האם מלחמת המיסים תהיה הדלק החדש של השווקים?

השווקים ברחבי העולם, בעיקר בעולם המתועש, נמצאים במהלך עליות אחד ארוך, שנמשך כבר כמעט עשור. ההתאוששות מהנפילות החדות של 2008, הריבית האפסית, ההרחבות הכמותיות האגרסיביות וכמובן מלחמת המטבעות – הם שתידלקו את העליות בשווקים של השנים האחרונות. אומנם גם רווחי החברות עלו, אך לא באותו השיעור ובטח שהרווחיות שלהן לא היוותה את מוקד תשומת הלב של המשקיעים.

כיום, אנחנו נמצאים בסוף תקופת “מלחמת המטבעות”, תקופה שאופיינה בעיקר ברצון של ארה”ב, אירופה, סין ויפן לבצע מניפולציות מוניטאריות שונות, במטרה להחליש לעצמן את המטבע, דבר שאמור היה להוביל ליתרון עסקי של הפירמות שלהן בתחרות הסחר הגלובלית. מאז סיום ההרחבות הכמותיות בארה”ב ותחילת העלאת הריבית, נראה שמלחמת המטבעות נמצאת בישורת האחרונה לקראת סיום.

השווקים היום נמצאים במקום קצת בעייתי, כיוון שהעליות החדות של העשור האחרון לא נבעו ברובן משיפור הכלכלות או של התוצאות העסקיות של הפירמות, וכשהצפי הוא שהמניפולציות של הבנקים המרכזיים יתמעטו עד לביטול בשנים הקרובות, נראה שהמשקיעים נשארים עם מניות של חברות שמתומחרות גבוה ביחס לממוצעים של התקופות הקודמות.

במהלך שנת 2016 ניתן היה לראות בשווקים את הדילמה של המשקיעים, והשווקים נעו בצורה אופקית. מצד אחד, לא הייתה איזו הרעה בכלכלות או בפירמות שתצדיק מימוש חריג, ומנגד, גם לא נראה איזה פוטנציאל ממשי לשיפור שיוביל לעליית שווי החברות עד שטראמפ עלה לשלטון.

עלייתו של טראמפ לוותה במה שנקרא “ראלי טראמפ” – עלייה בשיעור דו ספרתי במניות האמריקאיות, שנבע ברובו על סמך ציפיות לשינוי מנגנון המיסוי, כפי שטראמפ הבטיח במהלך הבחירות. אומנם עדיין לא בוצע שום שינוי, אך המתווה הרצוי כבר פורסם ובמידה ואכן ייצא אל הפועל, מדובר בשינוי קיצוני של ירידה ממס חברות ברמה של 35% למס של 15% בלבד, מה שישפיע באופן מאוד חיובי ומידי על רווחי החברות, ולכן גם אמור להתבטא בשווי השוק שלהן (בגלל ששווי החברות נגזר, בין היתר, מהרווח שמיוחס לבעלי המניות).

אם כך, במידה ואכן נראה את רפורמת המס יוצאת אל הפועל, אנחנו צפויים לראות הצפת ערך משמעותית בשוק המניות האמריקאי, אך לא רק בו. כמו שראינו במלחמת המטבעות, כל מניפולציה שיוצרת יתרון למשק אחד, יוצרת פגיעה במשק אחר, מה שקרוי בעגת תורת המשחקים “משחק סכום אפס” ולכן ניתן לצפות לתגובה גם בכלכלות האחרות, דבר שיוביל ל”מלחמת המיסים”.

בפועל, גם היום יש מדינות כמו אירלנד למשל, שהאסטרטגיה הכלכלית שלהן היא מתן שיעורי מס חברות נמוכים מהמקובל, כדי למשוך חברות שירשמו אצלן במקום במדינות המוצא שלהן, ובכך למשוך את תשלומי המס של החברות האלה, תוך יצירת מקומות תעסוקה, כל זאת מבלי צורך לייצר תעשייה משלהן. כל זמן שהיה מדובר בכלכלות קטנות, הדבר “עיצבן” את הכלכלות הגדולות אך לא הוביל אותן לבצע פעולות כנגד. במידה וכלכלה בסדר גודל של ארה”ב תבצע מהלך דומה, שאר הכלכלות לא יוכלו להישאר אדישות ולאבד את הפירמות שלהן לטובת ארה”ב, אי לכך גם הן יפעלו להורדת מיסים, ואולי אפילו בצורה אגרסיבית יותר ממה שארה”ב תבחר לעשות.

אם זה יתממש נראה בקרוב את תחילתה של “מלחמת המיסים”, שההשפעה שלה על שווקי המניות צפויה להיות הרבה יותר חיובית מכל מה שראינו עד היום, מכיוון שלראשונה הפעולות ישפיעו באופן מלא וישיר על רווחי החברות, ולא רק באופן עקיף כפי שהיה עד היום.

במידה ונראה שינוי במס החברות בארה”ב, אנחנו צפויים לראות תגובת שרשרת במס החברות בעוד כלכלות מובילות, דבר שצפוי להוביל להצפת ערך משמעותית בשווקי המניות העולמיים. במידה ובסוף לא יהיה שינוי במערכת המס, אנחנו צפויים לתקופה מאתגרת בשווקים, בה כל פירמה תצטרך להצדיק את השווי הגבוה שלה, וסביר להניח שהשוק יעבור מימוש. 

עלייתו של טראמפ לוותה במה שנקרא “ראלי טראמפ" – עלייה בשיעור דו ספרתי במניות האמריקאיות, שנבע ברובו על סמך ציפיות לשינוי מנגנון המיסוי, כפי שטראמפ הבטיח במהלך הבחירות. אומנם עדיין לא בוצע שום שינוי, אך המתווה הרצוי כבר פורסם ובמידה ואכן ייצא אל הפועל, מדובר בשינוי קיצוני של ירידה ממס חברות ברמה של 35% למס של 15% בלבד, מה שישפיע באופן מאוד חיובי ומידי על רווחי החברות, ולכן גם אמור להתבטא בשווי השוק שלהן (בגלל ששווי החברות נגזר, בין היתר, מהרווח שמיוחס לבעלי המניות).

דביר עוליאל, אנליסט מקרו מיטב דש