מיכאל לוי
28/03/2017
לרגל כנס MIXiii-BIOMED 2017, כנס מדעי החיים הבינלאומי המוביל בישראל, שיתקיים במהלך חודש מאי (23-25.5, מלון דייוויד אינטרקונטיננטל) נחשף דו"ח מיוחד ומקיף של חברת סטארט אפ ניישן סנטרל, הכולל תמונת מצב של תחום הרפואה הדיגיטלית לרבות השקעות, מידע לגבי מספר החברות הפעילות, פילוח החברות לפי שלב הפעילות שלהן ועוד.
תחום הרפואה הדיגיטלית תופס תאוצה בשנים האחרונות וכיום נצפית מגמה עולמית המעבירה בהדרגה את מרכז הכובד של התעשייה ממוסדות רפואיים למטופל עצמו, והופכת מטופלים לאקטיביים יותר ולמעורבים יותר בניהול בריאותם.
ישראל היא שחקן מרכזי בתחום הזה, המעצים את המטופל. בישראל, מגוון טכנולוגיות רפואה דיגיטלית המתממשקות זו עם זו ומייצרות פתרונות רפואיים מקיפים יותר המציבים את צרכן הבריאות במרכז. מומחיותה של ישראל בתחום המידע, התקשורת והסייבר, יחד עם ניסיונה העשיר ורב השנים בהטמעה של מערכות בריאות ממוחשבות, ביססו את יתרונה בפיתוח כלים אנליטיים הפותרים באופן יעיל ואפקטיבי אתגרים משמעותיים בתחום הרפואה והבריאות.
מהדו"ח עולה כי הסכום הכולל של השקעות שגויסו על ידי חברות הרפואה הדיגיטלית הישראליות במהלך 2016 עומד על 183 מיליון דולר, עלייה של כמעט 30% מסך ההשקעות שגויסו בשנת 2015 (144 מיליון דולר). כמו כן, ממוצע גיוס הכספים בשלב סבב הסיד כמעט הוכפל ב-2016 – 1.6 מיליון דולר לעומת 900 אלף דולר ב-2015.
על פי הדו"ח, תחום ניתוח המידע הרפואי, הממנף מידע רפואי לצרכי פתרון בעיות רפואיות באמצעות ניתוח והסקת מסקנות, חיזוי ומניעה של מחלות ואוכלוסיות בסיכון, יצירה של המלצות מותאמות אישית ועוד, משך בישראל השנה את מירב תשומת הלב של משקיעים, וגרף את סך ההשקעות הגבוה ביותר בשנתיים האחרונות – 58 מיליון דולר ב-2016 (32% מסך כל ההשקעות) לעומת 84 מיליון דולר ב-2015 (59% מסך כל ההשקעות).
עוד עולה מהדו"ח כי ישנן כ-385 חברות רפואה דיגיטלית בישראל; התחום עם הנוכחות הגדולה ביותר כיום הוא פלטפורמות אישיות לניהול הבריאות, המונה כ-174 חברות. בתחום זה, חברות מפתחות פלטפורמות לניטור, אבחון וניהול חכם יותר של בריאות המשתמשים. התחום השני בגודלו הוא כלים אנליטיים המנתחים מידע רפואי, עם כ-85 חברות. חברות אלו משחקות תפקיד מהותי ביכולת לחזות, למנוע, לאבחן ולטפל בסוגיות רפואיות.
בנוסף, עולה מהדו"ח כי חברות ישראליות הולכות וממקדות את הפוקוס שלהן בצרכן. מרבית חברות הרפואה הדיגיטלית מפתחים מוצר שמשתמש הקצה שלו הוא המטופל עצמו – 65% מהחברות בעלות מודל עסקי של B2B2C או של B2C.
הגבולות בין התחומים השונים ברפואה דיגיטלית הולך ומטשטש, ככל שהתעשייה הולכת ומתפתחת. טכנולוגיות שונות, כגון סנסורים, שבתחילת עידן הבריאות הדיגיטלית עמדו כמוצרים בפני עצמם, הולכים ומתממשקים עם טכנולוגיות נוספות בכדי להציע לצרכן פתרון מקיף, אפקטיבי וחכם יותר. למשל, מידע הנאסף במעקב רציף של מטופלים על ידי סנסורים מנותח על ידי אפליקציות משלימות המספקות תובנות והמלצות שבאמצעותן הצרכן יכול לשפר את בריאותו באופן משמעותי. בנוסף, מידע זה יכול להיות משוקף ומועבר גם לרופאים המטפלים.
