משה מימון, עורך FUNDER
20/01/2021
לפני כ-5 שנים, דווח בתקשורת הכלכלית על פנייה של נציגי בנק ישראל לגורמים במערכת הבנקאית, כדי לבחון אפשרות היערכות המערכת הבנקאית לריבית שלילית. הבחינה נועדה כדי לבחון האם מערכות הבנקים השונות יכולות לטפל בכלל בריבית שלילית, שכן מעולם לא הונהגה בארץ ריבית שלילית, ולא ברור עד כמה מערכות הבנקים מסוגלות להתמודד עם ריבית שלילית.
הבנקים אמנם מתנהלים באופן טכנולוגי לגמרי, אולם מערכות המידע שלהן, הן מערכות שהתפתחו עם השנים, וכל פעם סגמנט אחר הוחלף במרכיב מתקדם יותר ומעודכן יותר. עד כה מערכות הבנקים לא נדרשו לטפל מעולם בריבית שלילית, ולכן עולה החשש שמא ישנם מרכיבים שייצרו א-נומליה.
הפנייה אז הגיעה לבנקים לאחר קושי שבנק ישראל חווה בהתחזקות השקל ביחס למטבעות בעולם, וכן היעדר אינפלציה במשק. כל זה 7 שנים לאחר משבר הסאבפריים.
שער הדולר עמד אז סביב 3.6, ובכל מקרה לא ירד מאז משבר הסאבפריים מתחת לרמה של 3.4.
תגובת המערכת הבנקאית, כפי שפורסמה בעיתונות הכלכלית, אז, היתה שהמערכת הבנקאית לא ערוכה לטפל בריבית שלילית. כשהכוונה היתה להיערכות מיכונית לטיפול בריבית שלילית. החשש במערכת הבנקאית היה מפני 'תקלה', באג שישבש את חישובי הריביות במערכות הבנקאיות, שכן המערכות הללו מעולם לא טיפלו בריבית שלילית.
חשש נוסף היה מפני הפסדים של הלקוחות על חשבונות העוש ועל הפקדונות, ומה לעשות עם הפסדים אלה, האם יגלגלו זאת לחשבונות של הלקוחות, אולי רק ללקוחות המוסדיים, או האם בנק ישראל יסייע בכך?
כל אלה, העלו אז ב-2015 תהיות לא פשוטות. אבל, היות ובאותו זמן, ההערכה שגם אם תונהג ריבית שלילית, היא תונהג לחודשים ספורים בלבד, הרי שתגובת המערכת הבנקאית היתה בעיקרה - אם גם ככה ריבית שלילית תונהג לכמה חודשים ספורים, אז עולה השאלה האם זה ישתלם לקיים את כל ההיערכות המשמעותית הזו, לטובת כמה חודשי פעילות.
אז, בזמנו, יש אפשרות שבנק ישראל השתכנע, להעמיק פעילות באפיקים אחרים, ולא להנהיג ריבית שלילית. כאמור, גם בנק ישרא סבר כפי הנראה שמשך הזמן שריבית שלילית תונהג לא יהיה גבוה, ולכן, לא בטוח שהטרחה הגדולה תשתלם לכולם.
כיום, עם משבר הקורונה, עם ההרחבות המוניטריות בכל העולם, ועם היקף הפעולות שנוקטים כל הבנקים המרכזיים בכל העולם, עולה השאלה האם בנק ישראל לא משתמש בכלי הנוסף שיש לו - ריבית שלילית.
בנק ישראל מתאמץ מאוד בזמן הקורונה
נתחיל את הדיון במה בנק ישראל כן עושה. נכון להיום, בנק ישראל פועל ב-3 חזיתות.
