משה מימון, עורך FUNDER
10/02/2021
נתחיל מזה שאני לא באמת חושב שיש מה להשוות בין שני האנשים. מאסק יזם גאון, עוסק בתחומים רבים, מייצר המון ערך, והשפעתו על תהליכים, ועל תחומים שלמים עצומה. בנוסף הכתבה לא תעסוק באמת בהשוואה של דנקנר למאסק, אלא בעיקר במאסק עצמו.
דנקנר, אמנם איש רב פעלים, אני ממש לא מתייחס לדרך שבה סיים את דרכו, אבל בכל זאת היה איש רב פעלים, בעיקר יכולתו היתה בהיבט הפיננסי והניהולי.
אגב, מדובר בשני אנשים שונים בתכלית. דנקנר האיש, מיעט להתראיין, כמעט ולא הופיע בפומבי, ובעיקר נמנע מכל חשיפה תקשורתית. מאסק, מתנהג כמו רוקסטאר, לא בורח, ואפילו מחפש את אור הזרקורים. הם גם שייכים לתקופות שונות לגמרי. העידן של מאסק מול העידן של דנקנר. דנקנר הוא העולם הישן, זה שפועל על ידי שלוחים, יחצנים, עורכי דין ורואי חשבון. מאסק זה העולם החדש, פתוח לגמרי, שקוף, זמין ומזמין, ומשתף את העולם בכל רגע בכל הקורה איתו.
אז, כן, הם שונים לגמרי. אבל בסיבה למה אני מביא השוואה ביניהם, נוגעת לעניין מאוד ספציפי. נתחיל.
מאסק ודנקנר – הם (היו) השוק
דנקנר בשיא עוצמתו שלט על אימפריה רבת פעלים. בזמנו היתה בדיחה שאמרה שאם אתה מעוניין להימנע מלרכוש מוצר או שירות של דנקנר, היית צריך להתאמץ מאוד, כי האימפריה של אי.די.בי. חלשה על תחומים רבים ומגוונים כל כך. לא ניכנס לביקורת על מבנה העסקים של דנקנר, זו לא מטרת המאמר. מה שכן, דנקנר בזמנו היה השוק. הוא היה זה שעל פיו יישק דבר, וזכורה אפילו הפגישה שלו עם שר האוצר שטייניץ. דנקנר היה השוק.
אלון מאסק, הוא השוק היום. הוא ה-Market Maker האולטמטיבי. כל ציוץ שלו מטיס מניות ומטבעות קריפטו לשמיים. כן נכון, לא נכון, רלבנטי או לא לא חשוב. מאסק אומר, ההמון מסתער.
זכורה לרע הציוץ שלו על אפליקציית המסרים Signal, שהקפיצה את מניית Signal, רק שהקשר בינה לבין האפליקציה לא קיים. כן מאסק הוא השוק.
הציוץ של מאסק שהטיס את מניית Signal.
ההשקעה הפיננסית – שלא קשורה לשום מודל עסקי
נוחי דנקנר בזמנו ביצע השקעה עצומה בבנק קרדיט סוויס באמצעות חברת כור שבבעלות אי.די.בי. זו היתה השקעה פיננסית טהורה, שבעצם ביקשה לנצל הזדמנות שנקרתה בתחום הבנקאות העולמי לאחר משבר הסאבפריים. ההשקעה הזו הגיעה בשיאה להיקף של מעל 6 מיליארד שקל. סכום שאז היה שווה בערך ל-1.5 מיליארד דולר (למרות שזה היה בפרנק שוויצרי). ההשקעה הזו היתה כבדה מאוד על כור בפרט ועל אי.די.בי. בכלל, ובעצם הקשתה מאוד על אי.די.בי. להתאושש מהמשבר שפקד אותה בעקבות משבר הסאבפריים.
לא ניכנס לניתוח של אי.די.בי., אבל ההשקעה הזו, למרות שאי.די.בי. סיימה אותה בסך הכל ברווח, הכבידה על תזרים המזומנים של כור, ועל היכולת שלה להעלות דיבידנד לחברה האם, זה בתורו יחד עם בעיות נוספות מנעו את יכולת ההתאוששות של אי.די.בי.
