צבי סטפק
מיכאל לוי
14/04/2015
התאחדות הסטודנטים יוצאת במהלך ראשון מסוגו בישראל ונכנסת לעולם החיסכון הפנסיוני ארוך הטווח, במטרה להעניק פתרון לציבור הסטודנטים בכללותו. ההתאחדות מציעה החל מהיום לכל סטודנט ברחבי הארץ ליהנות מקרן פנסיה של מיטב דש עם דמי ניהול בשיעור של 1% מההפקדה ו- 0.1% מהצבירה. סטודנטים שיצטרפו לקרן הפנסיה ייהנו מההטבה למשך 7 שנים ממועד ההצטרפות, ולאחר מכן יסתכמו דמי הניהול ב-2% מן ההפקדות ו- 0.2% מן הצבירה. כל סטודנט יכול להרשם להטבה דרך האינטרנט.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
<ul dir="rtl"><li>רוב התוכניות בתשתיות תחבורה חורגות מלוח הזמנים המתוכנן להשלמתן ולכן מובילות בטווח הבינוני להשקעה קטנה מהמתוכנן בתשתיות התחבורה.</li><li>ההתקדמות האטית פוגעת ביכולת לתכנן את מיקום המגורים והעסקים ומגבילה את יכולת הממשלה להפנות משאבים למטרות אחרות.</li></ul><p dir="rtl">תיבה זו עוסקת בתהליכי התקצוב והביצוע של השקעות מתוכננות בתשתיות תחבורה בישראל, ובחלק מהסיבות לכך שביצוען חלקי. </p><p dir="rtl"><br />בשנים האחרונות קיבלה הממשלה כמה החלטות על תכניות השקעה בתשתיות תחבורה שנועדו לשפר ולהרחיב את רשת הכבישים ואת מערך התחבורה הציבורית, ביניהן "נתיבי ישראל", הרכבות הקלות בירושלים ובתל אביב, וקו הרכבת בין תל אביב לירושלים. חלק ניכר מהן נחשבו לרפורמות כוללות בתשתית התחבורה, והן תוקצבו בהתאם ואושרו בממשלה. כאשר עוקבים לאורך זמן אחר ביצוען של התכניות, מוצאים שהן נתקלו בבעיות ועיכובים. כתוצאה מכך רק חלק מהן מגיעות לכלל ביצוע, ומתוך קבוצה זו רובן חורגות מלוח הזמנים המתוכנן להשלמתן ולכן מובילות בטווח הבינוני להשקעה קטנה מהמתוכנן בתשתיות התחבורה.</p><p dir="rtl"><br />איור 1 ממחיש זאת: הוא מציג אילו שינויים חלו בשנים האחרונות בצפי לגבי ההוצאות על פיתוח תחבורה. ניתן לראות בו לאיזה סדר גודל הגיעו השינויים שהתכניות במשרדי הממשלה הרלוונטיים צפו ב-2012: ההוצאות היו אמורות לגדול בין 2012 ל-2015 מ-11 מיליארד ש"ח ל-23 מיליארד, כלומר יותר מפי שניים. גידול זה היווה כמחצית מסך הגידול בתקציב המדינה שכְּלל ההוצאה דאז אפשר לערוך ב-3 שנים, אף שחלק ניכר מהגידול בתקציב – ואף מעבר לכך – כבר היה מיועד להוצאות בסעיפים אחרים . התכניות ב-2012 ל-2015 כללו בין היתר הוצאה של כ-4.9 מיליארדי ש"ח על הרכבת הקלה בתל אביב, 3.6 מיליארדים על תכנית "נתיבי ישראל", 1.5 מיליארד על הרכבת הקלה בירושלים, ומיליארד על פרויקט חשמול הרכבת.</p><p dir="rtl"><img alt="" src="https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/PublishingImages/25-03-2015-1H.png" style="width: 653px; height: 583px;" /> <br /> <br />האיור גם מראה שההפרש בין הצפי ל-2015 ב-2012 ובין הצפי ל-2015 בתחילת 2015 מגיע ל-10 מיליארדי ש"ח, כלומר ירידה של 45%, וזאת אף על פי שהממשלה לא ביטלה תכניות משמעותיות לפיתוח התחבורה. העובדה שההוצאה נמוכה מהצפוי אינה מעידה על חיסכון או יעילות, מכיוון שפרויקטים של תשתיות תחבורה בישראל חורגים מעלותם המקורית בכ-31% בממוצע . הירידה בצפי מראה כי התכניות לפיתוח התשתיות לתחבורה מתבצעות בקצב אטי מהמתוכנן. </p><p dir="rtl">להתקדמות האטית יש חשיבות שחורגת מהמחסור בתשתיות תחבורה: הפיגור פוגע ביכולת לתכנן את מיקום המגורים והעסקים, היות שבניית שכונות מגורים דורשת כבישים