איור פאנדר
משה שלום
21/01/2024
למרות כל המהמורות של שנת 2023, משקיע ישראלי יכול היה לצאת ברווחים נאים מאוד, עם סיום שנה קשה זו. למעשה, מי שהימר על חו"ל, ובמיוחד על ארה"ב, חסך לעצמו הרבה עוגמת נפש. זו שנבעה מביצועי החסר של שוק המניות הישראלי, כאשר המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית עשתה כאן שמות בזירות המט"ח, הנכסים הפיננסיים, הנדל"ן, וההשקעות הזרות. ובמיוחד, המשקיע הזה היה חוסך לעצמו את כל ההלוך ושוב שראינו בשוק שלנו, מאז ה-07-10, ועד עכשיו.
אגב, אין זה אומר שכך יהיה תמיד. אנו מכירים היטב תקופות של משבר מקומי, אשר אחריהן באות תקופות של שגשוג, וביצועי יתר מקומיים מול העולם. דוגמה כזו ראינו בשנת 2021. אגב, כאשר מסתכלים על כל הסאגה המתהפכת, מאז תחילת 2022 (נרמול הריביות), הבעיות התחיקתיות, והעימותים הביטחוניים, נותר לומר רק דבר אחד: יכול היה להיות הרבה יותר גרוע, והשוק הישראלי, בינתיים, הראה עמידות, שמצביעה על יכולת שיקום אדירה ברגע שהאלמנטים הסביבתיים ירשו לו לעשות זאת.
אישית, ולמרות הכאב העצום שכרוך בכל מה שקרה מאז ההתקפה של החמאס, אני חושב שההגעה למצב של ביטחון טוב יותר בגבולות שלנו (דרום וצפון), לאורך שנים, יכולה להביא את הבסיס האיתן לאותו שיקום כלכלי, והוני, כאחד. אנו עדיין במערכה של בניית אותו בסיס חדש, ונקווה שננצח יחד, ושנצליח לבנות אותו במהרה.
בכל אופן, שוקי המניות ברוב העולם היו מצוינים ב-2023, וארה"ב (בעזרת 7 המופלאות) הובילה את הדרך לתופעה המפתיעה הזו. למה מפתיעה? כי נרמול הריביות, וה-QT, היו צריכים להיות לרועץ, גם בשנה הזו . אז מה קרה? לא נרחיב יותר מדיי אלא רק נציין את המילה החשובה היחידה: נזילות. זו הגיעה מהצד הפיסקאלי (הממשל), עם תוכניות שונות, בגודל של כ-2 טריליון דולר, וכמות אדירה של כסף שהייתה עדיין אצל הציבור מהמענקים מתקופת הקורונה. כמו כן, תוסיפו את ה-BTFP (תכנית החילוץ המתמשכת של הבנקים מצד הפד), המהווה מקור לא אכזב של מזומנים.
זהו לוז העניין כולו: צעדי הצמצום של הבנק המרכזי נתקלו (ועוד כמה...) בצעדי ההרחבה מצד הממשל. אלו ניצחו בינתיים, וזה ניכר בנתוני התעסוקה, התמ"ג, ושמירה על רמה גבוהה של מחירי הנדל"ן למגורים. וכך, אחרי ההלם הראשוני של 2022, שנבע ממה שיכול היה לקרות כתוצאה מצעדי הפד, שוק המניות לקח את סיסמת ה-AI, והריץ את המדדים לאזור השיאים החדשים. למעשה, שנת 2023 הייתה שנת השיקום ההוני, גם אם זה היה כרוך בתנודתיות גדולה.
איך המשקיע הישראלי יכול היה ליהנות מכל זה? פשוט מאוד: לקנות קרנות סל, או קרנות מחקות של מדדי ארה"ב השונים. מנוטרלות מט"ח או לא. והרבה עשו זאת. אבל, היו גם כאלו שרצו ניהול אקטיבי, מבוסס רעיון עקרוני זה. כתבה זו עוסקת בקרנות האלו. ואלו פרמטרי הבחירה: קרנות מנוהלות, מקטגורית "ארה"ב חשופת מט"ח", כאשר נלקחו הגדולות, עד לרמה של 100 מיליון שקל בניהול. יש 5 קרנות כאלו, והנה הן לפניכם. הבה נתחיל.