אבל הנקודה הבאמת מעניינת בכל הסיפור הזה היא שההשקעה הזו של אי.די.בי. בקרדיט סוויס עוררה בזמנו תרעומת וביקורת קשה מהמוסדיים. הטענה שהושמעה אז, שגם אם יש הגיון פיננסי בהשקעה הזו, הרי שמי שמשקיע באי.די.בי. לא משקיע בחברה בתור מנהל תיקים, שיבצע השקעות פיננסיות כאלה ואחרות. ההשקעה היא בשל המודל העיסקי של אי.די.בי., שכלל אחזקת שליטה בחברות וניהולן. לא השקעות פיננסיות.
האם ביטקוין זה חלק מהמודל העיסקי של טסלה? לא!
לפני מספר ימים הודיעה טסלה לבורסה כי חלק מהמזומן שלה מוחזק בביטקוין. לחברה יש 19 מיליארד דולר במזומן או שווה מזומן, ו-1.5 מיליארד מוחזק בביטקוין. למותר לציין שההודעה הזו, הקפיצה את מחיר הביטקוין.
על הדרך נציין שמאסק נחשב לאוהד מושבע של מטבעות קריפטו, בעיקר של מטבע ה-Dogecoin. מן הסתם, הפוזיציה של טסלה בביטקוין ממשיכה את הקו ההאוהד של מאסק (מעניין למה ביטקוין, ולא Dogecoin).
האם הרכישה של טסלה בהיקף של 1.5 מיליארד דולר היא חלק מהמודל העיסקי של טסלה? אני אומר את דעתי על ההתחלה. לא!
יכול להיות שיש הגיון עסקי בזה שטסלה רוכשת ביטקוין. הדפסת הדולרים המאסיבית של הבנק הפדרלי, מחלישה את הדולר ביחס למטבעות אחרים בעולם (וזה משמח מאוד את הפד, שמעוניין להגביר את האטרקטיביות של המטבע האמריקאי). זה בתורו מעלה את שערו של הביטקוין, אל מעל 45 א' דולר, וביתר שאת מאז שטסלה הודיעה את הודעתה.
אבל, וכאן מגיעה סופסוף ההשוואה לדנקנר. בדיוק כפי שהמוסדיים לא אהבו את הפוזיציה של אי.די.בי. בקרדיט סוויס, כך הם אמורים לבקר את הפוזיציה של טסלה בביטקוין. אף אחד לא משקיע במניית טסלה כדי לקבל חשיפה לביטקוין (נכון שבהיקף הזה זה יותר כמו גידור ולא חשיפה, אבל העיקרון לא משנה). אף אחד גם לא יודע לאן זה הולך, ומה יהיה היקף החשיפה המקסימלי. כמובן שגם לא יודעים לאן הביטקוין עצמו הולך, ואיך הפוזיציה הזו תשפיע בעתיד על טסלה. לזכור, טסלה רק השנה עברה לרווחיות.
כל אלה מעלים שאלה חשובה – עד כמה מסוגל דירקטוריון טסלה לרסן את מאסק והשגעונות שלו.
האם צריך מישהו שישמור על מאסק?
בעצם, כפי שאמרתי, הכתבה היא על מאסק. אי אפשר לקחת ממנו את מה שהוא. הוא יזם פנטסטי, שבצדק נמצא במקום גבוה בין עשירי העולם, כשהוא בסך הכל רוצה לפתח דברים שמביאים שינוי טוב לאנושות, ועל הדרך להרוויח מכך.
אבל, מאסק לא צריך להיות בעמדות השפעה במקומות בהם הוא נמצא. הוא צריך להיות ה-Visionary, איש החזון. נשיא חברה. לא מי שמקבל החלטות. הכריזמה שלו שובה רבים אחרים, וקשה לעמוד בפניו. אבל זה בדיוק מה שנדרש מחברה ציבורית כמו טסלה.
מאסק הוא המנכ"ל של טסלה, אולם עד שזו לא הביאה מישהו שינהל את חטיבת הרכב במקום מאסק, העסק לא דפק כמו שצריך. כשהתחושה היתה שמאסק לא משתלט על כל הסיפור הזה בעצמו.
על הדרך היה כתב האישום של רשות ניירות ערך האמריקאית, בגין ציוצים של מאסק, שלטענת הרשות לניירות ערך, הריצו את מניית טסלה. האישום הסתיים בפשרה, לפיה בין היתר מאסק יוותר על תפקיד היו"ר לטובת רובין דנהולם. על הדרך, מאסק אמור היה לוותר על השליטה בחשבון הטוויטר שלו, ולאפשר לעורכי הדין של טסלה לבקר את הציוצים שלו, לפני שהם עולים לאוויר.
