בנק ישראל
23/08/2016
בארץ:
-
המיקוד השבועי עוסק בהגדרות רחבות יותר לשיעור אבטלה. מצבו הטוב של שוק העבודה מתבטא בכל המדדים לאבטלה. גם בהגדרות רחבות יחסית, האבטלה הנוכחית בישראל נמוכה בהשוואה בינלאומית וביחס לנתונים בעבר.
-
אחת הטענות שעולות שוב ושוב בשיח הציבורי היא שלעובדים לקראת גיל הפרישה קשה למצוא עבודה. אם הטענה תתבטא בנתונים, נצפה כי שיעור האבטלה בקרב גילאי 55+ יהיה גבוה באופן כללי, או לכל הפחות גבוה יותר מאשר שיעורי האבטלה בקרב הגילאים הצעירים יותר. עם זאת, ניתוח שיעורי האבטלה הרלוונטיים מפריך טענה זו.
-
מנתוני האומדן הראשון של הלמ"ס לחשבונות הלאומיים ברבעון השני של שנת 2016 עולה כי ברבעון זה נרשמה האצה בקצב הצמיחה במשק. ההאצה בקצב הצמיחה נבעה מרכיבי הצריכה הפרטית והציבורית. כמו כן, ההשקעות בנכסים קבועים והיצוא המשיכו לצמוח.
-
קצב הצמיחה ברבעון הראשון של 2016 עודכן פעם נוספת כלפי מעלה, כאשר האומדן הנוכחי עומד על 2.2 אחוזים בהשוואה לאומדן ראשוני של 0.8 אחוז.
-
הלמ"ס עדכן במקביל גם את נתוני החשבונות הלאומיים השנתיים. במסגרת זו, נתוני התוצר (במחירים שוטפים) לשנים 2014 ו- 2015 עודכנו כלפי מעלה באופן משמעותי, כאשר רמת התוצר הנוכחית בכל אחת מהשנים הללו הייתה גבוהה בכ- 1.0 אחוז מהאומדן הקודם.
-
עודכנו גם קצבי הצמיחה של התוצר, כאשר בלט העדכון לשנים 2013 ו- 2014.
-
העדכון כלפי מעלה ברמת התוצר משפיעה על נתונים הנמדדים באחוזי תוצר, כדוגמת הגירעון התקציבי, החוב הציבורי והעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. יתר על כן, העדכון כלפי מעלה ברמת התוצר עשויה להשפיע על תחזיות התוצר והצמיחה, ובשל כך להשפיע על תחזיות יחסי החוב לתוצר והגירעון לתוצר גם בשנים אלו.
-
מדד הייצור התעשייתי רשם בחודש יוני גידול , אשר נבע מעלייה משמעותית במדד ענפי הטכנולוגיה העילית, בעוד שביתר ענפי הטכנולוגיה נרשמו ירידות בחודש יוני.
-
מדד פדיון ענפי הכלכלה עלה בחודש יוני, ושב למגמת הגידול הנרשמת בשנתיים האחרונות.
-
בחודש יולי עלה מדד המחירים לצרכן בשיעור של 0.4 אחוז, קצב עליית המדד (ב-12 החודשים האחרונים) נותר שלילי ועמד על 0.6- אחוז.
-
בחודש יולי נרשם גידול בהיקף המשרות הפנויות, כך ששיעור המשרות הפנויות מסך המשרות במשק נותר ברמה גבוהה, מה שמעיד על חוזקו של שוק העבודה הישראלי.
-
יצוא הסחורות (בניכוי עונתיות) רשם ירידה בחודש יולי, שבאה לידי ביטוי ביצוא לכלל אזורי הסחר העיקריים של ישראל למעט היצוא לארה"ב.
בעולם:
-
קצב האינפלציה של מדד המחירים לצרכן בארה"ב ירד במעט בחודש יולי, בהתאם לציפיות. ירידה נרשמה גם במדד הליבה.