וגישה לאזורי התעסוקה של התושבים העתידיים, ותפקודם של עסקים מושפע מנגישותם לתשתיות תחבורה. יתר על כן, מאחר שההשקעות בתשתיות תחבורה גדולות ומורכבות, הן דורשות תקצוב ותכנון רב-שנתיים. מכיוון שהממשלה כפופה לתקרת הוצאות רב-שנתית, תקצוב רב-שנתי עודף בסעיף התשתיות מגביל את יכולתה להפנות משאבים למטרות אחרות. לכן חשוב לשפר את יכולות התכנון, התקצוב והבקרה של הגופים האמונים על פרויקטים גדולים בתחום תשתיות התחבורה. </p><p dir="rtl">תכניות שכבר נקבע להן מתווה תקציבי מתקדמות אפוא בקצב נמוך, ולדבר יש סיבות רבות. עם העיקריות שבהן נמנות:</p><ul dir="rtl"><li>חוסר הסכמה בין משרדי הממשלה, ובינם לבין החברות המבצעות, לגבי תכולת הפרויקט או לגבי תוכנה של החלטת הממשלה הנוגעת לעניין.</li><li>חוסר הסכמה לגבי תמחור הרכיבים בפרויקט ו/או לגבי השיטה להצמיד את התקציבים שנועדו לו.</li><li>שינויים תכופים במפרט הפרויקט, לדוגמה המרת צמתים במחלפים, שינוי בתוואי של כביש, תוספת כביש במטרה לחבר את הפרויקט לפרויקט אחר, תוספת מסילה, ושינוי טכנולוגי שמצריך שדרוג תשתית. לעתים הביצוע אינו מתקדם עד שמשיגים הסכמה על כל אלה. </li><li>הערכות אופטימיות מדי בקשר לעלות הפרויקט וליכולת לבצעו. אלה מצריכות תיקונים הן בלוח הזמנים והן בתזרים המזומנים הנחוץ לפרויקט. </li><li>עיכובים בפרסום מכרזים, בדיקתם והחלטה על הזוכים בהם. </li><li>שינויים בסדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות הרלוונטיים ושל הממשלה. </li><li>שינויים בחברות המבצעות את הפרויקטים וביכולותיהן.</li></ul><p dir="rtl">כדי להמחיש חלק מתופעות אלו, שחלקן אינן שליליות מעיקרן, למשל שינויים בסדרי העדיפויות ושינויים טכנולוגיים, נסקור שניים מהפרויקטים הגדולים והחשובים ביותר שגובשו בשנים האחרונות לשם פיתוח התחבורה: תכנית "נתיבי ישראל" והקו האדום בתל אביב. </p><p dir="rtl"><span style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; background-color: #ffffff;">הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.</span></p></body></html>לפני מספר חודשים הכריזה התאחדות הסטודנטים על כוונתה להגיע להסכם פנסיוני כולל ומשתלם עבור ציבור הסטודנטים ברחבי הארץ. המטרה אותה הציבה ההתאחדות הייתה להציע קרן פנסיה הוגנת ובטוחה לסטודנטים בישראל. המהלך צמח מלמטה בעקבות יוזמות מקומיות באגודות הסטודנטים בחיפה ובתל אביב. באמצעות מהלך זה מקווה ההתאחדות להשפיע לא רק על עתידם הפנסיוני של הסטודנטים אלא לתרום לתחרות הכוללת בתחום הפנסיה בישראל, תוך הגברת המודעות של הציבור כולו לחיסכון הפנסיוני.
גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים: "אנחנו, ציבור הסטודנטים, חיים את המציאות של המחאה החברתית וחייבים להסיק ממנה מסקנות לטווח ארוך. התאחדות הסטודנטים הבינה שמעבר להפגנות וסיסמאות יש צורך לספק פתרונות אמיתיים לאנשים בשטח, והדרך היחידה לעשות זאת היא להתאגד ולמנף את הכוח הטמון בהתאגדות.
ההסכם עם מיטב דש, מעבר להיותו משתלם ביותר ביחס לתנאי קרנות הפנסיה הקיימים בשוק, נותן לסטודנטים כוח ומנוף להתמקח ולגלות מעורבות בתנאי הפנסיה שלהם מול כל חברה אחרת. מדובר במהפכה, והיא מתחילה בציבור הסטודנטים, חינוך ציבור הסטודנטים להגברת המודעות והידע הפנסיוני היום, ישתלם מאוד בעשורים הבאים כאשר הסטודנטים יתפסו עמדות מפתח בשוק העבודה הישראלי".