לפי קצב הציוצים האחרונים של מאסק, והתחומים בהם הם עוסקים, לא נראה שההסדר בעניין חשבון הטוויטר של מאסק עובד. הוא מריץ את אפליקציית Signal, תומך ב-wallstreetbets, הפורום ב-Reddit שמריץ את מניות GME ודומיהן, מתוך מטרה להתנקם בקרנות הגידור שמכרו מניות אלה בחסר, מביע את דעתו על מכירה בחסר בכלל בשוק ההון, ועל הדרך הוא מריץ את ה-Dogecoin כפי שהזכרנו קודם.
אחד מהציוצים (הרבים) של מאסק על ה-Dogecoin
כל הדברים האלה אולי נחמדים ומגניבים, כשאתה יזם הייטק צעיר, לא מנכ"ל של חברה בשווי שוק של מעל 800 מיליארד דולר.
מעל כל אלה עולה השאלה, האם המבנה הארגוני של טסלה הוא כזה שמסוגל להתמודד עם אלון מאסק. אף אחד לא מתווכח על היכולות שלו, על החזון, והתעוזה, אבל בין זה לבין רצף בלתי פוסק של ציוצים, יחד עם פוזיצייה מאוד גדולה במטבע קריפטו.
לעיתים נדירות יזמים מוצלחים נשארים עם החברה, ומצליחים לנהל אותה מעבר לשלבים הראשונים. ג'ף בזוס הוא אולי הנדיר שבהם, שכן הוא היה שם מהיום הראשון. דוגמא אחרת, שזכורה היא סטיב ג'ובס, שכמה שנים אחרי ההנפקה הדירקטוריון הראה לו את הדלת. הוא עצמו אמר שזה הדבר הטוב ביותר שקרה לו.
אז אם נחזור לשאלה שהוצגה בתחילת המאמר. דנקנר לא יכול ללמד את מאסק הרבה, אבל דבר אחד כן, וזה שהשקעה פיננסית, עם קשר לא ברור למודל העיסקי שלך, יכולה לדרדר אותך מטה מטה. לכן, אומר זאת שוב, השאלה הרלבנטית היא האם מאסק נמצא במקום הנכון עבורו, ועבור טסלה, החברה שהוא מנהל.
דנקנר, אמנם איש רב פעלים, אני ממש לא מתייחס לדרך שבה סיים את דרכו, אבל בכל זאת היה איש רב פעלים, בעיקר יכולתו היתה בהיבט הפיננסי והניהולי.
אגב, מדובר בשני אנשים שונים בתכלית. דנקנר האיש, מיעט להתראיין, כמעט ולא הופיע בפומבי, ובעיקר נמנע מכל חשיפה תקשורתית. מאסק, מתנהג כמו רוקסטאר, לא בורח, ואפילו מחפש את אור הזרקורים. הם גם שייכים לתקופות שונות לגמרי. העידן של מאסק מול העידן של דנקנר. דנקנר הוא העולם הישן, זה שפועל על ידי שלוחים, יחצנים, עורכי דין ורואי חשבון. מאסק זה העולם החדש, פתוח לגמרי, שקוף, זמין ומזמין, ומשתף את העולם בכל רגע בכל הקורה איתו.
אז, כן, הם שונים לגמרי. אבל בסיבה למה אני מביא השוואה ביניהם, נוגעת לעניין מאוד ספציפי. נתחיל.
מאסק ודנקנר – הם (היו) השוק
דנקנר בשיא עוצמתו שלט על אימפריה רבת פעלים. בזמנו היתה בדיחה שאמרה שאם אתה מעוניין להימנע מלרכוש מוצר או שירות של דנקנר, היית צריך להתאמץ מאוד, כי האימפריה של אי.די.בי. חלשה על תחומים רבים ומגוונים כל כך. לא ניכנס לביקורת על מבנה העסקים של דנקנר, זו לא מטרת המאמר. מה שכן, דנקנר בזמנו היה השוק. הוא היה זה שעל פיו יישק דבר, וזכורה אפילו הפגישה שלו עם שר האוצר שטייניץ. דנקנר היה השוק.