-
מספר היתרי הבנייה בארה"ב הצטמצם בחודש יולי בהשוואה לחודש יוני, אולם במספר התחלות הבנייה נרשמה עלייה.
-
נתוני מדד הסנטימנט הכלכלי של ZEW לחודש אוגוסט מצביעים על בלימת הירידה שנרשמה בחודש יולי שנבעה מה-.Brexit
-
קצב האינפלציה של מדד המחירים לצרכן בגוש האירו רשם עלייה מתונה בהשוואה לחודש מקביל אשתקד. במקביל קצב אינפלציית הליבה נותר ללא שינוי בהשוואה לחודש קודם.
-
קצב האינפלציה (שיעור השינוי ביחס לחודש המקביל אשתקד) בבריטניה עמד בחודש יולי על 0.6 אחוז, מעל לציפיות.
-
התוצר היפני התרחב ברבעון השני של 2016 ב- 0.2 אחוז בקצב שנתי, נמוך מהתחזיות ומהקצב שנרשם ברבעון הראשון של השנה.
עיקרים
שיעור האבטלה הרשמי בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית ובהשוואה לנתון בישראל בעבר. עם זאת, יש הטוענים כי ההגדרה הרשמית לאבטלה מגבילה וצרה מדי, ולכן אינה מייצגת את מכלל הבעיות שעשויות להתקיים בשוק העבודה. לכן, במיקוד זה נציג נתונים על שיעור האבטלה בישראל גם בהגדרות רחבות יותר הכוללות את מחפשי העבודה הפעילים (ההגדרה הרשמית והמקובלת לאבטלה), את המתייאשים מחיפוש עבודה, את המעוניינים והזמינים לעבודה שאינם משתתפים בכוח העבודה ואת העובדים במשרה חלקית שלא מרצון. המסקנות העיקריות מהניתוח הן:
-
מצבו הטוב של שוק העבודה מתבטא בכל המדדים לאבטלה. גם בהגדרות רחבות יחסית, האבטלה הנוכחית בישראל נמוכה בהשוואה בינלאומית וביחס לנתונים בעבר.
-
אחת הטענות שעולות שוב ושוב בשיח הציבורי היא שלעובדים לקראת גיל הפרישה קשה למצוא עבודה. אם הטענה תתבטא בנתונים, נצפה כי שיעור האבטלה בקרב גילאי 55+ יהיה גבוה באופן כללי, או לכל הפחות גבוה יותר מאשר שיעורי האבטלה בקרב הגילאים הצעירים יותר. עם זאת, ניתוח שיעורי האבטלה הרלוונטיים מפריך טענה זו.
כללי
הלמ"ס מפרסמת אחת לחודש נתונים על שוק התעסוקה לחודש הקודם, וזאת בהסתמך על סקר כוח אדם. הסקר דוגם את האוכלוסייה הקבועה של מדינת ישראל בגילאי 15 ומעלה והוא כולל מגוון שאלות, ובכלל זה שאלות על השתתפות בשוק העבודה, היקף התעסוקה והסיבות לאי ההשתתפות בשוק העבודה (לרלוונטיים). הסקר מזהה שתי אוכלוסיות מרכזיות:
מועסקים - אנשים שעבדו בעבודה כלשהי שעה אחת לפחות בשבוע האחרון. קבוצת המועסקים כוללת, בין היתר, משרתים בצבא (חובה או קבע) וכן אנשים שעובדים בדרך כלל, אך שבשבוע בו נערך הסקר הם נעדרו זמנית מעבודתם (למשל, בעת חופשת לידה).
מובטלים - אנשים שלא עבדו כלל (אפילו לא שעה אחת) וחיפשו עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות שלפני מועד הסקר (בלתי מועסקים שלא מרצון). נדגיש כי ההגדרות בהן משתמשת הלמ"ס נהוגות בכל מדינות ה- OECD.