נתוני הדו"ח מצביעים על כך ש-2016 הייתה שנה מוצלחת גם עבור התחומים של ייעול העבודה השוטפת של מוסדות בריאות - 55 מיליון דולר (30% מהשקעות) סנסורים לבישים- 46 מיליון דולר (25% מהשקעות). בשני התחומים ההשקעות הללו התרכזו במספר סבבים מצומצם בסכומים גבוהים. המספר הרב ביותר של השקעות ב-2016 היה בתחומים של פלטפורמות בריאות אישיות וכלים לניתוח של מידע רפואי.
נראה כי התחומים בעלי קצב הצמיחה הגבוה ביותר הם כלים המנתחים מידע רפואי ופלטפורמות אישיות לניהול הבריאות. בשני התחומים חברות מצליחות להגיע לשלבים מתקדמים של פיתוח מוצר עם כמות השקעות מצומצמת יחסית.
גיא הילטון- סמנכ"ל השיווק של סטארט-אפ ניישן סנטרל: "עם מערכת בריאות מהמתקדמות בעולם, לצד ניסיונה העשיר בתחומי המידע, התקשורת והסייבר, ישראל מהווה בשנים האחרונות קרקע פורייה לטכנולוגיות ניתוח ועיבוד מידע רפואי. טכנולוגיות אלו מאפשרות למוסדות ולצרכני בריאות להתמודד באופן אפקטיבי ויצירתי עם אתגרים כבדי משקל, ועל כן משחקות תפקיד משמעותי בעיצוב פניה של הרפואה הדיגיטלית. מירב ההשקעות בישראל בשנתיים האחרונות התרכזו בטכנולוגיות אלו, בעוד התעשייה העולמית התמקדה בסוגיות אחרות. כמו כן, מכיוון שרבים מן הפתרונות המפותחים בארץ מבוססי תכנה ומיועדים ישירות לצרכן, ניתן להטמיעם במקומות רבים ובתפוצה רחבה. ניצול יתרונות אלו יכול למצב את ישראל כבעלת תפקיד מרכזי בתעשיית הבריאות העולמית".
רותי אלון, יושבת ראש משותפת של הכנס, ומנכל"ית ומייסדת, Medstrada: "המגמה שעולה מהדו"ח של צמיחה בתחום הרפואה הדיגיטלית בישראל, היא מעודדת וחיובית. בכדי שתחום זה יממש את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות החדשניות, יש צורך בתובנות ובהבנה של מערכות הבריאות והשווקים הבילאומיים. כנס הביומד משמש מצע מעולה למפגשים בין חוקרים, רופאים, מנהלי בתי חולים, בכירים בחברות ביומד, אקדמיה ותעשייה מהארץ ומהעולם. בין מארגני הכנס השנה נמצאים ה Mayo Clinic וה Cleveland Clinic, מהמרכזים הרופאיים המובילים בארה"ב ובעולם כולו. כמו כן, צפויים להגיע לכנס משלחות ממדינות מזרח אסיה ואירופה. אחד הנושאים המרכזיים בכנס השנה הוא התבגות (Aging). היום מערכות הבריאות העולמיות מתמקדות במיוחד בתחום הטרומה ובמחלות הקשורות לחולה המבוגר. רוב החברות שיציגו בכנס בכלל, ובתחום הרפואה הדיגיטלית בפרט, הן אלו הבאות לשרת ולפתור בעיות הקשורות בטיפול בקבוצה זו".