ההסכם עם מיטב דש, מעבר להיותו משתלם ביותר ביחס לתנאי קרנות הפנסיה הקיימים בשוק, נותן לסטודנטים כוח ומנוף להתמקח ולגלות מעורבות בתנאי הפנסיה שלהם מול כל חברה אחרת. מדובר במהפכה, והיא מתחילה בציבור הסטודנטים, חינוך ציבור הסטודנטים להגברת המודעות והידע הפנסיוני היום, ישתלם מאוד בעשורים הבאים כאשר הסטודנטים יתפסו עמדות מפתח בשוק העבודה הישראלי".
ההסכם של התאחדות הסטודנטים עם בית ההשקעות מיטב דש מותאם לקהילה הסטודנטיאלית, שנגישות אינטרנטית ועולם הדיגיטל אינם זרים לה. הסטודנטים יוכלו להצטרף לקרן הפנסיה הדיגיטלית של מיטב דש באמצעות הפלטפורמה הדיגיטלית עם העלויות המופחתות הנלוות. הנגישות הדיגיטלית והכוח הצרכני של הסטודנטים מאפשרים את התנאים הייחודיים למוצר פנסיוני ארוך טווח כחלק מההסכם שנחתם.
בית ההשקעות מיטב דש הרחיב במהלך השנה האחרונה את פעילותו בזירה הדיגיטלית שכללה את פיתוחן והשקתן של קרן הפנסיה הדיגיטלית וקרן ההשתלמות הדיגיטלית לעצמאיים, זירה אשר ממשיכה להתרחב באמצעות שיתופי פעולה נוספים של בית ההשקעות עם גופים שונים בהם התאחדות הסטודנטים.
בית ההשקעות מיטב דש הרחיב במהלך השנה האחרונה את פעילותו בזירה הדיגיטלית שכללה את פיתוחן והשקתן של קרן הפנסיה הדיגיטלית וקרן ההשתלמות הדיגיטלית לעצמאיים, זירה אשר ממשיכה להתרחב באמצעות שיתופי פעולה נוספים של בית ההשקעות עם גופים שונים בהם התאחדות הסטודנטים.
אבנר סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש: "אנו מברכים על ההסכם החדש שיאפשר לציבור הסטודנטים בישראל ליהנות מתנאים מצויינים באמצעות פלטפורמה דיגיטלית מתקדמת. המחשבה על עתיד פנסיוני חייבת להיות חלק אינטגרלי מתפיסת החיים של כל תושב בישראל. האתגר של התאחדות הסטודנטים יהיה ביצירת מודעות בקרב קהל הסטודנטים לעתיד הפנסיוני בגילאי העשרים פלוס.
אין ספק שמהלך זה הינו חלק מתפיסה חברתית אחראית שאנו בטוחים כי תוביל את ציבור הסטודנטים לעולם החיסכון הפנסיוני ארוך הטווח, כזה שיוביל לפנסיה ראויה בגיל פרישה. הבחירה שלנו בסטודנטים היא טבעית – הם יהיו המנהלים העתידיים של המשק הישראלי ומהווים קהל יעד עתידי נחשק לכל מוסד פיננסי. הבחירה שלנו בפלטפורמה דיגיטלית, הינה חלק מהשקעה רחבת היקף של מיטב דש בעולם הדיגיטל, מתאימה לקהילה הסטודנטיאלית ומאפשרת לנו להעניק להם קרן פנסיה בעלויות מופחתות".
אין ספק שמהלך זה הינו חלק מתפיסה חברתית אחראית שאנו בטוחים כי תוביל את ציבור הסטודנטים לעולם החיסכון הפנסיוני ארוך הטווח, כזה שיוביל לפנסיה ראויה בגיל פרישה. הבחירה שלנו בסטודנטים היא טבעית – הם יהיו המנהלים העתידיים של המשק הישראלי ומהווים קהל יעד עתידי נחשק לכל מוסד פיננסי. הבחירה שלנו בפלטפורמה דיגיטלית, הינה חלק מהשקעה רחבת היקף של מיטב דש בעולם הדיגיטל, מתאימה לקהילה הסטודנטיאלית ומאפשרת לנו להעניק להם קרן פנסיה בעלויות מופחתות".