שיעור האבטלה הרשמי מחושב על ידי חלוקת המובטלים בכמות המשתתפים הפעילים בכוח העבודה שהיא כמות המועסקים ועוד כמות המובטלים. נכון ליוני 2016, שיעור האבטלה במשק (גילאי 15+) עמד על 4.8%, שיעור נמוך במיוחד הן בהשוואה בינלאומית והן בהשוואה לנתון בישראל בעבר.
עם זאת, יש הטוענים כי ההגדרה הרשמית של שיעור האבטלה מגבילה ושהיא צרה (רחבה) מדי, ושהיא אינה בהכרח מייצגת את מכלל הבעיות שעשויות להתקיים בשוק העבודה. בשל כך, נהוג לעיתים לנתח את האבטלה על פי הגדרות נוספות ולבחון את ההבדלים בין השיעורים המתקבלים. במיקוד זה נציג חמש הגדרות שונות לשיעור האבטלה במשק, וננתח בהסתמך על הגדרות אלה את המגמות בשוק העבודה מאז 2001 ואת שיעורי האבטלה בחלוקה לגיל ומגדר. הניתוח מתבסס על עיבודי הלמ"ס לסקר כוח אדם.
חמש ההגדרות בהן נשתמש להערכת היקף האבטלה הן:
|
קיצור |
הגדרה |
|
U1 |
מחפשי עבודה באופן פעיל זה יותר מ- 14 שבועות. הגדרה צרה יחסית לפיה רק מחפשי עבודה לאורך תקופת זמן ארוכה יחסית נחשבים למובטלים. |
|
U2 |
מחפשי עבודה באופן פעיל. ההגדרה הרשמית והמוכרת לאבטלה. |
|
U3 |
מחפשי עבודה באופן פעיל (U2) בתוספת המתייאשים מחיפוש עבודה. מתייאשים מחיפוש עבודה אינם נכללים בכוח העבודה הרשמי, אך הם חיפשו עבודה ב- 12 החודשים שקדמו לפקידתם בסקר. הם מעוניינים לעבוד והיו יכולים להתחיל לעבוד אילו הוצעה להם עבודה מתאימה (נחשבים "זמינים לעבודה"). הסיבה לכך שהם לא חיפשו עבודה היא שהם חושבים שאין עבודה המתאימה להם במקצוע או באזור המגורים שלהם, מבחינת שכר, שעות ו/או עניין בעבודה; או בשל חוסר הכשרה/ניסיון מתאים. |
|
4U |
מחפשי עבודה באופן פעיל, בתוספת המתייאשים מחיפוש עבודה (3U) ובתוספת המעוניינים והזמינים לעבודה שאינם משתתפים בכוח העבודה (כלומר לא מחפשים באופן פעיל עבודה ולא מועסקים). |
|
5U |
מחפשי עבודה באופן פעיל בתוספת המתייאשים מחיפוש עבודה, המעוניינים והזמינים לעבודה שאינם משתתפים בכוח העבודה (4U) והעובדים בהיקף חלקי שלא מרצון. עובדים במשרה חלקית שלא מרצון הם אלה שענו שהסיבה לעבודתם בהיקף חלקי היא או (1) שהם חיפשו עבודה בהיקף מלא ואינם מצאו כזו או (2) שהם חיפשו עבודה נוספת ולא מצאו. |
תרשים ש1: תיאור גרפי של ההגדרות השונות
תרשים ש2 מציג את שיעורי האבטלה על פי ההגדרות השונות בשנת 2015 . מהתרשים עולה כי אם מחשיבים כמובטלים רק פרטים שמחפשים עבודה תקופה של מעל 14 שבועות (U1), אז שיעור האבטלה במשק ב- 2015 היה נמוך במיוחד ועמד על 1.9 אחוזים, זאת לעומת שיעור האבטלה הרשמי שעמד על 5.3 אחוזים (U2). ממצא זה מעיד על מצבו הטוב של שוק העבודה בישראל, שכן מי שמחפש עבודה באופן פעיל לרוב מוצא עבודה תוך זמן קצר יחסית.
