המפקח על הבנקים: "סיכון הלבנת הון ומימון טרור הינו סיכון מרכזי שמשפיע על הפעילות של הבנקים"

סיכון הלבנת הון ומימון טרור הינו סיכון מרכזי שמשפיע על הפעילות של הבנקים ועל השירותים שהם נותנים ללקוחותיהם. בשנים האחרונות, מורכבות ניהול סיכון זה הלכה והתעצמה בגלל שינויים באקו-סיסטם הפיננסי, התרחבות בדרישות הרגולציה והצורך באיזון בין ניהול הסיכון לבין צרכי הלקוחות. 

סביבת הפעילות הפיננסית משתנה, כאשר המערכת הבנקאית המסורתית, שכוללת את הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, נדרשת לעבוד מול גופים פיננסיים חוץ-בנקאיים, חלקם מפוקחים וחלקם לא, שנותנים מגוון של שירותים בנקאיים ללקוחות. התפתחויות חיוביות אלה משכללות את השוק הפיננסי ומוסיפות ערך רב ללקוחות, ובד בבד הן גם מעצימות את אתגרי המערכת הבנקאית בעולם של סיכוני הלבנת הון ומימון טרור.

במקביל, בשנים האחרונות הדרישות הרגולטוריות מתאגידים בנקאיים התגברו. הן כחלק, מהגברת המאבק של מדינות רבות בעולם בהון השחור ובהעלמות מס, בהובלת ארה"ב, הן בדרישות מהגופים הפיננסיים להיות שומרי סף במאבק בטרור, והן בשימוש בכל סנקציות כחלק מעולם איסור הלבנת הון. 

בעולם בו הדרישות בתחום איסור הלבנת הון גוברות, חשוב להבטיח, כי יישמר האיזון בין החובה של התאגידים הבנקאיים לנהל את סיכון איסור הלבנת הון לבין מתן שירות בנקאי לכלל הציבור. יש להקפיד כי התרחבות החובות באשר למשטרי איסור הלבנת הון לא יביאו להדרה פיננסית של אוכלוסיות מוחלשות, ובמקרים של סירוב לתת שירות התאגידים הבנקאיים נדרשים לדעת לנמק את החלטתם ללקוחותיהם.

האתגרים המפורטים מעלה, באו לידי ביטוי במספר מקרים מהתקופה האחרונה. שתי דוגמאות בהקשר זה: הראשונה, הכנסת אזרחים ישראלים למשטר סנקציות של מדינות זרות. חשוב להבהיר שתאגידים בנקאיים נדרשים לקבוע מדיניות לשימוש ברשימות סנקציות לאומיות כחלק מניהול הסיכונים שלהם, שכן עקיפה של סנקציות יש בה כדי לחשוף את התאגידים הבנקאיים לסיכונים משמעותיים, וביניהם: סיכוני ציות, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים משפטיים וסיכוני מוניטין. עם זאת, ניהול הסיכון, אין משמעותו הימנעות מסיכון, אלא התאגידים הבנקאיים נדרשים להבין את משמעות הסנקציות וההשלכות שלהם כלפי לקוחותיהם, ובמיוחד אילו שירותים ניתן להמשיך ולספק.  הדוגמא השנייה, נוגעת לפעילות לקוחות התאגידים הבנקאיים בקריפטו, ולאיזון שהבנק נדרש בין ניהול הסיכון בתחום זה לבין מתן שירותים ללקוחותיו. 

הפיקוח על הבנקים מברך על הרפורמה הרגולטורית במשטר איסור הלבנת הון ומימון טרור הצפויה בישראל, ועל הכוונה להתקין צו איסור הלבנת הון אחיד שיחול על כל הסקטורים הפיננסיים. צו אחיד שיוחל על כל המערכת הפיננסית בישראל, יש בו בכדי לסייע לצמצום הפערים הרגולטוריים בין גופים שונים, בוודאי בסקטורים בהם טרם הוטמעו באופן מיטבי תרבות ותהליכי איסור הלבנת הון. עמדת הפיקוח על הבנקים היא כי על הצו האחיד להיות מושתת על התוויית עקרונות על, אשר יחולו על כלל הסקטורים הפיננסיים, כאשר יוקנו סמכויות לכל אחד מהרגולטורים הפיננסיים לקבוע הוראות ספציפיות לגופים המפוקחים על ידם, וזאת מכוח אחריותם הכוללת על היציבות.