האתגר הבא של התאחדות הסטודנטים הוא לגרום לסטודנטים לגלות מעורבות ואחריות בתנאי הפנסיה שלהם ולתכנן את העתיד הכלכלי שלהם. הנתונים שנמצאים בידי התאחדות הסטודנטים מעידים על כך שהסטודנטים אינם מעורבים מספיק בכל הקשור לפנסיה שלהם. לפי סקר שערכה התאחדות הסטודנטים בקרב למעלה מ- 1,000 סטודנטים וסטודנטיות עולה, כי מעסיקים לא מפרישים פנסיה ל- 13.5% מהסטודנטים על אף החובה בחוק. 8% נוסף מהסטודנטים כלל אינם יודעים אם המעסיקים מפרישים להם לפנסיה כלל. עוד עולה מהסקר כי 80% מהסטודנטים לא יודעים מה גובה דמי הניהול שנגבים מהם.
למרות שסטודנטים נחשבים לקבוצה חזקה באוכלוסיה ולצרכנים חכמים שיודעים לעמוד על זכויותיהם, תוצאות הסקר של התאחדות הסטודנטים מציגים מציאות הפוכה: 86% מהסטודנטים לא התמקחו על דמי הניהול שנגבים מהם, לעומת 14% שהתמקחו. מתוך הסטודנטים שלא התמקחו, 79% לא ידעו שהדבר אפשרי ו-21% הנוספים לא חשבו שזה יעזור. מכלל המדגם רק 7.5% מהסטודנטים התמקחו על תנאי הפנסיה שלהם והצליחו להוריד את דמי הניהול.
התאחדות הסטודנטים בישראל הינה ארגון הגג של 65 אגודות סטודנטים בישראל ומייצגת למעלה מ 310,000 סטודנטים וסטודנטיות הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי הארץ. ההתאחדות הוקמה ב- 1934 במטרה לשמור על מעמד הסטודנטים בישראל ולקדם את זכויותיהם בכל תחומי החיים. בד בבד, פועלת התאחדות הסטודנטים לקידום החברה בישראל, הן באמצעות קידום רפורמות חברתיות והן באמצעות פיתוח והשתתפות בפרויקטים של מעורבות חברתית והתנדבות. בחזון ההתאחדות, תפקיד הסטודנטים בחברה אינו מתמצה ברכישת השכלה ובקניית דעת, כי אם במעורבות אקטיבית ומתמשכת לשיפור פני החברה בה הם חיים. בנוסף, ההתאחדות מקיימת פעילות הסברה למען ישראל בקמפוסים ברחבי העולם, ונמצאת בקשר מתמיד עם ארגוני סטודנטים עולמיים, לרבות ארגוני סטודנטים יהודיים.
בית ההשקעות מיטב דש מנהל כ-137 מיליארד שקל בקרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה, תיקים מנוהלים ותעודות סל. בית ההשקעות פועל באמצעות חברות בנות גם בתחומי הברוקראז', ניהול סיכונים, ניהול תוכניות אופציות לעובדים, מכללה ללימודי שוק ההון ועוד. החברה מנוהלת על ידי אילן רביב ונשלטת על ידי קבוצת BRM ומשפחת סטפק.
| |
דמי ניהול סטודנטים מיטב דש: דמי ניהול סטודנטים מיטב דש: 1% מהפקדה 0.1% מהצבירה |
דמי ניהול מקסימאליים: 6% מהפקדה , 0.5% מהצבירה |
|
דמי ניהול סטודנטים מיטב דש: 1% מהפקדה 0.1% מהצבירה |
דמי ניהול מקסימאליים: 6% מהפקדה , 0.5% מהצבירה |
|
||||
| גיל |
שכר |
הפקדה באחוזים |
הפקדה בש"ח |
יתרה צבורה צפויה בגיל 67 |
יתרה צבורה צפויה בגיל 67 |
פער בש"ח ביתרה צבורה בגיל 67 |
פנסיה צפויה בגיל 67 |
פנסיה צפויה בגיל 67 |
פער בש"ח בפנסיה בתשלום חודשי |
|
| 24 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| 4,300 ₪ |
17.50% |
753 ₪ |
997,053 ₪ |
844,688 ₪ |
152,365 ₪ |
5,051 ₪ |
4,280 ₪ |
771 ₪ |
||
| שכר מינימום |
|
|
|
|
|
|
|
|
||
| 24 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| 7,000 ₪ |
17.50% |
1,225 ₪ |
1,623,109 ₪ |
1,375,073 ₪ |
248,036 ₪ |
8,223 ₪ |
6,967 ₪ |
1,256 ₪ |
||
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
||
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| 24 |
9,260 ₪ |
17.50% |
1,621 ₪ |
2,147,142 ₪ |
1,819,026 ₪ |
328,116 ₪ |
10,878 ₪ |
9,216 ₪ |
1,662 ₪ |
|
| שכר ממוצע במשק |
|
|
|
|
|
|
|
|
||
