ניתוח המאפיינים הדמוגרפיים והכלכליים של המושבתים במשבר הקורונה

עיקרים

• בהמשך לניתוח שפרסם אגף הכלכלן הראשי ב-7/5/2020 על אודות מאפייני הענפים והחברות שבהם עבדו המושבתים כתוצאה מהשלכות נגיף הקורונה, בעבודה זאת נתאר את מאפייניהם הדמוגרפיים של המושבתים, נבחן את הגורמים המסבירים את הסיכוי של עובד להיות מושבת וננתח את הגורמים לפערי השכר בין המושבתים ואלו שלא הושבתו.
• השכר החודשי הממוצע בשנת 2017 של המושבתים בעקבות משבר הקורונה עמד על 7,577 ₪ בהשוואה ל-12,136 ₪ בקרב מי שלא הושבת (פער של 38%). ההבדל המרכזי בנתון השכר בניתוח זה לתוצאה שהוצגה בפרסום הקודם (שכר בגובה 6,342 של המושבתים) נובע מכך שכעת אנו בוחנים את ההכנסה החודשית הממוצעת מעבודה שכירה ברמת הפרט ואילו בפרסום הקודם הנתון התקבל ברמת החברות והתייחס לשכר למשרה בודדת.[1]
• שיעורי ההשבתה גבוהים במיוחד בקרב האוכלוסייה החרדית. עד השבוע הראשון של חודש אפריל הושבתו 27% מהמועסקים החרדים שעבדו בשנת 2017 בגילאי 70-25 – 8 נקודות אחוז יותר משיעור ההשבתה הכללי.
• שיעורי ההשבתה של נשים (21% בממוצע) גבוהים ביחס לאלו של גברים (16% בממוצע) בכל קבוצות האוכלוסייה אך בולטים במיוחד הפערים בחברה היהודית. עם זאת, סיכוי ההשבתה הגבוה של נשים מתקבל בעיקר ברמות השכר הנמוכות יחסית (עד 10,000 ₪). בסה"כ 56% מהמושבתים הן נשים.
• שיעורי ההשבתה בקרב הצעירים גבוהים במיוחד. כך למשל, בעוד ששיעור ההשבתה של גילאי 34-25 עמד על 24%, בגילאי 54-45 השיעור עמד על 17% בלבד. 46% מהמושבתים שנרשמו בשירות התעסוקה עד תחילת חודש אפריל הם מתחת לגיל 34 כששליש מהם בגילאי 24-15.
• השכלה גבוהה מקטינה באופן משמעותי את הסיכוי להיות מושבת. שיעור המושבתות בקרב מי שאינן מחזיקות בתואר אקדמי (24%) כפול מבעלות תואר (12%), וקצת יותר מכך בקרב הגברים (18% ו-8% בהתאמה). 89% מהמושבתים הם ללא תואר אקדמי.
• הסיכוי להיות מושבת קטן במיוחד בקרב בעלי תואר ראשון בתחומים הריאליים (פיזיקה, מתמטיקה, מדעי המחשב והנדסה). כך למשל, שיעור המושבתים בקרב מי שלמד מתמטיקה או מדעי המחשב נמוך ביותר מפי 2 מבעל תואר במשפטים.
• ניתוח באמצעות רגרסיה ליניארית[2] שמאפשר לבחון את ההשפעה של מאפייני הפרט השונים על סיכוי ההשבתה כשיתר המשתנים קבועים העלה שהסיכוי של נשים להיות מושבתות גבוה בממוצע בכ-5.5 נקודות אחוז מזה של גברים; הסיכוי של חרדים להיות מושבתים גבוה בממוצע בכ-6 נקודות אחוז מיהודים שאינם חרדים ושל ערבים נמוך בכ-4 נקודות אחוז; ושהשכלה גבוהה מורידה את הסיכוי להיות מושבת בממוצע בכ-8.5 נקודות אחוז.

המשמעות של כך היא רבה. אם ניקח לדוגמה את הגיל החציוני של גבר יהודי שאינו חרדי מושבת (40) ואת השכר החציוני שלו (8,000 ₪) ונבחן את המקרה שבו למושבת אין תואר ראשון[3], נקבל ש: סיכוי ההשבתה של נשים גבוהים ב-27%, של חרדים ב-28% ושל ערבים נמוכים ב-19%. במידה והפרט בדוגמה היה בעל תואר ראשון לפחות, סיכויי ההשבתה שלו היו פוחתים ב-42%.