חזית ראשונה - רכישות בשוק המשני - אגח ממשלתי. בנק ישראל הודיע לאחרונה שהוא מגדיל את היקף רכישת האגח הממשלתי בשוק המשני, ל-35 מיליארד שקלים. היות ותשואות האגח הממשלתיות הם הבנצ'מרק לכל תשואות אגרות החוב בשוק, ולאור קשיי נזילות בשווקים, בנק ישראל מתפקד בעצם כ'שחקן חזק' בשוק, ומבצע רכישה בשוק המשני, מתוך מטרה להעלות את מחירי האיגרות, , כשגם זו תוכנית הרחבה מוניטארית, שאמורה להזרים נזילות נוספת לשוק. בנק ישראל רכש עד כה כ-46 מיליארד שקל אגרות חוב ממשלתיות, כלומר בנק ישראל מממן את החוב הממשלתי על ידי רכישה של אגרות החוב הממשלתיות בשוק המשני, ובכך מונע התייקרות החוב הממשלתי.
בנוסף, בנק ישראל גם מבצע רכישות של אגח קונצרני בשוק המשני, עד כה הגיע היקף הרכישות ל-3.5 מיליארד שקל.
חזית שנייה היא העמדת הלוואות לטווח ארוך למערכת הבנקאית, ההלוואות הן בריבית של מינוס 0.1% ולתקופה של 4 שנים. הלוואות אלה הן כנגד הלוואות שהבנקים מעמידים בפועל לעסקים קטנים וזעירים, במחיר של פריים + 1.3% (שזה אומר עד 2.9%). לפי הדיווח האחרון של בנק ישראל, הועמדו הלוואות של כמעט 20 מיליארד שקל בדרך זו.
חזית שלישית, היא הגופים החוץ בנקאיים, בנק ישראל מפעיל תוכניות לטיפול בקשיי נזילות של חברות כרטיסי האשראי, וגופי האשראי החוץ בנקאי. במסגרת זו, בנק ישראל בעצם ירכוש בטוחות סחירות - אגח ממשלתי, מקמ, ואגח קונצרני (בקריטריונים מסוימים), ובכפוף להעמד אשראי לעסקים קטנים וזעירים בריבית של עד פריים + 1.3% הריבית לגופים אלה תעמוד על 0.1%-. כלומר כאן אין העמדת הלוואה לטובת הגופים האלה, אלא עסקאות החלף, בנק ישראל מעמיד אשראי עם אג"ח כבטוחה. עד כה היקף עסקאות אלה עמד על 1.5 מיליארד שקל.
פעולה זו אמורה לנהגיש אשראי לעסקים קטנים וזעירים, להוזיל את האשראי. בעצם בנק ישראל משלם מחיר יקר עבור הבטחונות שהגופים האלה מעמידים לו, ובכך מגדיל את האמצעים שברשותם. את המחיר היקר הזה, הגופים יספגו אצלם, בעבור אשראי שיקצו לעסקים קטנים ובינוניים.
בעצם, הן ברכישת אגרות החוב הממשלתיות בשוק המשני, והן בעסקאות ההחלף, בנק ישראל מתפקד כשחקן כבד, שמציע מעין "רשת בטחון" למי שצריך להנזיל את הנכסים שלו לטובת מתן אשראי.
כלומר, גופי מתן אשראי - בנקאי וחוץ בנקאי, נתקלים היום בקושי להעניק אשראי חדש, שכן האשראי הקיים נתקל פעמים רבות בקשיי גבייה. לאור זאת, הגופים האלה זקוקים למכור נכסים נזילים, כדי לאפשר לעצמם נזילות על מנת להעניק אשראי חדש.
האם זה מספיק? פעם ראשונה
עיקר הפעולות של בנק ישראל מגיעות לצד האשראי.
בשוק אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות בנק ישראל בפעולות שלו, מבטיח בעצם שבשוק זה יהיה שחקן 'כבד' שיציע רכישה של אגרות החוב הממשלתיות, מה שאמור לעצור את ירידת מחירי אגרות החוב האלה, ולהשאיר את התשואות של אגרות החוב ברמה גבוהה.
