יניב חברון, אקסלנס
אביתר בן דוד ויניב וברון
28/10/2014
בנק ישראל מותיר את הריבית לחודש אוקטובר ברמה של %0.25 - על אף ההערכות המוקדמות של חזאים שונים להורדת ריבית, שמועות שנפוצו על ייתכנות להרחבה כמותית ובניגוד לתמחור בשוק כי קיימת הסתברות להורדת ריבית החליטה הוועדה המוניטארית בבנק ישראל להותיר את הריבית על כנ .ה הגורמים המרכזיים שהוזכרו (שוב) בהחלטה, ויש לציין שהודגשו ביתר שאת בהשוואה להחלטות הקודמות, והי המשך הירידה באינפלציה ובציפיות האינפלציה, המשך התמיכה בפיחות השקל והחשש מפני התמתנות נוספת בכלכלה העולמית .
שמועות הן דבר מבלבל – אם בהחלטת הריבית הקודמת תומחרה הסתברות להורדת ריבית בדקות שלפני פרסום ההחלטה, בהחלטה הנוכחית תמחור זהה הופיע בימים הקודמים לה. חיזוק נוסף להשערת ההורדה הייתה ההודעה שהתפרסמה באמצעי התקשורת לפני מספר ימים ודיווחה על אפשרות להודעה על תוכנית להרחבה כמותית (!) שתצא לפועל בתקופה הקרובה.
נכונה העובדה שהאינפלציה עומדת ברמות נמוכות שלא נראו כבר תקופה ארוכה ונכונה העובדה שהפעילות הכלכלית בקרב שותפות הסחר המרכזיות של ישראל עדיין מקרטעת ואף גרוע מכך, אך כפי שכבר ציינו לא אחת, פעולה כגון הורדת ריבית נוספת לא הייתה משפרת את המצב (מלכודת הנזילות). הסיבות התומכות בהשארת סביבת הריבית הנמוכה נותרו בעינן, כאשר בהחלטה הנוכחית ניתן לזהות מעין שינוי טון, שלילי יש לציין , מצד קובעי המדיניות בבנק ישראל. בהתייחסותם לשיעור האינפלציה הנמוך שהתקבל בחודש ספטמבר טרחו בבנק ישראל לציין כי הנתון שהתקבל היה "למטה מתחזיות החזאים", זאת בניגוד לתחזיות קודמות בהן צוין כי שיעור השינוי שהתקבל היה "בניגוד לתחזיות". ניתנה התייחסות לירידה החדה בציפיות האינפלציה לשנה הקרובה ול עובדה כי הציפיות לשנה ירדו אל מתחת לגבול התחתון של היעד. בנוסף ההודעה התייחסה לחשש מפני התמתנות נוספת בכלכלה העולמית, זאת על רקע הגידול באי - הוודאות ובתנודתיות בשווקים השונים. מצד שני, בבנק ישראל מייחסים חלק גדול מההאטה בפעילות הריאלית בחודשים האחרונים למבצע "צוק איתן" ואף מציינים כי ישנם סימנים להתאוששות בפעילות הכלכלית בחודש ספטמבר. הסיבה המרכזית בגינה החליטו בבנק להשאיר את הריבית על כנה היתה המשך הפיחות בשער המטבע. מהודעת הריבית עולה כי בבנק תולים את תקוותיהם בפיחות הנוכחי ואף אומרים מפורשות כי הוא "צפוי לתרום להחזרת האינפלציה אל תוך היעד". כפי שציינו בסקירת ריבית חודש אוקטובר - להערכתנו כל עוד מגמת הפיחות נמשכת לא נראה הורדת ריבית נוספת. חיזוק לכך אף קיבלנו מהודעת הבנקלאחרונה כי הוא מעריך את התמסורת שבין שער החליפין למדד בכ-%20%-30, דבר שלבטח תמך בקבלת ההחלטה הנוכחית.
בנוגע למחירי הדיור ולמרווחי האג"ח הקונצרני - בהתייחסות לשוק הדיור, ניכרת אי - הוודאות גם בקרב מקבלי ההחלטות בבנק ישראל לגבי השפעת "תוכנית מע"מ אפס" על המחירים. מהדברים משתמע כי גם לחוסר בהירות זה קיימת השפעה שלילית על המדד, שכן בניגוד ל 7- החודשים הקודמים בהם התקבלה עלייה בסעיף הדיור, הפעם נותר הסעיף ללא שינוי מה שלא תרם משקל חיובי למדד הכללי. בדומה להחלטה הקודמת, גם בהחלטה הנוכחית הביעו בבנק חשש מתמחור חסר של הסיכונים בשוק האג"ח הקונצרני. נשאלת השאלה האם בבנק מתחילים להתייחס גם לסכנות העלולות להגיע גם מכיוון שווקים אלה והאם הם היוו פקטור נוסף להחלטה שהתקבלה ?
כפי שכבר ציינו בעבר , הורדה נוספת של הריבית להערכתנו לא תועיל לשיפור סביבת האינפלציה אבל בהחלט עשויה להגביר את סיכוני ניפוח בועות הנדל"ן והאג"ח הקונצרני . הפיחות המתמשך בשער השקל והצפי להמשך המגמה מהווים סיבה מובהקת (אם צריך כזו) להשארת הריבית על כנה.
