משפטנים:"חוק הגישור עתיד למוטט את מערכת המשפט"

בעוד מספר חודשים אמור להיכנס לתוקפו חוק המחייב זוג המעוניין להתגרש, לפתוח בהליך גישור. רק לאחר שהגישור ייכשל, אם ייכשל – יוכלו לפנות בני הזוג לערכאות ולתבוע גירושין.

יוזמי החוק החדש טוענים כי הוא אמור לחולל מהפכה בתחום הגירושין בישראל, והקים לעצמו תומכים ומתנגדים רבים. 
נראה כי לאמונה זו לא שותפים עורכי דין המצויים בתחום המשפחה, המאוחדים בדעה כי מדובר בחוק בעייתי מאד, אך חלוקים מאד על השלכותיו. 

חלקם טוענים שמדובר באות מתה – בחוק מחורר ככברה, שיהיה קל מאד לעוקפו, בעוד אחרים טוענים כי הוא רק להכביד ולייקר את הליכי הגירושין על זוגות המעוניינים להתגרש.

הנה מגוון דעות של עורכי דין המצויים בתחום המשפחה על החוק העומד להיכנס לתוקף בקרוב.

לדברי עו"ד שני ליבמן הדיונים בדיני המשפחה נוגעים למעשה בנושאים הכי חשובים לאדם בחייו – ביתו, משפחתו וכבודו. בכל התחומים הללו – הוצאת הדיון לידיים של עובדים סוציאליים שלא מכירים את חוקי המשפחה לעומקם, עלול להפקיר את טובתם של המתדיינים, ולכפות עליהם פתרונות שלאחר מכן יקשה עליהם לשנותם. 
לדבריה, החוק אוסר על פניה של הצדדים לבתי המשפט בכל עניין עד מיצוי הליך הגישור. יש עניינים רבים דחופים, כמו למשל ניכור הורי המתפתח, מניעת הסדרי ראייה של הורה אחד להורה השני – ואם לא ניתן לפנות לבתי המשפט – לא ניתן לטפל בזמן בהתפתחויות העלולות לפגוע קשות בילדים. ניכור הורי, אם לא מטפלים בו כבר בניצניו – יכול להתקבע – ולגרום לנתק לכל החיים של הילדים מאחד ההורים. 
לדברי עו"ד ליבמן, החוק אוסר על ייצוג של הצדדים בהליך הגישור, ובהליך הגירושין – כלומר עורך דין לא יכול לייעץ לאחד הצדדים בשני ההליכים גם יחד – הדבר גורם להתייקרות משמעותית של הליך הגירושין לשני הצדדים שלמעשה יצטרכו לשלם גם לעורך הדין מייעץ (שבלעדיו באמת לא כדאי להיכנס להליך כזה, וכן לעורך הדין שמנהל לבסוף את הליך הגירושין). למעשה הלקוחות יוציאו יותר כסף על המאבק המשפטי, אבל עורכי הדין לא ירוויחו יותר, וההליך יהפוך לסבוך עוד יותר.
לדברי עו"ד ליבמן, כבר היום העובדים הסוציאליים לא עומדים בעומס ודוחים תסקירים מעבר למה שבית המשפט הקציב כך שלא ברור איך יעמדו בעומס החדש ומה ייפול בין הכיסאות ואז הליך שנועד להיות 60 יום יהיה 120 יום ובזמן זמן סעדים כלכליים דחופים ו/או הסדרי ראיה לא יבוצעו
החוק דווקא יחריף את מאבקי הגירושין
לעומתה טוענת עו"ד אלינור ליבוביץ' שהחוק יסלים את המאבק וליבה את אש המריבה, למרות שמטרותיו הפוכות בדיוק.
