התגובות בשוק להודעת הריבית

עומר רגב

28/04/2015

איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות יצירות:

הועדה המוניטרית בחרה להותיר גם החודש את הריבית על כנה, בהתאם להערכות הכלכלנים ולמרות שהיו שהעריכו כי בנק ישראל יפחית את הריבית לרמה אפסית או אף שלילית, או ישלוף מכיסו תכנית להרחבה כמותית שתכלול רכישות מאסיביות של אג"ח ממשלתי.

הועדה המוניטרית בחרה להותיר את הריבית על כנה, ונראה כי בבנק ישראל מבקשים להמתין ולבחון את התפתחות סביבת האינפלציה לאור השתנות הגורמים העונתיים ולאור התייקרות הדלקים בעולם.

בבנק ישראל מציינים את הגורמים הבאים כבסיס להחלטת הריבית האחרונה (ההערות שלנו בסוגריים):

מדד חודש מרץ עלה בשיעור הנמוך במעט מציפיות החזאים 0.3% אל מול ממוצע של 0.4% (אנחנו צפינו 0.3% - א.נ.), כאשר חלק גדול מהירידה במחירי המוצרים הסחירים נובע מהירידה במחיר הנפט הגולמי.
ממוצע תחזיות החזאים ל-12 המדדים הבאים ירד מ- 1.2% ל-1.1% (ציפיות האינפלציה חשובות, שכן היעד הראשון העומד לנגד עיני בנק ישראל הינו יעד האינפלציה – א.נ.). מנגד, הציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים עלו מ- 0.4% ל-0.6%.
מרבית החזאים אינם צופים הפחתה בריבית בנק ישראל בחודשים הקרובים, אך מעקום התלבור עולה הסתברות מסוימת להפחתה כזו.
האינדיקטורים לפעילות ברבעון הראשון של השנה מצביעים על כך שהמשק מוסיף לצמוח בקצב המתון ששרר בשנתיים האחרונות (לפני חודש תמונת המצב היתה מעורבת, כלומר יותר פסימית – א.נ.).
נתוני שוק העבודה מוסיפים להציג תמונה חיובית.
מאז הדיון המוניטרי התחזק השקל מול הדולר בכ- 3% ומול האירו ב- 1.3%. במונחי שער חליפין הנומינלי האפקטיבי, התחזק השקל ב- 1.7% (זה הגורם היחיד שבנק ישראל יכול היה להיתלות בו אם היה בוחר להפחית את הריבית – א.נ.).
בשוק האג"ח הממשלתי, ירדו התשואות בעקום הנומינלי, בדומה למגמה העולמית. גם בעקום הצמוד ירדו התשואות בשיעור מתון.
כמות הכסף מוסיפה לגדול (בקצב מהיר – א.נ)
בחודש ינואר עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי בעיקר בשל נטילת אשראי בנקאי. במרץ הנפיק המגזר העסקי הלא פיננסי אג"ח בהיקף גבוה מעט מהממוצע ב-12 החודשים האחרונים. יתרת החוב של משקי הבית עלתה תוך גידול ביתרת החוב לדיור (מישהו באמת חושב שיש מצוקת אשראי במשק שמחייבת הפחתת ריבית ?– א.נ.).
מחירי הדיור מוסיפים לעלות. מספר העסקאות ירד בפברואר, אך הוא עודנו גבוה.
קרן המטבע הבינ"ל עדכנה כלפי מעלה את התחזית לצמיחה באירופה וביפן, וכלפי מטה בארה"ב ואת התחזית להתפתחות הסחר העולמי (המתואם עם היצוא הישראלי – א.נ.). על פי הציפיות העולות מהשווקים, נדחה מועד התחלת העלאת הריבית בארה"ב.
ירידה בקצב החזוי של צמיחת הסחר העולמי והמשך הייסוף עלולים להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר (האם בנק ישראל מכין את הרקע להפחתת ריבית אם שער השקל יוסיף להתחזק אל מול הסל ?? – א.נ.).

