הוארך המועד להגשת בקשות להסדר נאמנויות עד לסוף שנה

פרטים בכתבה הבאה

 

 
 

קרן מרדכי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
02/07/2015

על רקע בקשות שהועלו על ידי לשכות המייצגים וציבור הנאמנים, רשות המסים הודיעה על אורכה למועד הגשת בקשות בהתאם להסדרי המעבר לנאמנויות נהנה תושב ישראל, עד ליום 31.12.2015 (זאת לאחר שהמועד האחרון להגשת הדיווח היה סוף יוני).
 
לדברי עו"ד מאיר נוסבאום, מומחה במיסוי בינלאומי ונאמנויות, אורכה זו משקפת המשך מגמה של רשות המיסים להבאת כספים שאינם מדווחים נכון להיום ולהכללתם ברשת המס הישראלית. יודגש שבשונה מגילוי מרצון, הסדרי הנאמנויות לרוב אינם עוסקים בהון שחור, אלא בהון ששאלת תחולת הדין הישראלי עליו נתונה במחלוקת. לאור המחלוקות המשפטיות ואי הבהירות ביחס לנאמנויות ישנות, רשות המיסים מוכנה להגיע להסדרים של מיסוי הקרן באחוזים מסויימים ומכאן ואילך הנאמנות תיכנס לרשת המיסוי בישראל. לדבריו, יש לקחת בחשבון שככל הנראה אורכה זו הינה אחרונה ולאחריה לא ניתן להגיע להסדרי נאמנויות והדרך לטיפול באותן נאמנויות לא מדווחות תעבור דרך הליכי גילוי מרצון ובמקרה הפחות טוב הליכים פלילים.

עו"ד שירה שיין, מתמחה במיסוי בינלאומי ובהקמה וניהול נאמנויות. שותפה בכירה במיכאל שיין ושות' וב- אם.אס.איי שיין גלובל פמילי אופיס בע"מ, המנהלת נכסים משפחתיים למשפחות רב לאומיות, מברכת על הארכת המועד ועל כך שרשות המסים הבינה כי לא די בפרק הזמן שהוקצב עד כה שכן המדובר בנאמנויות זרות עם מייצגים זרים שלוקח להם זמן להיערך גם מבחינה פסיכולוגית על עצם הדיווח למדינת ישראל וגם מבחינה טכנית לגבי הבנת הסדר החקיקה וההשלכות על משפחות רב לאומיות ואיסוף החומר הנדרש.אנחנו המייצגים צריכים למכור את החקיקה הזו למשפחות ולמייצגים ולנאמנים בחו"ל וזה לא קל, כי לוקח להם זמן לעכל את החקיקה הזו. למרות האמור לעיל, הנאמנות עדיין משמשת ככלי משפטי מועדף ומוערך להעברה בן דורית, שימור הון משפחתי, הגנה על נכסים ותכנון עזבון.

עו"ד נוסבאום מדגיש כי לא כל נאמנות קיימת זקוקה ל"הכשר" בדמות הסדר נאמנויות ובמקרים מסויימים, הנאמנות יכולה להסתפק בפתיחת תיק במס הכנסה ודיווח מכאן ולהבא. רשויות המס עצמן מוכנות להגיע להסדרים רק במקרה ובו קיימת חבות מס הנובעת מההסדר. ככל שלא קיימת חבות מס שכזו (כגון במקרים של נאמנויות זרות שנוצרו על ידי תושב חוץ עובר לשנת 2013 ואשר לישראלים לא הייתה כל שליטה עליהם) רשויות המס לא יהיו מוכנות לאשר אי-חבות זו ועל הנישום לקחת פוזיציה בעצמו. פוזיציה כאמור יכולה להעמיד את הנישום בחשיפה לגבי שנות עבר ועל כן עליה להיות מגובה מבחינה עובדתית ומשפטית גם יחד.