לדברי עו"ד ליבוביץ' - מירוץ הסמכויות, שהחוק הזה כביכול חוסם – הופך הרבה יותר מורכב עם החוק. למעשה החוק אומר שכאשר חולפים הימים שהוקצו לגישור, וכאשר הוא מוכתר בכישלון, הצדדים צריכים לפנות לבתי המשפט או הדין לפי בחירתם – כלומר מרוץ סמכויות כבימים ימימה. הבעיה כעת היא ששני הצדדים ירוצו בכל המהירות לסמכות בה הם חפצים (בהכללה  - בגברים לבית הדין הרבני, ונשים לביהמ"ש למשפחה) ויתחיל מאבק משפטי חריף וממושך – לאיזו סמכות הוגשה התביעה ראשונה – ומי אמור לדון בתיק – ביה"ד הרבני או ביהמ"ש למשפחה? למעשה, רק המרכיב הזה בחוק יגרום לעומס כזה בבתי המשפט – שכבר מהסיבה הזו – הוא לא שווה את הנייר עליו הוא כתוב. מה גם, החוק המוצע מתייחס רק לביהמ"ש המשפחה ולא לבית הדין הרבני – כלומר אין גישור חובה למי שפונה לבית הדין הרבני. זה נותן יתרון עצום לכל מי שיפנה לבית הדין הרבני. 
לדברי עו"ד ליבוביץ', על בית המשפט למשפחה נאסר להכריע בנושא סמכות – ועל כן, הוא מאבד מכוחו לעומת בית הדין הרבני, ומאפשר מחטפים מצד בית הדין. בגלל האיסור לפנות לבתי המשפט, תופעות כמו הברחת נכסים, ריקון חשבונות בנק משותפים על ידי אחד הצדדים – ושאר פעולות כלכליות עוינות – הופכות לבלתי ניתנות לעצירה, אלא בהתערבות בית המשפט. כאשר בית המשפט מתערב – מדובר במאבק גירושין לכל דבר ועניין.
לדברי עו"ד ליבוביץ', מי שרוצה להתגרש, ונוטה לפתח מאבק גירושין מכוער – לא ישנה את מנהגו – גם אם ייכפה עליו הליך גישור. בכלל לכפות הליך גישור עלול הרבה פעמים לא להשיג את מטרתו, רק לגרום להארכה מיותרת של הסכסוך בין בני הזוג – דבר שגורם סבל בעיקר לילדים.
לדברי עו"ד ליבוביץ', לקוח שלה טוען כי: "לפי מה שהבנתי גירושין מהירים מתאפשרים בחוק כזה רק באמצעות בית הדין הרבני, ועל כן הייתי פונה אליו כמה שיותר מהר, כדי להתגרש מאשתי כמה שיותר מהר".
"החוק החדש – חסר משמעות וקל מאד לעוקפו"
לדברי עו"ד איריס שינפלד לחוק החדש אין כל משמעות. לדבריה, עורכי הדין יודעים כיצד להוציא את הסיפור מתוך הגישור – בצורה פשוטה. למשל עירוב המשטרה בתלונות הדדיות, השארת הילד אצל אחד מבתי ההורים בלי לתת להורה השני לראות אותו – ועוד כל מיני פתרונות שיגררו פנימה את המשטרה ואת בית המשפט. למעשה מי שלא רוצה להתדיין, ורוצה הכרעה מהירה, עם אחריות וליווי של בית משפט – יכול להשיג אותה בלי בעיות גם במקביל לגישור – ולעיתים גם מומלץ לו לעשות זאת – כדי לא לאבד את הדברים הכי חשובים לו בחיים.
לדברי עו"ד עינבר לב קיימות לקונות רבות בחוק, שעלולות להמיט על זוגות רבים סבל רב. לדבריה, כאשר אין פתרון כאשר האישה צריכה מזונות זמניים – ולא מקבלת אותם במשך ארבעה חודשים.
כמו כן, טוענת עו"ד לב, כי אין פתרון כאשר יש צו הרחקה בגלל אלימות – חוקית לא יכולים להתדיין אחד עם השני – ועל כן החוק מאלץ אותם להפר את צו הרחקה. לדבריה, צווי עיכוב יציאה מהארץ  - על פי התקנות של בית המשפט – לא ניתנים לאכיפה, ומתבטלים אם לא מוגשת תובענה מתאימה תוך 7 ימים מהוצאת הצו הזמני. זה אומר שבני הזוג לא יוכלו למעשה לפנות לבית המשפט, ועל כן לא יוכלו להוציא צו עיכוב יציאה אפקטיבי נגד חטיפת הילדים שלהם. 