• עיקר פער השכר בין המושבתים והמועסקים נובע מכך שהמושבתים צעירים יחסית וברמת השכלה יחסית נמוכה. הדבר נכון בכל קבוצות האוכלוסייה, גם עבור נשים וגם עבור גברים.
• עיקר הפער בשכר בין כלל המושבתים והמועסקים נובע מפערי השכר בתוך הקבוצה היהודית שאינה חרדית. ביתר קבוצות האוכלוסייה, המתאפיינות באופן כללי בשכר נמוך יותר, פערי השכר בין המושבתים ואלו שלא הושבתו נמוכים באופן משמעותי. כך, בעוד שהפער בין מושבתים ומועסקים בקרב גברים יהודים שאינם חרדים עומד על 37% (31% בקרב הנשים), הפער עומד על 16% ו-14% בקרב גברים חרדים וערבים בהתאמה (16% ו-21% בקרב הנשים בהתאמה).
• ניתוח ברמת משקי הבית העלה שמעבר לכך ששיעורי ההשבתה במשקי הבית בעלי ההכנסות הנמוכות גבוהים יחסית, כך גם שיעור המפוטרים מהמושבתים ושיעור משקי הבית שבהם שני המפרנסים הושבתו גבוהים יותר ברמות הכנסה אלו. כך, שיעור משקי הבית שבהם 2 בני הזוג הושבתו ברמת ההכנסות הנמוכה גבוה בממוצע בעד פי 6 מהשיעור במשקי הבית ברמת ההכנסות הגבוהה, בכל קבוצות האוכלוסייה. ממצאים אלו מצביעים על התרחבות צפויה בפערי ההכנסות ואי השוויון בין משקי הבית.

ממצאי הניתוח ממחישים, בין היתר, שפערים בהון אנושי (מערכת חינוך, מערכת השכלה גבוהה והכשרות מקצועיות[4]) משפיעים לא רק על השכר, אלא גם על הפגיעות במשברים כלכליים. יש להמשיך ולעקוב אחר קצב התאוששות שוק העבודה ולחזור ולאפיין את אוכלוסיית דורשי העבודה.

 

הקדמה

בהמשך לניתוח שפרסם אגף הכלכלן הראשי ב-7/5/2020 על אודות מאפייני הענפים והחברות שבהם עבדו המושבתים כתוצאה מהשלכות נגיף הקורונה, ניתוח זה מציג את מאפייניהם הדמוגרפיים של המושבתים.

הניתוח מתבסס על הצלבת נתוניהם של כ-877 אלף דורשי עבודה שנרשמו בשירות התעסוקה מתחילת חודש מרץ ועד ה-5 לאפריל עם בסיס הנתונים המנהלי שמונגש לנו בחדר המחקר של הלמ"ס.[5] הנרשמים בשירות התעסוקה עד ה-5 לאפריל מהווים כ-88% מסך דורשי העבודה החדשים עד סוף חודש אפריל אז נרשמה נקודת השיא במספר דורשי העבודה.

בסה"כ כ-725 אלף פרטים של מושבתים הוצלבו עם הנתונים הקיימים בקובץ המנהלי עבור ילידי 1995-1950 (גילאי 70-25 בשנת 2020). 93% מהמושבתים שהצלבנו את נתוניהם עבדו בשנת 2017 - השנה הזמינה האחרונה בבסיס הנתונים המונגש לנו - ועבורם קיימים גם נתוני שכר וענף כלכלי בו הם עבדו בשנה זאת.

98% מהפרטים שנרשמו בשירות התעסוקה אך לא ניתן היה להצליב את נתוניהם עם יתר הנתונים המונגשים לנו הם צעירים עד גיל 25 (כ-138 אלף פרטים).[6] להלן עיקרי הממצאים:

1. השכר החודשי הממוצע בשנת 2017 של המושבתים בעקבות משבר הקורונה עמד על 7,577 ₪ בהשוואה ל-12,136 ₪ בקרב מי שלא הושבת (פער של 38%)[7]

הפער בשכר (סך ההכנסות מעבודה כשכיר) בין גברים מושבתים ומועסקים עומד על כ-33% ובקרב נשים על 28%. הפער הבולט ביותר הוא בקרב היהודים שאינם חרדים. כך, בעוד שהפער בין מושבתים ומועסקים בקרב גברים יהודים שאינם חרדים עומד על 37% (31% בקרב הנשים), הפער עומד על 16% ו-14% בקרב גברים חרדים וערבים בהתאמה (16% ו-21% בקרב הנשים בהתאמה).