כשציפיות האינפלציה לשנה הקרובה מצויות סביב או קרוב לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, כשהמדד האחרון היה חיובי וצפויים מדדים חיוביים נוספים בחודשים הקרובים, כשמחיר הנפט הגולמי שהיה אחד הגורמים העיקריים לדפלציה בישראל עולה, כשהאינדיקטורים אינם מצביעים על הדרדרות של הפעילות הכלכלית במשק ושיעור האבטלה מוסיף לרדת, כשמחירי הדירות מוסיפים לעלות וכן גם הביקוש למשכנתאות, וכשהיקף האשראי במשק מוסיף לגדול - אין צורך להפחית את הריבית, ועל אחת כמה וכמה שלא לקבוע אותה על רמה אפסית או שלילית.

נקיטה בצעדים קיצוניים צריכה להתבצע בזמנים בהם נדרשת המערכת להגיב בצעדים אלו. אנחנו לא שם. אין מצוקת אשראי במשק, אין סימנים לפגיעה ברמת הפעילות הכלכלית, הירידה בשיעור האינפלציה נעצרה ואפילו קרן המטבע הבינ"ל מעריכה כי הסיכונים הדפלציוניים בעולם נחלשו.

האפשרות להפחתת ריבית נוספת, עם זאת, לא ירדה מהשולחן, אך ככל הנראה לא תתממש, אלא אם השקל ישוב להתחזק ולסכן את התחזית של בנק ישראל להתכנסות האינפלציה אל תוך גבולות היעד בשנה הקרובה, או את קצב הצמיחה במשק.

אלכס זבז'ינסקי הכלכלן הראשי של מיטב דש:

ההודעה הקודמת של בנק ישראל ניסתה להפיג את הציפיות להורדה מיידית של הריבית שעלו בצורה מוגזמת לקראת ההחלטה לאחר פרסום הסקירה של HSBC. הפעם, נראה שהודגשו דווקא התרחישים, שאם יתממשו, עשויים להוביל לנקיטת צעדים מוניטריים בהמשך:

בנק ישראל מציין שתחזיות הצמיחה לסחר העולמי הורדו ע"י קרן המטבע ובשיקולים להחלטת הריבית מציין ש"ירידה בקצב החזוי של צמיחת הסחר העולמי והמשך הייסוף של השקל עלולים להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר". יש בכך רמז שכדי לסייע למגזר היצואני ולחברות שמתמודדות עם התחרות מול יבוא יתכן וידרשו צעדים מצד בנק ישראל.
אם בהודעת הריבית הקודמת נרשם שעל פי תחזיות החזאים וחטיבת המחקר של בנק ישראל, האינפלציה צפויה לחזור אל תוך תחום היעד ב-12 החודשים הבאים, הפעם משפט זה נעדר מההודעה. במקומו כתוב שציפיות האינפלציה לטווחים קצרים ממקורות שונים מצויות סביב הגבול התחתון של יעד האינפלציה או מתחתיו, מה שיכול לסמן שפחת בטחון הועדה המוניטארית בכך שהאינפלציה בכיוון חזרה אל תוך היעד.
בנק ישראל מציין אומנם שהחודש לא נערכו שינויים בריביות של הבנקים המרכזיים השונים, לאחר הפחתות ריבית בחודש הקודם, אך מציין שנדחה מועד התחלת העלאת הריבית בארה"ב. דחיית מועד הפחתת הריבית בארה"ב מאריכה את התקופה במהלכה בנק ישראל צריך להתמודד עם הלחצים לייסוף השקל ביחס לדולר.

בהודעה נותר המשפט שהופיע בהחלטות הריבית בחודשיים האחרונים שבנק ישראל "יבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים על מנת להשיג את מטרותיו". כפי שהדגישו דוברים שונים של הבנק בתקופה האחרונה, משפט זה לא מופיע "סתם" בהחלטות הריבית.

למרות פיזור רמזים לגבי האפשרות לצעדים מוניטארים מקלים נוספים, אנו מעריכים שהסיכוי לכך די נמוך נוכח הסיכונים הרבים הכרוכים בצעדים אלה ועל רקע התנאים הקיימים במשק הישראלי והעולמי.

הסיכוי לנקיטת צעדים מסוג אלה יעלה, אילו מדד המחירים לחודש אפריל יהיה משמעותית נמוך מהציפיות ו/או השקל יתחזק בשיעור ניכר ביחס לסל המטבעות.

