חיים אטקין
חיים אטקין
30/06/2020
"בועה כלכלית או בועה פיננסית היא מצב בו ערכם של נכסים גבוה בהרבה משווים הכלכלי האובייקטיבי"
"אנחנו חיים היום בעידן של שבירת קשר בין הכלכלה למחירי המניות, לתוצאות העסקיות, ולתמחור האמיתי של נכסים. זהו עידן של תמחור ציפיות, חלומות, ספקולציות ומשחקים במספרים, במנותק מהשווי" - חיים אטקין
מחירי הנדל"ן עלו עלייה אקספוננציאלי (כמו מגיפה או בועה) ושר האוצר כחלון ביצע פעולות על מנת לשטח את העקומה.
הוא נכשל בכך שלא הצליח לשים מסיכה על פיהם של כל מנפחי הבועה ) ולסתום להם את הפה ( אנשי התקשורת ואסופת ה"מומחים" מטעמם שפעלו בכל מקום אפשרי וראוי שישלמו על כך מחיר - "סיקור אוהד").
הוא גם נכשל בכך שלא נטרל והכניס לבידוד את כל מפיצי ומדביקי העל ( הבנקים וראוי שישלמו על כך מחיר ) שהמשיכו להפיץ את המגיפה בחלוקת כסף מופקרת לכל עבר, יזמים ומשקי הבית, עד שאלו הכניסו את כולם לטיפול נמרץ והנשמה.
ובאין מכונות הנשמה מספיקות לכל אלו שנפלו קורבן ונדבקו, תשלומי המשכנתאות הוקפאו וזו רק ההתחלה.
שר השיכון מודה: יש עודפי היצע אדירים ואין קונים וחייבים לקרוא למשקיעים ולעודד אותם לבוא ולרכוש את עודפי הדירות כדי למנוע קריסה ואת פיצוץ הבועה וקריסת שוק הנדל"ן והבנקים.
למה זה לא יקרה:
1. כי הורדת מס הרכישה לא תשכנע משקיע חכם לרכוש דירה במקומות בהם ההיצע גדול כי אין למי להשכיר אלא אם המחיר יהיה 30-40% פחות מהמחיר המוצע והמשמעות "סאב פריים".
2. כי אפילו הבנקים, שחילקו בהפקרות כסף ומשכנתאות לא עד כדי כך מופקרים כדי לתת הלוואות ומשכנתאות לנכסים מתים שלא ניתן להשכירם.
ישראל נכנסה למשבר הזה עם אבטלה נמוכה אבל עם מחירי דירות הגבוהים ב- 30% מעל השווי (דוח ה- OECD ) מה שיכול למאיים על יציבות הבנקים.
בשוק בוער בו עליות מחירים מתמשכות ונוצר נתק בין המחיר לשווי נדלקות נורות אדומות צריכות להידלק ומי שאמור להדליקם הם שמאי המקרקעין.
דילמת הבנקים: האם לצמצם את האשראי בשוק הנדל"ן ו/או לייקר אותו בגלל הסיכון שגדל ועל ידי כך לגרום כמעט מייד למשבר סאב פריים שירסק גם את הקבלנים, נוטלי הלוואות גדולים במיוחד, או להמשיך להזרים כסף לשוק הדירות, בתקווה שהמשק יתאושש וכשהקפאת המשכנתאות תופשר, המשק יחזור אט אט לאיתנותו.
140 אלף רוכשי דירות שהקפיאו את החזרי המשכנתאות שלהם הם פצצה מתקתקת באם כושר ההחזר שלהם ייפגע והם לא יעמדו בהתחייבויות שלקחו. משבר מניות הבנקים - כך קראו לזה בשנות השמונים ו-40 שנה לאחר מכן זה יהיה כנראה משבר מניות הנדל"ן. בשני המקרים אותם גורמים אחראים לכך.
נתוני התחלואה שפורסמו היום והתחזית כי נתוני אבטלה דו ספרתיים ימשכו לפחות עד סוף 2021 לצד מיתון עולמי, מעלים את הסבירות למשבר פיננסי נוסח ה"סאב פריים" שפקד את ארה"ב.
תרחיש הקיצון של בנק ישראל ליציבות הבנקים דיבר על שני פרמטרים שיכולים לפגוע ביציבות הבנקים: אבטלה של מעל 9.3% וירידת מחירי דירות של מעל 35%.
ישראל נכנסה למשבר הזה עם מחירי דירות הגבוהים מהשווי בכ- 30 אחוזים וזאת על פי מחקר שפרסם ה -OECD והכל בשל שוק משכנתאות ער תוסס ותקשורת אוהדת שלא הפסיקה ותדלקה את חגיגת ובהלת הנדל"ן.
3 גורמים מייצרים בועה כלכלית: כסף זול, חמדנות אנושית ועודפי כסף.
כל אלו התקיימו בעשור האחרון ובהלת הנדל"ן תודלקה באדיקות ובעקביות ומחירי הדירות הגיעו לרמתן הנוכחית ובועת הנדל"ן התפתחה באין מפריע, עד שהבנקים כבר לא יכלו לעצור אותה ותחושת העושר חלחלה והורגשה בכל מקום.