בעסקאות ההחלף, בנק ישראל מייתר את הצורך של גופים האלה לצאת לשוק המשני, למכור אגרות חוב, ובכך להפיל את מחירי אגרות החוב האלה, ולהעלות את התשואות של אגרות חוב אלה, ובכך לייקר את החוב.
וכמובן בהעמדת ההלוואות הארוכות למערכת הבנקאית, בנק ישראל מוזיל את האשראי, מבלי להידרש לצד השלילי של הוזלת הריבית עוד יותר.
כפי שראינו עד כה, כל אלה לא הספיקו לבנק ישראל, והוא נדרש גם להוסיף נדבך נוסף בתוכנית, ולטפל ישירות בשער החליפין. לאור זאת, הודיע בנק ישראל על הגדלת תוכנית רכישת הדולרים ל-2021, לסך של כ-30 מיליארד דולר. שער הדולר הגיב בחיוב להודעה זו, מה שמראה את הנחיצות של הודעה זו.
האם זה מספיק? פעם שנייה
לאור העובדה שמשבר הקורונה, כפי שמשתקף בכלכלה הריאלית הוא כאן כדי להישאר, כשהמטרה של בנק ישראל אמורה להיות איך לא נוצר נזק משמעותי, נזק שיידרש זמן רב לתקן, אם בכלל. כך למשל, שער מטבע נמוך מיד יוציא החוצה לא מעט תעשיינים שייקח זמן רב מאוד עד שיחזרו, אם בכלל. כך גם לגבי האשראי.
הקשיים שהקורונה משיתה על המשק, יישארו לטווח ארוך. כך גם הצעדים המוניטאריים של הבנקים המרכזיים האחרים. כלומר, משך הזמן שיעבור עד שהמשבר יחלוף הוא ארוך יותר. לאור זאת נשאלת השאלה, האם אין צורך לשים את הנשק של ריבית שלילית על השולחן.
לאור העובדה שמדובר בחודשים רבים עד חזרה לפעילות כלכלית נורמלית, ולא כצעד מדיניות זמני, לחודשים ספורים, הפעם, נראה שהקשיים שהשתת ריבית שלילית, נמוכים מהתועלת שבצעד זה.
הבנקים אמנם מתנהלים באופן טכנולוגי לגמרי, אולם מערכות המידע שלהן, הן מערכות שהתפתחו עם השנים, וכל פעם סגמנט אחר הוחלף במרכיב מתקדם יותר ומעודכן יותר. עד כה מערכות הבנקים לא נדרשו לטפל מעולם בריבית שלילית, ולכן עולה החשש שמא ישנם מרכיבים שייצרו א-נומליה.
הפנייה אז הגיעה לבנקים לאחר קושי שבנק ישראל חווה בהתחזקות השקל ביחס למטבעות בעולם, וכן היעדר אינפלציה במשק. כל זה 7 שנים לאחר משבר הסאבפריים.
שער הדולר עמד אז סביב 3.6, ובכל מקרה לא ירד מאז משבר הסאבפריים מתחת לרמה של 3.4.
תגובת המערכת הבנקאית, כפי שפורסמה בעיתונות הכלכלית, אז, היתה שהמערכת הבנקאית לא ערוכה לטפל בריבית שלילית. כשהכוונה היתה להיערכות מיכונית לטיפול בריבית שלילית. החשש במערכת הבנקאית היה מפני 'תקלה', באג שישבש את חישובי הריביות במערכות הבנקאיות, שכן המערכות הללו מעולם לא טיפלו בריבית שלילית.
חשש נוסף היה מפני הפסדים של הלקוחות על חשבונות העוש ועל הפקדונות, ומה לעשות עם הפסדים אלה, האם יגלגלו זאת לחשבונות של הלקוחות, אולי רק ללקוחות המוסדיים, או האם בנק ישראל יסייע בכך?