אנו מעריכים שבתרחיש המרכזי הריבית בישראל תישאר ללא שינוי בחודשים הבאים ולא ינקטו צעדים מרחיבים משמעותיים נוספים.

יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס:

"הנקודה החשובה ביותר להערכתנו בהודעה הייתה כי בנק ישראל חוזר להדגיש כי הייסוף האפקטיבי של 3.7% של השקל מול הסל מתחילת השנה, עשוי להקשות על צמיחת הייצוא והמגזר הסחיר. בניגוד להודעת הריבית הקודמת, הפעם בנק ישראל חוזר להדגיש את הסיכונים מפני הייסוף. נכון להיום נראה ששער השקל מול סל המטבעות הוא אינדיקטור מרכזי, אם לא המרכזי מכולם, לבחינת ההחלטה על גובה הריבית. רצוי לזכור גם כי לנגד עיני הבנק מרחפת באופן תמידי "מטרת העל"- שהיא ציפיות אינפלציה הנעות בטווח היעד (1%-3%). להערכתנו, נקיטת צעד נוסף של ריבית שלילית או הרחבה כמותית תעשה רק במקרה של המשך הייסוף של השקל מול השער הנומינלי האפקטיבי וכאשר השער ירד חזרה לרמה של 80 או מתחת לזה. תרחיש של עליית תשואות משמעותית באירופה, שתגרור גם עליית תשואות בארה"ב עשויה בהחלט לתרום לפיחות של השקל ולדחות מהלך של הפחתת ריבית נוספת בישראל."

ניר אומיד מנכ"ל גלובל ואליו השקעות:

בדיוק באותו היום שבו נבחרת דוקטור קרנית פלוג לנגידה המפתיעה ביותר על ידי המגזין בלומברג (עם שיא עולמי של שש החלטות ריבית מפתיעות), מחליטה דוקטור פלוג שלא להפתיע שוב והוועדה המוניטרית מותירה את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1% . מדד המחירים לצרכן שעלה בחודש מרץ ב-0.3%, בהובלת מחירי הדלק וסעיף הדיור הקל על ההחלטה ולו בשל התקווה כי המדדים השליליים שנובעים בחלקם מגורמים חד פעמיים נמצאים כבר מאחורינו. ההחלטה להערכתנו טובה ונכונה, הורדת ריבית לאפס או לריבית שלילית עלולה לנפח ביתר שאת את שווקי אגרות החוב והנדל"ן התוססים מבלי לקרב את האינפלציה ליעד שקבע הבנק. יש לשקול לדעתינו, לאור הנסיבות שנוצרו בשווקים לשנות את יעד האינפלציה לטווח נמוך יותר ולא לנסות לעמוד ביעד זה בכל מחיר.

מנכ"ל מט"ח 24 דוד מסיקה:

בנק ישראל ממשיך במדיניות הפאסיבית של אי שימוש בכלים אגרסיבים כנגד התחזקות השקל.

בטווח הקצר תחל מגמה החלשות בשנית של הדולר אל מול השקל והשארות הריבית על כנה תהיה ווקטור ורוח גבית למגמה זו.

הדולר צונח מתחילת החודש למעלה מ-2% ולטווח הרחוק, השוק הלוקאלי והמסחר הפרו שקלי יצפה להתערבויות יותר אגרסיביות והתערבויות בכלים נוספים בהתחזקות השקל.

אייל טלמור סמנכ"ל השקעות תמיר פישמן קרנות נאמנות:

"בנק ישראל החליט גם החודש להישאר בעמדת המתנה ונראה כי הוא מעודד מהנתונים הכלכליים כגון שוק העבודה והמדד המשולב שעלה בכ 0.4% ומהעלייה בציפיות האינפלציה הנגזרות מהשוק שעלו בחודש האחרון.

נראה שבחר להתעלם מהאינפלציה השלילית ב 12 חודשים האחרונים ומהתחזקות השקל בכ- 3% מההחלטה הקודמת בחודש מרץ.

להערכתנו במידה והשקל ימשיך להתחזק הבנק יאלץ לנקוט בצעדים משמעותיים בהמשך.

