במאזן, המדיניות הייתה מאוד אפקטיבית, היא הצליחה לייצב את השווקים הפיננסיים, עקום התשואות נותר שטוח יחסית, מרווחי הסיכון של האג"ח פחתו וגם הנזילות בשוק המט"ח שופרה. במבחן התוצאה, ייצוב השווקים בישראל "עלה" לבנק ישראל בהגדלה מתונה יחסית של המאזן. אנו מעריכים כי זה נובע מהמצב הבסיסי הטוב של המערכת הפיננסית, ובעיקר מינוף נמוך יחסית ורמת חיסכון פרטי גבוהה. בהיעדר גורמי סיכון ייחודיים לשוק המקומי, השווקים הפיננסיים נהנו מרוח גבית מהמדיניות המאוד אגרסיבית של בנקים מרכזיים אחרים בעולם.

 

ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי ברמה של 0.1%. בהודעת הריבית צוין: "הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך...". אנו מעריכים כי המדיניות של הבנק המרכזי תתמקד בשמירה על עקום ריבית שטוח, כלומר רכישות אג"ח, ככל שידרשו, על מנת למנוע מהתשואות הארוכות לעלות. האוצר פרסם תכנית הנפקות אג"ח בסך של 13 מיליארד שקל בחודש יוני, לעומת 5.5 מיליארד ביוני אשתקד. סביר להניח שנראה סדרי גודל דומים של הנפקות גם בחודשים הבאים. אנו מעריכים כי ללא רכישות האג"ח של בנק ישראל הנפקות בסדרי גודל כאלו היו מביאות להיתללות של עקום התשואות.