הגורמים להחלטת בנק ישראל כפי שהם מתוארים בהודעה:
• סביבת האינפלציה נותרה נמוכה – בחודש ספטמבר ירד המדד ב-0.3%. הציפיות לאינפלציה משוק ההון (מנוכות עונתיות) לשנה הקרובה ירדו בחדות לרמה של %0.6. ממוצע תחזיות החזאים ל- 12 המדדים הקרובים ירד לרמה של 0.9% והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל- 12 המדדים הבאים ירדו ל-0.5%.
• הפעילות ברבעון השלישי האטה ואולי אף ירדה - אם כי ישנם סימנים להתאוששות בספטמבר.
• מאז הדיון המוניטארי האחרון השקל נחלש מול הדולר –המשך הפיחות יתמוך בהתאוששות ביצוא ובמגזר הסחיר וצפוי לתרום להחזרת האינפלציה אל תוך היעד.
• חשש מפני התמתנות נוספת בכלכלה העולמית – זאת על רקע גידול באי - הוודאות ובתנודתיות בשווקים השונים.
• נמשכה הירידה החדה במספר העסקאות בשוק הדיור – קשה להעריך את התגובה שתתרחש כאשר יוסר חוסר הוודאות ביחס
לחוק מע"מ אפס.
• רמת המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני- ממשיכה להעיד על תמחור חסר של הסיכונים.
מה לגבי העתיד - QE ?
האינפלציה לא תרים ראש בזמן הקרוב - אבל לא ברור האם הרחבה מוניטרית נוספת יכולה לעזור והאם הנזק שהיא גורמת מצד תמחור נכסים ריאליים ופיננסים לא גבוה יותר. בהודעות קודמות בבנק ישראל כבר הבהירו כי הם מודאגים ממצבו של שער החליפין ומהאנמיה של האינפלציה, הפעם נשאר רק החולשה באינפלציה (דפלציה לייתר דיוק ). רמת הריבית הנמוכה והתשואות הנמוכות בשוק האג"ח מצבו של שוק האשראי ושוק המשכנתאות, אינם מאותתים על צורך בהרחבה כמותית. בבנק ישראל עשויים עוד לנקוט בניסיונות נואשים לעודד את הציפיות אבל הורדת ריבית/ הרחבה כמותית נראים לפחות לנו כלא רלוונטיים (בטח בהשוואה ל-2009 אז תשואות האג"ח הממשלתי עלו מעל רמה של 6% והמרווח בין אג"ח ישראל לאג"ח ארה"ב עלה למעל 300 נקודות). בבנק ישראל עשויים להודיע כי הם יגדילו את כמות הכסף ע"י כך שלא יבצעו סטריליזציה לרכישות המט"ח החודשים שמסתכמות ביותר מ-300 מיליון דולר כדי לנטרל את השפעת הגז. הם עשויים להיות גם קיצוניים יותר אבל אנחנו באמת לא רואים צורך בכל אחד מצעדים אלו בשלב זה.
לפי רצף ההודעות והקולות הנשמעים באמצעי התקשורת לאחרונה ועל רקע המחאה החברתית שהולכת ותופסת תאוצה אנו צפויים להוזלות נוספות בחודשים הקרובים. מחירי האנרגיה מצויים בירידה, ישנם גם הערכות מחוזקות ל הוזלות במחירי החשמל והמים עם תחילתה של שנת 2015 ולא נראה כי הירידה במחירי המזון ית בלם בתקופה הקרובה. יחד עם זאת בהחלט קיימת אפשרות לכך שאנו עדים דווקא לשינוי מבני אשר עשוי בטווח הרחוק יותר להקל על סל ההוצאות של הצרכן הישראלי ולתרום להאצת הפעילות הכלכלית בדמות "שחרור הכנסה פנויה" אשר תופנה למקורות אחרים. כבר מנתוני החשבונות הלאומיים שפרסם הלמ"ס בשבוע שעבר עלה כי הצריכה הפרטית הצפויה עומדת על שיעור של %3.4, שיעור גבוה מזה שהתקבל בשנה שעברה ומפתיע באופן יחסי, בייחוד אם לוקחים בחשבון את אירועי הקיץ האחרון . גם המשך הפיחות בשער המטבע צפוי להגדיל את היצוא ולהטיב עם המשק. רק בחודש האחרון נחלש השקל מול הדולר בכ-2.66% ומול סל המטבעות בכ-2.8%, כאשר מתחילת חודש יולי נחלש השקל מול שער הדולר בכ- 10% ומול סל המטבעות בכ-5.3%. כאשר בוחנים את התנהגות שער הדולר אל מול האינדקס דולר מגלים כי מתחילת יולי התחזק הדולר בכ-7.1%. מדובר במהלך מרשים, מהיר וגלובלי אשר נתמך במספר נסיבות עולמיות (אשר כמובן כלל אינן קשורות לישראל ): הקרטוע המתמשך של כלכלות אירופה ויפן, הרצון מצד מקבלי ההחלטות ב-ECB להחליש את שער האירו, הצעדים לקראת הרחבה כמותית ביבשת אירופה, פערי התשואה שבין ארה"ב לאירופה והנסיבות העולמיות בדמות דע"ש והתפשטות האבולה התומכות בהסטת כספי המשקיעים ל"חוף מבטחים , " כל אלה תומכים וימשיכו לתמוך בחודשים הקרובים בהמשך ההתחזקות של הדולר בעולם (וכפועל יוצא מכך גם מול השקל).
כפי שציינו בסקירותינו הקודמות - מדובר ב מהלך של פעם ב- 15 שנה, אשר עדיין רחוק מאוד ממיצוי.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