כל הקרנות מגיעות מבתי השקעות מכובדים וגדולים, כאשר אין בהן הוסטינג, אלא שילוב של ניהול אדמיניסטרטיבי והשקעתי כאחד, תחת אותו גג. כולן וותיקות למדי, כאשר שלוש מהן שינו מדיניות מאז הקמתן (מיטב, אלטשולר, ואיילון), ורק אצל מיטב יש בעיה להגיע לתוצאות של שלוש שנים אחורה, בגלל תאריך השינוי של 01-09-2021. למרבה הפלא, ישנו מגוון רחב למדי בדמי הניהול כאשר איילון מוכנים לקבל פחות מאחוז (0.95%), מול השיא של 1.84% בפסגות.
גם בסטיית התקן (קנה המידה של התנודתיות) ישנו מגוון: מ-1.23% (איילון) ועד 2.11% (אלטשולר). זהו הפרש די גדול, למרות שבסיס הנתונים גבוה מעצם המהות של מניות + שינויי מט"ח. לבסוף, הגודל: מיטב נשארה עם הבכורה (422.80), למרות השינוי במדיניות, כאשר הקרן הקטנה ביותר (איילון) הינה הזולה ביותר...
למרות העיכוב בדיווח של החשיפות, ניתן לקבל מושג על פילוסופיית ההשקעה של המנהלים ממה שכן ידוע לנו. אלטשולר-שחם מובילים בחשיפה המנייתית (מינוף מעל ה-100%), כאשר היא הקרן המודיעה על מגבלת השקעה חשובה: היא תבחר מניות מתוך עולם 500 המניות במדד העיקרי. כל השאר משאירות לעצמן חופש בחירה מוחלט, והחשיפה הקטנה ביותר נמצאת אצל מיטב, עם 86.88%. נציין כאן שפסגות הוסיפה לעצמה מגבלה של "כשרה", אבל, זה לא שינה הרבה מיכולותיה, כפי שנראה בהמשך.
כמו כן, הקרן הבולטת בהרכבה היא אותה פסגות, בגלל החשיפה הגדולה יחסית לאג"ח (18.56%), עם מח"מ של 3.99 שנים. למרות זאת, מעניין הדירוג הממוצע המאוד גבוה (יחסית) עם AA-, והיינו מצפים לדירוג קצת יותר נמוך, אם מדובר בחשיפה שמיועדת להביא תנובה משמעותית. כל הקרנות האחרות, עם חשיפה מינימאלית של אג"ח, כאשר המח"מ שלהן מצביע בהחלט על האג"ח כמאגר לחניה זמנית של כספים.
כאשר מרכזים את התשואות של הקרנות, על פי שנים קלנדריות, ועל פי תקופה אחורה, מקבלים תמונה מדהימה של תנודתיות, ושל סיכומים: באופן כללי, שנת 2023 הייתה נהדרת, ופיצתה הרבה יותר על הנפילה של 2022. רואים זאת על פי התשואה של השנתיים אחורה.... והתשואה של שלוש שנים אחורה די דומה למה שהיה יכול לעשות משקיע בשנת 2023 בלבד, אם היה קונה בתחילת השנה ומוכר בסופה.... מעניין מאוד.
כאמור, מיטב אינה יכולה לתת תוצאה של 3 שנים, אבל, הטובה בטווח הזה היא קסם (37.56%) מול האחרונה, איילון, עם 27.64%. אותה קסם הינה האחרונה ב-2023 (24.65%), כאשר המובילה הייתה אלטשולר-שחם עם 37.92% (!). ושוב: אלטשולר-שחם הייתה המנצחת של 2023, אבל, המפסידה ביותר של 2022 (20.45%-), מול היורדת הכי פחות שהייתה קסם (9.40%-). אזכיר שהטבלה ממוינת לפי שנת 2023, אבל כפי שאתם יכולים לראות, תפקידי ההובלה והסיום מתחלפים להם בצורה מהירה, כאשר מגדירים טווחים שונים.