כמו כן, טוענת עו"ד לב, שבצווי עיקול זמניים – צווי דיספוזיציה – אי אפשר לטפל בהם ללא תביעה רכושית – כלומר, אם אחד מבני הזוג מבריח רכוש, לא ניתן לעצור אותו – במשך 60 יום. זה עלול להפיל חברות שלמות, לשתק עסקים ולעודד הברחות נכסים.
לדבריה, החוק מביא לכך שהחזק כלכלית – ליתרונות משמעותיים, דבר שגורם לסחיטה של החלש, אשר יסכים להכל. לבסוף, מצביעה עו"ד לב על העובדה שכבר כיום אין מספיק עובדות סוציאליות – שהן אלה שאמורות לנהל את כל יישוב הסכסוכים על פי החוק החדש.  על כן טוענת עו"ד לב, היא צופה שיהיה מאד קשה ליישמו.
בעל חברה שמיוצג על ידי עו"ד עינבר לב אומר, שאם החוק הזה היה קיים, זה היה מקל עליו מאד. הוא היה יכול לסגור את חשבונות הבנק המשותפים לו ולאשתו, להוציא משם את כל הכספים בלי שיהיה לה אפשרות להתנגד לכך. למכור את הדירה שרשומה על שמו – וכך למעשה לגרום לכך שכל סכסוך הגירושין שהתפתח אחר כך היה הרבה יותר קצר – כי לאשתו לא היה כסף לממן עורכי דין להיאבק בו.
"נטל כבד על היחידה לסיוע משפטי"
לדברי עו"ד ליאן קהת החוק מטיל את הטיפול במתגרשים על יחידות הסיוע שליד בתי המשפט.  לדבריה, ספק אם מערכת יחידות  הסיוע שליד בתי המשפט ערוכה להתמודד עם נטל כזה. 
לדברי עו"ד קהת, כיום יחידות הסיוע מונות בעיקר עובדים סוציאליים אשר אין להם כל הכשרה לטפל בסכסוכים  כלכליים שיבואו לפתחם. לדבריה, צפוי עומס רב ליפול על המערכת בבת אחת ונראה שהחוק שהוא לכאורה מבורך עלול לפספס את מטרתו הברוכה. 
לקוח של עו"ד קהת טוען: "אשתי היתה נלחמת בי בכל מקרה, שום מגשר ושום יחידת סיוע לא היתה מונעת ממנה להיאבק בי עד זוב דם. זה הכל לגופו של אדם. זה החיים שלה.". 
לקוח אחר טען"אני משוכנע שאילו היו מחייבים אותנו להתגשר לא היינו מגיעים לסכסוך כזה.  הסכסוך הלך והעצים בגלל שנאלצתי להגיב לתביעות שהיא הגישה כנגדי. נאלצתי להכפישה בחזרה. בדיעבד, לא הייתי צריך להיגרר לכך והדבר היה מאפשר לנו להתגרש בדרכי שלום". 

"החוק עומד להחריף את מירוץ הסמכויות"
לדברי עו"ד אמיר זבולון, החוק חוקק באופן מהיר תוך התעלמות מהאפשרות שיחטא למטרה כיוון שרק יחריף את מרוץ הסמכויות. לדבריו, לקוחות שיפנו למשרדי עורכי דין יתבקש למלא טופס פשוט וירוצו להגיש למזכירויות כדי לקנות סמכות. 
לדברי עו"ד זבולון, החוק מחייב את יחידות הסיוע שליד בתי המשפט ובתי הדין לקיים 4 מפגשים בין בני הזוג המתדיינים. מפאת חוסר בכוח אדם ועובדים סוציאליים ברור שהמערכת לא תוכל לעמוד בדרישות החוק ולמלא אחריו. מה גם שהחוק מאפשר למנוע הגשת תביעות למשך 85 יום בטרם יתקיים דיון. 