תרשים ש2: שיעורי האבטלה על פי ההגדרות השונות
גילאי 15+ בשנת 2015
מקור: עיבודי הלמ"ס לסקרי כוח אדם.
הכללת המתייאשים מחיפוש עבודה מעלה את שיעור האבטלה לכדי 5.9 אחוזים (U3). הכללת המתייאשים ואת אלה שזמינים לעבוד, אבל אינם עובדים ו/או מחפשים עבודה להגדרת האבטלה, מעלה בעוד 1.2 נקודות האחוז את שיעור האבטלה לכדי 8.1 אחוזים (U4). פער משמעותי יותר מתגלה כאשר מכלילים עובדים במשרה חלקית שלא מרצון בשיעור האבטלה. כך, האבטלה בהגדרה הרחבה ביותר, הכוללת עובדים חלקית שלא מרצון, עמדה בשנת 2015 על 10.6 אחוזים.
תרשים ש4: שיעורי האבטלה על פי ההגדרות השונות
גילאי 15+ בשנת 2015, לפי מגדר
מקור: עיבודי הלמ"ס לסקרי כוח אדם.
תרשים ש4 מציג את שיעורי האבטלה בהגדרות השונות בחלוקה לגברים ונשים. מהתרשים ניתן להיווכח כי רוב שיעורי האבטלה דומים לשני המינים מלבד בהגדרה הרחבה ביותר, הכוללת את שיעור המועסקים חלקית שלא מרצון, אז שיעור האבטלה של נשים גבוה מהשיעור המקביל לגברים.
למרות שוני בהיקפי האבטלה בהגדרות השונות, המגמות לאורך הזמן כמעט זהות
תרשים ש5 מציג את שיעורי האבטלה לפי ההגדרות השונות משנת 2001. המגמה בשיעור האבטלה דומה מאוד, לא חשוב איזו הגדרה של האבטלה נבחן. על פי כל ההגדרות האבטלה עלתה משמעותית בתקופת האינתיפאדה ומשבר 2004-2002, ירדה בחדות עד 2008, עלתה שוב בשיא המשבר הכלכלי העולמי (2009) ואז חזרה לרדת, כאשר בשנת 2015 נרשם השיעור הנמוך ביותר בתקופה הנבחנת, על פי כל ההגדרות.
תרשים ש5: שיעורי האבטלה על פי ההגדרות השונות
גילאי 15+, 2015-2001*
מקור: עיבודי הלמ"ס לסקרי כוח אדם.
*השבר בסדרה בין 2011 ל- 2012 נובע מהשינוי בסקר כוח אדם.
גם בהשוואה בינלאומית, האבטלה בישראל נמוכה
תרשימים ש6, ש7 ו- ש8 מציגים את שיעורי האבטלה, בהגדרות שונות, במדינות ה- OECD. בשל מגבלת נתונים התרשימים מציגים שלוש הגדרות לאבטלה. מהתרשימים עולה כי שיעור האבטלה בישראל נמוך במיוחד כאשר מגדירים מובטלים כמחפשי עבודה במשך שלושה חודשים לפחות (תרשים ש6), והם נמוכים ומציבים את ישראל בשליש התחתון של המדינות כאשר בוחנים את שיעור האבטלה הרשמי (תרשים ש7) וכאשר מכללים עובדים במשרה חלקית שלא מרצון כחלק מבעיית האבטלה (תרשים ש8).
תרשים ש6: שיעור מחפשי עבודה שלושה חודשים לפחות כשיעור מכוח העבודה
מדינות ה- OECD, 2015 או נתון זמין אחרון*
מקור: עיבודי אגף הכלכלן הראשי לנתוני ה- OECD.
(*) הנתון לדנמרק, יפן והולנד נכון לשנת 2013; הנתון לצרפת ובריטניה נכון ל- 2014.
תרשים ש7: שיעור האבטלה הרשמי
מדינות ה- OECD, 2015
מקור: OECD.