לאור ההחלטה הלקונית, הדולר נחלש ב-1%"

רו"ח בועז צליח, מנכ"ל ובעלים של בית ההשקעות טופ אלפא:

"נראה כי בנק ישראל אינו מתרגש מהחולשה המורגשת בענפי יצוא רבים וכי הוא משייך זאת לאו דווקא להתחזקותו של השקל מול סל המטבעות האפקטיבי, אלא להאטה כללית בסחר העולמי. העובדה כי השינוי במדד המחירים לחודש מרץ היה חיובי (לראשונה מזה חמישה חודשים) ושהתחזקות השקל תואמת את המגמה העולמית והיא כנראה לא תוצר של לחצים ספקולטיביים, מחלישות את הצורך בנקיטת צעדים מוניטריים נוספים מצד הבנק המרכזי. נראה כי בנק ישראל אינו רוצה עדיין להשתמש בכלים מוניטריים נוספים בעת הזו ומעדיף לשמור תחמושת לחודשים הבאים. נותר לראות האם המשק ימשיך לאותת על התחזקות או שמה האינפלציה החיובית לחודש מרץ הייתה רגעית, והמשק נמצא בתהליך דפלציוני. להערכתנו השארת הריבית לחודש מאי לא הפתיעה את השווקים ולכן לא תשפיע על שוק האג"ח. אף על פי כן, ייתכן כי בטווח הקרוב עוד נראה הורדת ריבית נוספת ע"י הבנק המרכזי, תלוי במגמת התחזקות השקל והאינדיקטורים הכלכליים".

ליאור קידר, סמנכ"ל ההשקעות בברק בית השקעות: "צפו למהלכים אגרסיביים של פלוג בזירת המט"ח".

"בנק ישראל אמנם לא הוריד את הריבית הפעם, כצפוי, בתגובה שערו של הדולר צולל כנגד השקל ברגעים אלה בשיעור של 1% לרמה של 3.893 שקלים. להערכתנו, במידה ונראה את שער הדולר ממשיך להיסחר ברמה הנמוכה מ-3.9 שקלים , צפו למהלכים אגרסיביים יותר של בנק ישראל, כולל התערבות בשוק המט"ח בהיקף של מאות מיליוני דולרים. במידה וגם זה לא יעזור, כבר בחודש הבא לפלוג לא תהיה ברירה אלא להפחית את הריבית במשק לשפל היסטורי של 0%".

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים:

"בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 0.1 אחוז, בהתאם להערכתנו ובהתאם להערכות מרבית החזאים הישראלים. בהודעת הריבית בנק ישראל לא רומז על צעדים מוניטריים נוספים/חדשים מעבר לניסוח הרגיל ששימש אותו בעבר.

להערכתנו, בשע"ח (שקל – סל) הנוכחי, האינדיקאטורים הטובים יחסית ברבעון הראשון; לצריכה, למיסים, לתעסוקה, העלייה במחירי הדירות (ובביקוש למשכנתאות ולאשראי) והעלייה בציפיות לאינפלציה, לא תומכים בנקיטת צעדים קיצוניים מצד בנק ישראל, כגון ריבית שלילית ו/או הרחבה כמותית.

למרות זאת, ייסוף חד בשקל מול סל המטבעות (שמקבל משקל רב יותר בהחלטת הריבית בתקופה האחרונה), בשילוב מדד מחירים נמוך משמעותית מהצפי באפריל, יכולים לשנות הערכה זו".

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר:

פלוג פועלת נכון.

בנק ישראל לא מפתיע, הריבית לחודש מאי ללא שינוי וברמה של 0.1%. במכלול הנתונים הריאליים, צודקת נגידת בנק ישראל בצעדיה השקולים ביחס לריבית. פעולותיה נועדו לשמור על רמתו של השקל נמוכה ולתמוך בפיחות השקל במונחי סל וזאת במטרה לא לפגוע בפעילות הריאלית. בהחלטה זאת, למרות שיש מספר אפשרויות לפעולה, בחרה הנגידה להמתין ולא לבזבז נשק יקר על ידי הפחתת הריבית לאפס. יחד עם זאת, התחזקות השקל במונחי סל מאז סוף חודש פברואר, מעלה משמעותית את הסיכוי להפחתה נוספת של הריבית בחודשים הקרובים, וסביר להניח כי בנק ישראל ימתין למדד אפריל ולתקציב הממשלה החדשה.

