משה שלום
משה שלום
05/08/2019
רוב רובה של קהילת שוק ההון בארץ, ואולי בעולם, מתייחסים לתורת ניתוח הטכני של השווקים הפיננסיים כסוג של "וודו" חסר משמעות, כאשר ההתייחסויות הקשות יותר רואות בזה ניסיון של התחזות. התחזות של המנתחים להיותם נביאים, ה"רואים בקפה" (הכלים הטכניים) את שעתיד לקרות. אני חייב לומר שמאז צ"רלס דאו, מקים יסודות המתודולוגיה, ועד עתה, הקהילה הטכנית התקדמה פלאים, ואף הצליחה להביא לבנייה של מסלולי הכשרה פורמאליים בתחום אבל הדעה שהזכרתי עדיין אוחזת ברבים, ולדעתי הצנועה, כמנתח טכני, כתוצאה ברורה של אי הבנה של אותה מתודולוגיה.
התורה הטכנית אינה תורה מנבאה עתיד כלל, או לפחות אינה חוטאה בזה יותר מאשר כל אנליסט העושה אקסטרפולציה גסה ממצב של מקרו או מיקרו נוכחי לעתידי. התורה הטכנית פשוט מנתחת מצב עכשווי של נכס כך שעל בסיס מצבים טכניים דומים בעבר, ועל בסיס הנחה שהטבע האנושי לא משתנה בקצב מסחרר, יש סיכוי סטטיסטי סביר שאותו מצב נוכחי יביא להתפתחות מסוימת באותו שוק.
הבה נדגים זאת במשפט מפתח פשוט: על פי התורה הטכנית, מגמה תמשיך להתקיים עד שיוכח אחרת. ולכן, אם אנו נזהה את תחילתה של מגמה חדשה, אנו נניח שהיא תימשך מספיק זמן כדי להרוויח ממנה, כאשר אנו נבחן כל הזמן את המשך קיומה, בעזרת הכלים שברשותנו. חומר הגלם היחיד שבידנו, במקרה הזה, אינו אוסף של נתונים חשבונאיים מדו"ח רבעוני רב דפים או סקירה ארוכה על השפעת הריבית האמריקאית על שוקי הסויה אלא מחיר הנכס אחריו אנו עוקבים. את זה חייבים לכל נכס: המחיר, ותנועת המחיר היסטורית. כל השאר, נגזרות של חומר הגלם האובייקטיבי והזמין הזה לכולם באותה מידה של עדכון, וזאת במיוחד בזמננו המודרניים של אלקטרוניזציה של המידע.
וכאן, אנו נכנסים לעיקר הסקירה של השבוע: חוץ מן המחיר עצמו, וכל נגזריו הישירים, כמו אופי נרות (נרות יפניים), רמות תמיכה והתנגדות, שיאים ושפלים, וקווי מגמה, מה הם האינדיקאטורים שרוב המנתחים אוהבים להשתמש בהם כדי לקבל אתראות ואזהרות כלפי שינוי אפשרי קרוב של המגמה (או חלק מגמתי במגמה ארוכת טווח)? אין כמובן המלצה או הנחייה בנאמר הלאה אבל אני חושב שאינדיקאטור ה-MACD הינו אחד הטובים לבחינת המומנטום של התנועה, ומשמש אותנו להרבה מאוד פונקציות, ופונקציות משנה, בכיוון הזה.
תחילה, הנה גרף שבועי של מדד S&P500, המציג נכס וה-MACD בחלון תחתון:
המקדי (MACD בעברית) הוא הקו הכחול שבחלון התחתון. הוא מחושב די בפשטות: הוא ההפרש בין ערכי שני ממוצעים נעים אקספוננציאלים. אחד של 12 תקופות, ואחד של 26 תקופות. אותו הפרש נע סביב ציר ה-0, כאשר מקדי שלילי יהווה אינדיקאציה לשלילה בנכס. זה יקרה כאשר הממוצע הנע 12 יהיה מתחת לזה של ה-26 תקופות. ומצב חיובי יוגדר כאשר ההיפך יקרה, כמובן. בנוסף לקו עצמו, ישנה ההיסטוגרמה. היא יכולה להיות חיובית או שלילית. היא מחושבת על בסיס ממוצע נע 9 תקופות (באדום), המושם על קו האינדיקאטור עצמו, בכחול. עד כאן ה"מאחורי הקלעים". ומה אנו למדים מאותו מקדי מופלא? פירוט יתר ייקח הרבה יותר זמן מן המסגרת המצומצמת הזו, ולכן אתרכז בשלושה היבטים עיקריים: מצב חיובי-שלילי, תאוצה, סטיות.
