עליית השכר בצה"ל נמוכה מזו של השכר במגזר הציבורי אולם בתוספת הפנסיה התקציבית רמת השכר בצה"ל גבוהה מרמת השכר במגזר הציבורי

עידו בראל

24/06/2016

במחקר שנערך על ידי פרופ' אביה ספיבק ואבישי גרין במכון ון ליר בירושלים לקראת כנס התקציב השנתי, בתמיכת קרן הנס זיידל, נמצא כי עליית השכר בצה"ל נמוכה מזו של השכר במגזר הציבורי, ורמתו נמוכה ממנו . לפי נתוני הממונה על השכר במשרד האוצר בשנת 2014, ממוצע השכר ברוטו בצבא היה 13,124 ₪ לעומת 14,664 במגזר הציבורי הכללי – פער של 11.1%. לעומת זאת, השכר בצבא בשנת 2006 היה גבוה יותר מאשר בשירות המדינה ב-.5.0%. מקור הנתונים הוא הדוחות השנתיים של הממונה על השכר במשרד האוצר.

השחיקה היחסית בשכר נמצאה גם עבור בעלי אותו מקצוע בסקטורים השונים – רופאים, משפטנים, עובדי מח"ר ועובדי מחקר - הן עבור השכר בש"ח והן עבור העלייה על פני זמן בשכר מנוכה האינפלציה.

אולם כאשר חוקרי ון ליר הוסיפו את הערך של הפנסיה התקציבית בצה"ל [רק עד גיל הפרישה 67] , עלה השכר בכ-21 -30 אחוזים, מעבר לשכר המדווח. בכך נפער פער גדול לטובת השכר בצה"ל. חישוב זה נעשה על פי נוסחה אקטוארית ובהנחות שמרניות על גובה הפנסיה. העלות האקטוארית של תוספת זו היא 1.3 מיליארד ₪ לכל פורש.

חוקרי ון ליר מטילים ספק ביעילות של תוספת זו, כי הערך שלה לאנשי הצבא – בגלל העדפת ההווה החזקה שלהם – הוא נמוך בהרבה מהעלות שלה בתקציב המדינה.

יש אם כך מקום לדיון ציבורי יסודי בנושא בשכר ולהגברת שקיפות הנתונים בנושא שכר אנשי הצבא על כל תוספותיו, כדי להגיע לפתרונות רציונליים.

אותה מגמה עולה מתוך הסתכלות על מקצועות ספציפיים, בהם המגמה היא ברורה. ברוב המקצועות נרשם גידול ריאלי נמוך יותר בשכר בצה"ל מאשר במשרדי הממשלה, וכן מאשר רבים מהגופים הביטחוניים האחרים. במחקר שנערך על ידי פרופ' אביה ספיבק ואבישי גרין במכון ון ליר בירושלים לקראת כנס התקציב השנתי, בתמיכת קרן הנס זיידל, נמצא כי עליית השכר בצה"ל נמוכה מזו של השכר במגזר הציבורי, ורמתו נמוכה ממנו . לפי נתוני הממונה על השכר במשרד האוצר בשנת 2014, ממוצע השכר ברוטו בצבא היה 13,124 ₪ לעומת 14,664 במגזר הציבורי הכללי – פער של 11.1%. לעומת זאת, השכר בצבא בשנת 2006 היה גבוה יותר מאשר בשירות המדינה ב-.5.0%. מקור הנתונים הוא הדוחות השנתיים של הממונה על השכר במשרד האוצר.

שנה	עובדי מגזר ציבורי כללי	עובדי משרד הביטחון	צה"ל
2006	10,654	17,012	11,190
2007	11,040	17,705	11,207
2008	11,687	18,457	11,464
2009	11,731	18,693	11,534
2010	12,376	19,734	12,257
2011	12,957	21,235	12,463
2012	13,620	20,611	12,807
2013	14,282	20,990	12,978
2014	14,664	22,632	13,124
שיעור עליה	37.60%	33.00%	17.30%

1. השוואת השכר ברוטו

	משרדי הממשלה	צה"ל	משרד הביטחון	שירותי הביטחון	משטרה	שב"ס
משפטנים	32.04%	23.83%	20.59%	2.73%	23.78%	8.46%
רופאים	58.44%	42.43%	47.39%		39.63%	30.93%
עובדי מחקר	60.88%	38.32%	34.08%		37.95%
מהנדסים	23.98%	19.98%	29.13%	27.55%	31.39%	24.43%
מנהלי	35.87%	18.30%	34.79%	46.54%	26.49%	35.13%
מח"ר	53.23%	23.56%	22.99%	26.01%	30.69%	6.10%
טכנאים	27.78%	14.13%	29.88%	21.65%	35.51%	9.71%

2. הערך של הפנסיה התקציבית

הפנסיה התקציבית היא שכר נדחה, אשר מתקבל עבור מי שהגיע לגיל 42 לפחות. פנסיית מחושבת לפי 2% לשנה ולכן בגיל 43 היא 46% מהשכר הבסיסי במועד הפרישה. אם כך, היא מהווה תמריץ שמבוסס על תוספת משמעותית לשכר למי שהצבא רוצה שיישאר בקבע. תוספת זו אינה נכללת בדיווחים של הממונה על השכר. לפי פרסום לעיתונות של הצבא, בשנת 2014 היה תשלום של 6.8 מיליארד ש"ח לכ–35 אלף גמלאים, והפנסיה הממוצעת הייתה כ-11,000 ש"ח לחודש. התקציב לשנת 2016 עומד על 7.6 מיליארד ש"ח.