אלון מאסק, הוא השוק היום. הוא ה-Market Maker האולטמטיבי. כל ציוץ שלו מטיס מניות ומטבעות קריפטו לשמיים. כן נכון, לא נכון, רלבנטי או לא לא חשוב. מאסק אומר, ההמון מסתער.
זכורה לרע הציוץ שלו על אפליקציית המסרים Signal, שהקפיצה את מניית Signal, רק שהקשר בינה לבין האפליקציה לא קיים. כן מאסק הוא השוק.
הציוץ של מאסק שהטיס את מניית Signal.
ההשקעה הפיננסית – שלא קשורה לשום מודל עסקי
נוחי דנקנר בזמנו ביצע השקעה עצומה בבנק קרדיט סוויס באמצעות חברת כור שבבעלות אי.די.בי. זו היתה השקעה פיננסית טהורה, שבעצם ביקשה לנצל הזדמנות שנקרתה בתחום הבנקאות העולמי לאחר משבר הסאבפריים. ההשקעה הזו הגיעה בשיאה להיקף של מעל 6 מיליארד שקל. סכום שאז היה שווה בערך ל-1.5 מיליארד דולר (למרות שזה היה בפרנק שוויצרי). ההשקעה הזו היתה כבדה מאוד על כור בפרט ועל אי.די.בי. בכלל, ובעצם הקשתה מאוד על אי.די.בי. להתאושש מהמשבר שפקד אותה בעקבות משבר הסאבפריים.
לא ניכנס לניתוח של אי.די.בי., אבל ההשקעה הזו, למרות שאי.די.בי. סיימה אותה בסך הכל ברווח, הכבידה על תזרים המזומנים של כור, ועל היכולת שלה להעלות דיבידנד לחברה האם, זה בתורו יחד עם בעיות נוספות מנעו את יכולת ההתאוששות של אי.די.בי.
אבל הנקודה הבאמת מעניינת בכל הסיפור הזה היא שההשקעה הזו של אי.די.בי. בקרדיט סוויס עוררה בזמנו תרעומת וביקורת קשה מהמוסדיים. הטענה שהושמעה אז, שגם אם יש הגיון פיננסי בהשקעה הזו, הרי שמי שמשקיע באי.די.בי. לא משקיע בחברה בתור מנהל תיקים, שיבצע השקעות פיננסיות כאלה ואחרות. ההשקעה היא בשל המודל העיסקי של אי.די.בי., שכלל אחזקת שליטה בחברות וניהולן. לא השקעות פיננסיות.
האם ביטקוין זה חלק מהמודל העיסקי של טסלה? לא!
לפני מספר ימים הודיעה טסלה לבורסה כי חלק מהמזומן שלה מוחזק בביטקוין. לחברה יש 19 מיליארד דולר במזומן או שווה מזומן, ו-1.5 מיליארד מוחזק בביטקוין. למותר לציין שההודעה הזו, הקפיצה את מחיר הביטקוין.
על הדרך נציין שמאסק נחשב לאוהד מושבע של מטבעות קריפטו, בעיקר של מטבע ה-Dogecoin. מן הסתם, הפוזיציה של טסלה בביטקוין ממשיכה את הקו ההאוהד של מאסק (מעניין למה ביטקוין, ולא Dogecoin).
האם הרכישה של טסלה בהיקף של 1.5 מיליארד דולר היא חלק מהמודל העיסקי של טסלה? אני אומר את דעתי על ההתחלה. לא!
יכול להיות שיש הגיון עסקי בזה שטסלה רוכשת ביטקוין. הדפסת הדולרים המאסיבית של הבנק הפדרלי, מחלישה את הדולר ביחס למטבעות אחרים בעולם (וזה משמח מאוד את הפד, שמעוניין להגביר את האטרקטיביות של המטבע האמריקאי). זה בתורו מעלה את שערו של הביטקוין, אל מעל 45 א' דולר, וביתר שאת מאז שטסלה הודיעה את הודעתה.
אבל, וכאן מגיעה סופסוף ההשוואה לדנקנר. בדיוק כפי שהמוסדיים לא אהבו את הפוזיציה של אי.די.בי. בקרדיט סוויס, כך הם אמורים לבקר את הפוזיציה של טסלה בביטקוין. אף אחד לא משקיע במניית טסלה כדי לקבל חשיפה לביטקוין (נכון שבהיקף הזה זה יותר כמו גידור ולא חשיפה, אבל העיקרון לא משנה). אף אחד גם לא יודע לאן זה הולך, ומה יהיה היקף החשיפה המקסימלי. כמובן שגם לא יודעים לאן הביטקוין עצמו הולך, ואיך הפוזיציה הזו תשפיע בעתיד על טסלה. לזכור, טסלה רק השנה עברה לרווחיות.