הממצאים לפי ניתוח השכר החציוני מצביעים על פערים מתונים יותר כך שהפער בשכר בין המושבתים והמועסקים בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית כמעט ומתאפס.

ניכר שבכל קבוצות האוכלוסייה שיעור רב יותר של מושבתים הועסק בשנת 2017 ברמות השכר הנמוכות מאלו של המועסקים (קו אדום מעל כחול) ולהיפך ברמות השכר הגבוהות יותר (קו כחול מעל אדום). הממצא בולט במיוחד בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית ובפרט בקרב הגברים (שטח גדול יותר בין שתי העקומות).

השאלה המתבקשת היא מהם הגורמים לפערי השכר שהוצגו בין המושבתים לאותם פרטים שלא נרשמו בשירות התעסוקה בזמן המשבר. נבחן אם כן בהמשך המסמך את המאפיינים המייחדים את המושבתים.

2. שיעורי השבתה גבוהים במיוחד בקרב האוכלוסייה החרדית

שני שליש מהמושבתים בגילאי 70-25 שנרשמו בשירות התעסוקה עד השבוע הראשון של חודש אפריל הם יהודים לא חרדים, 16% ערבים ו-11% חרדים.

בעוד ששיעור ההשבתה הכללי של גילאי 70-25 מקרב המועסקים בשנת 2017 עמד, נכון לתחילת חודש אפריל, על כ-19% שיעור ההשבתה בקרב האוכלוסייה החרדית עמד על כ-27% באותה קבוצת גיל. אחוזי ההשבתה של האוכלוסייה הערבית לעומת זאת נמוכים במקצת מאלו של האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית. הסיבות לשיעורי ההשבתה הגבוהים יחסית באוכלוסייה החרדית קשורים למאפייניה מבחינת התפלגות הגילאים, רמת ההשכלה ותמהיל ענפי התעסוקה, אך בעיקר נובעים ממאפייניה הבלתי נצפים (בנתונים) של האוכלוסייה החרדית כפי שיפורט בהמשך המסמך.

 

3. 56% מהמושבתים הן נשים. שיעורי ההשבתה של נשים גבוהים ביחס לאלו של גברים בכל קבוצות האוכלוסייה אך בולטים במיוחד הפערים בחברה היהודית (החרדית והלא חרדית).

קיים ייצוג יתר של נשים בקרב אוכלוסיית המושבתים. למרות שנשים מהוות כ-50% מהמועסקים בשנת 2017 בקובץ הנתונים, בקרב המושבתים הן מהוות 56%. ממצא זה נכון במיוחד בקרב היהודים הלא חרדים והחרדים, כאשר 58% ו-60% (בהתאמה) מהמושבתים בקרב קבוצות אלו הן נשים.

 

שיעור ההשבתה מבין המועסקים בשנת 2017 גבוה יחסית בקרב נשים בתוך כל קבוצת אוכלוסייה ובפרט בקרב האוכלוסייה החרדית והיהודית שאינה חרדית. כך, עד השבוע הראשון של חודש אפריל הושבתו 30% מהנשים החרדיות לעומת 23% מהגברים החרדים. פער מעט קטן יותר בשיעורי ההשבתה בין המינים מתקיים גם בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית כש-20% מהנשים הושבתו לעומת 15% בלבד בקרב הגברים. שיעורי ההשבתה של הנשים הערביות שעבדו בשנת 2017 גבוה בנקודת אחוז אחת בלבד משיעורי ההשבתה של הגברים הערבים.

4. שיעורי ההשבתה בקרב הצעירים גבוהים במיוחד, בפרט בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית ובקרב חרדיות.

46% מהמושבתים שנרשמו בשירות התעסוקה עד תחילת חודש אפריל הם מתחת לגיל 34 כששליש מהם בגילאי 24-15 (תרשים ש9).[8] תמונת ראי לכך היא חלקם הנמוך יחסית של האוכלוסייה המבוגרת בקרב המושבתים כשרק 15% מנרשמים בשירות התעסוקה היו בגילאי 55+.