כל אלה, העלו אז ב-2015 תהיות לא פשוטות. אבל, היות ובאותו זמן, ההערכה שגם אם תונהג ריבית שלילית, היא תונהג לחודשים ספורים בלבד, הרי שתגובת המערכת הבנקאית היתה בעיקרה - אם גם ככה ריבית שלילית תונהג לכמה חודשים ספורים, אז עולה השאלה האם זה ישתלם לקיים את כל ההיערכות המשמעותית הזו, לטובת כמה חודשי פעילות.
אז, בזמנו, יש אפשרות שבנק ישראל השתכנע, להעמיק פעילות באפיקים אחרים, ולא להנהיג ריבית שלילית. כאמור, גם בנק ישרא סבר כפי הנראה שמשך הזמן שריבית שלילית תונהג לא יהיה גבוה, ולכן, לא בטוח שהטרחה הגדולה תשתלם לכולם.
כיום, עם משבר הקורונה, עם ההרחבות המוניטריות בכל העולם, ועם היקף הפעולות שנוקטים כל הבנקים המרכזיים בכל העולם, עולה השאלה האם בנק ישראל לא משתמש בכלי הנוסף שיש לו - ריבית שלילית.
בנק ישראל מתאמץ מאוד בזמן הקורונה
נתחיל את הדיון במה בנק ישראל כן עושה. נכון להיום, בנק ישראל פועל ב-3 חזיתות.
חזית ראשונה - רכישות בשוק המשני - אגח ממשלתי. בנק ישראל הודיע לאחרונה שהוא מגדיל את היקף רכישת האגח הממשלתי בשוק המשני, ל-35 מיליארד שקלים. היות ותשואות האגח הממשלתיות הם הבנצ'מרק לכל תשואות אגרות החוב בשוק, ולאור קשיי נזילות בשווקים, בנק ישראל מתפקד בעצם כ'שחקן חזק' בשוק, ומבצע רכישה בשוק המשני, מתוך מטרה להעלות את מחירי האיגרות, , כשגם זו תוכנית הרחבה מוניטארית, שאמורה להזרים נזילות נוספת לשוק. בנק ישראל רכש עד כה כ-46 מיליארד שקל אגרות חוב ממשלתיות, כלומר בנק ישראל מממן את החוב הממשלתי על ידי רכישה של אגרות החוב הממשלתיות בשוק המשני, ובכך מונע התייקרות החוב הממשלתי.
בנוסף, בנק ישראל גם מבצע רכישות של אגח קונצרני בשוק המשני, עד כה הגיע היקף הרכישות ל-3.5 מיליארד שקל.
חזית שנייה היא העמדת הלוואות לטווח ארוך למערכת הבנקאית, ההלוואות הן בריבית של מינוס 0.1% ולתקופה של 4 שנים. הלוואות אלה הן כנגד הלוואות שהבנקים מעמידים בפועל לעסקים קטנים וזעירים, במחיר של פריים + 1.3% (שזה אומר עד 2.9%). לפי הדיווח האחרון של בנק ישראל, הועמדו הלוואות של כמעט 20 מיליארד שקל בדרך זו.
חזית שלישית, היא הגופים החוץ בנקאיים, בנק ישראל מפעיל תוכניות לטיפול בקשיי נזילות של חברות כרטיסי האשראי, וגופי האשראי החוץ בנקאי. במסגרת זו, בנק ישראל בעצם ירכוש בטוחות סחירות - אגח ממשלתי, מקמ, ואגח קונצרני (בקריטריונים מסוימים), ובכפוף להעמד אשראי לעסקים קטנים וזעירים בריבית של עד פריים + 1.3% הריבית לגופים אלה תעמוד על 0.1%-. כלומר כאן אין העמדת הלוואה לטובת הגופים האלה, אלא עסקאות החלף, בנק ישראל מעמיד אשראי עם אג"ח כבטוחה. עד כה היקף עסקאות אלה עמד על 1.5 מיליארד שקל.