כל אלה מעלים שאלה חשובה – עד כמה מסוגל דירקטוריון טסלה לרסן את מאסק והשגעונות שלו.
האם צריך מישהו שישמור על מאסק?
בעצם, כפי שאמרתי, הכתבה היא על מאסק. אי אפשר לקחת ממנו את מה שהוא. הוא יזם פנטסטי, שבצדק נמצא במקום גבוה בין עשירי העולם, כשהוא בסך הכל רוצה לפתח דברים שמביאים שינוי טוב לאנושות, ועל הדרך להרוויח מכך.
אבל, מאסק לא צריך להיות בעמדות השפעה במקומות בהם הוא נמצא. הוא צריך להיות ה-Visionary, איש החזון. נשיא חברה. לא מי שמקבל החלטות. הכריזמה שלו שובה רבים אחרים, וקשה לעמוד בפניו. אבל זה בדיוק מה שנדרש מחברה ציבורית כמו טסלה.
מאסק הוא המנכ"ל של טסלה, אולם עד שזו לא הביאה מישהו שינהל את חטיבת הרכב במקום מאסק, העסק לא דפק כמו שצריך. כשהתחושה היתה שמאסק לא משתלט על כל הסיפור הזה בעצמו.
על הדרך היה כתב האישום של רשות ניירות ערך האמריקאית, בגין ציוצים של מאסק, שלטענת הרשות לניירות ערך, הריצו את מניית טסלה. האישום הסתיים בפשרה, לפיה בין היתר מאסק יוותר על תפקיד היו"ר לטובת רובין דנהולם. על הדרך, מאסק אמור היה לוותר על השליטה בחשבון הטוויטר שלו, ולאפשר לעורכי הדין של טסלה לבקר את הציוצים שלו, לפני שהם עולים לאוויר.
לפי קצב הציוצים האחרונים של מאסק, והתחומים בהם הם עוסקים, לא נראה שההסדר בעניין חשבון הטוויטר של מאסק עובד. הוא מריץ את אפליקציית Signal, תומך ב-wallstreetbets, הפורום ב-Reddit שמריץ את מניות GME ודומיהן, מתוך מטרה להתנקם בקרנות הגידור שמכרו מניות אלה בחסר, מביע את דעתו על מכירה בחסר בכלל בשוק ההון, ועל הדרך הוא מריץ את ה-Dogecoin כפי שהזכרנו קודם.
אחד מהציוצים (הרבים) של מאסק על ה-Dogecoin
כל הדברים האלה אולי נחמדים ומגניבים, כשאתה יזם הייטק צעיר, לא מנכ"ל של חברה בשווי שוק של מעל 800 מיליארד דולר.
מעל כל אלה עולה השאלה, האם המבנה הארגוני של טסלה הוא כזה שמסוגל להתמודד עם אלון מאסק. אף אחד לא מתווכח על היכולות שלו, על החזון, והתעוזה, אבל בין זה לבין רצף בלתי פוסק של ציוצים, יחד עם פוזיצייה מאוד גדולה במטבע קריפטו.
לעיתים נדירות יזמים מוצלחים נשארים עם החברה, ומצליחים לנהל אותה מעבר לשלבים הראשונים. ג'ף בזוס הוא אולי הנדיר שבהם, שכן הוא היה שם מהיום הראשון. דוגמא אחרת, שזכורה היא סטיב ג'ובס, שכמה שנים אחרי ההנפקה הדירקטוריון הראה לו את הדלת. הוא עצמו אמר שזה הדבר הטוב ביותר שקרה לו.
אז אם נחזור לשאלה שהוצגה בתחילת המאמר. דנקנר לא יכול ללמד את מאסק הרבה, אבל דבר אחד כן, וזה שהשקעה פיננסית, עם קשר לא ברור למודל העיסקי שלך, יכולה לדרדר אותך מטה מטה. לכן, אומר זאת שוב, השאלה הרלבנטית היא האם מאסק נמצא במקום הנכון עבורו, ועבור טסלה, החברה שהוא מנהל.