אנא ראו את ההשוואות בצורה גראפית, כדי לקבל תחושה של המגמות, והשינויים, שקרו במהלך הטווחים השונים:
והנה גרף של מה שקרה בקרן המוצלחת ביותר (אלטשולר-שחם), והגרועה ביותר (קסם), בשנת 2023, יחד עם המדד עצמו (S&P500), כאשר ברור שכל האחרות נמצאות באזור הביניים:
לסיכום נאמר:
כפי שכבר כתבתי בפתח הדברים, המשקיע הישראלי, שבחר ללכת על חו"ל, ובמיוחד לארה"ב, רווה נחת גדולה מבחירתו זו. מי שבחר בקרן הטובה ביותר קיבל 37.92%, וזה הרבה בכל קנה מידה, ויותר מהמדד המנייתי האמריקאי העיקרי. זאת, כאשר גם בחירת הגרועה מבין החבילה הזו הייתה נותנת 24.65%. כמו שציינתי, ישנה תנודתיות גדולה מאוד בהובלה של הקבוצה, וזאת על פי בחירת טווח הבדיקה. קלנדארית או תקופתית. אבל מה המסקנות מכל העניין הזה?
ראשית, שכל עוד המצב לא יתייצב אצלנו, יש עדיין היגיון לשקול השקעות בשדות זרים. שנית, ארה"ב עדיין מהווה מקור של השראה לכל שוקי ההון בעולם, ויש מאמץ אדיר של הממשל להראות אופטימיות לקראת בחירות 2024. ושלישית, מי שלוקה בפאניקה בזמני ירידות, וממהר לחסל עמדות, מבלי לדעת מתי לחזור לשוק בזמן (וזה קשה...) לא ייהנה מהשיקום שמגיע אחרי אותה תקופה של פסימיות.
נקודה נוספת: ראו את מצב הגיוסים בקרנות:
שימו לב שהגיוסים, בכול הקרנות, די מועטים מאז אוקטובר 2023. רוב הציבור לא הוסיף, ולכן לא נהנה יותר, מהעליות המדהימות מאז נובמבר 2023, ועד תחילת השנה הנוכחית. זה מתקשר למה שכתבתי לעיל: יציאה רגשית, לרוב, מזיקה. ונקודה אחרונה בהחלט: ממה שראיתם כאן, ברור שיש לגוון, ולבחור ביותר מאשר בקרן בודדת. השינויים בהובלה, אשר ציינתי כאן פעמים רבות, מוכיחים זאת כאלף עדים. יחד ננצח!
אגב, אין זה אומר שכך יהיה תמיד. אנו מכירים היטב תקופות של משבר מקומי, אשר אחריהן באות תקופות של שגשוג, וביצועי יתר מקומיים מול העולם. דוגמה כזו ראינו בשנת 2021. אגב, כאשר מסתכלים על כל הסאגה המתהפכת, מאז תחילת 2022 (נרמול הריביות), הבעיות התחיקתיות, והעימותים הביטחוניים, נותר לומר רק דבר אחד: יכול היה להיות הרבה יותר גרוע, והשוק הישראלי, בינתיים, הראה עמידות, שמצביעה על יכולת שיקום אדירה ברגע שהאלמנטים הסביבתיים ירשו לו לעשות זאת.
אישית, ולמרות הכאב העצום שכרוך בכל מה שקרה מאז ההתקפה של החמאס, אני חושב שההגעה למצב של ביטחון טוב יותר בגבולות שלנו (דרום וצפון), לאורך שנים, יכולה להביא את הבסיס האיתן לאותו שיקום כלכלי, והוני, כאחד. אנו עדיין במערכה של בניית אותו בסיס חדש, ונקווה שננצח יחד, ושנצליח לבנות אותו במהרה.
בכל אופן, שוקי המניות ברוב העולם היו מצוינים ב-2023, וארה"ב (בעזרת 7 המופלאות) הובילה את הדרך לתופעה המפתיעה הזו. למה מפתיעה? כי נרמול הריביות, וה-QT, היו צריכים להיות לרועץ, גם בשנה הזו . אז מה קרה? לא נרחיב יותר מדיי אלא רק נציין את המילה החשובה היחידה: נזילות. זו הגיעה מהצד הפיסקאלי (הממשל), עם תוכניות שונות, בגודל של כ-2 טריליון דולר, וכמות אדירה של כסף שהייתה עדיין אצל הציבור מהמענקים מתקופת הקורונה. כמו כן, תוסיפו את ה-BTFP (תכנית החילוץ המתמשכת של הבנקים מצד הפד), המהווה מקור לא אכזב של מזומנים.