לוח 3 מראה את הערך של השכר הנדחה התלוי בפרמטרים שונים של החישוב. הערך של הפנסיה נע בין 20.9% ל-31.5% כלומר: קצין שמרוויח שכר של 15,000 ש"ח לחודש נהנה מתוספת שכר של בין 3,135 ש"ח ל-4,725 ש"ח - ושכרו יכול לעלות עד לכמעט 20,000 ש"ח. ערך השכר הנדחה יורד כי: 1. לא כל השכר מכוסה לפנסיה. 2. תשלום שמתקבל בעתיד שווה פחות מערכו בהווה, לפי ההיוון בשער הריבית.

לוח 3 - הערך של הפנסיה הצבאית במונחי אחוזי שכר בגיל פרישה 44
לאחר 23 שנות שירות ו-46 אחוזי
פנסיה
ריבית	שיעור שכר פנסיוני	צמיחת שכר	אחוזי שכר
3%	85%	0.75%	20.9
3%	85%	1.50%	22.7
2%	85%	1.50%	28.2
2%	85%	0.75%	26.1
3%	95%	1.50%	25.4
2%	95%	1.50%	31.5

כמו כן, לרמטכ"ל הייתה – ואולי עודנה- סמכות להוסיף אחוזי פנסיה, ונאמר בעיתונות כי באופן ממוצע הוא נהג להוסיף כ-6% לפנסיה, כלומר, החישוב שלנו הופך ל 52 אחוזי פנסיה ומעלה. . הפנסיה היא אם כך דרך להעניק הטבות שאינן שקופות לציבור, ויש להן משמעות כספית כבדה.

המעבר לפנסיה צוברת בשנת 2004 ופנסית הגישור

כמו כל הסקטור הציבורי, גם הצבא עבר לפנסיה צוברת בעקבות הרפורמה של 2004. אולם בהסכמים בין הצבא ומשרד האוצר נשארה אפשרות הפרישה המוקדמת על חשבון תקציב המדינה והיא נקראת 'פנסית גישור'. פנסית הגישור תינתן מגיל הפרישה המוקדם, שאינו משתנה בהרבה, ועד גיל הפרישה שהוא 67, שאז הסכום הצבור בקרן הפנסיה הצוברת יהפוך לפנסית הזקנה. הנוסחה המורכבת לפיה תינתן פנסית הגישור לפורשים הראשונים בעוד כחמש עשרה שנה אינה משנה בהרבה את סדרי הגודל שהוצגו כאן. העיקר הוא שגם בעולם של פנסית גישור, יש תוספת שכר נדחית הממומנת על חשבון המדינה ולא מתוך חיסכון של הפרטים. ולכן הדיון העקרוני שאנו מציגים כאן אינו משתנה.

3. היעילות של הפנסיה המוקדמת כתוספת שכר

הפנסיה המוקדמת היא עומס גדול על תקציב המדינה והיא תמשיך להיות כזו בכל הסדר בין האוצר והצבא. היא תמיד תהיה פנסיה תקציבית שלא תהפוך לפנסיה צוברת אמיתית, בגלל הגודל של הסכומים. הערך האקטוארי של הפנסיה התקציבית המוקדמת מגיל 44 עד גיל 67 לכל פרט הוא 1.3 מיליון ₪.

האם זו הדרך היעילה ביותר להעניק תוספות שכר לחיילי וקציני הצבא? האם החישוב שערכנו הוא גם החישוב שהם עורכים? מחקרים שנעשו בנושא הכנסות עתידיות בארץ ובעולם, כולל בצבא ארה"ב, מראים כי לאנשי הצבא יש העדפת הווה גבוהה הרבה יותר מאשר שערי הריבית הנוכחיים של 2 או 3 אחוזים. בצבא ארה"ב שיעור ההעדפה הוא 7%. הפנסיה הצבאית היא אם כך בזבוז משאבים. עדיף היה לתת לאנשי הצבא מענקים חד פעמיים דיפרנציאליים בזמן השירות בהיקף קטן יותר וכך להשיג את מטרות הצבא, של השארת האנשים הטובים בצבא.

מענקים חד פעמיים עדיין מאפשרים לצבא להשאיר את סולמות השכר שלו בלי לייצר השפעות רוחב על מערכת השכר, מה שחוששים ממנו בצבא – אולי בצדק, ואולי לא.

אולם הפנסיה המוקדמת אשר מרכזת את כל ההטבות בגיל הפרישה מהצבא אינה יעילה גם כי היא פועלת רק על ותיקי הצבא – ישנו גיל קריטי המכונה 'מלכודת הדבש' בגילאי ה-30 שבו כבר לא כדאי לאיש הצבא להשתחרר, כי הוא מפסיד הרבה כסף בגלל הפנסיה. קצינים צעירים שרואים את מקביליהם בהיי-טק חיים ברמת חיים גבוהה הרבה יותר מהם, אינם רואים באופן ברור את התמריץ הכספי שהצבא מעניק להם.

צבא צעיר הוא בודאי יעד מדיניות סביר, וצריך למצוא דרכים כדי לשמר אותו. אולם הדרך הנוכחית זקוקה לרענון ולחשיבה מחדש, תוך שקיפות של הנתונים שתאפשר דיון ציבורי יעיל.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.