למרות האמור לעיל, יתכן שנתון המושבתים המבוגרים מוטה כלפי מטה בצורה משמעותית משום שסביר שרבים מהם לא ניגשו להירשם בשירות התעסוקה בשל חוסר זכאותם לקבלת דמי אבטלה (מעל גיל 67). כך למשל, במוסד לביטוח לאומי נרשמו במקביל 36 אלף זכאים למענק שמיועד למושבתים בגילאי 67 ומעלה.[9] במידה והזכאים לא נרשמו במקביל בשירות התעסוקה חלקם של המושבתים המבוגרים מתקרב לשיעורם בתעסוקה (22% ו-25% בהתאמה).[10]

הממצאים על אודות שיעור ההשבתה הגבוה בקרב צעירים נכונים בקרב כל קבוצות האוכלוסייה וביתר שאת בקרב היהודים שאינם חרדים (גברים ונשים) ובקרב חרדיות. בתרשים ש10 מוצגים שיעורי ההשבתה לפי גיל עבור מי שגילו בשנת 2020 הוא 60-25.[11]

מהתרשים עולה ששיעורי ההשבתה של גברים יהודים שאינם חרדים גבוה במיוחד בקרב בני העשרים אך לאחר מכן הם הולכים ופוחתים כך שהם נמוכים מאלו של הגברים החרדים והערבים לאורך מרבית הגילאים. שיעור ההשבתה של הגברים החרדים גבוה יחסית בכל הגילאים (אך גם פוחתים עם הגיל).

שיעורי ההשבתה של נשים חרדיות גבוהים בכל הגילאים מאלו של יהודיות שאינן חרדיות ואילו של הנשים הערביות נמוכים באופן יחסי לאורך כל הגילאים. גם בקרב החרדים וגם בקרב היהודים שאינם חרדים שיעורי ההשבתה של נשים גבוהים מאלו של הגברים בכל הגילאים. שיעורי ההשבתה של נשים ערביות דומים יחסית לאלו של גברים ערבים לאורך כל התפלגות הגילאים. חלק מההבדלים קשורים להטיה ענפית של הקבוצות, כפי שיפורט בהמשך.

מעבר למוצג בתרשים, כ-138 אלף מושבתים בגילאי 15-24 דווחו לשירות התעסוקה נכון לתחילת חודש אפריל והאומדן לשיעור ההשבתה שלהם עומד על 24%.

 

5. חלק ניכר מהמושבתים הם הורים לילדים – כשמחצית מהמושבתים מעל גיל 25 הם הורים לילדים עד גיל 18 וכ-8% הם הורים ליותר משלושה ילדים. לכן, לקצב החזרה של המושבתים לשוק העבודה ישנן השלכות סוציאליות משמעותיות

 

כמחצית מהמושבתים מעל גיל 25 הם הורים לילדים עד גיל 18 כש-8% הם הורים ליותר משלושה ילדים (תרשים ש11).[12] מצד אחד התוצאה מוטה כלפי מטה משום שבבסיס הנתונים קיימים נתונים על ילדים עד שנת 2017 כך שלא נכללים ילדים בגילאי 3-0; ומצד שני התוצאה מוטה כלפי מעלה משום שהמושבתים עד גיל 25 אינם נכללים בחישוב.[13] עם זאת, גם אם נניח שהמושבתים הצעירים אינם הורים לילדים מתקבל שכ-40% מכלל המושבתים הם הורים לילדים, זאת כשסביר שחלק לא מבוטל מהמושבתים הצעירים הם הורים לפחות לילד אחד.[14]

6. השכלה גבוהה מקטינה באופן משמעותי את הסיכוי להיות מושבת.

89% מהמושבתים הם ללא תואר אקדמי ושם גם מרוכזת מרבית האוכלוסייה הערבית והחרדית שהושבתה במשבר (תרשים ש12). אחוז המושבתים עם תואר ראשון ומעלה עומד על 11% בלבד כשרובם המוחלט הם יהודים שאינם חרדים.