זהו לוז העניין כולו: צעדי הצמצום של הבנק המרכזי נתקלו (ועוד כמה...) בצעדי ההרחבה מצד הממשל. אלו ניצחו בינתיים, וזה ניכר בנתוני התעסוקה, התמ"ג, ושמירה על רמה גבוהה של מחירי הנדל"ן למגורים. וכך, אחרי ההלם הראשוני של 2022, שנבע ממה שיכול היה לקרות כתוצאה מצעדי הפד, שוק המניות לקח את סיסמת ה-AI, והריץ את המדדים לאזור השיאים החדשים. למעשה, שנת 2023 הייתה שנת השיקום ההוני, גם אם זה היה כרוך בתנודתיות גדולה.
איך המשקיע הישראלי יכול היה ליהנות מכל זה? פשוט מאוד: לקנות קרנות סל, או קרנות מחקות של מדדי ארה"ב השונים. מנוטרלות מט"ח או לא. והרבה עשו זאת. אבל, היו גם כאלו שרצו ניהול אקטיבי, מבוסס רעיון עקרוני זה. כתבה זו עוסקת בקרנות האלו. ואלו פרמטרי הבחירה: קרנות מנוהלות, מקטגורית "ארה"ב חשופת מט"ח", כאשר נלקחו הגדולות, עד לרמה של 100 מיליון שקל בניהול. יש 5 קרנות כאלו, והנה הן לפניכם. הבה נתחיל.
כל הקרנות מגיעות מבתי השקעות מכובדים וגדולים, כאשר אין בהן הוסטינג, אלא שילוב של ניהול אדמיניסטרטיבי והשקעתי כאחד, תחת אותו גג. כולן וותיקות למדי, כאשר שלוש מהן שינו מדיניות מאז הקמתן (מיטב, אלטשולר, ואיילון), ורק אצל מיטב יש בעיה להגיע לתוצאות של שלוש שנים אחורה, בגלל תאריך השינוי של 01-09-2021. למרבה הפלא, ישנו מגוון רחב למדי בדמי הניהול כאשר איילון מוכנים לקבל פחות מאחוז (0.95%), מול השיא של 1.84% בפסגות.
גם בסטיית התקן (קנה המידה של התנודתיות) ישנו מגוון: מ-1.23% (איילון) ועד 2.11% (אלטשולר). זהו הפרש די גדול, למרות שבסיס הנתונים גבוה מעצם המהות של מניות + שינויי מט"ח. לבסוף, הגודל: מיטב נשארה עם הבכורה (422.80), למרות השינוי במדיניות, כאשר הקרן הקטנה ביותר (איילון) הינה הזולה ביותר...
למרות העיכוב בדיווח של החשיפות, ניתן לקבל מושג על פילוסופיית ההשקעה של המנהלים ממה שכן ידוע לנו. אלטשולר-שחם מובילים בחשיפה המנייתית (מינוף מעל ה-100%), כאשר היא הקרן המודיעה על מגבלת השקעה חשובה: היא תבחר מניות מתוך עולם 500 המניות במדד העיקרי. כל השאר משאירות לעצמן חופש בחירה מוחלט, והחשיפה הקטנה ביותר נמצאת אצל מיטב, עם 86.88%. נציין כאן שפסגות הוסיפה לעצמה מגבלה של "כשרה", אבל, זה לא שינה הרבה מיכולותיה, כפי שנראה בהמשך.
כמו כן, הקרן הבולטת בהרכבה היא אותה פסגות, בגלל החשיפה הגדולה יחסית לאג"ח (18.56%), עם מח"מ של 3.99 שנים. למרות זאת, מעניין הדירוג הממוצע המאוד גבוה (יחסית) עם AA-, והיינו מצפים לדירוג קצת יותר נמוך, אם מדובר בחשיפה שמיועדת להביא תנובה משמעותית. כל הקרנות האחרות, עם חשיפה מינימאלית של אג"ח, כאשר המח"מ שלהן מצביע בהחלט על האג"ח כמאגר לחניה זמנית של כספים.