ד"ר בני זאבי, יושב ראש משותף של הכנס ושותף מנהל בקרן הון סיכון Tel Aviv Venture Partners: "הרפואה הדיגיטלית תשנה באופן מהותי את הדרך בה אנו צורכים ומקבלים שרות רפואי ותגרום לתוצאות רפואיות טובות יותר ולחסכון עצום בהוצאות הבריאות. ישראל כמובילה בטכנולוגיות מידע, תקשורת, סייבר ואחרות, עם ניסיון של מעל ל 25 שנים בהטמעת מערכות מידע ואנליזה במערכת הבריאות הציבורית, עם פתיחות גדולה של קופות החולים ובתי החולים לשימוש במערכות אלו ועם צבר של כ 400 חברות המפתחות פתרונות של רפואה דיגיטלית יכולה להיות מובילה עולמית בתחום. על החברות העוסקות בתחום מוטלת חובת ההוכחה להבאת ערך למערכות הבריאות על ידי ביצוע מחקרים קליניים מבוקרים כפי שמבוצעים בכל מוצר רפואי אחר".
כנס MIXiii-BIOMED 2017
כנס MIXiii-BIOMED 2017, אחד מהאירועים המובילים בעולם בתחום הביומד והאירוע הגדול של תעשיית מדעי החיים הישראלית, ייערך זו השנה ה-16, בין התאריכים 23 – 25 במאי, 2017, בתל אביב. האירוע, שמיצב את עצמו במשך השנים כמקום המפגש העיקרי לאנשי מקצוע מתחום הבריאות מישראל ולרבים מן העולם, יכלול כנס בהשתתפות דוברים בכירים ביותר בתחומם. לצד הכנס תתקיים תערוכה של חברות מהתעשייה ומתחם ייחודי בו יציגו חברות סטארט אפ ישראליות את הפיתוחים האחרונים והחדשניים ביותר בתעשיית מדעי החיים.
הכנס ישמש כפלטפורמה ייחודית לקשרים עסקיים בין חברות הזנק, משקיעים, חברות רב לאומיות, חוקרים ועוד. מבקרים מכל העולם יגיעו לכנס, ייחשפו לחידושים הרבים, ויחוו ממקור ראשון את הרוח היזמית שהיא הבסיס לקהילת מדעי החיים התוססת של ישראל.
לצד ההזדמנות הייחודית להכיר את החידושים והפתרונות האחרונים בתעשיית מדעי החיים הישראלית והבינלאומית, השנה, בכנס MIXiii-BIOMED יתמקדו בין השאר בנושא ההתבגרות (Aging) וידונו בנושאים הבוערים ביותר בתחום: אורך חיים, לרבות גנטיקה וגורמים סביבתיים; דיוק בדיאגנוזה ורפואה; תרפיית והתחדשות התא; תפקיד הרובוטיקה בהזדקנות; מחלות קשורות לגיל- סכרת, סרטן, מחלות ניורוניווניות, יתר לחץ דם ואי ספיקת לב; טכנולוגיית מידע בתחומי הבריאות, רפואה דיגיטלית וסייבר; טיפול רצוף עבור חולים מבוגרים; מהאקדמיה לתעשייה בהקשר התבגרות וסוגיות הקשורות לגיל.
השנה, קבוצת מארגני כנס הביומד הרחיבה את שורותיה ותכלול מגוון מוסדות בריאות מובילים דוגמת Cleveland Clinic ו- Mayo Clinic במטרה לשפר ולהגביר את החשיפה של התעשייה הישראלית למובילי דעת קהל ולמומחים ברחבי העולם, כמו גם לאפשר למשתתפי הכנס מהארץ ומחוצה לה- לשלב ולהרחיב את הידע והרעיונות שלהם. מרכזי בריאות ישראליים, לרבות מרכז הבריאות ע"ש סורסקי (בית החולים איכילוב), בית החולים שיבא (תל השומר) וקמפוס רמב"ם, חברו למאמץ המשותף.
בנוסף לחברת IATI ולחברת 'כנס תערוכות', ובמטרה לחזק את הזרמת המשקיעים לתעשיית מדעי החיים בישראל, OurCrowd – הקרן למימון המונים הגדולה בעולם, נוספה כמארגנת משותפת.
כמו כן, חברת סטארט אפ ניישן סנטרל, המחברת בין גופים וחברות גלובליים לגורמי חדשנות ישראליים, הצטרפה כמארגנת שותפה בכנס השנה.
הנתונים,מידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