בהמשך לכך, שיעור המושבתות בקרב מי שאינן מחזיקות בתואר אקדמי כפול מבעלות תואר, וקצת יותר מכך בקרב הגברים (תרשים ש13).[15]

שיעור ההשבתה של חרדים (גברים ונשים) גבוה באופן ניכר מהממוצע ללא קשר לרמת ההשכלה (תרשים ש14). כך, אחוז הגברים החרדים המושבתים גבוה בכ-6 נקודות אחוז מיתר האוכלוסייה בין אם בוחנים את האוכלוסייה שללא תואר אקדמי ובין אם את זאת שעם. הפער בקרב הנשים החרדיות אף מעט גבוה מכך (7 נקודות אחוז ביחס לנשים יהודיות לא חרדיות, ללא תלות ברמת ההשכלה).

מסימולציה שערכנו עולה שתמהיל המושבתים מבחינת קבוצת אוכלוסייה ומגדר אחראי לכ-5% (או 2 נקודות אחוז) בסך פער השכר בין המושבתים והמועסקים שהוצג לעיל. כלומר, העובדה ששיעורי ההשבתה של נשים וחרדים (להם שכר נמוך יחסית) גבוהים יותר לא מסבירה חלק משמעותי מפערי השכר בין המושבתים לאלו שלא הושבתו. עיקר הפער בשכר הממוצע בין מושבתים לאלו שאינם מוסבר אם כן בשל הפערים בשכר בתוך כל קבוצת אוכלוסייה ומגדר ונובעים מכך שהמושבתים צעירים יחסית וברמת השכלה יחסית נמוכה.

 

7. הסיכוי להיות מושבת קטן במיוחד בקרב בעלי תואר ראשון בתחומים הריאליים (פיזיקה, מתמטיקה, מדעי המחשב וההנדסה) וגבוה יותר בקרב בעלי תואר בחינוך, משפטים, אדריכלות ובתחומי מדעי החברה

מחזיקי התארים הריאליים (תואר ראשון) מתאפיינים בשיעורי השבתה נמוכים יחסית, הן בקרב גברים והן בקרב נשים (תרשים ש15). כך למשל, הסיכוי של מי שלמד מתמטיקה או מדעי המחשב להיות מושבת נמוך פי 2 מבעל תואר במשפטים עבור גברים ופי 2.5 עבור נשים.

הגורמים להבדלים בשיעור ההשבתה בין התחומים השונים (וכפי שנראה בהמשך גם ביחס לענפי התעסוקה) יכולים לנבוע בין היתר מ: ירידה שונה בביקוש לשירותים מהמקצועות השונים; השבתה שונה של ענפי הכלכלה בה מועסקים אותם בוגרים (למשל ההשבתה הנרחבת יחסית של החינוך); ואפשרות מעשית לעבודה מהבית (זאת כשבמקצועות ההי-טק נעשה שימוש נרחב באופן משמעותי באפשרות של עבודה מהבית – כפי שעולה מסקרי הלמ"ס). מעבר לכך יתכן שחלק מהבוגרים של אותם מקצועות לימוד לא השתלבו בליבת הענפים שרלוונטית לתחום הלימוד או אף השתלבו בענפים אחרים בשל עודף היצע של עובדים עם השכלה דומה (למשל בלימודי משפטים) – דבר שמגדיל את ההסתברות שלהם להשבתה.

 

8. שיעור גבוה יחסית של משקי בית בהם שני המפרנסים הושבתו בקרב העשירונים הנמוכים

בהמשך לניתוח שהוצג בתחילת העבודה ושהראה ששכר המושבתים נמוך יחסית, בחנו גם את שיעורי ההשבתה לפי הכנסת משק הבית (תרשים ש16). ההנחה בבחינה היא שבמשקי בית עם הכנסות נמוכות שיעורי ההשבתה גבוהים יחסית, אך מעבר לכך, מטרת הבחינה היא להבין עד כמה נפוצה התופעה של שני בני זוג מושבתים – דבר שצפוי להעמיק את פערי ההכנסות בין משקי הבית, בפרט אם שיעורי הפיטורים ברמות ההכנסה הנמוכות גבוהים יותר. קבוצת האוכלוסייה שלגביה נעשה הניתוח היא קבוצת משקי הבית עם בני זוג נשואים ששניהם עבדו בשנת 2017.[16]

שיעור משקי הבית שבהם שני המפרנסים הושבתו עומד על 4% בממוצע. העמודה השמאלית של התרשים מתארת את הפרופורציה של משקי הבית שבהם הושבתו שני המפרנסים או מפרנס אחד בלבד לפי רמת ההכנסה של משק הבית. ניכר מהתרשים שמעבר לכך ששיעורי ההשבתה והפיטורים במשקי הבית בעלי ההכנסות הנמוכות גבוהים יחסית, גם שיעור משקי הבית שבהם שני המפרנסים הושבתו גבוה יותר ברמות הכנסה אלו. כך למשל, שיעור משקי הבית שבהם שני המפרנסים הושבתו מגיע ל-11% בקרב משקי בית חרדים עם הכנסות נמוכות.