140 אלף רוכשי דירות שהקפיאו את החזרי המשכנתאות שלהם לתקופה של 6 חודשים הם פצצה מתקתקת ואלו יצטרכו להתמודד עם הבעיה כשההקפאה תופשר ואני מעריך שהבנקים, שלא ירצו למצוא עצמם מול 140,000 סרבני תשלום, יתנו גרייס נוסף רק הפעם, "בהתאמה אישית" של הלווים ושל הערבים שיקבלו קריאת השכמה ותזכורת לערבותם.
דרישת "תספורת למשכנתא" הוא תהליך שאני ממליץ עליו בפני כל מי שיעמוד מול הבנקים בטענה שהבנק ידע או שהוא היה צריך לדעת את המצב בשוק הנדל"ן והיה שותף ליצירת הבעיה והבועה.
הדבר הכי נורא שיכול להתרחש הוא כשהחייב יחשוב שכבר ממילא אין לו מה להפסיד יותר.
המחזוריות היא בבסיס החיים והטבע בכלל ומחזוריות בכלכלה הוא מוטיב שאנו רואים ומכירים וכאן נשאלת השאלה האם הבנקים ידעו או צריכים היו לדעת שמחירי הנדל"ן גבוהים מהשווי בצורה המסכנת את הלווים, שאלה אשר תקבל מענה בתום ועדת החקירה.
בדיוק כמו לפני 40 שנה, השחקנים אותם שחקנים והשיטה אותה שיטה.
בהלת הנדל"ן ותופעת "אספני הדירות" נוצרו בגלל אובדן אמון הציבור במערכות חוק שילטון ושוק ההון והפסדי העתק של חברות הביטוח מעידות כי הציבור צדק אלא שהבנקים שממימנו את הרכישות הללו היו שותפים לזינוק ועליית המחירים.
כל תרחישי הקיצון שערך בנק ישראל בשנים האחרונות העלו כי הסיכון ליציבות המערכת הפיננסית נמצא בנדל"ן. מי שעיניו בראשו יודע שזהו סיכון שיתממש.
בשנות השמונים הבנקים מחלקים כסף לציבור כדי להעשיר את קופתם בהלוואות לרכישת מניות הבנקים ודואגים לווסת את מניות הבנקים שקרסו.
בשנות התשעים והאלפיים, הבנקים נותנים הלוואות ענק לטייקונים שקרסו ובעשור האחרון הבנקים חילקו כסף לציבור לרכישת דירות וינפחו את מחירי הדירות מעבר לשווי בעשרות אחוזים.
"אנחנו חיים היום בעידן של שבירת קשר בין הכלכלה למחירי המניות, לתוצאות העסקיות, ולתמחור האמיתי של נכסים. זהו עידן של תמחור ציפיות, חלומות, ספקולציות ומשחקים במספרים, במנותק מהשווי" - חיים אטקין
מחירי הנדל"ן עלו עלייה אקספוננציאלי (כמו מגיפה או בועה) ושר האוצר כחלון ביצע פעולות על מנת לשטח את העקומה.
הוא נכשל בכך שלא הצליח לשים מסיכה על פיהם של כל מנפחי הבועה ) ולסתום להם את הפה ( אנשי התקשורת ואסופת ה"מומחים" מטעמם שפעלו בכל מקום אפשרי וראוי שישלמו על כך מחיר - "סיקור אוהד").
הוא גם נכשל בכך שלא נטרל והכניס לבידוד את כל מפיצי ומדביקי העל ( הבנקים וראוי שישלמו על כך מחיר ) שהמשיכו להפיץ את המגיפה בחלוקת כסף מופקרת לכל עבר, יזמים ומשקי הבית, עד שאלו הכניסו את כולם לטיפול נמרץ והנשמה.
ובאין מכונות הנשמה מספיקות לכל אלו שנפלו קורבן ונדבקו, תשלומי המשכנתאות הוקפאו וזו רק ההתחלה.
שר השיכון מודה: יש עודפי היצע אדירים ואין קונים וחייבים לקרוא למשקיעים ולעודד אותם לבוא ולרכוש את עודפי הדירות כדי למנוע קריסה ואת פיצוץ הבועה וקריסת שוק הנדל"ן והבנקים.
למה זה לא יקרה:
1. כי הורדת מס הרכישה לא תשכנע משקיע חכם לרכוש דירה במקומות בהם ההיצע גדול כי אין למי להשכיר אלא אם המחיר יהיה 30-40% פחות מהמחיר המוצע והמשמעות "סאב פריים".
2. כי אפילו הבנקים, שחילקו בהפקרות כסף ומשכנתאות לא עד כדי כך מופקרים כדי לתת הלוואות ומשכנתאות לנכסים מתים שלא ניתן להשכירם.
ישראל נכנסה למשבר הזה עם אבטלה נמוכה אבל עם מחירי דירות הגבוהים ב- 30% מעל השווי (דוח ה- OECD ) מה שיכול למאיים על יציבות הבנקים.