 

רקע

ביום 9/3/2014 פרסמה רשות המסים הודעה לעיתונות וכן מסמך לציבור בעניין הסדרי מעבר לנאמנויות נהנה תושב ישראל, על רקע התיקון לחוק אותו יזמה הרשות כחלק מהמאבק בהון השחור שהבטיח שהחל מתאריך 1.1.14 יתחייבו נאמנויות שהוקמו לפני 31.12.2013 שהיוצר שלהן הינו תושב חוץ ושהנהנה בהן הינו תושב ישראל על הכנסתן במס בישראל, גיבשה רשות המסים הסדרי המעבר לנאמנויות האמורות שנועדו להתמודד עם מקרים בהם קיימת השפעה של הנהנה הישראלי אך  קיים קושי באיתור והוכחת ההשפעה הנ"ל.
 
בהסדרי המעבר מוצעות מספר חלופות מיסוי שיקבעו על פי מידת ההשפעה הפוטנציאלית של הנהנה בנאמנות. על פי הוראות ההסדר נקבעו מספר קטגוריות אשר בכל אחת מהן נקבע חיוב שונה במס (בין שליש לשני שלישים מההכנסה החייבת) בתקופה הקובעת. כמו כן, לגבי אותן קטגוריות ובמקרים המתאימים נקבע כי, לחילופין, ניתן יהיה לשלם מס בשיעורים שבין 3%-6% המחושבים על הון הנאמנות (במקום על ההכנסה החייבת(.
 
השינוי האמור יחול לא רק על נאמנויות שבשיקול דעת לטובת נהנים ישראלים מוגדרים, אלא גם על נאמנויות שבשיקול דעת עם רשימה בלתי סגורה של נהנים שעשויה לכלול נהנה אחד לפחות שהינו תושב ישראל. יתרה מכך, מרגע שיוצר הנאמנות ובת/בן זוגו/ה הולכים לעולמם, נאמנות שבשיקול דעת הכוללת נהנה אחד לפחות שהינו תושב ישראל תסווג כנאמנות תושבי ישראל והכנסות הנאמנות כולן תהינה כפופות למס בישראל, וזאת גם אם יתר הנהנים אינם תושבי ישראל. וכך נישום נדרש להוכיח קיומה של קרבת משפחה בדרגה ראשונה או שנייה על מנת שתתקבל הטבת מס בשל נאמנות, כשהיוצר הוא תושב חוץ והנהנה הוא תושב ישראל. במקרה של קרבה ראשונה בין יוצר הנאמנות לנהנים הישראלים, כי אז במהלך תקופת חייו של יוצר הנאמנות יוגבל המס לכספי החלוקה של הקרן שהועברו לנהנים הישראלים או לחלקם של הנהנים הישראלים בנכסי הנאמנות ואילו עם פטירת יוצר הנאמנות ובת/בן זוגו/ה, הכנסות הנאמנות תהינה כפופות למס מלא בישראל.

במסגרת מדיניות המס החדשה יחול מס לא רק על הכנסות נאמנות שהופקו החל מיום 1 בינואר 2014, אלא אף על רווחי הון שמומשו לאחר ה-1 בינואר 2014.

נאמנות שנוצרה על ידי עולה חדש בישראל אשר זכאי ל-10 שנות פטור ממס עבור עולים חדשים, ואשר עלה לישראל לפני 1 באוגוסט 2013 ויצר את הנאמנות טרם אותו מועד, תמשיך ליהנות מפטור מחובת הדיווח במס בישראל למשך תקופת הפטור של 10 השנים או עד לפטירת יוצר הנאמנות, לפי המוקדם מבין השניים. כך גם המקרה אם הנאמנות כוללת נהנים ישראלים. יחד עם זאת, מיד עם תום 10 שנות הפטור או עם פטירתו של יוצר הנאמנות, לפי המוקדם, הנאמנות תהיה כפופה לתיקון החדש ויחול עליה מס מלא בישראל. עולה חדש אשר עולה לאחר 1 לאוגוסט 2013 שהוא יוצר או נהנה של נאמנות יחד עם נהנים ישראלים ללא פטור של 10 שנים, יידרש מידית להיכנס לרשת המס הישראלית.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
x