שיעור משקי הבית עם שני מושבתים ברמות ההכנסה הנמוכות בקרב היהודים שאינם חרדים עומד על כ-19% מסך משקי הבית המושבתים; וברמות ההכנסה הגבוהות מ-30 אלף ₪ לחודש הוא עומד על בין 5.5% ל-8.5%. בעוד שבאוכלוסייה הערבית הממצא יחסית דומה לזה של האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית; בקרב האוכלוסייה החרדית שיעור משקי הבית עם שני מושבתים גבוה באופן משמעותי – מגיע ל-28% ברמות ההכנסה הנמוכות ויורד רק עד 12% ברמות ההכנסה הגבוהות ביותר.

לממצאים אלו יש השלכות על התרחבות אפשרית בפערי ההכנסות ואי השוויון בין משקי הבית.

 

9. לא ניכר ששיעור המושבתים גבוה באופן מובהק בפריפריה

מספר המושבתים הרב ביותר הינו בנפות באר שבע, צפת וחדרה, וגם שיעורי ההשבתה בהן יחסית גבוהים. מנגד, שיעורי ההשבתה בנפות עכו, יזרעאל-עפולה, וכנרת הם הנמוכים ביותר.[17]

10. שיעור ההשבתה הגבוה בחברה החרדית נובע בעיקר מהשבתה של עובדים בענף החינוך. זהו גם הגורם המרכזי להשבתה בקרב נשים ערביות, לצד השבתה נרחבת בענף המכירה הקמעונאית. בקרב הגברים הערבים בולט במיוחד מספר המושבתים הגבוה בענף ההובלה היבשתית

תרשים ש19 מציג את מספר המושבתים בכל תת ענף כלכלי, לפי קבוצת אוכלוסייה. הענפים ממוינים ממספר המושבתים הגבוה ביותר לנמוך ביותר (תתי ענפים עם מינימום 100 מושבתים), תחילה עבור נשים ולאחר מכן עבור גברים. מעבר לכך, בצד הימני של התרשים מצוין שיעור ההשבתה בכל תת ענף.

בולט במיוחד חלקם של המושבתים החרדים (גברים ונשים) מסך המושבתים בענף החינוך ובתת ענף "פעילויות של ארגוני חברים". 33% ו-9% מהמושבתים החרדים עבדו בענפים אלו בהתאמה. מעבר לכך הושבתו גברים חרדים רבים שעבדו בענפי שירותי המזון, המכירה הקמעונאית והמסחר הסיטונאי; ונשים חרדיות רבות שעבדו בענף שירותי הרווחה והסעד.

בחברה הערבית הושבתו גברים רבים שעבדו בענפי ההובלה היבשתית, שירותי המזון, מכירה קמעונאית, מסחר סיטוני, הבנייה, ושירותי האירוח; ונשים ערביות רבות שעבדו בענף החינוך, המכירה הקמעונאית, פעילויות של ארגוני חברים, ושירותי הרווחה והסעד (ללא מגורים).

תרשים ש20 מציג את התפלגות המושבתים בחמשת הענפים עם מספר המושבתים הרב ביותר בכל קבוצת אוכלוסייה, לפי קבוצות גיל. להלן הממצאים המרכזיים:

קבוצת אוכלוסייה	שיעור בולט של צעירים בענף	שיעור בולט של מבוגרים בענף
יהודיות שאינן חרדיות	שירותי המזון	שירותי רווחה וסעד
חרדיות	מכירה קמעונאית שירותים משפטיים ושירותי חשבונאות	-
ערביות	מכירה קמעונאית	-
יהודים שאינם חרדים	שירותי המזון	הובלה יבשתית
חרדים	מכירה קמעונאית שירותי מזון	-
ערבים	עבודות הבנייה שירותי מזון מכירה קמעונאית	-