כאשר מרכזים את התשואות של הקרנות, על פי שנים קלנדריות, ועל פי תקופה אחורה, מקבלים תמונה מדהימה של תנודתיות, ושל סיכומים: באופן כללי, שנת 2023 הייתה נהדרת, ופיצתה הרבה יותר על הנפילה של 2022. רואים זאת על פי התשואה של השנתיים אחורה.... והתשואה של שלוש שנים אחורה די דומה למה שהיה יכול לעשות משקיע בשנת 2023 בלבד, אם היה קונה בתחילת השנה ומוכר בסופה.... מעניין מאוד.
כאמור, מיטב אינה יכולה לתת תוצאה של 3 שנים, אבל, הטובה בטווח הזה היא קסם (37.56%) מול האחרונה, איילון, עם 27.64%. אותה קסם הינה האחרונה ב-2023 (24.65%), כאשר המובילה הייתה אלטשולר-שחם עם 37.92% (!). ושוב: אלטשולר-שחם הייתה המנצחת של 2023, אבל, המפסידה ביותר של 2022 (20.45%-), מול היורדת הכי פחות שהייתה קסם (9.40%-). אזכיר שהטבלה ממוינת לפי שנת 2023, אבל כפי שאתם יכולים לראות, תפקידי ההובלה והסיום מתחלפים להם בצורה מהירה, כאשר מגדירים טווחים שונים.
אנא ראו את ההשוואות בצורה גראפית, כדי לקבל תחושה של המגמות, והשינויים, שקרו במהלך הטווחים השונים:
והנה גרף של מה שקרה בקרן המוצלחת ביותר (אלטשולר-שחם), והגרועה ביותר (קסם), בשנת 2023, יחד עם המדד עצמו (S&P500), כאשר ברור שכל האחרות נמצאות באזור הביניים:
לסיכום נאמר:
כפי שכבר כתבתי בפתח הדברים, המשקיע הישראלי, שבחר ללכת על חו"ל, ובמיוחד לארה"ב, רווה נחת גדולה מבחירתו זו. מי שבחר בקרן הטובה ביותר קיבל 37.92%, וזה הרבה בכל קנה מידה, ויותר מהמדד המנייתי האמריקאי העיקרי. זאת, כאשר גם בחירת הגרועה מבין החבילה הזו הייתה נותנת 24.65%. כמו שציינתי, ישנה תנודתיות גדולה מאוד בהובלה של הקבוצה, וזאת על פי בחירת טווח הבדיקה. קלנדארית או תקופתית. אבל מה המסקנות מכל העניין הזה?
ראשית, שכל עוד המצב לא יתייצב אצלנו, יש עדיין היגיון לשקול השקעות בשדות זרים. שנית, ארה"ב עדיין מהווה מקור של השראה לכל שוקי ההון בעולם, ויש מאמץ אדיר של הממשל להראות אופטימיות לקראת בחירות 2024. ושלישית, מי שלוקה בפאניקה בזמני ירידות, וממהר לחסל עמדות, מבלי לדעת מתי לחזור לשוק בזמן (וזה קשה...) לא ייהנה מהשיקום שמגיע אחרי אותה תקופה של פסימיות.
נקודה נוספת: ראו את מצב הגיוסים בקרנות:
שימו לב שהגיוסים, בכול הקרנות, די מועטים מאז אוקטובר 2023. רוב הציבור לא הוסיף, ולכן לא נהנה יותר, מהעליות המדהימות מאז נובמבר 2023, ועד תחילת השנה הנוכחית. זה מתקשר למה שכתבתי לעיל: יציאה רגשית, לרוב, מזיקה. ונקודה אחרונה בהחלט: ממה שראיתם כאן, ברור שיש לגוון, ולבחור ביותר מאשר בקרן בודדת. השינויים בהובלה, אשר ציינתי כאן פעמים רבות, מוכיחים זאת כאלף עדים. יחד ננצח!