בשוק בוער בו עליות מחירים מתמשכות ונוצר נתק בין המחיר לשווי נדלקות נורות אדומות צריכות להידלק ומי שאמור להדליקם הם שמאי המקרקעין.
דילמת הבנקים: האם לצמצם את האשראי בשוק הנדל"ן ו/או לייקר אותו בגלל הסיכון שגדל ועל ידי כך לגרום כמעט מייד למשבר סאב פריים שירסק גם את הקבלנים, נוטלי הלוואות גדולים במיוחד, או להמשיך להזרים כסף לשוק הדירות, בתקווה שהמשק יתאושש וכשהקפאת המשכנתאות תופשר, המשק יחזור אט אט לאיתנותו.
140 אלף רוכשי דירות שהקפיאו את החזרי המשכנתאות שלהם הם פצצה מתקתקת באם כושר ההחזר שלהם ייפגע והם לא יעמדו בהתחייבויות שלקחו. משבר מניות הבנקים - כך קראו לזה בשנות השמונים ו-40 שנה לאחר מכן זה יהיה כנראה משבר מניות הנדל"ן. בשני המקרים אותם גורמים אחראים לכך.
נתוני התחלואה שפורסמו היום והתחזית כי נתוני אבטלה דו ספרתיים ימשכו לפחות עד סוף 2021 לצד מיתון עולמי, מעלים את הסבירות למשבר פיננסי נוסח ה"סאב פריים" שפקד את ארה"ב.
תרחיש הקיצון של בנק ישראל ליציבות הבנקים דיבר על שני פרמטרים שיכולים לפגוע ביציבות הבנקים: אבטלה של מעל 9.3% וירידת מחירי דירות של מעל 35%.
ישראל נכנסה למשבר הזה עם מחירי דירות הגבוהים מהשווי בכ- 30 אחוזים וזאת על פי מחקר שפרסם ה -OECD והכל בשל שוק משכנתאות ער תוסס ותקשורת אוהדת שלא הפסיקה ותדלקה את חגיגת ובהלת הנדל"ן.
3 גורמים מייצרים בועה כלכלית: כסף זול, חמדנות אנושית ועודפי כסף.
כל אלו התקיימו בעשור האחרון ובהלת הנדל"ן תודלקה באדיקות ובעקביות ומחירי הדירות הגיעו לרמתן הנוכחית ובועת הנדל"ן התפתחה באין מפריע, עד שהבנקים כבר לא יכלו לעצור אותה ותחושת העושר חלחלה והורגשה בכל מקום.
140 אלף רוכשי דירות שהקפיאו את החזרי המשכנתאות שלהם לתקופה של 6 חודשים הם פצצה מתקתקת ואלו יצטרכו להתמודד עם הבעיה כשההקפאה תופשר ואני מעריך שהבנקים, שלא ירצו למצוא עצמם מול 140,000 סרבני תשלום, יתנו גרייס נוסף רק הפעם, "בהתאמה אישית" של הלווים ושל הערבים שיקבלו קריאת השכמה ותזכורת לערבותם.
דרישת "תספורת למשכנתא" הוא תהליך שאני ממליץ עליו בפני כל מי שיעמוד מול הבנקים בטענה שהבנק ידע או שהוא היה צריך לדעת את המצב בשוק הנדל"ן והיה שותף ליצירת הבעיה והבועה.
הדבר הכי נורא שיכול להתרחש הוא כשהחייב יחשוב שכבר ממילא אין לו מה להפסיד יותר.
המחזוריות היא בבסיס החיים והטבע בכלל ומחזוריות בכלכלה הוא מוטיב שאנו רואים ומכירים וכאן נשאלת השאלה האם הבנקים ידעו או צריכים היו לדעת שמחירי הנדל"ן גבוהים מהשווי בצורה המסכנת את הלווים, שאלה אשר תקבל מענה בתום ועדת החקירה.
בדיוק כמו לפני 40 שנה, השחקנים אותם שחקנים והשיטה אותה שיטה.
בהלת הנדל"ן ותופעת "אספני הדירות" נוצרו בגלל אובדן אמון הציבור במערכות חוק שילטון ושוק ההון והפסדי העתק של חברות הביטוח מעידות כי הציבור צדק אלא שהבנקים שממימנו את הרכישות הללו היו שותפים לזינוק ועליית המחירים.
כל תרחישי הקיצון שערך בנק ישראל בשנים האחרונות העלו כי הסיכון ליציבות המערכת הפיננסית נמצא בנדל"ן. מי שעיניו בראשו יודע שזהו סיכון שיתממש.
בשנות השמונים הבנקים מחלקים כסף לציבור כדי להעשיר את קופתם בהלוואות לרכישת מניות הבנקים ודואגים לווסת את מניות הבנקים שקרסו.
בשנות התשעים והאלפיים, הבנקים נותנים הלוואות ענק לטייקונים שקרסו ובעשור האחרון הבנקים חילקו כסף לציבור לרכישת דירות וינפחו את מחירי הדירות מעבר לשווי בעשרות אחוזים.
