אורי גרינפלד כלכלן ראשי פסגות >> שוק העבודה טוב, האינפלציה עולה והשווקים מוכנים, האם ילן תעלה את הריבית ברביעי?

בנאומה מול הסנאט בשבוע שעבר ג'נט ילן דאגה לציין שהמשק האמריקאי אמור לייצר לאורך זמן 125-75 אלף משרות בחודש כך שכל מספר מעל זה מלמד על שוק עבודה חזק. טענה זו של ילן נועדה כנראה לחזק את הציפיות להעלאת ריבית ברביעי הקרוב ולהכין את המשקיעים לכך שהריבית תועלה גם אם דו"ח התעסוקה של פברואר יהיה חלש. לשמחתה, כל זה היה מיותר שכן דו"ח התעסוקה היה מצוין והראה שהמשק האמריקאי הוסיף בפברואר 235 אלף משרות, גבוה משמעותית מהצפי שעמד על תוספת של 200 אלף משרות. נכון, מזג האוויר החמים (יחסית) של ינואר ופברואר גרם להטיה קלה כלפי מעלה בתוספת המשרות בענף הבינוי, הטיה שתתוקן כנראה בדו"חות התעסוקה הבאים, אבל גם ללא הטיה זו שוק העבודה האמריקאי נראה טוב מאוד. שיעור האבטלה ירד בפברואר ב-0.1 נ"א ל-4.7% וזאת למרות ששיעור ההשתתפות בכח העבודה עלה ב-0.1 נ"א ל-63%. בכלל, העובדה ששיעור ההשתתפות הפסיק לרדת היא ההוכחה הטובה ביותר לעוצמתו של שוק העבודה שכן למרות ש-60 הוא ה-50 החדש, המגמות הדמוגרפיות שלוחצות את שיעור ההשתתפות כלפי מטה כבר כמעט 20 שנה לא השתנו. המשק האמריקאי נמצא במצב של תעסוקה מלאה וכל חודש שעובר עוד ועוד שומנים יוסרו ממנו והלחצים לעליית שכר הולכים ומתגברים. בהיבט זה, גם האכזבה מנתוני השכר שנרשמה בקרב חלק מהאנליסטים נראית לנו מעט תמוהה. אמנם השכר עלה בפברואר ב-0.2% "בלבד" (הצפי היה ל-0.3%) אבל קצב הגידול השנתי בו עלה ל-2.8%. זה אולי לא נשמע מהיר במיוחד אבל אם לוקחים בחשבון שהפריון בארה"ב גדל בשנים האחרונות בקצב של כ-0.5% בלבד, מדובר על גידול מהיר מאוד בשכר שעלול ליצר לחצים אינפלציוניים מצד ההיצע.

לכן, לקראת החלטת הריבית ביום רביעי הקרוב נראה שכל הכוכבים הסתדרו לכבוד הפד על קו אחד. שוק העבודה במצב טוב, האינפלציה במגמת עלייה ברורה, השווקים הפיננסיים מוכנים להעלאה ואפילו נבחרת ישראל בבייסבול משחקת ברבע הגמר של אליפות העולם. לכן השאלה היא לא אם הריבית תמשיך לעלות אלא כמה היא תמשיך לעלות. נכון להיום השווקים מתמחרים הסתברות של 60% ל-3 או יותר העלאות ריבית ב-2017, תרחיש שנראה לנו בהחלט סביר. עם זאת, במידה ובפד יחליטו לרכב על גל ההצלחה האחרון שלהם ויאותתו על האצה במגמת הריבית העתידית השווקים עלולים להגיב באכזבה.

 

בשבועות האחרונים, עם הצטברות הנתונים החיוביים והעליה באינפלציה בגוש האירו, חלק מהמשקיעים החלו להשתעשע ברעיון שגם ה-ECB שוקל להתחיל להוריד את הרגל מהגז ולצמצם במעט את המדיניות המוניטארית האולטרה מרחיבה שלו. עם זאת, ברור שדראגי לא צריך למהר לשום מקום. כל העלייה באינפלציה בגוש האירו היא תוצאה של עליית מחירי הנפט כך שאינפלציית הליבה לא עולה ונותרת נמוכה מאוד (0.9%). לא רק זאת אלא שאינפלציית הליבה גם לא צפויה לעלות עוד הרבה זמן מכיוון ששיעורי האבטלה בגוש עדיין גבוהים מאוד ושוק העבודה רחוק ממצב של תעסוקה מלאה. כתוצאה מכך, חברי הוועדה המוניטארית של ה-ECB התכנסו ביום חמישי וחשבו איך אפשר להמשיך לא לעשות שום דבר ובו זמנית לשכנע את השווקים שהם עושים מה שנדרש.

כדי לעשות זאת, הודעת הריבית עצמה אכן ניסתה לשמור על טון יוני והבטיחה ריבית ברמה הנוכחית או נמוכה יותר לעוד הרבה זמן. מנגד, התחזיות לאינפלציה ולצמיחה התעדכנו קלות כלפי מעלה ודראגי דאג לומר שההתאוששות צוברת מומנטום ושכבר אין תחושה של מצב חירום שמצריך שימוש בכלים נוספים. אם לשפוט לפי תגובת השווקים שכללה התחזקות של האירו ועליית תשואות בשוק האג"ח הגרמני, נראה שדראגי בעיקר תמך בהעלאת הריבית בארה"ב.

 

זהו, כל העיניים מופנות ליום רביעי. גם מדד מחירים, גם החלטה של הפד, גם בחירות בהולנד וגם פרק חדש של בייבי בום.

אורי גרינפלד, סמנכ"ל, כלכלן ואסטרטג ראשי  מערך מחקר ואסטרטגיה