תגובת אילן ארצי, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות הלמן-אלדובי לפרסום הריבית:

בהתאם לציפיות לא שינתה הנגידה את הריבית, יחד עם זאת אנו מעריכים כי מדובר בהפוגה זמנית בלבד בתוכנית ההרחבה הכמותית של בנק ישראל. לאחר מדד חודש אפריל נחזור לסביבת אינפלציה הנמוכה מיעד בנק ישראל, והמשך מלחמות המטבעות בעולם יאלצו את בנק ישראל לנקוט בצעדים מונטריים נוספים, בניהם הורדת ריבית נוספת והגברת קצב רכישות המט"ח.

תגובת איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות 'יצירות' לפרסום הריבית:

הועדה המוניטרית בחרה להמתין לפרסומם של נתונים נוספים לפני שתנקוט בצעד קיצוני של הפחתת הריבית לאפס, שכן המשתנים המקרו-כלכליים שהתפרסמו לאחרונה, כולל המדד המשולב שפורסם היום, לא תומכים בהפחתת ריבית במשק.

תגובת חן הרצוג, הכלכלן הראשי, BDO Consulting Group לפרסום הריבית:

"נראה כי בנק ישראל מבקש לדחות החלטה לגבי המשך הורדת הריבית, עד שתתבהר המדיניות הכלכלית של הממשלה החדשה, כנראה מתוך חשש שהלחצים הקואליציוניים יגרמו לפריצת מסגרת התקציב וליצירת לחצים אינפלציוניים. להערכתנו, בפועל לא רק שאין חשש מיצירת לחצים אינפלציוניים, אלא להפך - בשנתיים הקרובות בנק ישראל לא צפוי לעמוד ביעד האינפלציה העומד על 1% עד 3%. שר האוצר החדש הציב לעצמו יעד ברור להביא להורדת מחירי הדיור. משקל מרכיב מחירי הדירות מהווה כ-15% במדד המחירים לצרכן. לכן, כל ירידה של 10% במחירי הדיור, תביא לירידה של 1.5% במדד המחירים לצרכן. אנו סבורים שבנק ישראל חייב לפעול תחת הנחה של מימוש יעד המדיניות המרכזי של שר האוצר הנכנס להורדת מחירי הדירות. בתנאים אלו צפויה אינפלציה אפסית ואולי אף שלילית, ולכן מתחייבת המשך הורדת הריבית, כדי להביא להמשך עידוד הפעילות במשק ועמידה ביעד האינפלציה. עם זאת, חשוב לזכור כי המשק כבר הפנים מצב של ריבית אפסית, ולכן עידוד הפעילות המשק מחייב צעדים אקטיביים של הממשלה הנכנסת, ולא יכול להסתמך רק על המדיניות המוניטרית".

תגובת רוני סולומון, מנהל מחלקת יעוץ, בחברת בטוחה משכנתאות:

ההחלטה הנוכחית מעידה על התייצבות האינפלציה ביעד הבנק, מכיוון שבהחלטת הריבית בחודש הקודם נטען כי הצעד הוא פועל יוצא של האינפלציה הנמוכה. נראה כי הדבר מרגיע את בנק ישראל ומצביע על רצונם של הבנקים להעלות את הריבית בהמשך השנה אך לא נראה שמגמה זאת תחל לפני תחילת 2016.

בנוגע לשוק המשכנתאות נראה כי סביבת הריבית הנוכחית גורמת לקהל הרחב להמשיך ולרכוש נכסים כאלטרנטיבה לריביות הנמוכות, במיוחד כאשר כיום, הריבית מאפשרת לרכוש נכס בתנאים מועדפים שמעולם לא היו וספק אם יחזרו. אין ספק כי שוק המשכנתאות כיום, זו האלטרנטיבה הכדאית ביותר להשקעה ואני לא צופה ירידה במס' לוקחי המשכנתאות או בהיקפי המשכנתאות בטווח הקרוב.