פעולה זו אמורה לנהגיש אשראי לעסקים קטנים וזעירים, להוזיל את האשראי. בעצם בנק ישראל משלם מחיר יקר עבור הבטחונות שהגופים האלה מעמידים לו, ובכך מגדיל את האמצעים שברשותם. את המחיר היקר הזה, הגופים יספגו אצלם, בעבור אשראי שיקצו לעסקים קטנים ובינוניים.
בעצם, הן ברכישת אגרות החוב הממשלתיות בשוק המשני, והן בעסקאות ההחלף, בנק ישראל מתפקד כשחקן כבד, שמציע מעין "רשת בטחון" למי שצריך להנזיל את הנכסים שלו לטובת מתן אשראי.
כלומר, גופי מתן אשראי - בנקאי וחוץ בנקאי, נתקלים היום בקושי להעניק אשראי חדש, שכן האשראי הקיים נתקל פעמים רבות בקשיי גבייה. לאור זאת, הגופים האלה זקוקים למכור נכסים נזילים, כדי לאפשר לעצמם נזילות על מנת להעניק אשראי חדש.
האם זה מספיק? פעם ראשונה
עיקר הפעולות של בנק ישראל מגיעות לצד האשראי.
בשוק אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות בנק ישראל בפעולות שלו, מבטיח בעצם שבשוק זה יהיה שחקן 'כבד' שיציע רכישה של אגרות החוב הממשלתיות, מה שאמור לעצור את ירידת מחירי אגרות החוב האלה, ולהשאיר את התשואות של אגרות החוב ברמה גבוהה.
בעסקאות ההחלף, בנק ישראל מייתר את הצורך של גופים האלה לצאת לשוק המשני, למכור אגרות חוב, ובכך להפיל את מחירי אגרות החוב האלה, ולהעלות את התשואות של אגרות חוב אלה, ובכך לייקר את החוב.
וכמובן בהעמדת ההלוואות הארוכות למערכת הבנקאית, בנק ישראל מוזיל את האשראי, מבלי להידרש לצד השלילי של הוזלת הריבית עוד יותר.
כפי שראינו עד כה, כל אלה לא הספיקו לבנק ישראל, והוא נדרש גם להוסיף נדבך נוסף בתוכנית, ולטפל ישירות בשער החליפין. לאור זאת, הודיע בנק ישראל על הגדלת תוכנית רכישת הדולרים ל-2021, לסך של כ-30 מיליארד דולר. שער הדולר הגיב בחיוב להודעה זו, מה שמראה את הנחיצות של הודעה זו.
האם זה מספיק? פעם שנייה
לאור העובדה שמשבר הקורונה, כפי שמשתקף בכלכלה הריאלית הוא כאן כדי להישאר, כשהמטרה של בנק ישראל אמורה להיות איך לא נוצר נזק משמעותי, נזק שיידרש זמן רב לתקן, אם בכלל. כך למשל, שער מטבע נמוך מיד יוציא החוצה לא מעט תעשיינים שייקח זמן רב מאוד עד שיחזרו, אם בכלל. כך גם לגבי האשראי.
הקשיים שהקורונה משיתה על המשק, יישארו לטווח ארוך. כך גם הצעדים המוניטאריים של הבנקים המרכזיים האחרים. כלומר, משך הזמן שיעבור עד שהמשבר יחלוף הוא ארוך יותר. לאור זאת נשאלת השאלה, האם אין צורך לשים את הנשק של ריבית שלילית על השולחן.
לאור העובדה שמדובר בחודשים רבים עד חזרה לפעילות כלכלית נורמלית, ולא כצעד מדיניות זמני, לחודשים ספורים, הפעם, נראה שהקשיים שהשתת ריבית שלילית, נמוכים מהתועלת שבצעד זה.