תרשים ש8: מחפשי עבודה ועובדים חלקית שלא מרצון כשיעור מכוח העבודה
מדינות ה- OECD, 2015 או נתון זמין אחרון*
מקור: עיבודי אגף הכלכלן הראשי לנתוני ה- OECD.
(*) הנתון לדנמרק, יפן והולנד נכון לשנת 2013; הנתון לצרפת ובריטניה נכון ל- 2014.
שיעורי האבטלה בקרב נשים על סף גיל הפרישה אינם גבוהים במיוחד
אחת הטענות שעולות שוב ושוב בשיח הציבורי היא שלעובדים לקראת גיל הפרישה קשה למצוא עבודה. אם הטענה תתבטא בנתונים, נצפה כי שיעור האבטלה בקרב גילאי 55+ יהיה גבוה באופן כללי, או לכל הפחות גבוה יותר מאשר שיעורי האבטלה בקרב הגילאים הצעירים יותר. עם זאת, ניתוח שיעורי האבטלה הרלוונטיים מפריך טענה זו.
תרשים ש9 מציג את שיעורי האבטלה בהגדרות השונות לנשים בגילאי 54-25 ובגילאי 61-55 בשנת 2015. כלומר, נבחן את שיעורי האבטלה בקרב נשים על סף גיל הזכאות לקצבת הזקנה של ביטוח לאומי ובקרב נשים צעירות יותר. מהתרשים עולה שבכל ההגדרות, שיעור האבטלה של נשים שהן על סף גיל הזכאות לקצבת הזקנה נמוך משיעורי האבטלה בגילאי 54-25. הדבר בולט בהגדרה הרשמית (U2) ובהגדרה הכוללת את המתייאשים (U3). לעומת זאת, בהגדרה הרחבה ביותר (U5), הכוללת את המועסקים חלקית שלא מרצון, אין הבדל בין שיעורי האבטלה בגילאים הנ"ל. ניתן להסיק מכך כי לא קיימים חסמים משמעותיים המונעים מנשים על סף גיל הפרישה למצוא עבודה.
תרשים ש9: שיעורי האבטלה על פי ההגדרות השונות
נשים בגילאי 54-25 ועל סף גיל פרישה, 2015
מקור: עיבודי הלמ"ס לסקרי כוח אדם.
תרשים ש10 מציג את שיעורי האבטלה לגברים בגילאי 54-25 ולקראת גיל הפרישה, בשנת 2015. מהתרשים נראה כי אין הבדל משמעותי בין שיעורי האבטלה בגילאי 54-25 לגילאי 61-55. לגבי גילאי 66-62, הגילאים שעל סף 'גיל הפרישה' לגברים, נראה כי אין הבדל בין שיעורי האבטלה בגילאים אלו לבין שיעורי האבטלה בגילאים הצעירים יותר, זאת כאשר בוחנים את שיעור האבטלה הרשמי (U2) ואת זה הכולל את המתייאשים (U3). אולם, יש עלייה בשיעור האבטלה בגילאים אלה בהגדרות הרחבות יותר (U4 ו- U5). כלומר, כשמתקרבים לגיל הפרישה הרשמי יש עלייה מסוימת בשיעור הגברים שנותרים בשולי כוח העבודה ובשיעור העובדים במשרה חלקית שלא מרצון.
תרשים ש10: שיעורי האבטלה על פי ההגדרות השונות
גברים בגילאי 54-25 וגילאי 55+, 2015
מקור: עיבודי הלמ"ס לסקרי כוח אדם.
לסיכום, מצבו הטוב של שוק העבודה בא לידי ביטוי בשורה ארוכה של מדדים באמצעותם נהוג לבחון אבטלה. הדבר נכון גם לגילאים הצעירים, גם לגילאים המבוגרים יותר ואף לגילאים שעל סף גיל הזכאות לקבלת קצבה מהביטוח הלאומי ('גיל הפרישה').
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