לדברי עו"ד זבולון, מצב זה יכול לגרור אישה למשך זמן רב בטרם תוכל לבקש מזונות זמניים בעבור ילדיה באם הבעל יינטוש את הבית. כמו כן, מצב שכזה יוכל למנוע אבא מלבקש הסדרי ראייה דחופים עם ילדיו במקרה שהאם מונעת ממנו קשר עם ילדיו.
"גישור עלול להתגלות ככלי משחית"
לדברי עו"ד דפנה זיס, גישור הינו כלי מצויין לפתרון מחלוקות בין צדדים המעוניינים ומסוגלים להגיע לפשרה. לדבריה, גישור יכול להתגלות ככלי משחית, מזיק והרסני כאשר לפחות אחד מהצדדים איננו מעוניין ו/או איננו מסוגל להגיע לפשרה. 
לדבריה, סכסוכים בין בני זוג מעצם טבעם, הופכים לעיתים קרובות לסכסוכים יצריים, חריפים ובלתי ניתנים לפישור כאשר צד אחד (אן שני הצדדים) נכנסים למנגנון הישרדות ושימור האני העצמי. במצב כזה, צד לסכסוך איננו מעוניין כלל וכלל בפשרה אלא במלחמת הישרדות ולא מעוניין ולא מסוגל להביא עצמו ל"הלך הרוח" הדרוש לצורך קיום הליך גישור שהוא למעשה הליך שאמור להביא ל"פשרה". 
לדברי עו"ד זיס, כפיית הליך גישור על צדדים המצויים במערך הישרדותי שכזה הינה הרסנית מהסיבות הבאות: 
מדובר בבזבוז זמן מוחלט שכן מלכתחילה במצב דברים זה אין שום סיכוי להגיע לפשרה במסגרת של הליך גישור המהווה בזבוז זמן ומשאבים יקרים. 
מעבר לכך, צד המצוי בהלך רוח הישרדותי עלול לנצל לרעה את הליך הגישור לשם יצירת עובדות בשטח לטובתו אשר ישמשו אותו בעתיד, בזמן המשפט וישחקו לרעתו של הצד השני, כגון: הברחת נכסים, עשיית שימוש במידע שמתגלה במהלך הגישור, יצירת עובדות בשטח ביחס לילדים, לרכוש וכיוצ"ב. 
כמו כן, הליך גישור הוא מטבעו הליך של פשרה וכאשר צד אחד הוא "חזק יותר" מהצד השני, הרי שהליך המשא ומתן המתנהל בגישור איננו מאוזן והצד "החזק" הוא שיקבע את תוצאות הגישור על חשבון "הצד החלש". 
לדברי עו"ד זיס, איש עסקים עמיד, הממוקם בעמדות כוח מתוקף עיסוקיו ואשר נפגע קשות מרצונה של אשתו להתגרש ממנו, הודיע לה חד משמעית שלו היו כופים עליו הליך של גישור במצב ההישרדותי בו הוא מצוי היום, הוא היה דורש ממנה, כבאת כוחו, לנצל את תקופה בה הוא, לכאורה, ינהל הליך של גישור, כדי לצבור לזכותו כל נקודה אפשרית כנגד אשתו לצורך המשפט שיתנהל ביניהם כאשר יתברר שהליך הגישור לא הביא לפשרה בין הצדדים, החל מהברחת נכסים משותפים ויצירת מצב כאילו "ירד מנכסיו" , המשך בעשיית שימוש בילדים, (שהם "הנקודה החלשה" אצל בת זוגו), וכלה באסיפת חומר לצורך הכפשת בת זוגו כאם, כאדם, כאשה, כדי שיוכל לפגוע בה במלוא הכוח שכן היא פגעה בו ועל כך הוא איננו מסוגל לסלוח לה. 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.