נתחיל בתאוצה:
עקב אופן בנייתה של ההיסטוגרמה, היא אלמנט חישוב של דרגה שנייה של המומנטום עצמו. היא מייצגת את התאוצה של המצב החיובי, או השלילי, בתנועת המחיר, כאשר הדרגה הראשונה הוא המומנטום המיוצג על ידי המקדי עצמו. וכך, התגברות של תאוצה בכיוון שאנו מעוניינים יהווה חיזוק גדול לפוזיציה, או לרצון להיכנס לפוזיציה. כמו כן, מעבר בין חיובי לשלילי, או ההיפך, ייחשב לאזהרה חשובה, כי זו הפיכת התאוצה לכיוון חדש.
מצב חיובי-שלילי:
כמו שכבר תיארתי לעיל, ובצורה הפשטנית ביותר, ניתן לציין ש-מקדי מעל ה-0 יצביע על מצב חיובי של הנכס, וההיפך. אבל, כיוון תנועתו חשובה גם כן. חציית ה-0 מטה, והמשך ירידה, היא שלילית ללא הסתייגות. מצב בו המקדי נמצא מתחת ל-0 אבל עולה לכיוון ה-0, הוא פחות שלילי, ומצביע על סיכוי טוב של שינוי לחיוב קרוב. ההיסטוגרמה תשמש אותנו לאתראה מקדימה לשינוי כיוון כזה.
סטיות:
זהו האלמנט המופלא ביותר במקדי עבורי. אופי בנייתו של האינדיקאטור מאפשר לו לייצר לנו מצב שבו השיאים, או השפלים, יימצאו במצב הפוך לאלו המתאימים להם במחיר. למשל, בסטייה חיובית, השפלים במקדי עולים, לעומת שפלים יורדים במחיר. בסטייה שלילית, השיאם במחיר יעלו כאשר אלו שבמקדי דווקא יירדו. זו כמובן אתראה לגבי שינוי קרוב בכיוון שהסטייה מצביעה עליו, או במילים אחרות, בכיוון שהשיאים והשפלים של המקדי מבצעים. אין כאן ערבות להצלחה. יש סטיות שאינן מצליחות "לנבא" שינוי כיוון במחיר עצמו. אבל, סטייה, חיובית או שלילית, היא תמיד אלמנט טכני מכריע בניתוח המצב של נכס פיננסי מבחינתי. זו האזהרה החמורה ביותר, אחרי הדברים הקורים ישירות במחיר עצמו.
כדוגמא בולטת ויפה במיוחד של סטייה שלילית, הבאתי בפניכם את הסטייה שלפני הירידות של סוף שנת 2018. והנה תיאור הדברים: השיאים 1 ו-2 עולים במחיר, כאשר השיאים התואמים ב-MACD, המסומנים ב-a ו-b יורדים. אישור לסטייה קיבלנו כאשר הופיעה ההיסטוגרמה השלילית הראשונה ב-c. בניית הסטייה ואישורה אמרו לנו בצורה שלא משתמעת לשני פנים שיש סיכוי טוב שיקרה בקרוב משהו "רע" במדד וזה אכן קרה. האם היינו צריכים למכור הכול לפני האישור? לא. אבל היינו צריכים בהחלט להתכונן באופן יסודי לשינוי אפשרי, ואולי אף לצמצם חשיפה וסיכון כאשר האישור עצמו היה זה שהיה משכנע אותנו לקחת אמצעי הגנה או יציאה בפועל.
כמו כל האינדיקאטורים, גם המקדי הוא כלי עבודה. הוא אינו מבטיח דבר, אבל נותן למי שמתמחה בו יכולת להוסיף עוד כמה נקודות לסיכויי ההצלחה שלו. יש בו הכול: זיהוי כיוון התנועה, מצבי קיצון, לימוד המומנטום עצמו, ואת התאוצה שלו, ובמיוחד סטיות המזהירות על אפשרות סיום השלב הנוכחי של אותו כיוון תנועה.
והחשוב מכול: אין כאן כלי ש-מנבא עתיד" כלל! יש כאן כלי המראה שינוי באופי ההתנהגות האנושית של המשקיעים כלפי הנכס שאנו מעוניינים. אנו, כאנשים טכניים, מנסים להיות קשובים לאותה התנהגות ולהיות מוכנים לביצוע פעולות בהתאם למה שהרוב הקובע עושה בפועל.
